התחביר ככלי רבי עצמה בשירת ספרד בתקופת תור הזהב

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
תור הזהב- משוררי ספרד
א. תור הזהב
ב. רבי שלמה אבן גבירול (המאה ה- 11)
ג. רבי יהודה הלוי
ד. שמואל הנגיד (1055 - 993)
ה. אבן עזרא משה (המאות ה- 12 - 11)
התחביר בשירת ספרד
ביבליוגרפיה

מבוא
תקופה מזהירה בספרות העברית הייתה תקופת ספרד, תקופה של תחייה בכל המקצועות הרוחניים השונים. תקופה זו החלה כ- 500 שנה לפני תקופת התחייה האירופית, היא תקופת הרנסאנס ונמשכה מאמצע המאה ה- 10 עד סוף המאה ה- 13, כלומר קרוב ל- 400 שנה.
השירה העברית התפתחה גם בצדה הלאומי בשירי הקדש של משורריה וגם בצדה האנושי בשירי החול שלהם. תקופת ספרד הייתה "תור הזהב" השני לספרות העברית, אחרי תור הזהב של חזנינו ומשוררינו בספרי התנ"ך1. לשירה הספרדית קמו לראשונה גואלים דווקא באותן הארצות הנאורות אשר משכליהן היהודים החלו להיטמא ולאבד את דתיותם, אמונתם נעשתה חילונית יותר. תחיית רעיון הציונות והעלייה לא"י עשתה רבות בכדי להחיות את הרגש הלאומי לשירה זאת. השירה מצדה חוזרת ופועלת על טעם בני התקופה המתעניינים בה ועל הערכתם אותה. כך דחקה בשעתה השירה העברית הספרדית את רגלי שירת א"י ובבל של הפייטנים שקדמה לה על סגנונה הקשה והזר וצורתה חסרת ההרמוניה והקצב.
במקום אי הסדר באה שירה יפה מפוארת ומלאה חן וטעם טוב. אך כל זה לא מנע את העובדה אותה הכוס שעברה על השירה הקודמת תעבור גם עליה, למרות כל יופייה והדרה.
למרות התקדמות הזמן והתרחקותנו מרעיונות העבר לא חדלו משוררי ספרד להוות דוגמא ומופת גם למשוררי ימינו. ויצירותיהם לא חדלו להקסים את קוראיהם.
אם נרצה להבין את השירה במלואה עלינו לדעת מה חשבו משוררי התקופה על שירתם ומה היו ההשפעות עליהם. והנה בנוגע לשירה הספרדית יודעים אנו כי הדבר אשר ממנו התפעלו ואותו לקחו לדוגמא ביצירותיהם הוא השירה הערבית אשר הייתה אז במלוא פריחתה בארצם ולכן בכדי להבין את המשוררים היהודים עלינו להבין את המשוררים הערביים.
ארץ ספרד התפתחה בכל המובנים בתקופת שלטון הערבים עליה והעניקה ליושביה שפעת עושר ורוחה. בארצות ערב היה טיפוח מתמשך של אומנות כתיבת השירה.
כל זה השפיע כמובן גם על היהודים אשר ישבו אז בשלווה בקרב העמים, והתחרו עימם בכל ענפי המדע והאומנות ומראשית המאה העשירית עבר מרכז לימודי התורה מבבל לספרד, והתפתחה בארץ זו גם בקרב היהודים ספרות חדשה רבת ענפים, ספרות חיה ורעננה אז נפתחה השירה לסגנונות חדשים וצורות חדשות של כתיבה. הספרות הערבית היוותה אז מקור לחכמתם של מלומדי התקופה צורת החיקוי והדמיון בין עבודות ערביות לעבריות לא נעשתה בלא יודעין אלא במתכוון היות והיהודים האמינו כי הערבים עולים בכשרונם לשירה על כל עם אחר.
שני מבקרים גדולים לשירה ולמשוררים קמו ליהודים בספרד, ושניהם יחד מבעים רעיון זה. המשורר משה בן עזרא והמאסף למחנה משוררי ספרד - יהודה אלחריז.
החידוש העיקרי בשירה הוא שמצד אחד ישנו שימוש מופרז בדרכי המליצה המיוחדות לערבים ומצד שני התכנים החדשים והמקוריים שהכניסו המשוררים.2
מאמר זה אני מתמקד בתחום התחביר דווקא בו אראה ואדגים איך אמצעים פשוטים של ארגון המשפט משמשים ככלים רבי עצמה ביד המשורר הבא להביע את רעיונותיו. אולם תחילה נסקור את תולדות חייהם של משוררי ספרד בולטים.
--------------------------------------------------------------------------------
1. ילין, ד', (מהדורה 1976) תורת השירה הספרדית, ירושלים, הת"ש, עמ' .26
2. שם.

מקורות:

בראדי, ח' (מהדיר), דיואן ר' יהודה בן שמואל הלוי, ברלין, תר"ע.
ירדן, ד' (מהדיר), דיואן שמואל הנגיד, ירושלים, תשכ"ו.
מירסקי, א', הפיסוק של הסגנון העברי, ירושלים, תשל"ח.
שירמן, ח', השירה העברית בספרד ובפרובאנס, ירושלים, ת"א, תשט"ו (תשכ"א).
ש. אבן גבירול, כתר מלכות, מבוא ופירוש י.א. זיידמן ירושלים תש"י.
משה אבן-עזרא, "ספר העיונים והדיונים" ערך ותרגם א.ש. הלקין, ירושלים תשל"ה, עמ' 71.
ד. ברגמן, צפנת חור - מוטיב בשירת החול של שלמה אבן גבירול, מחקרי ירושלים בספרות עברית. י-יא עמ' 467-445.
ז. ברויאר, שירת הקודש של ר' שלמה אבן גבירול - תוכן וצורה, ירושלים, תשנ"ג.
ש. זק"ש, רבי שלמה בן גבירול וקצת בני דודו, ירושלים תשכ"ז.
י. טובי, שלמה אבן גבירול - הבוחר בתבונה מנעוריו, בתוך סגולה לאריאלה, מאסף דברי מחקר וספרות לזכרה של אריאלה דים גולדברג, ירושלים תש"ן, עמ' 196-173.
י. יהלום, התחינות והתפילות המושרות של ר' שמואל הנגיד, מחקרי ירושלים בספרות עברית ט"ו (תשנ"ה), עמ' 26-9.
ילין, ד', (מהדורה 1976) תורת השירה הספרדית, ירושלים, הת"ש, עמ' ‏26.
ירדן, ד. שירי החול לרבי שלמה אבן גבירול, ירושלים תשל"ה.
ירדן, ד. שירי החול ב'שירי החול לרבי שלמה אבן גבירול, כרך שני. הוצאה שניה בתוספת 10 מאמרים, ירושלים תשמ"ה.
י. לוין, הסוד והיסוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ו, עמ' 116-92.
י. לוין, הגות ושירה ביצירת ר' שלמה בן גבירול, אוצר יהודי ספרד ח', תשכ"ה, עמ' 58-33.
י. לוין, הבריחה מן העולם אל האלוהים, "על שירה וספורת" ערוך בידי צ. מלאכי ת"א, תשל"ז, עמ' 184-149.
י. ליבס, ספר יצירה אצל ר' שלמה אבן גבירול ופירוש השיר "אהבתיך", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ו' (תשמ"ז) עמ' 123-99.
ע. פליישר, שירת הקודש העברית בימיה"ב, ירושלים 1975, עמ' 13-7.
ע. פליישר," למהותה של שירת החול העברית בספרד, פעמים 59 אביב תשנ"ד, עמ' 13-4.
פגיס, דן. '"ושתה בלב טוב יינך", לבחינת היסוד העיוני בשירי יין של שמואל הנגיד", מחקרי ספרות מוגשים לשמעון חלקין, הוצ' האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל"ג, עמ'151-131.
פגיס, דן. שירת החול ותורת השיר, ירושלים תש"ל.
רצהבי, י. "קודש כחול בשירה הערבית ובשירתנו הספרדית", שנתון בר-אילן (ז-ח) תשכ"ט-תש"ל, עמ' 203-177. רצהבי, י. (תש"ל). "הניגודיות בשירת שמואל הנגיד", תרביץ, שנה ל"ט, עמ' 145
רצהבי, י. 'שירת היין לר' שמואל הנגיד', ספר השנה של אונ' בר-אילן, רמת-גן, ספר ט', תשל"ב, עמ' 474-423.
ר. צור, עיונים בשירה העברית בימיה"ב, ת"א, עמ' 58-55; 82-62.
ר. צור, "אהבתיך כאהבת איש יחידו" לאבן גבירול - שיר פילוסופי או פילוסופיה בחרוזים?, בתוך: מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול, ערך: צ. מלאכי, אוני' ת"א, תשמ"ה עמ' 44-23.
ע. צמח, יש במו יש, בתוך: מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול, ערך: צבי מלאכי, אוני' ת"א, תשמ"ה עמ' 22-9.
ע. צמח, כשורש עץ, ירושלים תשכ"ב, עמ' 39-31; 53-42.
י. קלוזנר, רבי שלמה בן גבירול - האדם, המשורר, הפילוסוף. ירושלים-ת"א, תרפ"ו.
. שוורץ, סודו של השיר "אהבתיך כאהבת איש יחידו" לרשב"ג לאור דברי הרמב"ם על היחס בין הדת והפילוסופיה. תוך: מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול, ערך: צבי מלאכי, אוני' ת"א, תשמ"ה, עמ' 52-47.
ח. שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, ספר ראשון - חלק א', ירושלים-ת"א, תשט"ו, תשכ"א.
ח. שירמן, ח. בראדי, שלמה אבן גבירול - שירי חול, מכון שוקן, ירושלים תשל"ה.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התחביר ככלי רבי עצמה בשירת ספרד בתקופת תור הזהב", סמינריון אודות "התחביר ככלי רבי עצמה בשירת ספרד בתקופת תור הזהב" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.