יהדות ארה"ב ערב השואה

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
ראשית דבר
פרק I מסגרת תיאורטית
פרק II יהדות ארה"ב : מאפיינים דמוגרפיים וסוציו אקונומיים
פרק III יהדות ארה"ב : דפוסי מעורבות פוליטית
פרק IV אנטישמיות בארה"ב : פרספקטיבה סוציו היסטורית
פרק V יהדות ארה"ב ערב השואה ובמהלכה- דפוסי פעילות ציבוריים ופוליטיים
אחרית דבר
ביבליוגרפיה


ראשית דבר
לאורך שנות השלושים במאה שעברה, וביתר שאת במהלך מלחמת העולם השניה, עמדה סוגיית
הצלת יהודי אירופה על סדר יומה של הפוליטיקה הבינלאומית בכלל ושל יהדות העולם החופשי
בפרט חדשות לבקרים (בן אלישר, 1978; תידור באומל, 1999). למן ראשית כינונו של הרייך השלישי
פקדה את העולם היהודי תגובת שרשרת דמוגרפית שמוקד זעזועה היה בגרמניה, אך הדיה היכו
גלים בעולם כולו. יהודי אירופה במספרים הולכים וגדלים ביקשו לעצמם מדינות להגר אליהן. גלי
תהודה דמוגרפים אלו התנפצו אל פני מזח איתן בדמותן של המעצמות הבינלאומיות, אשר גילו
אוזלת יד במציאת פתרון ליהודי אירופה (בן אלישר, 1978). טיפולן הקונטרוברסלי של מדינות
הברית במצוקת יהודי אירופה אף עלה בשנית לאחר פרוץ המלחמה עם יישומו של 'הפתרון הסופי'.
אסטרטגיית הלחימה שרווחה במשרדי ההגנה של בריטניה וארצות-הברית קידשה את המאמץ
המלחמתי להדיפת צבאות הציר בחזיתות שונות, על פני מהלכים טקטיים להצלת יהודים, ובראשם
הפצצת מסילות הברזל ומחנות ההשמדה (נווה, 2000). משרד ההגנה האמריקני דחה הצעות ברוח זו
מספר פעמים על הסף, בטענה כי הן יגזלו משאבים יקרי ערך, יסכנו חיילים ויהוו גורם אינהיביטורי
ל'מאמץ המלחמתי' (פרידמן, 1985).
בשלהי שנות השלושים והארבעים, על רקע מציאות זו, ניכרה תכונה רבה בקרב יהדות ארה"ב.
הספרות ההיסטורית מכבירה מילים אודות תגובת יהדות זו למצוקת אחיהם באירופה, ומאוחר
יותר לנוכח חרושת השמועות על השמדתם (תידור באומל, 1999; נווה, 2000; גרטנר, 1988; פרידמן,
Finger, 1984 ;Feingold, 1974 ;1985). ברם, מעיון בספרות זו מסתמנת תופעה מסקרנת.
מחד, נוכחים אנו בזעזוע העמוק ובמצוקה הפסיכולוגית הקולקטיבית, אשר פקדו את יהדות ארה"ב
נוכח השמועות והעדויות על השמדת אחיהם באירופה; אך מאידך, זעזוע זה אינו מוצא ביטוי
באדיקות, במסירות, בנחישות ובתעוזת התגובה הציבורית והפוליטית של יהדות זו.
תופעה זו טומנת בחובה פרדוקס. הלא מהיבטים רבים, הרלוונטיים לפעילות פוליטית וציבורית של
מיעוטים אתניים, כגון מידת הדמוקרטיות של השלטון, מידת הפלורליזם בחברה הדומיננטית,
מצבם הדמוגרפי והסוציו-אקונומי של חברי הקהילה, מעורבותם הפוליטית של בניה, וכן קשריהם
העסקיים עם הסביבה (Ben Rafael, 2001) שפר גורלם של יהודי ארה"ב. מן ההיבטים הללו לא
נמצא למצע פעולה נוח שכזה אח ורע, בקרב הפזורה היהודית כולה בשנות השלושים והארבעים.
ואולם, אף על פי כן, למצער ניתן להבחין, כי יהדות זו בחרה שלא נצל את מלוא הפוטנציאל שבכך.
יהודי ארה"ב נמנעו באופן מודע מהטלת מלוא כובד משקלם על הממשל האמריקני, על התקשורת
ועל הציבור בארצות-הברית, ולא יצאו מעורם במאמץ לרתום את הללו להצלת יהודי אירופה.
מקטרגיה הבולטים של יהדות זו אף מאשימים אותה בקרירות, אדישות, אנוכיות וקהות חושים,
כמו גם בהימנעות ממיסוד פעולת הצלה של ממש, וזאת בשל חששם לאיכות ורמת חייהם, וחרדה
לשמם הטוב כמיעוט אתני בארצות-הברית, על רקע הרגשות האנטישמיים שרחשו מתחת לפני
השטח במדינה זו (פרידמן, 1985).
פרדוקס זה זוכה למשנה תוקף נוכח התפיסה הרווחת בקרב היסטוריונים וסוציולוגים בני זמננו,
המזהים את יהדות ארצות-הברית כחלק מ'כלל ישראל' וכקיבוץ יהודי המאופיין במחויבותו
הקולקטיבית לתפוצות העם היהודי השונות (דיוויס, 2000). ככזו, ניתן לצפות, כי מדרש חז"ל
המלמדנו כי 'כל ישראל ערבים זה לזה' יהיה נר לרגליה של יהדות זו, בכל האמור לגבי סיוע והצלת
נפשות בקרב העם היהודי. קל וחומר, כאשר מדובר בג'נוסייד של בני עמם.
הפשר ל'פרדוקס מתינות התגובה' בקרב יהדות ארצות-הברית נוכח המתרחש באירופה הוא התימה
שתעמוד במרכז הדיון שלפנינו. הנחת המחקר, העולה מכך, אפוא, גורסת כי יהדות זו, על אף
שפעלה בסביבה פלורליסטית, הטילה על עצמה מתוך צו פנימי מגבלות וסייגים באשר להתנהלותה
בסוגיית הצלת יהודי אירופה. אלו התבטאו בפעילות ציבורית ופוליטית מתונה ומינורית. מעיון
בספרות היסטורית עולה, כי יהודי ארצות-הברית התנהלו כפוסעים על קרח דק המאיים להישבר
תחתם, עקב חששם פן תביעותיהם האתניות כלפי ממשלת ארצות-הברית והציבור האמריקני בדבר
הגשת סיוע אפקטיבי ליהדות אירופה יתפסו כבגידה במדינת חסותם, ארצות-הברית ,(Feingold
( .1985
במגמה לאשש הנחה זו ולהבין את הפרדוקס, יובנה הדיון שלהלן לאור מודל תיאורטי המציג
שלושה סינדרומים של התנהגות אתנית, ובהם את זה הרלוונטי לענייננו, סינדרום 'התפוצה האתנית
סימבולית'(Ben Rafael, 2001). מתוך כך, ייסקרו הפרמטרים המעצבים את מה שניתן לכנותו
'משוואת האוריינטציה של סינדרום התפוצה האתנית סימבולית'. הווה אומר, סינדרום זה מתקיים
על מנעד בי פולארי, קוטבו האחד פלורליסטי והשני רפובליקני (שם). בכוונתי להראות כיצד כפתה
על עצמה יהדות ארצות-הברית נורמות המזוהות עם הוורסיה ה'רפובליקנית' של הסינדרום, על אף
שפעלה היא בחברה פלורליסטית.
משנה צינית ידועה הממפה עמים ולאומים תוך התייחסות לאפיונים הסובסטנטיבים של תרבותם
הפוליטית גורסת, כי היכן שיש שלושה יהודים ימצאו ארבע מפלגות. היסטוריונים רבים רואים
בנמשלו של משל סאטירי זה המציג בגיחוך את חילוקי הדעות וחוסר האחידות בעם היהודי
לדורותיו את שורש ההסבר לתפקודה המוגבל של יהדות ארצות-הברית בהצלת יהודי אירופה
(Feingold, 1985). יש להכיר בכך שעיסוק במחקר שכזה מקפל בתוכו משמעות היסטוריוגרפית.
בניגוד לתפיסות מחקר קונצנזואליות אשר הוזכרו לעיל, הקואורדינטות המנחות את הדיון שלפנינו
הן המציאות האנטישמית והאפליה החברתית, אשר כפי שנבחין לא נעדרו מן ההוויה האמריקנית
ואף זכו לעדנה בשנות העשרים והשלושים של המאה שעברה.

מקורות:

אבינרי, ש., (1998). "מיעוטים לאומיים במדינות לאום דמוקרטיות", בתוך: הערבים בפוליטיקה הישראלית: דילמות של זהות, רכס, א. (עורך), תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, ע"ע 17-27.
אלמן, י., (1985). יהדות אמריקה בחברה פלורליסטית, תל-אביב: ספריית פועלים, ע"ע 181-197, 243-369, 395-417.
בארון, ש., (1977). במבחן החירות, ירושלים ותל-אביב: האוניברסיטה העברית, שוקן, ע"ע 1-37.
בירד, צ'ארלס א., ואחרים, (1962). תולדות ארה"ב, תל-אביב: יחדיו, ע"ע 1-21, 492-621.
בן אלישר, א., (1978). קשר ההשמדה - מדיניות החוץ של הרייך השלישי והיהודים 1933-1939, ירושלים: עידנים, ע"ע 102-213.
בן רפאל, א., (2001). זהויות יהודיות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המרכז למורשת בן גוריון, ע"ע 82-94.
גוטפלד, א., (1989). ארצות הברית ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה, תל-אביב: משרד הביטחון, ע"ע 149-157.
גינצבורג, א., (1980). יהודי אמריקה, ירושלים ותל-אביב: האוניברסיטה העברית, שוקן, ע"ע 52-74, 15-17.
גרטנר, א., (1988). הישוב היהודי בארצות הברית, תל-אביב: הקיבוץ המאוחד, ע"ע 105-124.
דיוויס, מ., (1970). בית ישראל באמריקה, ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, ע"ע 1-13.
דיוויס, מ., (2000). ארה"ב והערגה לציון, ירושלים: האוניברסיטה העברית, המכון ליהדות זמננו, ע"ע 45-49.
דרשוביץ, אלן מ., (1992). חוצפה, תל-אביב: מטר, ע"ע 9-22.
הייאם, ג., (1977). "ההפליה החברתית נגד היהודים באמריקה", בתוך: ההגירה היהודית הגדולה וגיבושה של יהדות אמריקה, גורן, א., וונקרט י., (ע'), ירושלים: מרכז זלמן שזר, ע"ע 97-124.
הרמן, ש., (1979). זהות יהודית: מבט פסיכולוגי חברתי, ירושלים: הספרייה הציונית.
מוריסון, ס., ואחרים, (1984). ההיסטוריה של ארה"ב, כרך ב', תל-אביב: זמורה ביתן, ע"ע 653-695.
נווה, א., (2000). המאה האמריקאית, תל-אביב: משרד הביטחון, ע"ע 48-59.
סקלר, מ., (1982). יהודי ארה"ב, תל-אביב: עם עובד, ע"ע 11-63.
סקלר, מ., (1992). "התערותם התרבותית של היהודים והזהות היהודית האמריקאית", בתוך: יהודי ארצות הברית, גרטנר, א., וסרנה, יונתן ד., (ע'), ירושלים: מרכז זלמן שזר, ע"ע 379-393.
פרידמן, מרדכי ש., (1985). התגובה הפוליטית ציבורית של יהדות אמריקה לשואה בשנים 1939-1945, (חיבור לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה), תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, ע"ע 2-128.
רבהון, ע., (1991). הגירה קהילה הזדהות, ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, ע"ע 4-13, 22-58, 83-113.
רוקאווי, רוברט א., (1990). מהגרים פועלים וגנגסטרים, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, ע"ע 9-51, 64-163.
תידור באומל, י., (1999). בין אידיאולוגיה לתעמולה - משלחת האצ"ל בארה"ב ושורשי הימין היהודי המיליטנטי באמריקה, ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, ע"ע 109-153, 44-71.
Ben Rafael, E., (2001). "The Linguistic Dimension", in: Identity, Culture and Globalization, Ben Rafael, E., and Sternberg, Y., (Eds.), Leiden, The Netherlands: International Institute of Sociology, Brill, pp. 337-351.
Dawidowicz, Lucy S., (1982). On Equal Terms: Jews in America 1881-1981, New York: Holt, Rinehart and Winston, pp.44-46.
Feingold, Henry L., (1974). Zion in America, New York: Hippocrene Books, pp. 258-298.
Feingold, Henry L., (1982). A Midrash on American Jewish History, Albany, N.Y: State University of New York Press, pp. 167-220.
Feingold, Henry L., (1985). "Did American Jewry do Enough During the Holocaust?" Syracuse, N.Y: Syracuse University, the Rudolph Lectures in Judaic Studies.
Finger, Seymour M., (1984). American Jewry During the Holocaust, (A report for the American Jewish Commission on the Holocaust), New York: Holmes and Neier Publishers, pp. 1-55.
Ginzberg, E., (1978). "Jews in the American Economy: the Dynamics of Opportunity", in: Jewish Life in America: historical Perspectives, Rosen, G., (Ed.), New York, pp. 109-119.
Glazer, N., et al., (1965). The Characteristics of American Jews, New York: Jewish Education Committee Press, pp. 21.
Goldscheider, C., (1967). "Fertility of the Jews", in: Demography, 4, No. 1, pp. 196-209.
Goldstein, S., (1981). "Jews in the United States: Perspectives From Demography", in: American Jewish Year Book, 81, p.56.
Gordon, Milton M., (1964). Assimilation in American life, New York: Oxford University Press.
Higham, J., (1975). Send These to Me: Jews and Other Immigrants in Urban America, New York, pp. 121-122, 142-151, 188.
Parsons, T., (1942). " The Sociology of Modern Anti-Semitism", in: Jews in A Gentile World, Greaber, I., and Henderson, S., (Eds.), New York: Macmillan, pp. 115, 120-121.
Sarena, Jonathan B., (1981). "Anti Semitism and American History", in: Commentary, 71, p.43.
Silberman, Charles E., (1985). A Certain People, New York: Summit Books, pp. 30, 50-59.
Smelser, Neil, J., and Baltes, Paul B., (Eds.), (2001). International Encyclopedia of the Social and Behavioral Sciences, Cambridge, U.K, pp. 4806-4817, 4838-4842.
Stember, Charles H., at al., (1966). Jews in the Mind of America, New York, pp. 127-129.
24

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יהדות ארה"ב ערב השואה", סמינריון אודות "יהדות ארה"ב ערב השואה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.