הקשר בין דימוי עצמי לעמדות כלפי אלימות בקרב תלמידים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
1.1הצגת הנושא
1.2מטרת העבודה
1.3שאלות המחקר
מהי אלימות
2.1הגדרות
2.2הסיבות וגורמים לתופעת אלימות בביה"ס
2.3מאפייני התלמיד האלים
2.4אלימות הנובעת מיחס ההורים
2.5משתנים אישיותיים כמשפיעים על אלימות
דימויו העצמי של התלמיד
3.1מהו דימוי עצמי
3.2שלבי התפתחות של הדימוי העצמי
שיטת המחקר
4.1שיטת המחקר
4.2שדה המחקר
4.3אוכלוסיית המחקר
4.4כלי המחקר
תוצאות המחקר ודיון בהן
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח- דוגמת השאלון

מבוא
הצגת הנושא
אלימות נתפסת בדרך כלל כשימוש (ואיום בשימוש) בלתי חוקי, בלתי מוצדק ומיותר בכוח, לצורך
פגיעה באנשים או ברכוש (אמיר, 1993). עם זאת נמנעים חוקרים רבים מהגדרה חד-משמעית של
המונח, בשל קיומם של מיקרים גבוליים כגון: תאונות, שימוש בכוח במסגרת תפקיד ועוד.
הגדרת התנהגות מסוימת כאלימה היא תוצר שיפוט סובייקטיבי של הצופה או הקורבן. חוקרים
אחרים נמנעים מהבעייתיות של המונח "אלימות", ומשתמשים תחתיו במונח "כוח כופה". בכך
הם מפחיתים את ההדגשה על תהליכים ביולוגים ומתמקדים בגורמים פסיכולוגים חברתיים.
הסיבות לאלימות- קיימת בספרות הבחנה בין גישה פסיכולוגית, המתייחסת בעיקר לגורמים
האישיותיים וההתנהגותיים של הפרט, לבין גישה סוציולוגית, העוסקת במבנה החברתי, היוצר
מצבים המעוררים נטיות אלימות, ובמאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים של המעורבים באלימות (מין,
מעמד, השכלה). זוהי גישה אפידמולוגית הבוחנת את דפוס הפיזור של התופעה בחברה. הגישה
הסוציולוגית מדברת על שלושה שלבים בהיווצרות תופעת האלימות:
* תנאים מקדימים (כמו סדרים חברתיים שיוצרים תחושות ניכור או קיפוח);
* גורמים מאיצים (כמו כישלון) המחריפים את הבעיה;
* תהליך ההסלמה, שנוצר מתגובות הקורבן או מתגובה לא מתאימה של הסמכות .

האלימות המדוברת ביותר היא אלימות אינסטרומנטלית המכוונת להשגת מטרה או אלימות
משחררת שמטרתה לתת ביטוי לרגשות. יכולה להיות אלימות אידיאולוגית שמטרתה להביא
לשינוי חברתי או אלימות אנושית המכוונת להשגת מטרת אישית. האלימות יכולה להתבטא
בדרכים שונות: היא יכולה להיות מילולית או פיזית, אקטיבית או פסיבית (שביתת שבת או מניעת
מתן שירות), אלימות מתוכננת ומאורגנת בכנופיות או אלימות אימפולסיבית המתפרצת באופן
ספונטני. ישנם מקורות נוספים שונים להתנהגות האלימה: חיקוי מודלים אלימים וחברות
לאלימות, תסכול, חוסר משאבים, גורמים אקולוגיים (חום, צפיפות), אישיות הקורבן; טיפוסים
שונים "מזמינים" התנהגות אלימה כלפיהם, ופסיביות של הקורבן גוררת התנהגות אלימה נוספת
ואף מוגברת (גונדרש, 1975).

מטרת העבודה
מטרת העבודה היא לחקור וללמוד את גורמיה, סיבותיה ומאפייניה של אלימות בקרב התלמידים,
ולבחון את הקשר בינה לבין דימוי העצמי. ההשערה העומדת בבסיס עבודה זו היא כי אדם שאינו
בטוח בעצמו ורואה עצמו כ"אאוטסיידר" יבטא את עצמו באלימות.
שאלות המחקר
שאלות המחקר הן :
* מהן הסיבות והגורמים המשפיעים על תופעת האלימות בבית הספר.
* האם יש קשר בין דימוי עצמי לבין אלימות.
* האם יש קשר בין משתנים אישיים אחרים לבין אלימות.

מקורות:

אדר, מ., (1980), "האלימות בהיבט החברתי", עבריינות וסטייה חברתית,תאוריות שמסבירות אלימות,
אדד, מ., (1988), "נוירוטיות פסיכוגנית ופתרונות נאוגניים", עבריינות וסטייה חברתית, ט"ז, עמודים 5-20.
אמיר, י., (1993), אלימות במסגרת החינוכית, ירושלים.
בר טל ד, דרום א.,(1978), "למה מייחסים תלמידים את הצלחתם וכשלונם?", עיונים בחינוך חוברת 20.
בר טל ד., (1994) "תפיסות והתנהגויות של תלמידים ומורים: ניתוח ייחוסי", מתוך: בר טל, ד., (עורך) פעילות גומלין כיתה מקראה א', האוניברסיטה הפתוחה.
בורגנסקי א., (1994), מיקוד שליטה, דימוי עצמי, נוירוטיות ואקסטרוברטיות בקרב מתמכרים לסמים בישראל, אוניברסיטת בר אילן, מחלקה לקרימינולוגיה.
גארט, ג., (1995) הקניית ערכים, חיפה: אח.
גולן מ., (1994) הקשר בין דימוי עצמי והסתגלות אצל נערות החוסות במוסדות רשות חסות הנוער ירושלים.
גונדרש, מ., (1975), "התוקפנות אינסטינקט או התנהגות נרכשת", עבריינות וסטייה חברתית, , 1, 1975.
גרין, ו., (1988), הקשר בין מאפיינים של עבריינות נוער לבין ההמשך בפעילות העבריינית, תל-אביב: אוניברסיטת ת"א.
דרייקורס ר., (1981), יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית, תל-אביב: המכון ע"ש אלפרד אדלר.
הורניק י. (1994), סקרים, מחקרים ומשאלי דעת קהל, האוניברסיטה הפתוחה.
לב-ארי, ר., וולינץ, ב. (1992) דגם למניעת אלימות במערכת החינוך. תל-אביב: נעמת, המחלקה למניעת אלימות במשפחה.
מוס, ר., (1990) תיאוריות על גיל ההתבגרות, תל-אביב, ספרית הפועלים.
נחמיאס, ד., ונחמיאס ח., (1992), שיטות מחקר במדעי החברה, תל-אביב: רשף.
סומר,ב. פולסטיין, מ.(1995) פסיכוקיברנטיקה 2000, אור עם.
עמלי צ., (1995), "פגיעה באשיות כמניע להתמכרות: חולשת האינטגרציה ויכולת ההכלה העצמית, עבריינות וסטייה חברתית,1 עמודים 123-110.
פרנקל ח., (1990) דפוסי אלימות של בני-נוער. ירושלים: מכון הנריטה סאלד.
Atkinson, J.W. An Introduction To Motivation, Princeton ,N.J.: Van Nostrand, 1964
Frankel M., (1973) Criminal Sentences Tel-Aviv
Teasley, R., (1991), Creating A College Enclave In Maximum Security Prison, New-York:Keuka College.
Martha R. M. (1991) , "Legal Images Of Battered Women: Redefining, Issue Of Separation," 90 Mich. Law Rev. 1, 65-66
Maslow A.H.,(1954) Motivation And Personality, Harper: New-York.
Siann G.(1985), Accounting For Aggeresion, Allen And Anwin Boston, 1985.
Sebba L., (1999) "Israel" In Prison Labour: Salvation Or Slavery? D. Van Zyl Smit And F. Dunkel, (Eds). International Institute For The Sociology Of Law

תגים:

סטייה · חברתית · ונדליזם · אלימות · פיסית · מילולית · עבריינות · נוער

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין דימוי עצמי לעמדות כלפי אלימות בקרב תלמידים", סמינריון אודות "הקשר בין דימוי עצמי לעמדות כלפי אלימות בקרב תלמידים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.