השיקולים של ארה"ב בהטלת פצצת אטום על הירושימה ונגסאקי

תקציר העבודה:

פצצת האורניום שהוטלה על הירושימה ב-6 לאוגוסט 1945 ופצצת הפלוטוניום שהוטלה על נאגאסאקי ב9 - לאוגוסט 1945 גרמו למותם המיידי של עשרות אלפים ולמותם המתמשך של מאות אלפים אחרים. יש הטוענים כי עד שנת 1950 מתו, כתוצאה מהפצצות, 350000, איש. עד היום יש עדיין ניצולים החוששים שהשפעות הקרינה הרדיואקטיבית יגיעו גם אליהם בצורה של מחלות חשוכות מרפא.

אין ספק כי הטכנולוגיה הגרעינית היוותה קפיצת מדרגה מבחינת האפשרות לזרוע הרס רב באמצעות מפציץ בודד. היא הגבירה באופן משמעותי ביותר את היכולת לפגיעה באוכלוסייה אזרחית ויצרה מצב בו יש מאזן אימה בין המעצמות בעלות היכולת לייצור פצצות אטום, ובכך השפיעה רבות על היחסים הבינלאומיים שלאחר המלחמה ועד ימינו אלה.
יש לציין כי אירוע הירושימה\נאגאסאקי נותר אירוע האטום היחיד מאז ועד ימנו אלה, למרות שמאז הצטיידו מספר מדינות בארסנל אטומי. תפקידו העיקרי של נשק זה מאז 9 לאוגוסט 1945 הנו הרתעה בלבד.
בעבודה זו אנסה לברר מספר שאלות הקשורות להטלת פצצות האטום באוגוסט :'45
מה היו שיקוליה של ארה"ב בהחליטה להטיל את פצצות האטום?
מדוע לא בוצעה הדגמת היכולת הגרעינית על אזור לא מיושב לפני הפצצת הערים היפניות?
מדוע הוטלה הפצצה השניה?

תוכן העניינים
1. מבוא
2. הדרך למלחמה בין ארה"ב ליפן
3. התפתחות טכנולוגיית האטום
4. האם הטלת הפצצה הייתה הכרחית?
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

אורן, ניסן, "הדיפלומטיה של מלחמת העולם השניה", החוג למדע המדינה, אונ' תל-אביב, 21/1/2000 .
כהן , אבנר, "אנושות בצל האטום" , זמנים , 1985 , חוברת 18-19 , ע' 158-166 .
כהן , סטיוארט , היסטוריה דיפלומטית של המאה ה- 20 , האוניברסיטה הפתוחה .
פעיל, מאיר, "הפצצת הירושימה ונאגאסאקי : השיקולים המדיניים והאיסטרטגיים של ארצות הברית", זמנים , 1985 , חוברת 18-19 , ע' 145-157 .
קיסינג'ר, הנרי, נשק גרעיני ומדיניות חוץ , תל-אביב , הוצאת סדן , 1974 .

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השיקולים של ארה"ב בהטלת פצצת אטום על הירושימה ונגסאקי", סמינריון אודות "השיקולים של ארה"ב בהטלת פצצת אטום על הירושימה ונגסאקי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.