הפרובלמטיקה בהחלת חופש הביטוי בישראל

תקציר העבודה:

פסק הדין בעניין "קול העם" הוא אבן דרך בהתפתחות הזכות לחופש הביטוי בישראל, ובו הותוו לראשונה גבולות חופש העיתונות בישראל.
בראשית שנות ה-50', בעיצומה של מלחמת קוריאה, פירסם עיתונה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, "קול העם", ידיעות על כוונת ממשלת ישראל לשלוח 200 אלף חיילים ישראלים לכוח הרב-לאומי שפעל בקוריאה, להדיפת כוחות הצפון הקומוניסטי מדרום חצי-האי הקוריאני.
שר הפנים החליט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 19 לפקודת העיתונות, והורה על הפסקת הוצאתו לאור של "קול העם" לתקופה של 15 יום, בנימוק שהפרסומים בעיתון מסכנים את שלום הציבור.
בעלי העיתון עתרו לבג"צ נגד ההחלטה, ובפסק הדין, שניתן על-ידי השופט (ולימים - הנשיא) שמעון אגרנט, קבע בית המשפט כי שר הפנים רשאי לעשות שימוש בסמכותו לפי הפקודה, רק במקרה בו קיימת "ודאות קרובה", כי הפרסומים יפגעו באינטרסים מדיניים-ציבוריים חשובים.
במקרה זה, קבע בית המשפט, לא הוכח קיומה של "ודאות קרובה" כזו, ולכן החלטת שר הפנים בטלה.
מאז פרשת קול העם הולכת וגוברת בישראל ההכרה בחשיבותו של חופש הביטוי.
בתי-המשפט חזרו והדגישו - מאז פסקי-הדין המונומנטליים של השופט אגרנט בפרשת קול העם ושל השופט שמגר בפרשת חברת החשמל - כי חופש הביטוי הוא "ציפור הנפש של הדמוקרטיה", כי יש לו "מקום של כבוד בהיכל זכויות היסוד של האדם", וכי הוא זכות "על" "עילאית".
כמובן, לא כל ביטוי המכוסה על-ידי חופש הביטוי הוא ביטוי מוגן במשפט הישראלי. הפסיקה שלנו הבחינה יפה בין היקפו של חופש הביטוי לבין מידת ההגנה הניתנת לחופש הביטוי. אכן, ככל זכות חוקתית, גם חופש הביטוי אינו חופש מוחלט. בתי-המשפט חזרו והדגישו כי חופש הביטוי הוא חופש יחסי. בכך באה לידי ביטוי התפיסה כי חופש הביטוי, עם כל חשיבותו, אינו הערך היחיד במרקם החיים של חברה ומדינה. לצדו של חופש הביטוי עומדים ערכים נוספים. אלה הם ערכים של הפרט, כגון כבוד האדם, שמו הטוב, קניינו, פרטיותו וחופש עיסוקו.
בעבודה אדון בפרובלמטיקה בהחלת חופש הביטוי בישראל.

תוכן העניינים:
מבוא
חופש הביטוי בישראל
א. הדיון הראשוני בשאלת חופש הביטוי בישראל
ב. ההכרה בחופש הביטוי בישראל
ג. האיזון בין חופש הביטוי לבין אינטרסים אחרים
המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה
א. רקע
ב. הטעמים לחופש הביטוי
ג. המסורת של חופש הביטוי
ד. נוסחת "קול העם"
ה. חופש הביטוי והתקשורת הציבורית
ו. העיתונות הפרטית
המהלך החקיקתי של חופש הביטוי
א. חופש הביטוי וחופש ההתאגדות
ב. חוק יסוד: חופש הביטוי וההתאגדות
סיכום
מקורות

מקורות:

אהרן ברק, "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה" (אוקטובר 1996) משפטים, כרך כ"ז, חוברת 2, עמ' 248-223.
יובל קרניאל, "חופש הביטוי בישראל", דברים אחדים, 2, סתיו, 1997.
ריבלין, רם, (2003), פורנוגרפיה: מוסר, חירות, שוויון - הצעה לתיקון האיסור על פרסום והצגת תועבה ועבירות קרובות. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2003.
יפעת הולנדר 2001 גבולות חופש הביטוי ואמצעי אכיפת החוק בהקשר לשימוש באינטרנט מסמך שהוגש לועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, כנסת ישראל
PELED, ALON (2000), INTERNET MYTHS IN THE LEVANT. MIDDLE EAST QUARTERLY, 44-54.
DAHAN, MICHAEL, (1999), NATIONAL SECURITY AND DEMOCRACY ON THE INTERNET IN ISRAEL, JAVNOST - THE PUBLIC,6 4 , 1999, 67-77.

תגים:

אינטרסים · האיזון · הביטוי · הכרה · מסורת · צנזורה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפרובלמטיקה בהחלת חופש הביטוי בישראל", סמינריון אודות "הפרובלמטיקה בהחלת חופש הביטוי בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.