זוגות חד מיניים ומוסד האימוץ בישראל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
הקהילה ההומו-לסבית והחברה בישראל
רקע תיאורטי
התיאוריה הקווירית
ביקורת - או התיאוריה הקווירית לאן?
לשאלת המסגרת הדיונית
עיון קווירי בפסק הדין
ניתוח דעת הרוב - סגן הנשיא השופט ח. פורת
ניתוח דעת המיעוט - השופטת ס. רוטלוי
סיכום

מבוא
ע"מ (תל אביב-יפו) 10/99 פלונית ופלמונית נגד היועץ המשפטי לממשלה1, הינו ערעור לבית
המשפט המחוזי, על פסק דין2 שניתן באוגוסט 1999 על ידי בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן,
מפי סגן הנשיא כב' השופטת י. שטופמן, שמחקה על הסף בקשה של זוג נשים לסביות, לאמץ כל
אחת את ילדי חברתה לחיים. כן אסר בית המשפט קמא את פרסום שם בעלי הדין, על אף בקשתן
של המבקשות לאפשרו. בית המשפט פסק כי לאור הוראות חוק אימוץ ילדים בתשמ"א 1981, -
אין למערערות עילה שבדין לאימוץ הקטינים. על פסיקה זו נסוב הערעור שניתוחו מובא להלן
ואשר קיבל את עמדת בית המשפט קמא בדעתו של סגן הנשיא ח. פורת (הצטרף לדעתו השופט
משאלי) ובניגוד לעמדתה החולקת של שופטת המיעוט סביונה רוטלוי.

ניתוח פסק הדין יעשה מבעד לעיניה של תיאוריה קווירית, המבקשת לערער על הסדר הקיים
באמצעות שבירה של קטגוריות זהות המבוססות על תפיסה דיכוטומית של מיניות. הניתוח יעשה
על רקע מעמדה של הקהילה ההומו-לסבית ויחסיה עם החברה בישראל. זוהי החברה בה מעוצבת
זהותם של המערערות וילדיהם, זוהי גם החברה בה פועלים השופטים ויש לכך השפעה על האופן
שבו עוצבה דמותם ועמדתם. מבחינתה של תיאוריה קווירית, ובדומה לתיאוריות ביקורתיות
אחרות3, לא ניתן להפריד בין הרקע שעיצב את זהותן של הנפשות הפועלות לבין התוצאה
המשפטית ואפילו לא מהאופן שבו בחרו המערערות לפעול מבחינה משפטית, כמו גם
מהמשמעויות שהן מבקשות למצוא בסעד המשפטי כמתקף את אורחות חייהן.

הניתוח ילך יד ביד עם הנמקותיו של בית המשפט, הפועל בשם תפיסת זכויות דמוקרטית ליברלית
מערבית המתיימרת לתמוך בפלורליזם חברתי, ויעמתן מול הביקורת הקווירית אודות תורת
הזכויות הליברלית. יבחנו כללי הפרשנות שמפעיל בית המשפט על הטקסט המשפטי, המטרות
שהוא מוצא כמקימות את הרציונל שבבסיס חוק האימוץ, פרשנותו של בית המשפט את מוסד
הזוגיות ומנגד, תפיסתו את הנטייה החד מינית בכלל ואת מעמדו של התא המשפחתי החד מיני
בפרט. הניתוח יעביר בשבט הביקורת הקווירית מגוון מנגנונים משפטיים בהם עושה בית המשפט
שימוש, ביניהם העקרונות בדבר "טובת הילד" ו"תקנת הציבור" וכן יבחן את הסיטואציה ביחס
למוסדות משפטיים אחרים המייצרים סטטוס של זוגיות (כמו מוסד הידועים בציבור) והורות
(כמו מוסד הפונדקאות וההזרעות המלאכותיות).

שתי סיבות הופכות את העיון בפסק הדין שלפנינו לחשוב במיוחד: הראשונה טמונה דווקא
בהצלחה לה זכו זוג נשים אחר בפרשה שנודעה כפרשת ברנר קדיש4. שם חייב בית המשפט העליון
את פקיד הרישום במשרד הפנים לרשום כל אחת מהנשים כאם ילדי רעותה, בהסתמך על פסק
אימוץ זר שנמצא תקף גם בישראל. פסק דין זה זכה לפרסום מוטעה רב, ממנו עלה כאילו אימוץ
בידי משפחה חד מינית מותר כיום בישראל. פסק הדין נשוא עבודה זו, מוכיח אם כן את ההיפך
הגמור ושופך אור על תפיסת בתי המשפט בישראל את הזוגיות החד מינית5. הסיבה השניה
טמונה בעובדה שהמדובר בפסק דין שיצא מלפני בית המשפט המחוזי, וככזה הוא אינו בגדר
הלכה מחייבת. על פסק הדין לא הוגש ככל הידוע לי ערעור לעליון, עניין המותיר את הסוגייה
פתוחה לשינוי בהכרעות עתידיות. תחושה זו מתחזקת במיוחד לאור הפער המשמעותי שבין דעת
הרוב לדעת המיעוט בפסק הדין.
העבודה הוגשה במסגרת תואר שני מחקרי במשפטים.
----------------------------------------------------------------------------------------------------
1. פס"מ, כרך 831-912 ,(1) 158 (פה"ד ניתן ביום 10)..5.01
2. תמ"ש 49/7 פלונית נ' היועמ"ש.
3. כמו למשל הCritical Race Theory) CLS -) - וראה גם הערה 31 לעיל.
4. בג"ץ 1799/99 ברנר קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד (.368 ,(2
5. פסק הדין בעניין ברנר קדיש עוסק כולו בסמכותו של פקיד הרישום להפעיל את שיקול דעתו ולסרב לרשום עובדה
המוצגת בפניו בתעודת הזהות. האימוץ שרישומו אושר, נעשה מחוץ לישראל ורק קיבל תוקף מחייב בישראל מתוקף
הכרה בפסקי חוץ.
וראה לעניין זה את ביקורתו של פרופ' מנשה שאווה במאמר: רישום והכרה של צו אימוץ זר במסגרת משפחה לסבית:
הצורך בעיון מחדש בהלכת שלזינגר ובתיחום גבולותיה, אוניברסיטת ת"א, תדפיסים, .1521772/001

הערת מערכת: בעבודה לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית.
מספר המקורות הוא מספר מראי המקום המצוינים בעבודה.

תגים:

אימוץ · בציבור · הומו · הומואים · הומולסבי · הומוסקסואליות · הורות · הזרעה · זוג · זוגיות · חברה · חדמיני · ידועים · ילד · לסבי · לסביות · מלאכותית · משפט · פונדקאות · פוקו · קוויר · קווירי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "זוגות חד מיניים ומוסד האימוץ בישראל", סמינריון אודות "זוגות חד מיניים ומוסד האימוץ בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.