הפצצת הכור העירקי

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
מדיניות הגרעין של ישראל והפיקוח על הנשק הגרעיני שלה
עמדת הערבים
התקופה הראשונה
התקופה השניה
התקופה השלישית
הפצצת הכור ותוצאותיו
הצדקה חוקית להתערבות
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

עבודה זו תעסוק בנושא הפצצת הכור הגרעיני של עיראק ע"י חיל האוויר הישראלי בשנת 1980. ישראל ראתה בכור איום לשלמותה ולשלמות מדינות העולם המערבי, ולכן ראתה כמוצדק, וכחובה לעצמה להרסו.
העבודה תסקור בקצרה את המאורעות, ולאחר מכן יערך ניתוח משפטי-מוסרי באשר ללגיטימציה הפעולה.

קבלת החלטות בנושא האיום הגרעיני
מספר נקודות מועלות אצל מקבלי ההחלטות בנושאי האיום הגרעיני:
1. בעידן הגרעיני טכנולוגי, אין זה מן הנמנע שמלחמה גרעינית עלולה לפרוץ שלא במתכוון או שלא על דעת הרוב, כי אם על דעת מיעוט ועל אחת כמה וכמה מיעוט "מטורף" או בעל נורמות שונות מהמקובל בעולם המערבי ה"נאור".1
2. אין הרתעה, ולא כל שכן המלחמה הגרעינית, יכולות לפתור שום בעיה פוליטית אסטרטגית או אחרת.
3. המלחמה הגרעינית אם וכאשר תפרוץ תהא "בלתי צודקת" ועקב כך תגרום למשבר נאמנות האזרחים למדינה.
4. מדיניות ערפול גרעיני גורמת בטווח הקצר ל"שכרון חושים" מסוים בקרב הציבור בארץ ובקרב מדינות העימות, ולאפטיה, אך כיום דומה ש"הטווח הקצר" כבר מאחרינו והערפל כבר אינו סמיך- (פרשת "הקשר העיראקי" שנחשפה והצהרות ראש המודיעין הימי האמריקאי המאשר שישנו קיום ממשי של איום גרעיני נגד ישראל מכוון עיראק ומצריים).2
5. נקיטת פעולה חד צדדית מצד ישראל, בכוון הרתעה גלויה, תביא לתהליך מואץ של דה-לגיטימציה פנימית.3

הסכנות הטמונות ביכולת הגרעינית בעידן הטכנולוגיה המודרנית
המצאתה של פצצת האטום היא אחת מאותן נקודות ציון יחידות בהיסטוריה האנושית, שבהן צף ועולה גורם סיבתי חדש, שמשמעויותיו המעשיות והמוסריות חורגות הרבה מעבר להקשר ההיסטורי-סיבתי שבו הוא עולה. ב-6 באוגוסט 1945 עם חורבנה של הירושימה, פסע העולם, כמעט בבלי דעת, אל ראשיתו של עידן חדש, שרק עתה אנו מתחילים לתפוש את טיבו האמיתי. זהו עידן שבו אפשרות רצח-כל (Omnicide) מונפת כחרב על עצם קיומה של הציווליזציה. פוטנציאל זה הפך לסדר פוליטי עולמי חדש, שהצלחתו תלויה בעצם החרדה האפוקליפטית.
המפתן הצר בין קיומה של ציווליזציה לבין חורבנה נעוץ כיום, לראשונה בהיסטוריה, ברצון האנושי בלבד. אם נבחן את משנתו של מקיאולי שטען שעל מנת להצליח צריך להיות אכזר ומי שמפחד מתדמית של אכזר ימיו יהיו ספורים, או לחילופין את אשר כתב על לואי ה12 - שעלה על ונציה שם הוא לא מתייחס לצדק או אי צדק אלא מתייחס להצלחה או אי הצלחה שלו. הקריטריון לדידו של מקיאוולי הוא ההצלחה או אי ההצלחה- ברגע שהצלחת לא משנה כיצד הצלחת4. כאמור אם נבחן את דבריו אלו במציאות הגרעינית הקיימת כיום נגיע למסקנה שתורה זו עלולה לשמש "טריגר" למנהיג "מטורף" להביא לשואה עולמית, מדוע "מטורף"? מכיוון שמנהיג "שקול" יקרא את דברי מקיאוולי לעומקם ויבין מדבריו שצריך להשתמש במידה נכונה של אכזריות, יבין גם שמקיאוולי הפך את "האכזריות" למדע מדינה ומתוקף היותו מדע חייב המונח "אכזריות" להתקדם ולהתאים עצמו לתקופה, והחשוב מכל יבין שלא ניתן ל"הצליח" במלחמה גרעינית, והלוא ההצלחה היא הדבר החשוב אליו מתכוון מקיאוולי.
------------------------------------------------------------------------------
1. פלדמן שי, התרעה גרעינית לישראל, עמודים 53-62.
2. צדוק יחזקאלי, "גם מצרים מפתחת נשק גרעיני", ידיעות אחרונות, 30 מרס 1990, עמ' 1.
3. נאמן יובל, "ישראל וההרתעה הגרעינית", עמודים 19-22.
4. ניקולו מקיאוולי, הנסיך, פרקים 12.

מקורות:

הרכבי, יהושפט, מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, ת"א: מערכות, 1983.
כהן, אבנר, אנושות בצל האטום, ת"א, הקיבוץ המאוחד, 1987.
לויטה אריאל ולנדאו אמילי, בעיני הערבים- דימויה הגרעיני של ישראל, אוניברסיטת תל-אביב, 1991.
נאמן יובל, "ישראל וההרתעה הגרעינית", מערכות, אפריל 1978.
נאמן יובל, "ישראל בעידן הנשק הגרעיני: איום והרתעה מעבר ל1985-" נתיב, מרץ 1995, עמודים 42-35.
נקדימון שלמה, תמוז בלהבות, תל-אביב, 1986.
סיימור ה. הרש, ברירת שמשון, תל-אביב: ידיעות אחרונות, 1992.
עברון, יאיר, הדילמה הגרעינית של ישראל, יד טבנקין: הקיבוץ המאוחד, 1987.
פאל חיים, "זכות הציבור לא לדעת", משפטים, יח, 1988.
פלדמן, שי, הרתעה גרעינית לישראל, ת"א, הקיבוץ המאוחד והמרכז למחקרים אסטרטגיים אוניברסיטת ת"א, 1983.
קורדובה ישי, מדיניות ארה"ב במלחמת יום הכיפורים, תל-אביב, מערכות, 1987.
שיף זאב, יערי אהוד, מלחמת שולל, ירושלים, 1985.
שמיר יצחק, סיכומו של דבר, תל-אביב: עידנים, 1994.
BOYLE A. FRANCIS, "THE ENTEBBE HOSTAGE CRISIS", NETHERLANDS INTERNATIONAL LAW REVIEW, VOL 5, 1982.
BOWETT W. DEREK, THE INTERRELATION OF INERVENTION AND SELF- DEFENCE, IN MOORE NORTON (ED), LAW AND CIVIL WAR IN THE MODERN WORLD, BALTIMORE AND LONDON, 1981.
BROWNILIE I., "HUMANITARIAN INTERVENTION" IN LAW AND CIVIL WAR IN THE MODERN WORLD, 38, 1974.
DE SCHUTTER, "HUMANITARIAN INTERVENTION: A: UNITE NATION TASK", CALIFORNIA WESTERN INTERNATIONAL LAW JOURNAL, VOL 3, NO, 2, NAY 1973.
HARRIS D.J., CASES AND MATERIALS ON INTERNATIONAL LAW, LONDON:SWEET ANDMAXWELL, 1991.
LILLICH R.B., R.B., HUMANITARIAN INTERNEVENTION AND THE U.N., NEW-YORK, 1973.
, MAYA CHADDA, PARADOX OF POWER, THE UNITED STATES IN SOUTHWEST ,ASIA,1973-1984 , SANTA BARBARA, CALIFORNIA- CHIO, 1980
MOORE NORTON, LAW AND CIVIL WAR IN THE MODERN WORLD, BALTIMORE, 1992.
"RESORT TO FORCE OF STATES TO PROTECT NATIOUALS: THE US RESCUE MISSION TO IRAN", VIRGINA JOURNAL OF INTERNATIONAL LAW, VOL 21, NO.3, 1981.
SCHWARTZ WILLIAM, THE NUCLEAR SEDUCTION, (COLOMBIA UNIVERSITY, 1990.
SCHWIESFURTH THEODOR, "OPERATIONS TO RESCUE NATIONALS IN THIRD STATE INVOLVING THE USE OF FORCE IB RELATION TO THE PROTECTION OF HUMAN RIGHTS", GERMAN YEARBOOK OF INTERNATIONAL LAW, 23, 1980.

תגים:

יכולת · גרעינית · נשק · גרעיני · פצצת · אטום · עיראק

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפצצת הכור העירקי", סמינריון אודות "הפצצת הכור העירקי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.