עבודה מס' 062506
מחיר: 362.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: סקירה היסטורית ומעמדה המשפטי של העיר.
5,328 מילים ,4 מקורות ,2003
תוכן עניינים
.1מבוא - סקירה היסטורית.
.2ירושלים המזרחית במשא ומתן ובהסכמי אוסלו.
3. שליטת מנגנוני הביטחון הפלסטינים במזרח ירושלים.
4. פעילות שלטונות ישראל נגד הפעילות הפלסטינית הבלתי חוקיים במזרח העיר ירושלים.
5. מעמדה המשפטי של ירושלים המזרחית על-פי המשפט הישראלי והמשפט הבין-לאומי.
6. שלטון משותף בירושלים המזרחית.
7. מסקנות.
8. ביבליוגרפיה.
מבוא
בעבודה זו אדבר על ירושלים המזרחית תוך התייחסות לסקירה היסטורית, המשא ומתן לשלום בהסכמי אוסלו, שליטת מנגנוני הביטחון הפלסטיני, פעילות שלטונות ישראל נגד הפעולות הפלסטיניות הבלתי חוקיות במזרח העיר. כמו כן, אתייחס לדעות בדבר מעמדה המשפטי של מזרח ירושלים ע"פ המשפט הבינלאומי והמשפט הישראלי. בנוסף, אתייחס לשאלה באם ניתן לקיים שיתוף שלטוני בין הצדדים.
עתידה המדיני של ירושלים נחשב לבעיה הקשה ביותר במשא ומתן על הסדר הקבע בין ישראל לפלסטינים, שהיה אמור להתחיל בחודש מאי 1996 רשמית רק ביולי 2000 בוועידת קמפ-דייוויד השנייה, בהשתתפות ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ויו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, ובחסותו של נשיא ארה"ב, ביל קלינטון. משא ומתן זה הסתיים בכישלון למרות נכונות ישראל לוותר על ריבונותה בחלק מהשכונות הערביות במזרח ירושלים, עקב התעקשותו של ערפאת על מסירת כל מזרח ירושלים, כולל העיר העתיקה והר הבית, לריבונותה של המדינה הפלסטינית .1
"הקרב על ירושליים" - כלשון התקשורת - כבר מתנהל במלוא עוצמתו, וכל צד משתדל לקבוע עובדות בשטח ונאבק כנגד ניסיון הצד האחר לשפר את עמדתו לקראת המשא-ומתן על עתיד העיר. הקרב מתנהל בכל תחומי החיים בעיר ודוגמא לכך היא מעמדם של הפלסטינים כתושבי מזרח ירושלים. שלטונות ישראל לא כפו על ערביי ירושלים את האזרחות הישראלית ואפשרו להם לשמור על אזרחותם הירדנית. לפי נתוני משרד הפנים, נשלל מעמד התושבות מאז 1967 ועד אוגוסט 1998 מ-4826 פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים, ומתוכם 1295, בשנים 1996 עד אוגוסט 2 1998. עיריית ירושלים, המשטרה והשב"כ מתחו ביקורת קשה על פעילותו המוגברת של משרד הפנים, ועל פגיעתו באחד היתרונות החשובים, מבחינת ערביי ירושלים המזרחית, של המשך שלטונה של ישראל שם .3
בשנת 1948, עם החלת שלטון ירדן על ירושלים המזרחית, שקט המאבק על ירושלים והמקומות הקדושים למשך 19 שנים. ירדן הפרה את ההתחייבויות שנכרתו בהסכם שביתת הנשק עם ישראל, חיללה את המקומות הקדושים ליהודים בעיר העתיקה ובחברון ומנעה מיהודים לבקר בהם, אך מוסדות האו"ם לא דנו בכך כלל.
בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, שבה התעוררה בעיית המקומות הקדושים במשנה תוקף. עם ההכרזה על ירושלים השלמה כבירת ישראל הנצחית, הבטיחה ממשלת ישראל לנוצרים להמשיך בשמירת הסטטוס-קוו העותמאני במקומות הקדושים להם. שלטונות ישראל ועיריית ירושלים השקיעו כספים ומאמצים רבים בחידוש התשתיות הציבוריות במזרח העיר ירושלים לרווחת תושביה הערביים. שכונות יהודיות חדשות קמו בירושלים המזרחית. מדינות ערב ותומכיהן פנו לאו"ם בתלונות כי ישנה כוונה למחוק את האופי המוסלמי של מזרח העיר ולייהד אותה. בעקבות כך, האו"ם קיבל החלטות בדבר אי-חוקיותן ובטלותן של פעולות ישראל במזרח ירושלים. ישראל הגיבה בחקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, התש"ם 1980. באוקטובר 1995, חוקק הקונגרס האמריקני את חוק ירושלים שלו, ולפי ארה"ב הכירה בירושלים השלמה כבירת ישראל והייתה למדינה היחידה בעולם שעשתה כן, אף כי תוקף ההכרה מוטל בספק, מבחינה משפטית .4
מאז יוני 1967 מתמקדת תשומת הלב הבין-לאומית והמקומות במזרח ירושלים בזכוץ קדושתו הרבה של הר הבית ליהודים ולמוסלמים. בהסכם השלום בין ישראל לירדן ישראל התחייבה להעניק עדיפות גבוה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות הקדושים בירושלים במשא-ומתן על הסדר הקבע בירושלים. הפלסטינים חולקים על כך ודורשים שליטה בלעדית גם במקומות הקדושים המוסלמיים, במסגרת תביעתם לריבונות פלסטינית בלעדית בירושלים המזרחית.
משפרצה האינטיפאדה, בדצמבר 1987, חדלו יהודים מלבקר במקומות הקדושים בשל הפחד והחשש. במשך כעשור חולקה למעשה ירושלים מחדש, הפלסטינים הוסיפו וביססו את שליטתם בהר הבית.
במסגרת הסכם אוסלו הסכימה ישראל לנהל משא ומתן אף על מעמד הקבע של ירושלים. על רקע זה הועמד גורלה של ירושלים גם במרכז מערכת הבחירות לכנסת ה-14, החל בפברואר 1996. מאז תחילת כהונתה של ממשלת ברק לא קיבלה ממנה עיריית ירושלים כל סיוע כספי לפיתוח התשתיות והשירותים במזרח העיר. לעומת זאת, גברה שם מאד הפעילות הפלסטינית המדינית-שלטונית. דומה כי הסקירה ההיסטורית מלמדת כיצד הפך נושא דתי כמקומות הקדושים לבעיה מדינית בין-לאומית ולבעיית השליטה המדינית במזרח ירושלים.
----------------------------------------------------------------------------
1. שמואל ברקוביץ, "מלחמות המקומות הקדושים", עמ' .1
2. לפי נתונים שסיפק משרד הפנים לפרקליטות המדינה (15.01.97) ולמרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית
(17.12.1997) במסמכים בכתב.
3. שמואל ברקוביץ, "מלחמות המקומות הקדושים", פרק שביעי, "המאבק על השליטה בירושליים ובמקומות
הקדושים 1999 - 1998, עמ' .132 - 131
4. שמואל ברקוביץ, "מלחמות המקומות הקדושים", הקדמה, עמ' .2
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ירושלים המזרחית", סמינריון אודות "ירושלים המזרחית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.