השפעת הערבית על העברית העממית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
1. מבוא והצגת העבודה
2. הסלנג
2.1 מהות הסלנג ודרכי התפתחותו
2.2 מקורות הסלנג
2.3 תצורת הסלנג
2.4 הגורמים ליצירת הסלנג
2.5 התכונות המאפיינות את הסלנג
2.6 סיווג הסלנג לצורותיו
3. תכנים לשוניים
3.1 מטונימיה
3.2 מטאפורה
3.3 הגזמה
3.4 גינויים וגידופים
3.5. קריאות ופניות
3.6 עילוי ויירוד
3.7 חסר לשוני
3.8 ברכות
3.9 מצבים
3.10 פועל
3.11 שמות עצם
3.12 תואר
ניתוח ממצאים
סיכום
ביבליוגרפיה


מבוא והצגת העבודה
לשון הסלנג הנה לשון מדוברת ביותר בנוסף לשפת הדיבור. היא עוזרת לצורות הביטוי הרבות
הנחוצות בחיי היום יום ולכן הפכה למורכבת ביותר גם בקרב אלו אשר אינם משתמשים בה.
לשון הסלנג אינה לשון מוגדרת וכל אחד יכול לפרש את המילים בצורה הנראית לו. כמו כן יש
לשונות סלנג שונות לכל שיכבה באוכלוסייה: חיילים, פועלים, פוליטיקאים ועוד, אולם יש קו
כללי מאחד ביניהם. יש המגדירים את הסלנג כלשון הלאומית ו"הלשון הלאומית היא גילומה
המהימן ביותר של "המנטאליות הלאומית" המיוחדת של העם" (יגר, .( 1979
הביטויים הינם ביטויים הלקוחים משפות שונות או ממקורות בלתי מזוהים אולם את כולם
אפשר לסווג לפי תכנים לשוניים שונים ולזהות אותם בצורה כזו.
אם נתחקה אחר הגורמים לשימוש הנפוץ בסלנג ולנוכחותו המתמדת גם בנסיבות
פורמאליות נוכל למצוא גורמים רבים אשר החשובים בהם הם:
1. בראש ובראשונה תורם לכך הכוח הציורי האקספרסיבי של חלק מביטוי הסלנג,
המצליחים להביע רעיונות מופשטים, לתאר עניינים מוחשיים ולשחזר מצבים ואירועים
ביתר פלאסטיות,עסיסיות וחיוניות, ולעיתים אף ביתר תמציתיות מאשר בלשון הרגילה.
כדוגמאות לכך ניתן להזכיר את המונח "ראש קטן" והיפוכו "ראש גדול" או "ראש טוב".
2. תקופתנו מאופיינת בפולחן הנעורים כאשר כל הדורות למיניהם מנסים לחקות את הנוער
ואת דרכיו ("העולם שייך לצעירים").
נוסף על המילים ועל צירופי הלשון, שחדרו אל העברית מן הערבית בימי הביניים, קיים
בדיבור הישראלי יסוד ערבי אחר, השייך ברובו ללשון הבלתי רשמית ( בלנק, תשי"ד(
מטרת עבודתי היא ראשית לסקור את תופעת הסלנג ומדוע היא מתפתחת.
שנית אסקור את התכנים הלשוניים על פיהם יכולים להיות מסווגים מילות הסלנג.
שלישית, וזו המטרה העיקרית של העבודה ,בדיקת 117 מילות סלנג שהגיעו מהערבית וסיווגם
לפי תכנים לשוניים: שימוט הרחבה, עילוי וירוד, מטפורה, הכללות המשמעות ועוד.

מקורות:

אבינרי,א (1990),מי הרג את התרבות?,פוליטיקה, 34 , עמ' 51-56.
אבינרי י (1964),כיבושי העברית בדורנו ,ירושלים
אבן שושן, אברהם (1997) המילון החדש , קריית ספר, ירושלים.
אוסטרובסקי,ר (תשנ"ו),המראות והלשון: העגה כבבואה לאתוס הישראלי,חלקת לשון,21 , עמ' 51-68.
אורמיאן ד. (1990), אילו לסבתא היו גלגלים, הד החינוך, יוני .
אחיאסף,ע', אחיאסף,ר', רדד,ג' ופרייס, ש' (1993), לקסיקון הסלנג העברי והצבאי, תל אביב,פרולוג.
בלאנק, ח (תשי"ד). היסוד הערבי שבדיבור הישראלי, לשוננו לעם, ו, עמ' 6-14, 27-32.
בן אמוץ, ד, בן-יהודה, נ' ( 1982 ),מילון אחול מניוקי לעברית מדוברת, תל-אביב.
בן אמוץ,ד' , בן-יהודה, נ' (1971), מילון עולמי לעברית מדוברת . תל אביב, לוין אפשטיין.
בנזימן,ע (1992), לשון החודש, פוליטיקה,46, עמ' 30,32-33.
ברונובסקי,י (1992),משטרת הסלנג , פוליטיקה, 46, עמ' 18-19.
ברגר, א ( 1983 ),תולדות הלשון, חולון.
הראבן,ש.(1987),כלי מלחמה,משיח או כנסת, תל אביב :דביר,עמ' 166-167.
הורביץ,מ.(1996), כזה, כאילו ודומותיהן- דלות לשונית או שינוי באתוס של הנוער, חלקת לשון, 21, 69-74.
הירשפלד, א.(1989), סרחונה המטפורית של האינתיפאדה,הארץ מוסף תרבות וספרות 23.6.1989.
הרשב,ב. (1990), מסה על תחיית הלשון העברית, אלפיים, 2 , עמ' 9-54.
.יגר י. (1979), לבירור מהותה של לשון עממית, חיפה.
מוצ'ניק, מ. (תשנ"ד), לא סתם סלנג, לשוננו לעם , מ"ה ,עמ' 65-74.
מוצ'ניק, מ (תש"ס). ספר רפאל ניר. הוצאת כרמל, ירושלים.
מורג, ש. (תשמ"ה), ראשיתה של העברית וייחודה, מחקרים בלשון,א',ירושלים: האוניברסיטה העברית עמ' 177-196.
ניר, ר.(תשמ"ט), מבוא לבלשנות, יחידות 3-1, תל אביב , האוניברסיטה הפתוחה.
ניר,ר. (תשנ"ג), דרכי היצירה המילונית בעברית בת-זמננו, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה.
נתן,י. (1992), הכזה והכאילו מחפשים שורשים, פוליטיקה ,46, עמ' 24,26, 28-29
ספן, ר.(1972), דרכי הסלנג, ירושלים .
ספן ר.(1971), מילון הסלנג הישראלי, ירושלים.
עיתוני "בראש אחד" לנוער משנת 1991.
פרסקי ד. (תרצ"ג), ניצני העברית העממית, לשוננו ,ה"א, עמודים 93-96.
קינן, ע. (1992), יאללה, BYE ! ,פוליטיקה, 46, עמ' 13.
רבין,ח. (1991) ,סקירת תולדות הלשון העברית, תל אביב.
שלו, י.(תשל"ד),על הסלנג הצברי, לשוננו לעם, כה, עמ' כט-מז.
שניצר ש.(1985), עברית זרוקה ועיתונות זרוקה- ואחריות שנזרקה, ספר השנה של העיתונאים ,תשמ"ה , עמ' 14-24.
שפירא, א.(1990), דור בארץ, אלפיים,2 , עמ' 178- 203.

תגים:

לשון · סלנג · עברית · עממית · ערבית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת הערבית על העברית העממית", סמינריון אודות "השפעת הערבית על העברית העממית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.