פוליטיקה של מיעוטים

תקציר העבודה:

ש"ס היא מפלגת הפרדוקסים. מזרחית, אבל נטולת מזרחיות. חרדית, אבל רוב מצביעיה אינם חרדים. ימנית, אבל נעדרת כל אידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה. חברתית, אבל מצביעה באופן שיטתי נגד כל יוזמת חקיקה חברתית. ש"ס היא מפלגה ללא מצע, ללא אידיאולוגיה, ללא סדר יום. הלקונה הזאת - מפלגה ללא מצע - מזמנת לש"ס זיווג תמוה. השמאל המזרחי מתנדב, לעתים תוף כיפוף המציאות, להעניק לש"ס זהות תרבותית, ולראות בש"ס את מה שש"ס לא מתיימרת לראות בעצמה: מפלגה מזרחית, חברתית, יונית. אוטופיה מזרחית. הזיווג הזה, בין שמאל רדיקלי לבין מפלגה פונדמנטליסטית, הוא עוד פרדוקס, אחד מני רבים, בשרשרת הפרדוקסים.
מפלגת ש"ס היא תופעה פוליטית שכבשה לה מקום של קבע והפכה לגורם קואליציוני רב משקל כמעט בכל הממשלות בעשור האחרון. ש"ס הפכה להיות מפלגה מחוזרת ביותר על ידי שני הגושים המרכזיים ורבניה היו למוקד עלייה לרגל של פוליטיקאים, שרים, וחברי כנסת. המפלגה ידעה לנצל היטב את הישגיה האלקטורליים לשם התבססות בשטח (17 מנדטים בבחירות 99 כמעט כמו הליכוד 19 מנדטים), כלומר למעלה מחצי מליון בוחרים העדיפו לבחור בש"ס. העובדה היא כי למרות שהסקרים מראים כי מספר מצביעיה החרדיים אינו יכול להביא יותר משישה מנדטים, הרי יש 11 מנדטים מכלל אחוז מצביעי ש"ס אינם מזוהים כחרדים, במחקר זה ננסה לבחון את
הסיבות והתהליכים שהובילו למצב זה.
בבחירות 1996 הוכרעה ראשות הממשלה ברוב דחוק ביותר, מעבר לכך המחישו בחירות אלה שינוי מהותי המתחולל במערכת הפוליטית בישראל. שני סממנים מאפיינים את השינוי הזה: המעבר למשטר מעין נשיאותי ופרגמנטציה של הפרלמנט (ירידת המפלגות הגדולות ופריחת הקטנות) למעשה אנו נמצאים בעיצומו של מעבר ממערכת פוליטית מסוג אחד למשנהו.
בחירות 1999 נראו כהמשכו של המשטר מעין נשיאותי ומגמת הפרגמנטציה התחזקה עוד יותר עד לכדי אובדן שליש מכוחותיהם של המפלגות הגדולות.
למרות שבתמורות הללו לא השתנה הרבה מבחינת הנתונים האלקטורליים הבין גושיים, הרי במישור עמוק יותר של התרבות הפוליטית התחולל מבחירות 1996 מהפך, הפותח תקופה חדשה בפוליטיקה הישראלית, מאז קום המדינה. המעבר הוא ממערכת פוליטית מפלגתית, שבה המפלגות הן הציר המרכזי, למערכת פוליטית שלאחר עידן המפלגות , שבה פרקטיקות מסוג אחר ממלאות תפקיד עיקרי. בעוד שהמפלגות מאפיינות את הפוליטיקה המודרנית, הרי הפוליטיקה "החדשה" משלבת מאפיינים פוסט מודרניים (כמרכזיות) של אמצעי התקשורת ובפרט הטלוויזיה) עם מאפיינים שהם באופן פרדוקסלי קדם -מודרניים כנאמנויות אתניות עדתיות שבאות לפני הנאמנות לכלל האידיאולוגיה הלאומית או סוציאליסטית או לאומית דתית שהיו דומיננטיות עד לשנים האחרונות בחברה הישראלית. וזאת בניגוד מוחלט לפוליטיקה "המודרנית" השואבת את הלגיטימציה שלה מן היומרה לאוניברסליות ורציונליות, הפוליטיקה החדשה, על מרכיביה הזאת מקבלת את הלגיטימציה שלה ממקורות פרטיקיולריים ורגשיים.

ניתן להשוות פוליטיקה זאת לפוליטיקה של המיעוטים וכדוגמה ספציפית את המיעוט השחור בארה"ב. פוליטיקה שבמהלכה במשך שלב מסוים בשנות ה60- בידי מנהיגים כמו מרטין לותר קינג להפוך את השחורים לחלק אינטגראלי לחלוטין מהחברה האמריקנית הסובבת ולקבל את ערכיה ותרבותה אך כאשר ניסיון זה נכשל (או לפחות לא הצליח כפי שציפו הדוגלים בו) החלו לצוץ מגמות חדשות של "התבדלות" והדגשת "הערכים האפריקניים המקוריים" בידי מנהיגים כמו מלקולם איקס ומגמה זאת היא דומיננטית כיום ב חברה השחורה של היום בארה"ב ויש לה נושאי דגל כמו לואיס פארקאן שהם דמויות מרכזיות בחברה זאת.
ייתכן שמגמה דומה (ואולי אף מושפעת?) ניתן למצוא בתרבות הפוליטית הישראלית עם מפלגת ש"ס שמייצגת שילוב של שני סוגי "השחורים" (לפחות בעיני החברה הסובבת) בחברה הישראלית - המזרחיים והחרדים.
מטרתי להציג תיאוריות ומחקרים כדי לבחון את ההשוואות וההנגדות בין שתי התנועות הפוליטיות הללו.

תוכן העניינים:
מבוא
פוליטיקה של המיעוט השחור בארה"ב
א. רקע
ב. "גיוס" ("מוביליזציה")
ג. השתתפות פוליטית של מיעוטים חברתיים
ד. תיאוריית גיוס המשאבים ומודל המוביליזציה
פוליטיקה של מיעוטים- תנועת ש"ס הישראלית
א. רקע
ב. מדינת ישראל ומיעוט פוליטי
ג. סקירה היסטורית של העדתיות בארץ
ד. התפתחותן של המודעות העדתית והמדעים הפוליטיים
ה. ש"ס - מפלגה: שומרי תורה ספרדים
ו. העדתיות כמשאב פוליטי
סיכום
שאלות למחשבה
ביבליוגרפיה

מקורות:

אביב א. - החברה הישראלית מתחים ומאבקים אוניברסיטה משודרת משרד הבטחון 1993.
גולדברג, ג. (1992) המפלגות בישראל: מפלגות המון למפלגות אלקטורליות הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב.
דיסקין, א. (1988) בחירות ובוחרים בישראל. ספריית אשכולות.
דיין א. - המעיין המתבגר 1999 הוצאת כתר.
וינגרוד א. - התפתחויות בעדתיות הישראלית בתיק: דשן ש. שוקד מ. (עורכים) יהודי המזרח הוצאת שוקן 1984.
דיסקין, א. (1993). הבחירות לכנסת ה13-. מכון י-ם לחקר ישראל.
הרצוג, ח. (1984). עדתיות פוליטית, דימוי מול מציאות. יד טבנקין.
הרצוג, ח. (1986) "בין עדתיות פוליטית של מיעוטים חברתיים לעדתיות תרבותית - ניתוח הרשימות העדתיות בבחירות 1984" מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים (25).
הרצוג, ח. (1986)א עדתיות פוליטית של מיעוטים חברתיים דימוי מול מציאות. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
ינאי, נ. אהרונסון, ש. (1986) "בחירות 1984 - מבחן לשיטה ה פוליטית של מיעוטים חברתיים בישראל" מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים (25).
נויברגר, דת מדינה ופוליטיקה האוניברסיטה הפתוחה 95.
ליסק מ. הורוביץ דן - מצוקות באיטופיה הוצאת עם עובד 1990.
"מה חושבים בעיירות הפיתוח על הממשלה" - סקריים שנתיים של המכון למחנה חברתי שימושי 1981, 1982, 1984, 1988.
נהון י. - מגמות בתעסוקה - המימד העדתי מכון ירושלים לחקר ישראל 1984.
נויברגר ב. - המפלגות בישראל האוניברסיטה הפתוחה 1991.
סמוחה ס. - שסעים מעמדיים, עדתיים לאומיים ודמוקרטיה בישראל. בתיק: אורי רם (עורך); החברה הישראלית היבטים ארגוניים 1993 הוצאת ברירות.
סמוחה, ס. (1984) "שלול גישות בסוציולוגיה של יחסי עדות בישראל". מגמות כח (2-3) עמ': 169-206.
פרידמן, מ. (1991) החברה החרדית מקורות מגמות ותהליכים. מכון ירושלים לחקר ישראל.
פרס, י. (1976) יחסי עדות בישראל. הוצאת ספריית הפועלים.
שמיר מ. אריאן ש. - "הצבעה עדתית בבחירות 1981" מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים 19-20, 1982.
שמיר, מ. אריאן, א. (1982) "הצבעה עדתית בבחירות 1981" מדינה ממשל ויחסים בינלאומיים (19-20) עמ': 88-102.
שמיר, י. (1988) "טעויות חיזוי של סקרי בחירות בישראל - ניתוח מבני" בתוך הורניק, י. (עורך) סקרים ומשאלי דעת קהל. עמ': 435-451.
Almond, G.A. Powell, G.B. (1980) Comparative politics Today: A World View. Little Brown Company.
Caldeira, G.A. Patterson, S.C. Markko, G.A. (1985) "The Mobilization Of Voters In Congressional Elections" Journal Of Politics Vol. 47 pp. 490-509.
Caldeira, G.A. Clausen, A.R. Patterson, S.C. (1990) "Partisan Mobilization And Electoral Participation " Electoral Studies Vol. 9 pp. 191-204.
CONLEY , DALTON BEING BLACK LIVING IN RED : RACE WORK AND SOCIAL POLICY IN AMERICA NEW YORK, 1999.
Crotty, W.J.( 1971) "Party Effort And Its Impact On The Vote"American Poritical Science Review Vol. 71
Cutright, P. (1963) "Measuring The Impact Of Local Party Activity On The General Election Vote" The Public Opinion Quarterly Vol. 27
Dalton, R.J. Flanagan, S.C. Beck, P.A. (1984) (eds) ElectoralChange In Advanced Industrial Democraties. Princeton University Press.
Dalton, R.J. (1988) Citizen Politics in western democracies. Chatham House Publishers, inc.
Gamson, W.A. Fireman, B. Rytina, S. (1982) Encounters With Unjust Authority. The Dorsey Press.
Jenkins, J.C. (1981) "Sociopolitical Movements" In: Long S. (ed.) The Handbook Of Political Behavior. Plenum Press..
Katz, D. Eldersveld, S.J. (1961) "The Impact Of Local Party Activity Upon The Electorate" The Public Opinion Quarterly Vol. 25
Lawson, K. (1976) The Comparative Study Of Political Parties. St. Martins Press.
LIEB,MICHAEL CHILDREN OF EZEKIEL LONDON 1998
Lipset, S.M. Rokkan, S. (1967) (eds) Party Systems And Voter Alignments: Cross National Perspective. The Free Press.
Milbrath, L.M. (1981) "Political Participation" in Long, S. (ed) The Handbook Of Political Behavior. Plenum Press. Vo14.pp. 197-240.
Nagel, J.H. (1987) Participation. Prentice-Hall Inc.
Panebianco, A. (1988) Political Parties: Orqanization And Power. Cambridge University Press.
Sartori, G. (1987} The Theory of Democracy Revisited. Chatham House Publishers, inc.
Segal, D.R. Meyer, M.W. (1969) "The Social Context Of Political Partisanship" in Dogan, M. Rokkan, S. (eds) Quantitative Ecological Analysis In The Social Sciences. The M.I.T Press.
Tilly, C. (1978) From Mobilization To Revolution. Addison-Wesley Publishing Company.
Tilly, C. (1981) Class Conflict And Collective Action. Addison-Wesley Publishing Company.
Verba, S. Nie, N.H. Kim, J. (1978). Participation and Political Equality A Seven -Nation Comparison. Cambridge University Press.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פוליטיקה של מיעוטים", סמינריון אודות "פוליטיקה של מיעוטים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.