אפליה תעסוקתית כלפי אנשים בעלי נטייה מינית שונה

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא ורקע תיאורטי
1.1 הגדרת הומוסקסואליות
1.2 שוויון זכויות בחברה דמוקרטית
1.3 מטרת העבודה
מהי אפליה
2.1 צורות אפליה
2.2 תוצאות האפליה
עמדת היהדות והחברה בישראל
3.1 עמדת היהדות
3.2 התפתחות היחס החברתי
ההתייחסות החוק והפסיקה
4.1 ההכרה המשפטית בנישואין הומוסקסואליים
4.2 איסור אפליה מטעם נטייה מינית במסגרת החוק
4.3 איסור אפליה מטעם נטייה מינית שלא מכוח החוק
4.4 אפליה מתקנת
4.5 איסור אפליה מטען נטייה מינית והזכות לפרטיות
משפט משווה
סיכום
ביבליוגרפיה
7.1 ספרות
7.2 פסיקה

הגדרת הומוסקסואליות
זהות מינית מורכבת משלושה פנים:
* מינו של האדם (sex) זכר או נקבה, מבוסס על סיווג ביולוגי.
* מגדר של אדם (gender) גברי או נשי, כלומר אופיו המיני של האדם, התנהגותו המינית. לרוב הג'נדר נקבע לפי המין, אך הוא מעוצב על פי יסודות חברתיים, תרבותיים ופסיכולוגיים. אנשים שהתנהגותם המינית שונה ממינם נתפסים בחברה בת זמננו כבעלי נטייה מינית.
* מינם של האנשים אתם הוא בא במגע מיני ובקשר רומנטי. אנשים שמעדיפים קשר מיני עם בני מינם מוכרים כבעלי נטייה מינית.

הומוסקסואליזם הוא מצב בו העדפותיו המיניות של גבר שונות מהנוהג המקובל. אי לכך יש ספק באשר להיותו בעל תכונות גבריות. הומוסקסואליות מלווה בשינוי זהות מינית. הרעיון של זוג גברים המתהווים לזוג עדיין חדש בעיני אנשים רבים. המילה זוג מתייחסת בדרך כלל ליחסים בין גברים לנשים .1
התנהגות מינית היא משתנה הנקבע לפי מאפיינים חברתיים. היא מתחלקת להתנהגות מינית נורמלית והתנהגות מינית סוטה. בחברה בת זמננו התנהגות מינית הטרוסקסואלית נחשבת להתנהגות נורמלית. כל צורת יחסי מין שחורגת מדפוס זה היא נטייה מינית, כאשר קבוצה זו כוללת גם פדופיליה, נקרופיליה, סדיזם, מזוכיזם, מציצנות וכו' בנוסף להומוסקסואליות. הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד חונכו על ידי הדת והחברה כי אי יכולת להתמיד בקשר בין בני זוג היא כישלון אולם הטרוסקסואלים מקשרים כישלון יחסים בבעיות אינטר-פרסונליות בעוד הומוסקסואלים מקשרים כישלון זה בהומוסקסואליות שלהם. עם השינוי שחל בערכי החברה אנו עדים לעלייה ניכרת במספר המתגרשים בחברתנו. כתוצאה מכך גם הפוחתת הסטיגמה השלילית כלפיהם. הארגומנטים התומכים במחויבות לחיים בזוג הופכים חלשים יותר עקב העובדה שהם פחות שכיחים.
יצוין כי, תנועת ההומוסקסואלים הצליחה לעבור דרך ארוכה בהרחקת בעלי הנטייה המינית משאר הסטיות, עד שכיום נטייה מינית לא נחשבת לסטייה עוד.
חשוב לציין כי יש הטרוסקסואליים והומוסקסואלים שבוחרים מרצון לחיות כרווקים וחיים חיים מלאים ומספקים .2

שוויון זכויות בחברה דמוקרטית
עיקרון שוויון הזכויות במדינת ישראל מעוגן במערכת המשפט מאז קום המדינה. מגילת העצמאות של ישראל הגדירה מפורשות את הכוונה להבטיח לכל אזרחי המדינה הגנה כנגד כל צורת אפליה ושם נכתב "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומין".3
בחברה הישראלית שהיא חברה דמוקרטית ומערבית בהלך רוחה הכלכלי והחברתי, ערך השוויון ניראה כדבר ברור וכחלק מאושיות החברה הישראלית, ומשום שכך, ניראה כי השוויון חדר לכל תחומי חיינו ומשמש נר לרגלינו. כעובדה חוקקו חוקים הבאים להגן על המופלים, ולהקנות להם זכויות שוות בכל תחומי החיים.
המדיניות המשפטית של הבטחת שוויון בעבודה נובע מההכרה הכללית בזכותן של קבוצות מיעוט בכלל, לשוויון פוליטי וכלכלי בחברה4. מדיניות זו באה לידי ביטוי החל בשנות ה-50' באמנות בינלאומיות ובחקיקה של מדינות שונות, אולם למרות זאת מתעוררות מידי פעם שאלות בנושא, כמו המקרה המפורסם של הטייס דנילוביץ שביקש הטבות לבן זוגו כמו הטבות הניתנות לבת זוג.

מטרת העבודה
מטרת העבודה זו היא לסקור את עמדות החברה הישראלית כלפי הומוסקסואליות. תכלית העבודה היא להעריך האם השוויון בישראל כלפי אלו שאינם בעלי נטייה מינית הנקוטה על רוב האוכלוסייה מיושם ברמה הנורמטיבית וברמה המעשית; מהי עמדת המחוקק ובתי המשפט לכך, ומהי רמת השוויון הנחוצה על מנת שניתן יהיה לומר שלא קיימת אפליה בעולם העבודה על בסיס נטייה מינית.
----------------------------------------------------------------------
1. MILLER B ET ALL (1992), "THE CHILD HOME ENVIRONMENT FOR LESBIAN VS. HETEROSEXUAL MOTHER", P. 18
2. BIGER J AND JACOBSON BROOKE (1991), THE VALUE OF CHILDREN TO GAY AND HETROSEXUAL FATHERS,P.1
3. מגילת העצמאות 1948 - סימן 2
4. רדאי פרנסיס, מעמד האישה בחברה ובמשפט, סטריאוטיפים ואפליה עמוד .66

מקורות:

אוסלנדר ג., אבירם אורי, קטן יוסף, "קידום מקצועי בקרב עובדות סוציאליות", חברה ורווחה, 1999.
בן ישראל ר., (1996), שיוויןן הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
גבע א., (1994), מוסר בעסקים, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
דורנר דליה (1997) "הבחנה ומשווה ומעמד האישה", עיוני משפט ינואר.
טמיר יצחקי מיכל "הזכות לשוויון של הומוסקסואלים ולסביות", הפרקליט, מה חוברת א.
יזרעאלי ד. (1988) נשים במלכוד, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1988.
לרמן נתנאל ס., "הומוסקסואליות ויהדות, האם הם עולים בקנה אחד", תפוצות ישראל, כד, תשמ"ז.
סגל זאב, "הזכות לפרטיות מול הזכות לדעת", עיוני משפט, ט', תשמ"ג.
עפרוני לינדה, אי-שוויון כלכלי בין המינים אוניברסיטת ת"א 1991.
פאל חיים, "זכות הציבור לא לדעת", הפרקליט, ל"ט, תש"ן.
רדאי פ., מעמד האישה בחברה ובמשפט, הוצאת שוקן 1995.
רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, ירושלים, 1980.
שמיר, רונן שטראי (1997) - שוויון הזדמנויות בבית דין לעבודה: לקראת סוציולוגיה של התהליך השיפוטי , אוניברסיטת ת"א.
Matt H.J., "Sin, Crime, Sickness Or Alternative Life Style: A Jewish Approach To Homosexuality", Judaism, Xxvii, 1978
Bailey J.M. Et All (1995), "Sexual Orientation Of Adult Sons Of Guy Fathers", Developmental Psychology, 31/
Biger J And Jacobson Brooke (1991), The Value Of Children To Gay And Hetrosexual Fathers, The Haworth Press Inc.
Bigner J And Jacobson Brooke (1992), "Adult Responses To Child Behavior And Attitudes Toward Fathering: Gay And Nongay Fathers", Journal Of Homosexuality Vol 23(3) Pp.99-111..
Gottman J.S., (1990) "Children Of Gay And Lesbians Parents", In F.W. Bozett Et All (Eds) Homosexuality And Family Relations,
Miller B Et All (1992), "The Child Home Environment For Lesbian Vs. Heterosexual Mother", Journal Of Homosexuality, 7(1) Pp.49-56.
Patterson C.J., Redding R.E., (1996), "Lesbian And Gay Families With Children: Implications Of Social Science Research For Policy", Journal Of Social Issues, 52, (3) Pp.29-50.

תגים:

שוויון · זכויות · הומוסקסואל · אפליה · מתקנת · זהות · מינית · ג'נדר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אפליה תעסוקתית כלפי אנשים בעלי נטייה מינית שונה", סמינריון אודות "אפליה תעסוקתית כלפי אנשים בעלי נטייה מינית שונה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.