מידת השפעתם של משתנים אישיים (ותק בעבודה ומין) על שחיקתם הנפשית של עובדי סיעוד בטפלם תחת אווירה של טרור ו\או טיפול בנפגעי טרור.

תקציר העבודה:

הטענה היא כי מלחמות כשלעצמן קשות ככל שתהיינה, אינן בהכרח מחלישות את החברה ובעיקר אם אלה מן מלחמות שהמטרה והייעוד שלהן ברור. ככל שהן נוראות, ככל שהן מפילות חללים, ככל שהן מפחידות וקשות, הן מגייסות אנרגיה ולא שוחקות אנרגיה. מאידך, דווקא המלחמות הממושכות המקוטעות שבאות והולכות שמעלות שוב ושוב את השאלות: 'עד מתי'? או 'למה'? או 'לשם מה'? דווקא אלה שוחקות.
אי הוודאות, היעדר קו הסיום למלחמות והתחושה של היעדר פיתרון הם אלה שיוצרים את השחיקה ואת האימפקט הכבד על החברה הישראלית ולא המלחמות עצמן, רבות או שכיחות ככל שתהיינה. (גל, 2002).
האיום הביטחוני ואירועי הטרור המתמשכים מעוררים חרדות ופחדים בקרב האוכלוסייה בישראל.
הגידול בשכיחות הפיגועים הביא לכרסום בתחושת הביטחון האישי של חלקים מהציבור הישראלי, ובכלל זה בתחושת הביטחון האישי של עובדי הסיעוד, הנחשפים לפיגועים באופן ישיר (פגיעה בהם, בבני משפחה ובחברים) ובאופן עקיף (חשיפה בגין טיפול בנפגעי פיגועים ובאמצעי התקשורת וכו').
הספרות המקצועית בתחום הטראומה עוסקת ברובה בהשפעות של אסונות על הנפגעים הישירים.
לעומת זאת, הקשיים של המטפלים זכו להתייחסות מעטה בלבד.
הספרות המקצועית מראה, כי גם המטפלים עלולים ללקות בתגובות לחץ פוסט-טראומטיות ולחוות שחיקה (הדגשה שלי) ופגיעה ביכולתם המקצועית ובאיכות חייהם. (אילון, ו שחם. 2000).

שאלת המחקר
מה מידת השפעתם של משתנים אישיים (ותק בעבודה ומין) על שחיקתם הנפשית של עובדי סיעוד בטפלם תחת אווירה של טרור ו\או בטיפול נפגעי טרור?

השערות
1. יימצא כי עובדי סיעוד וותיקים יותר, ייגלו רמת שחיקה נפשית גבוהה בעבודה באווירת טרור, מאשר עובדים חדשים.
2. יימצא כי אחיות נוטות להישחק נפשית בעבודה באווירת טרור מאשר אחים.

שיטת המחקר
אוכלוסיית המדגם: 6 עובדי סיעוד מהמחלקה לטיפול נמרץ.
כלי המחקר: שאלון שחיקה.
משתני המחקר:
א). משתנים מוסברים תלויים
רמת השחיקה הנפשית של עובד הסיעוד - משתנה המודד את רמת השחיקה של העובד לפי תשובותיו לשאלון שחיקה. המשתנה בנוי מסולם ערכים, כאשר ערך גבוה יותר מצביע על רמת שחיקה גבוהה יותר.
ב). משתנים מסבירים- בלתי תלויים
ותק בעבודה - משתנה קטגורי שנחלק לשלוש קבוצות של קטגוריות ותק. המשתנה מוגדר לכל נבדק ומקבל ערך אחד משלוש הקטגוריות - בהתאם לותק הנבדק. ככל שהנבדק ותיק יותר, כך ישתייך לקטגוריית ותק גבוהה יותר.
מין - משתנה קטגורי שנחלק לשתי קטגוריות מין. המשתנה מוגדר לכל נבדק ומקבל ערך אחד משתי
הקטגוריות - בהתאם למין הנבדק.

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. שאלת המחקר
ג. השערות
סקירת ספרות ושיטת המחקר
א. שחיקה מהי?
ב. מקורות השחיקה
ג. סימפטומים של שחיקה
ד. השפעת אירועי טרור על שחיקה נפשית של עובדי הסיעוד
ה. שלבי התהוות השחיקה בכפוף לותק בעבודה
ו. הבדלי רמות השחיקה בין גברים לנשים (משתנה מין)
ז. סיכום סקירת הספרות
ח. שיטת המחקר
1. אוכלוסיית המדגם:
2. כלי המחקר:
3. משתני המחקר:
א). משתנים מוסברים תלויים
רמת השחיקה הנפשית של עובד הסיעוד
ב). משתנים מסבירים- בלתי תלויים
ותק בעבודה
מין
תוצאות
דיון וסיכום
ביבליוגרפיה
נספח א' שאלון לאחיות (188 שאלות)

מקורות:

אילון, ע. שחם, י. (2000). מי יתמוך בתומכים? - HELPING THE HELPERS: הקניית הגישה הסלוטוגנית לפסיכולוגים-עמיתים המתמודדים בטראומות של מלחמה. בתוך: קלינגמן, רביב, ושטיין. עורכים : ילדים במצבי חירום ולחץ; מאפיינים והתערבויות פסיכולוגיות. ירושלים: משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי-הייעוצי, 484-462.
ברגר רוני, (2002), "ילדים ובני-נוער בצל האיום הביטחוני: כיצד הם והוריהם מתמודדים עם מצב האי-ודאות הביטחוני והלחץ המתמשך?", מתוך אתר האינטרנט של נט"ל - מרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה על רקע לאומי, 2002, www.natal4u.com.
גולן-ילין, אילת, (1993), תפיסת ההשפעה כממתנת קשרי לחץ - שחיקה: מורים לעומת מורות. עבודת מ"א: תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג ללימודי עבודה, 1993.
גיסנהלץ, י. (1991). שחיקת עובדים במוסדות לקשישים סוגיות מנהל. גרנטולוגיה, 54, 50-41
גל, ראובן, (2002), מה באמת שוחק חברה במלחמה ארוכה? מפנה, 36, .32-28 .
גלעד, ש. (1990). לחץ ושחיקה בעבודה אצל מנהלות מסקטור הציבורי בישראל. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
לביא, ת. (2001), "הערכת החשיפה שחווים ילדים, גילאי 13-15, באזורי סיכון בארץ וברשות הפלסטינית, ובחינת חשיפה זו על ההסתגלות", עבודת דוקטורט, אוניברסיטת תל-אביב. ונתמך על-ידי מרכז אדלר.
פייגין, נעמי, טלמור, רחל, ארליך, אילנה, (2002), גורמי שחיקה אצל מורים לחינוך גופני בכיתות המשלבות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מכון וינגייט: המכללה לחינוך גופני ולספורט, 2002.
פיינס-מלאך, א. (1984), שחיקה נפשית: מהותה ודרכי ההתמודדות עמה, תל-אביב, צ'ריקובר.
פרידמן, י. (1985). השחיקה הנפשית של המורה בישראל (בחינוך המיוחד). ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1991). השחיקה בהוראה: המושג ורכיביו היחודיים. מגמות, ל"ד(2). 261-248.
פרידמן, י. (1992), התנהגות תלמידים השוחקת את המורה, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד
פרידמן, יצחק, (1997), להיות מנהל בית-ספר: הלחץ, השחיקה וההתמודדות. בתוך: פלדי, א. עורך : החינוך במבחן הזמן. תל-אביב: רמות, .452-443 ,1997
קרול, אלונה, (2002). התמודדות אחיות טיפול נמרץ עם אובדן המשאבים בעבודה. עבודת מ"א, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לסיעוד, 2002.
רבינוביץ, ה. (1994). גישות חינוכיות וטיפוליות של מורים בחינוך המיוחד כמנבאות שחיקה נפשית. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
Maslach, C. (1973, August), Detached concern in health and Social Service professions. Paper presented at the annual meeting of the American psychological Association, Montreal.
Maslach, C. and Jackson, S. (1981), "The measurement of experienced burnout". Joural of Occupational Behavior. 2, 99-113.
PINES, AYALA M, (1997), GENDER DIFFERENCES IN, BURNOUT: ISRAELIS' ESPONSES TO THE INTIFADA. EUROPEAN PSYCHOLOGIST2 1 , 1997, 28-34.
Perlman, B. and Hartman, E.A. (1982), "Burnout: from summary and future research". Human Relations, 35, 283-305.
Ruth Pat Horenczyk et al., Screening for PTSD in Adolescents Exposed to Ongoing Terror in the Jerusalem Area, Israel Center for the Treatment of Psychotrauma, UJA, New York May 2003.

תגים:

אירועי · טרור · מגדר · מחקר · נפשית · שחיקה · שיטות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מידת השפעתם של משתנים אישיים (ותק בעבודה ומין) על שחיקתם הנפשית של עובדי סיעוד בטפלם תחת אווירה של טרור ו\או טיפול בנפגעי טרור.", סמינריון אודות "מידת השפעתם של משתנים אישיים (ותק בעבודה ומין) על שחיקתם הנפשית של עובדי סיעוד בטפלם תחת אווירה של טרור ו\או טיפול בנפגעי טרור." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.