החסיון בין עורך דין ללקוח -חברה

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
ההצדקות לכלל של חסיון עורך דין-לקוח
טיעונים תועלתניים
טיעוני ערכים וזכויות
ההצדקות לכלל של חסיון עורך דין-לקוח כחברה
תחולתו של החסיון עורך דין לקוח כחברה בדין האמריקאי
מבחן קבוצת השליטה
מבחן Subject Matter
מבחן משופר של Subject Matter
חסיון יחסי
מבחן פנייה - שירות
הלכת Upjohn
כלל החסיון במדינת אלבאמה
הטיוטה של ה Restatement -
האם יחול החסיון לאחר מות הלקוח
Sarbanes-Oxley Act
קריאות לאימוץ קוד אתי פדרלי
תחולתו של החסיון עורך דין לקוח כחברה בדין האנגלי
תחולתו של החסיון עורך דין לקוח כחברה בדין הישראלי
זהות הלקוח "חברה" בראי חוק החברות
כלל החסיון בחקיקה ובפסיקה הישראלית
הלכת כץ נ' ק.ק.ל
קווים מנחים להכרה בחסיון יחסי
הלכת לה נסיונל
האם יחול החסיון בסכסוך בין עורך הדין ללקוח
הלכת להב
תחולת החסיון רואה החשבון ומבקר הפנים - לקוח
מינוי רואה חשבון בחברה
מינוי מבקר פנים
מסקנות
סיכום
ביבליוגרפיה

בתחילת הדרך הפסיקה האמריקאית והישראלית בהקשר של חסיון עורך דין - חברה מתאפיינות
בקוו אחיד לגמרי,המסתכם במסקנה הברורה כי החסיון של עורך הדין הוא מוחלט, יהא הלקוח
אשר יהא. הפסיקה הכירה בחסיון זה מתוך רצון להימנע מערעור יסודותיו של כלל מוחלט
שהשתרש. בית המשפט יצא מנקודת הנחה כי אין מחלוקת על כך שהחסיון חל על הלקוח שהינו
חברה. בית המשפט לא דן בשאלה זו בפסיקה והתייחס לשאלה כעובדה שאין מחלוקת עליה.
עם חלוף הזמן חל שינוי בכלל המשורש. מתוך זהירות העדיפו את ההתפתחות ההדרגתית של עקב
בצד אגודל בדרך ההרחבה או ההיקש עם עקרונות מוכרים ותקדימים. קביעות נועזות של עקרונות
כלליים הם עניין למחוקק. יחד עם זאת קבעו שהקטיגוריות של טובת הכלל אינן סגורות ועליהן
להשתנות מזמן לזמן עם השינויים בתנאי החברה ובהתפתחות החקיקה וכי אכן יש מקרים שבהם
חובת הסודיות כשלעצמה הנה אינטרס שבטובת הכלל .
במסגרת עבודה זו הצבענו כי בנסיבות מסויימות ראוי לצמצם את תחולתו של החסיון תוך שמירה
מקסימלית על עקרון הוודאות. לפיכך יש לעצב מראש את תוכנו של הסייג לתחולת החסיון. יש
להתוות מבחן אשר בעזרתו יוכל בית המשפט לקבוע אם התקיימו הנסיבות המצדיקות הסרת
החסיון. יתר על כן יש להתנות את הסרת החסיון במתן אמצעי הגנה הולמים לאינטרס הסודיות
של הלקוח. בעזרת תנאים אלה ניתן להגדיר את גבולות פריסתו של החסיון ולהבטיח וודאות לגבי
כוחו של הכלל לספק הגנה מוחלטת של סודיות .
הדין האמריקאי אימץ כלל חסיון יחסי הן בחקיקה והן בפסיקה. גם הדין הישראלי הלך בתלם
ואימץ בפסיקה, אך לא בחקיקה, אל כלל חסיון יחסי. באנגליה, נשמעו קולות לאימוץ כללים
דומים לכללים בדין האמריקאי.
לעניות דעתי, יש לבטל את כלל החסיון. ישנם ספקות קשים במישור האמפירי והתיאורטי באשר
לביסוס החסיון על תורת התמריץ, לפיה יש בחסיון כדי לעודד גילוי לב בתקשורת שבין בעלי
תפקידים בחברה לבין עורך הדין. גם רציונל הציות הוולונטרי אינו מקובל בישראל ואף לגביו יש
ספקות בלתי מבוטלים. החסיון אינו מעודד תקשורת חופשית וגילוי לב משום שכלל יעיל מניח כי
הלקוח צריך להבין ולדעת את החסיון ומגבלותיו. ספק אם הלקוח יודע זאת ולכן החסיון אינו
מקיים גילוי לב. לדעתו, אין צורך בכלל החסיון. ללא החסיון נמנע מעורך הדין את הדילמה
המוסרית האם חייב הוא לגלות את המידע או שמא החסיון מונע זאת. יתר על כן, ללא החסיון לא
יכול עורך הדין להתגונן תחת מעטה החסיון ולהתעלם מפעילות "אפורה" של הלקוח. ללא החסיון
עורך הדין יצטרך לדון בחסיון עם לקוחו ולהסביר לו שאין חסיון על המידע המועבר ביניהם, מצב
זה עדיף ממצב שבו עורך הדין יסביר ללקוח את תחולת החסיון רק כאשר המצב מחייב אותו
בדיעבד לחשוף מידע מסויים.

מטרת עבודה זו לבחון את היקף ותקיפות הרציונאל המחייב חסיון מוחלט ביחסי עורך דין לקוח
כאשר הלקוח הוא חברה. יצויין כי הגדרת מהות הלקוח בהכרח תקבע את היקף החסיון. יתר על
כן יש לבדוק מהו הכלל המועדף ביחסים בין עורך הדין ללקוח כאשר הלקוח הוא חברה.
החלק הראשון של העבודה דן בהצדקות לתחולתו של כלל החסיון ביחסי עורך דין לקוח ככלל וכן
ביחסי עורך דין לקוח כחברה בפרט. החלק השני סוקר את החקיקה והפסיקה לגבי תחולתו של
החסיון בדין האמריקאי, האנגלי והישראלי.

מקורות:

Micheal J. Riordan, "The Attorney-Client Privilege & The "POSTHUMOUS" Corporation- Should The privilege Apply", 34 Tex. Tech L. Rev (2003) 237
Steven Andersen, Corporate Legal Times Corporation (2003), LITIGATION; Pg. 22
E. J. Imwinkelried, ESSAY: THE NEW WIGMORE: AN ESSAY ON RETHINKING THE FOUNDATION OF EVIDENTIARY PRIVILEGES, 83 B.U.L.Rev. (2003) 315
L. B. Snyder, Is Attorney-Client Confidentiality Necessary ?, 15 Geo. J. Legal Ethics (2002) 477
Bufkin Alyse King, Preserving the Attorney-client Privilege in the Corporate Environment, 53 Alabama Law Review (2002) 621
Timothy P. Glynn, Federalizing Privilege, 52 Am. U.L. Rev. 59 (2002)
Melanie B. Leslie, Government Officials as Attorneys and Clients: Why Privilege the Privileged ? 77 Ind. L.J. 469 Summer (2002)
Richard Mahoney, Reforming Litigation Privilege, Common Law World Review,(c) Vathek Publishing, 2001 CLWR 30(66)
Paul R. Rice, The Corporate Attorney-Client Privilege : Loss of Predictability Does Not Justify Crying Wolfinbarger, 55 Bus. Law. 735, 741 (2000)
D. R. Fischel, Lawyers and Confidentiality, University of Chicago Law Review 65 U. Chi. L. Rev. 1 (1998)
S. L. Cohn, The Organizational Client : Attorney-Client Privilege and the No-Contact Rule, 10 George. Jour. Of Legal Ethics (1997) 739
J. W. Gergacz, Attorney-Corporate Client Privilege, (New York, 2th E.d, 1990) ch. 1, 9 .V. C. Alexander, The Corporate Attorney-Client Privilege : A Study of the Participants, 63 St. John's L. Rev. (1989), 191
D. Luban, Lawyers and Justice - An Ethical Study, (Princeton 1988) 188-190 .
R. Jonas, Who is the Client ? The Corporate Lawyer's Dilemma, 39 Hast. L. Jour. (1988), 617
J. R. McCall, The Corporate s Client : Problems, Perspectives and Partial Solutions, 39 Hast. L. Jour. (1988) 623
J. W. Gergacz, Attorney-Corporate Client Privilege: Cases Applying Upjohn, Waiver, Crime-Fraud Exception, and Related Issues, 38 Bus. Law. 1653 (1983)
J. W. Gergacz, Attorney-Corporate Client Privilege, 37 The Bus. Law. (1982) 461
G. Weissenerger, Toward Precision in the Application of the Attorney-Client Privilege for Corporations, 65 lowa. L. Rev. (1980) 899
Attorney-Client Privilege for Corporate Clients : The Control Group Test, 84 Harv. L. Rev. (1970) 424
J.H. Wigmore, Evidence in Trials at Common Law, (Boston, Rev. Ed. 1961, McNaughton, Vol. 8 sec. 2292 .
The Corporate Department at ORRICK, Final SEC Rules Concerning Standards of Professional Conduct for Attorneys, March 27, 2003 .
A. S. Berner & D. G. Hatter, Sarbanes-Oxley Act and attorney-client bond, The Business Journal of Portland, may 05, 2003
ג' קלינג, אתיקה בעריכת דין, תשס"א - 2001 .
נ' זלצמן, "חסיון התקשרות שבין עורך דין ללקוח : ראייה חיונית להגנת הנאשם", ספר שמגר - מאמרים ב' (תשס"ג), 501
לימור זר-גוטמן, חובת הסודיות של עורך הדין וחסיון עורך דין-לקוח : הגיעה השעה להיפרד, הפרקליט מו, חוברת א (תשס"ב), עמוד 168.
א' שטיין, "חסיון בנק-לקוח בדיני הראיות", משפטים כה (תשנ"ה) 45 .
ש' נתניהו, "על התפתחויות בסוגיית החסיונות המקצועיים", ספר זוסמן ירושלים (תשד"ם), 297
ג' גרישם, "הפירמה", זמורה- ביתן, מוציאים לאור, תשנ"ד - 1993 .

תגים:

חסיונות · אתיקה · עורך · דין · לקוח

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החסיון בין עורך דין ללקוח -חברה", סמינריון אודות "החסיון בין עורך דין ללקוח -חברה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.