הכרזת העצמאות- משמעותה של הפסקה "חירות צדק ושלום לאור חזונם של נביאי ישראל".

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': גלגולה של הפסקה בטיוטות הכרזת העצמאות
פרק ב': השפעת המרכיב הציוני לאומי על ניסוח פסקת ההבטחה
1. הציונות לסוגיה
2. שימוש הציונות הלאומית בדת
פרק ג': השתקפות ערכי מורשת ישראל בהכרזת העצמאות
1. שני מקורות למגילת העצמאות
2. בחינת עקרונות 'החירות הצדק והשלום'
3. חזון נביאי ישראל
פרק ד': סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מבוא
סמינריון זה עוסק במילים 'חירות צדק ושלום לאור חזונם של נביאי ישראל', פסקה שמקומה
בפסקת ההבטחה, שבהכרזת העצמאות. הכרזת העצמאות היא הכרזה על קום המדינה ולכן
אבקש לחקור למי נעשתה הפנייה לכונן מדינה יהודית הנסמכת על עקרונות אלו. אבקש לדעת
את משמעותן של העקרונות הללו באותם ימים של קום המדינה ולמי הם מתייחסים. נקודת
המוצא ממנה אני יוצאת הינה כי למונחים אלו יש משמעות מקראית. בעבודה יהיה ניתן לראות
כי נעשה שימוש באותם מונחים מקראיים (כמו גם במונחים נוספים) 'להשבחתו' של הרעיון
הציוני, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתנועה הציונית. ביטויים אלו יהפכו בד בבד לביטויים
לאומיים יהודיים ומשמעותם לאוזן חילונית תשא גוון ציוני- לאומי ולא דתי.

חשובה לדעתי משמעותם של המונחים המדוברים, כיוון שעל יסודם כיננו חוקים שונים אחרים
ובניהם אף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אם עקרונות אלו מהווים אבן בוחן, לא רק
בהכרזת העצמאות, שהינה בעלת תוקף מחייב אך אינה בבחינת חוקת יסוד של המדינה, אלא גם
בחוקים 'רגילים' ואף בחוק יסוד - יש להבין את משמעותם ולגזור מהם כללי התנהגות ופרשנות
ברורים.

הסמינריון בנוי משלושה פרקים; הפרק הראשון עוסק במנסחי הפסקה ובאישים שתרמו,
לדעתי, להווי הציוני - לאומי ובמיוחד מהפן הדתי. קסום בעיני השילוב הדתי והציוני שבא לידי
ביטוי הן בימים שלפני קום המדינה והן בזמן ההחלטה על תקומתה. הפרק השני יסקור את
תולדות ציונות ואת שילובה עם המרכיב הלאומי יהודי. אנסה לתהות על קנקנה ביחסה אל הדת
ובשימושים שהיא עושה בה, תוך כדי המרתם (של השימושים) להגות ציונית. הפרק השלישי
והמרכזי לנושא עבודתי יעסוק בפירושם של המונחים 'חירות צדק ושלום' מן הפן המקראי,
מחד ומהפן ההצהרתי, המצוי בהכרזה, מאידך. כמו כן אבקש לדעת מה הייתה 'כוונת המשורר'
באומרו כי מדינת ישראל תיישם את עקרונות אלו לאור 'חזונם של נביאי ישראל'.

מקורות:

בובר מ', בין עם לארצו עיקרי תולדותיו של רעיון, הוצאת שוקן ירושלים - ת"א, תש"ה.
בן-גוריון ד', שנתון הממשלה, 1959.
בן גוריון ד', חזון ודרך, כרך שלישי, עם עובד, 1957.
ברנזון צבי, ספר ברנזון, כרך א' (עורכים: א' ברק, ח' ברנזון). הוצאת נבו תל אביב תשנ"ז.
בת יהודה גאולה, אלה תולדות רבי יהודה הכהן מימון, מוסד הרב קוק ירושלים.
בת יהודה גאולה, הרב מימון בדורותיו, מוסד הרב קוק ירושלים.
הופמן י', "הנבואה בישראל" בתוך: האטלס ההיסטורי - תולדות עם ישראל, (עורך: אלי בר נביא) הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 1993.
ויזר א', מסורת אחרית הימים- והמלך המשיח, דעת - מרכז לימודי יהדות ורוח, 1995.
חזוני ד', "אתיכם לחרבות: השלום המקראי האבוד", תכלת 9 חורף 1998.
חזוני ד', "האם הרצל רצה מדינה יהודית?", תכלת 11 סתיו 2001.
לוז א', מקבילים נפגשים, הוצאת עם עובד תל - אביב, 1985.
מנור א', נשיא המדינה - זלמן שזר, אלף הוצאת ספרים תל אביב תש"ל, 1970.
משרד החינוך והתרבות, ההכרזה על הקמת המדינה (עורך: חיים אופז) דפוס מנור ירושלים, תשמ"ח.
נאור מ', הציונות 120 השנים הראשונות: 2002-1882, הוצאת הספרייה הציונית ירושלים, 2002.
ספר אורי ידין, כרך א' (עורכים: א' ברק, ט' שפניץ) הוצאת בורסי תל אביב, תש"ן.
עברון ב' "הציונות- מבט לאחור". בתוך: ציונות: פולמוס בן זמננו גישות מחקריות ואידיאולוגיות, (עורכים: פ. גינוסר א.בראלי) מפעלי דפוס כתר, ירושלים 1996.
קם מ', נביאים ונבואה - מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואבייה, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1999.
קמיר א', ל"מגילה" יש שתי פנים; סיפורן המוזר של "הכרזת המדינה הציונית" ו"הכרזת המדינה הדמוקרטית", עיוני משפט כג(1), מרס 2000.
רם א', "הימים ההם והזמן הזה: ההיסטוריופיה הציונית והמצאת הרטיב הלאומי יהודי; בן
ציון דינור וזמנו". בתוך: ציונות: פולמוס בן זמננו גישות מחקריות ואידיאולוגיות, (עורכים: פ. גינוסר א.בראלי) מפעלי דפוס כתר, ירושלים 1996.
שביד א', יסודות החירות והצדק החברתי 'לאור חזונם ל נביאי ישראל', המרכז לחקר הקהילה היהודית, מרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 1996.
שביד א', "האיכויות היהודיות של הדמוקרטיה הישראלית", עט הדעת 1998.
שביד א', היהדות והתרבות החילונית, הקיבוץ המאוחד תשמ"א
שוורץ ד', הציונות הדתית: תולדות ופרקי אידיאולוגיה, משרד הביטחון, 2003.
שחר י', הטיוטות המקדימות של הכרזת העצמאות, עיוני משפט כו, תשס"ג .
שלמון י', "דת ולאומיות בתנועה הלאומית היהודית". בתוך: ציונות: פולמוס בן זמננו גישות מחקריות ואידיאולוגיות, (עורכים: פ. גינוסר א.בראלי) מפעלי דפוס כתר, ירושלים 1996.
שרף ז', שלושה ימים והם ג ד ה באייר בתש"ח, הוצאת עם עובד תל אביב, 1959.
תדמור ח', "ימי בית ראשון ושיבת ציון". בתוך: תולדות עם ישראל, כרך ראשון - תולדות ישראל בימי קדם,(עורכים: א' מלמט ואחרים) הוצאת דביר, 1969.

תגים:

חוקה · הכרזת · העצמאות · חזון · חירות · ישראל · נביאי · צדק · שלום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הכרזת העצמאות- משמעותה של הפסקה "חירות צדק ושלום לאור חזונם של נביאי ישראל".", סמינריון אודות "הכרזת העצמאות- משמעותה של הפסקה "חירות צדק ושלום לאור חזונם של נביאי ישראל"." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.