עבודה מס' 062875
מחיר: 302.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: תקשורת וטרור, זהות לאומית, דמוקרטיה וקהלי תקשורת.
4,397 מילים ,23 מקורות ,2004
העבודה עוסקת בסוגיות בתקשורת המונים אשר מנותחת על בסיס מאמרים אקדמיים בתחום, בעברית ובאנגלית.
מתוך העבודה:
תקשורת ודמוקרטיה - תקשורת וטרור
"עכשיו בימים הטרופים האלה של בלבול מערכות גמור, אומר לנו שר התקשורת, שמפני שהן לא מתנהגות יפה, הרי אם תגיע אליו פניה של חברות הכבלים להוציא את סי.אן.אן ובי.בי.סי מחבילת הבסיס ולאפשר למי שרוצה לצפות בהם להוסיף תשלום, הוא לא יתנגד. והכל כמובן בשם החוסן הפנימי וכושר העמידה של הדמוקרטיה המתגוננת בישראל" (גיא, יולי 2002, עמ' 10). האם פגיעה בחופש הביטוי, שהרי זהו הדבר המשתמע מדברים אלה, מוצדקת בשם הפטריוטיות?
תקשורת ודמוקרטיה - תקשורת וזהות לאומית
גישת הכפר הגלובלי נוסחה לראשונה על ידי מקלוהן (1962, בתוך Serberny-Mohammadi1991,). הגדרתו מסבירה כי החשמל הפך את הכדור שלנו לכפר עולמי, אנחנו חיים בעולם אחד בו הזמן והחלל התפתחו וחווית המרחק נעלמה לעד. היריבות בין מזרח ומערב מפנה את מקומה לשווקים בינלאומיים, ומנגד ממשיכים המאבקים האתניים. הגדרה זו למעשה מאירה את סוגיית תפקיד התקשורת בעיצוב הזהות הלאומית במדינה דמוקרטית, שכן
עיצוב הזהות כיום בימים בהם המרחק נעלם לעד הוא מורכב ומכיל בתוכו הגדרות לוקליות וגלובליות. בעיית הזהות על פי סרברני מוחמדי (1991) נמצאת בלב ליבה של הפוליטיקה של שלהי המאה העשרים. היא מציגה שלושה מודלים של תקשורת בינלאומית, כאשר לדעתה התקשורת מהווה חלק בלתי נפרד מעיצוב הזהות, במיוחד כיום: מודל תקשורת ופיתוח, מודל הפלורליזם התרבותי ומודל האימפריאליזם התרבותי. אתמקד במודל האימפריאליזם התרבותי הגורס כי במקום לסייע לפיתוח של מדינות עולם שלישי, גורמים למעשה הטכנולוגיות המיובאות ואמצעי התקשורת להעמקת תלותן של מדינות אלה במדינות המערב ובסופו של דבר מונעים את הפיתוח האמיתי.
קהלי תקשורת המונים
כבר בימי הקונגרס הציוני הראשון בבזל עלתה השאלה - למה לא אוגנדה? היתה זו הציונות, היהדות ו"הארץ המובטחת" שהביאו בסופו של דבר להחלטה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ולא במקום אחר. החלטה זו עלתה לנו - אזרחי ישראל בדם רב במהלך שלל המלחמות והעימותים במדינה הקטנה. על כן יזמו מספר חברים פרוייקט להקמת מדינת ישראל חדשה אך במיקום אחר, נטול סכסוכים ורודף שלום, אהבה ואחווה. כחלק מהכנת המתווה של המדינה, ישבו בעלי החזון לדון באחד החלקים החשובים - מפת התקשורת.
תוכן העניינים:
תקשורת וטרור
זהות לאומית
דמוקרטיה וקהלי תקשורת
ביבליוגרפיה
אדוני,ח. ונוסק,ה. (1997). 'אני', 'ישראלי' ו'אזרח העולם': הטלוויזיה בכבלים והשלכותיה על קשרים חברתיים. בתוך ד. כספי (עורך), תקשורת ודמוקרטיה בישראל (ע"ע 97-115). ירושלים: הקיבוץ המאוחד ומכון ון-ליר.
ויימן,ג. הרצאה מס' 2 בנושא תקשורת וטרור. אוניברסיטה משודרת, גלי צה"ל. 31/10/02.
נגבי, מ. (1995). חופש העיתונות בישראל: ערכים בראי המשפט. ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל. פרקים א', יא'.
נוסק, ה. (1994). שואה ותקומה בסיקור אירועי טרור בולטים בעיתונות הישראלית, 1968-1978. קשר, 16, 18-32.
קרניאל,י. (1997). חופש הביטוי באינטרנט. דברים אחדים, 2 , 165-168.
Carey,J.W.(2002). American journalism on, before' and after September 11. In B.Zalizer S. Allan (eds.), Journalism after September 11 (pp.71-90). London and New York: Routledge
Curran, J. (1991). Rethinking the media as a public sphere. In P. Dahlgren, C. Sparks (Eds.), Communication and citizenship (pp:25-27). London: Sage.
Konig, R., Renckstorf, K., Wester, F. (1998). On the use of television news: Routines in watching the news. Communication. The European Journal of Communication, 23, 505-525.
Lemish, D. Barzel, I. (2000). 'Four mothers': the womb in the public sphere. European Journal of Communication, 15 (2), 147-169.
Picard,R(1993). Media Portrayals of Terrorism (pp. 10-23). Iowa:Iowa State University press.
Serberny-Mohammadi, A. (1991). The global and the local in international
communication. In G. Curran, M. Gurevitch (Eds), Mass media and society
(pp:118-138). London: Edward Arnold.
Silverstone, R. (1998). Television and everyday life: towards anthropology of the television audience. In: R. Dickinson, R. Harindranath, O. Linne' (eds.), Approaches to audience (pp. 245-256). London: Arnold.
Spark, A. (1996). Wrestling with America: Media, national imageshe global
village. Journal of Popular Culture, 29, 83-93.
Tidhar, C.E., Nossek, H. (2002). All in family: The integration of a new media technology in the family. Communication, 27, 15-34.
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סוגיות בתקשורת המונים", סמינריון אודות "סוגיות בתקשורת המונים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.