הקשר בין חרדת מחשב לבין השחיקה בעבודה בקרב עו"ס.

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. שאלת המחקר
ג. מטרת המחקר
ד. השערות המחקר
ה. השיטה
סקירת ספרות
א. שחיקה מהי
ב. גורמי השחיקה
ג. שלבי התפתחות תהליך השחיקה
ד. סימני השחיקה
ה. דפוסי התמודדות עם השחיקה
ו. גישות תיאורטיות בנושא השחיקה
ז. הצורך במחשוב
ח. מחשוב שירות רווחה
ט. חרדת מחשב
י. השפעת "הלימה אישית" על חרדה בסביבה ממוחשבת
יא. המכנה המשותף האפשרי בין אימת קהל לבין אימת מחשב
יב. חרדת הטכנולוגיה של המשתמש בדואר אלקטרוני
יג. הגורמים הפסיכו-חברתיים, לחרדה ביישומים טכנולוגיים
יד. גישה מערכתית להתמודדות עם חרדת המחשב במקומות התעסוקה.
טו. החדרת מחשוב כגורם לשינוי בתרבות הארגון
טז. דרכי התמודדות להחדרת המחשוב - שיטות הטמעה
יח. תאור המנל"ר - מערכת ניהול לשכת רווחה
מערך המחקר
א. שאלת המחקר
ב. השערות המחקר
ג. שדה המחקר
ד. אוכלוסיית המחקר
ה. כלי המחקר
ו. הגדרת משתני המחקר
ממצאים
א. התפלגות אוכלוסיית המחקר
ב. ממצאים לגבי השערה ראשונה
ג. ממצאים לגבי השערה שניה
ד. ממצאים לגבי השערה שלישית
ה. ממצאים לגבי השערה רביעית
ו. ממצאים לגבי השערה חמישית
דיון והצעת תוכנית פעולה
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח א' שאלון עמדות לעובדי הרווחה
נספח ב' שאלון מדידת שחיקה בעבודה


הצגת הבעיה
מחד, מיחשוב שירות רווחה הוא ללא ספק שינוי משמעותי וייחודי המעורר יחס אמביוולנטי.
בעידן המודרני המחשוב הופך להיות יותר ויותר נפוץ והכרחי. ומאידך, יש המאתרים חרדת
מחשוב כתופעה מתמשכת המתעצמת ככל שגדלה תלותו של המשתמש במערכת (בנבנישתי
ועויזרמן, 1991; גולדרט, 1995; לנגרמן, 1991; מוניקדם, 1988; נוקד, 1996; שטראוס, ברגל ורוזן,
Auslander & Cohen, 1992; Bowes, Kenney & Pearson, 1993; ;1997
.(Hasenfeld, 1980; Monnickedam, 1989
שפע של מידע מאפיין את רוב תחומי חיינו, הוא המוביל בהכרח לחיפוש דרכים יעילות וייחודיות
לשימוש מושכל בו - קרי מחשוב.
אילו חיפשנו כותרת אחת שתאפיין את שנות האלפיים, בוודאי היינו מכנים תקופה זאת כעידן של
שינויים טכנולוגיים מואצים. שינויים אשר משפיעים על כל חלק מחיינו, ובכללם חיינו הארגוניים
(.(Coats, 1983
יצוין כי המחשוב זר לכלל העובדים בשירותי אנוש, יתר על כן, טיפול באמצעות המנל"ר1 זר
שבעתיים לעו"ס מהטעמים הבאים:
* המחשוב כשינוי מעורר התנגדות - כל שינוי המנסה לחדור למערכת, מעורר התנגדות.
מחשוב כשינוי מעורר התנגדויות המיוחדות לו ועלול לתרום לשחיקת העובד.
* מסורתית המחשוב מקושר למקצועות הרחוקים מהמקצועות הטיפוליים.
* יש ניגוד בולט בין נטיות המחשוב להיות אחיד ובין נטית העו"ס להיות ייחודי.
* יש קושי הנובע מפחד לאבד את ה"אישי" ביחסי מטפל- מטופל ולאבד את יכולת שיקול
הדעת בטיפול ולתרום באופן שלילי לשחיקת המשתמש.
* קיימות גם התנגדויות רגשיות לא רציונליות: פחד מחדש ושונה, תחושת החשיפות מול
הבקרה, אין-אונים מול ה"גולם" ולתרום באופן שלילי לשחיקת המשתמש.

שאלת המחקר
האם קיים קשר בין עמדות העו"ס להחדרת המחשב והמנל"ר ככלי עזר לשירותי הרווחה לבין
שחיקת העו"ס?

מטרת המחקר
לבדוק חרדת המחשב אצל העו"ס עלולה להשפיע על שחיקתו בעבודה.

השערות המחקר
השערה 1: עובדים מבוגרים יותר יביעו התנגדות נחרצת יותר למחשוב והכנסת תוכנת המנל"ר.
השערה 2: עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר יביעו התנגדות נחרצת יותר למחשוב והכנסת תוכנת
המנל"ר.
השערה 3: עובדים עם שליטה טובה יותר ביישומי יביעו התנגדות חלשה יותר למחשוב והכנסת
תוכנת המנל"ר.
השערה 4: עובדים עם שליטה טובה יותר במנל"ר יביעו התנגדות חלשה יותר למחשוב והכנסת
תוכנת המנל"ר.
השערה 5: יימצא כי קיים קשר בין גיל העו"ס ועמדות שליליות לגבי שימוש המנלר לבין שחיקתו
של העו"ס.
השערה 6: יימצא כי קיים קשר בין השכלת העוס ועמדות שליליות לגבי שימוש המנלר לבין
שחיקתו של העו"ס.

השיטה
1. סקירת ספרות
בה אסקור את הספרות בנושאים: שחיקה; מחשוב שירות רווחה; וחרדת מחשב.
2. מחקר
מחקר כמותי באמצעות מילוי שאלון ע"י 28 עו"ס במגמה לבחון את השערותי ולהשיב לשאלת
המחקר.
כלי המחקר
במחקר השתמשתי בשני שאלונים:
שאלון א: שאלון עמדות לגבי שימוש במחשב.
שאלון ב': למדידת השחיקה בעבודה, לפי שאלון פיינס (1984).
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
1. במרוצת שנת 1995 פיתח משרד העבודה והרווחה תוכנת "מערכת ניהול לשכת רווחה" (להלן מנל"ר) - המנל"ר
היא מערכת ניהול תהליכי עבודה סוציאלית, תוך התמקדות בתיק הפונה, היא נבנתה כפיתוח מקורי ומותאם לעבודת
לשכות רווחה. מאז ועד היום המנל"ר משמשת לשכות רווחה רבות ברחבי הארץ.

מקורות:

Auslander, G.K. & Cohen, M.E. (1992). Issues in the Development of Social Work Information System: The Case of Hospital Social Work Deartments, Administration Social Work, 16(2), 73-88.
Barak, B., Akon, D. & Amara, M. (1995). "Decision Support System for Planing and Fvaluating interventions in Vocational Rehabilitation Services for the Disabled". Comuters In Human Services. 12(3/4), 220-241.
Bargal, .D. & Schmid, H. (1992). Organizational Change and Development in Human Service Organizations: A Prefatory Essay. Administration In Social Work, 16, 3-4.
Berman, Y., Eaglstein, S.A. & Phillips D. (1995). Policy Impact on Informatina Technology Programming in the Social Services. Knoledge & Policy, 8(1), 23-32.
Bowes, N., Kenney, J.J. & Pearson, C.L. (1993). The Impact of Attitudes And Productivety in A Human Service Agency: An Emerging Issue for Employee Assistance Program Managers. Computers In Human Services, 9.(1/2). 75-95.
Briggs, P.E. & Kindler, P.M. (1993) Bridging the Gap Between Information Technolgy and Human Services. Computer in Human Services. 9(1/2) 197-205.
Carlson, R.E. & Wright, D.G. (1993). Computer anxiety and communication apprehension: Relationship and introductory college course effects, Journal of Educational Computing Research, 9.
Cherniss, C. (1980). Professional burnout in human service Organizations. N.Y.: Praeger Pub. servises", Social work, 24(5) spt. Pp. 375-379.
Coats, F.J. (1983). The Highly Probable future- 83 assumptions about the year 2025, The world future society.
Costello, G. & Allant, G. (1993). Training on online information services, Techtrends, 38<6>, 1993, 25-26.
Craig, J.S. (1993-1994). Managing computer-related anxiety and stress within organizations, Journal of Educational Technology Systems, 22<4>, 309-325.
Daft, L. (1990). Organisational theory and design.
Dunham, J. (1984). Stress in Teaching. London: Croom Helm.
Edelwich, J. & Brodesky, A. (1980). Burnout: stages of disillusionment in the helpign professionals. New York: Human Science press.
Farber, B.A. (1991). Crisis in Education. San Francisco: Jossey-Bass.
Fabre. T.R. & Walker, H.M. (1987). "Teacher perceptions of the behavioral adjustment of primary grade level handicaped pupils within regular and special ctlucation settings", Remial and Special, Education 8(1)34-39.
Freudenberger, J.J. (1974). "Staff burnout syndrom". Journal of Social Issues. 30(1), 159-165.
Hasenfeld, Y. (1980). Implementation of Change In Human Services Organization: A Political Economy Perspective. Social Service Review, 54. 508-520.
Hendrickson, B. (1979). Teacher burnout, how to recognize it, what to do about it. Learning, 7, 36 - 39
Kyriacou, C. (1981). "Social Support and occupational stress among Schoolteachers". Educationa studies V7 (1) 56-60.
Kyriacou, C. (1987). "The Stress and Burnout: an international review". Educational Research V29 (2) June: 146-151.
Lawler, E.E. (1986). High involvment management, S.F.
Lazarus, R.S. (1981). "The stress and coping paradigm". In C. Eisdorfer, D. Cohen, A. Kleinman and P. Maxim (Eds.), Theoretical bases for Psychopathology, (pp. 31-57). New York: Spectrum.
Maslach, C. and Jackson, S. (1981). "The measurement of experienced burnout". Joural of Occupational Behavior. 2, 99-113.
Monnickendam, M. (1989). The Personal Dimension in Computerizing Human Services: An Organizational Approach. Journal Of Social Work And Policy In Israel 2, 67-80.
Monnickendam, M. , Yaniv H. & Geva . N. (1996). The Graphical Case Record: an Interface Congruent with Professoinal World Stile. Computers In Human Behavior 12(1), 121-134.
Mutschler, E. & Cnaan, R.A. (1985). Success and Failure of Computerized Information System - 2 Case Studies in Human Service Agencies. Administration In Social Work, . (9). 67-79.
Mutschler, .E. & Hoefer, R. (1990). Factors Affefting the Use of Computer Technology in Human Service Organizations. Administration In Social Work. 14(1) 87-101.
Olivier, A., Terrt, A. & Shapiro, F. (1993). Self-Efficacy and computers, Journal of Computer-Based Instruction, 20(3).
Oyserman, D. & Benbenishty, R. (1993). The Impact of Clinical Information Systems on Human Service Organizations. Computers In Human Services, 9(3/4). 425-438.
Perlman, B. and Hartman, E.A. (1982). "Burnout: from summary and future research". Human Relations, 35, 283-305.
Shinn, M. and Morch, H. (1983). A tripartite model of coping with burnout. In M.A. Farber (Ed.), Stree and burnout (pp. 227-247). New-York: Pergamon.
Shirom, A. (1989). "Burnout in work Organizations" In C.L. Cooper and L. Robertson (Eds.), International Review of Industrial and Organizational Psychology, N.Y.: Wiley, pp. 25-48.
Willis, J.W. (1992). Tecgbikigt diffusion in the "Soft disciplines" using social technology to support information technology, Computers in The Schools, 9(1), 1992, 81-105.
אדיג'אס, י. (1995). ניהול לקוי, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ.
אדיג'אס, י. (1996). צמיחה והתחדשות בארגונים, תל אביב, המרכז הישראלי לניהול.
אדמי, ח. ושירום, א. (1990). "הערכת השפעתה של הכנה חיסונית להתמודדות עם לחצים בשדה הקליני על תלמידות סיעוד". עיונים בחינוך, חוב' 54/53 , עמ' 165 - 185, אוניברסיטת חיפה.
אשרת, צ. (1999). "לחץ ושחיקה אצל גננות", עיונים ומחקר בהכשרת מורים, חוב' מס' 6, מכללת גורדון לחינוך חיפה.
בר-גיל, ד. (1984). "לחצים בעבודה במקצועות שירותי אנוש". מגמות כ"ח: 582-575.
גביש, ב. ופרידמן, י. (2000). "פערים בתפיסת התפקיד של המורים והקשרם לחוויית הלחץ בהוראה", עיונים במנהל וארגון החינוך, חוב' 24, הוצ' אוניברסיטת חיפה.
בנבנישתי, ר. ועויזרמן, ד. (1991). מערכת מידע קלינית לשירות האמנה לישראל. חברה ורווחה י"א(2),155-148 .
גולדרט, א. (1995). כיצד מתייחסים עובדים לשינוי? סטטוס פברואר, 40-37 .
דורון, א. (1995). שירותי הרווחה האישיים בתפר שבין השלטון המרכזי ובין הרשויות המקומיות - עמדה. חברה ורווחה ט"ז(4),465-451 .
הולצמן, מ. ופייגין, ר. (1989). תהליך הכנסת מודל של טיפול משימתי במרכז לשיקום מקצועי - הערכה. חברה ורווחה כ'(4) 420-409.
כפיר, א. (1997). ארגון וניהול - עיצוב ושינוי, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ.
לנגרמן, ש. (1991). שירותי מידע בתחום העבודה הסוציאלית בישראל - עמדה. חברה ורווחה י"א(3) 320-316.
מוניקנדם, מ. (1988). גישת האבטיפוס - גישה מועדפת בפיתוח המחשב בשירותי אנוש. חברה ורווחה ט'(2) 481-173.
מוניקנדם, מ., יניב, ח. וגבע, נ. (1996). תיק טיפול ממוחשב וידידותי - מתיאוריה למעשה. חברה ורווחה ט"ז (4) 539-521.
מיוחס, ר. (1985). גורמים אישיותיים וסביבתיים בשחיקת המורה , עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
מלמד, ש. וקושניר, ת. (1992), "השחיקה בעבודה והסיכון למחלות לב", המפעל, 377, עמ' 26-27.
נוקד, י. (1996). חרדת מחשב. סטטוס, מרץ 1996, 63-62.
סמואל, י. (1990). ארגונים: מאפיינים, מבנים, תהליכים. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, חיפה.
עציון, ד. (1990). שחיקה בתפקידי ניהול - גורמים והשלכות , בתוך: גלוברזון, א. גלין, א. רוטנשטיין, א. "משאבי אנוש ויחסי עבודה בישראל - אופקים חדשים", הוצ' רמות, אוניברסיטת תל-אביב.
פיינס-מלאך, א. (1984). שחיקה נפשית: מהותה ודרכי ההתמודדות עמה, תל-אביב, צ'ריקובר.
פרג, ר. וענבר, ל. (1998). "כלים להתחדשות מתמדת", סטטוס, גליון 8, יולי 98.
פרידמן, י. (1991). "התנהגות תלמידים המשרה לחץ: היבט פסיכולוגי-חברתי של שחיקת המורה". עיונים במינהל ובארגון בחינוך. (17): 174-155.
פרידמן, י. (1992). התנהגות תלמידים השוחקת את המורה. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1992א'). "השחיקה בהוראה: המושג ורכיביו היחודיים". מגמות ל"ד: 261-248.
פרידמן, י. (1992ב'). "מה שוחק את המורים?" הד החינוך יולי-אוגוסט: 7-4.
פרידמן, י. (1995). להיות מנהל בית ספר: הלחץ, השחיקה וההתמודדות, פרסום מס' 711א' ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1999). השחיקה של מנהל בית הספר, פרסום מס' 740, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. (1999). שחיקת המורה: המושג ומדידתו, פרסום מס' 746, ירושלים, מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. ובארי א.פ. (1992). הדימוי המקצועי של המורה ושחיקתו. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן, י. ולוטן, א. (1993). לחץ ושחיקה בהוראה: גורמים ודרכי מניעה. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
קורן, ש. (1994). אבטחת מידע הרשתות מקומיות (LAN SECURITY). מעשה חושב כ"א(1), 56-5.
קינן, ג. (1997), התמודדות עם מצבי לחץ, ראש העין, פרולוג מוציאים לאור בע"מ.
רודניק, ח. (1994). "תגובות עובדים לביצוע שינויים בתרבותם הארגונית", ביטאון האגוד הישראלי לפיתוח ארגוני, כרך 2 חוברת מס' 6, מאי 94.
שטראוס, ע., ברגל, ד. ורוזן, א. (1997). משתנים הקשורים לנכונותם של עובדים סוציאליים לאמץ "טיפול שיטתי". חברה ורווחה י"ז (2), 219-201.
שירום, א. (1994). שחיקת מורים במערכת החינוך: סקירת ספרות והצעה להתמודדות מערכתית. אוניברסיטת ת"א: המכון למחקר עסקים בישראל, הפקולטה לניהול.
שמחון, א. (2000). משתנים המנבאים שחיקת מורים בחטיבת הביניים בישראל, מקרא ועיון, גיליון מס' 78, עמ' 17-23.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין חרדת מחשב לבין השחיקה בעבודה בקרב עו"ס.", סמינריון אודות "הקשר בין חרדת מחשב לבין השחיקה בעבודה בקרב עו"ס." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.