שחיקת המורה בחטיבת הביניים

תקציר העבודה:

השחיקה היא אחד המצבים הנפשיים בהם נמצא אדם לאחר לחץ, מועקה וכד' (אנטמן ושירום, 1988). אנשים שחוקים סובלים לעיתים קרובות מכאבים במקומות שונים בגוף.
יש הטוענים שהשחיקה חריפה במיוחד במקצועות הכרוכים באינטראקציה מתמשכת של עזרה לזולת או השקעה רגשית בו, כגון אחיות, עובדי הוראה, שוטרים ועובדים סוציאליים. הטענה הנגדית היא ששחיקה קיימת גם במקצועות אחרים, אלא שהרבו במיוחד לחוקרה במקצועות שירותי אנוש (בר גל 1984).
שלבי התפתחות השחיקה אצל עובדי הוראה תוארו על ידי מספר חוקרים. כאמור במאמר של בר גל, התפיסה המושגית של שחיקה שהנחתה את החוקרים היא שתופעה זו מאופיינת בעיקר ע"י עייפות כרונית, הן פיזית, הן נפשית והן רגשית.
מספר מחקרים דנים בשני הנושאים: שחיקת מורים ושביעות רצון תלמידים אולם לא רבים מקשרים בביניהם, ולכן אסקור את המחקרים בנושא, ואעלה השערות לגבי הקשר בביניהם.
התופעות העיקריות של שחיקה הן בדרך כלל תגובות חריפות של כעס, חרדה, אי שקט, דיכאון, עייפות, שעמום, ציניות, אשמה, תגובות פסיכוסומטיות ובמקרים קיצוניים- גם התמוטטות נפשית. מן הבחינה המקצועית אפשר לראות ירידה משמעותית וניכרת ביעילות הביצוע, היעדרות ממושכות מפאת מחלה ופרישה מוקדמת. מנהלים מותשים עלולים לנהוג כלפי כפיפיהם בקשיחות מוגזמת ובנוקשות, לצפות מהם להשקיע רק מעט מאמץ, לחוש עייפות נפשית וגופנית ולגלות רמת מחויבות נמוכה לעבודה.
התעסקות מחקרית מוגברת בנושא השחיקה נותנת את ביטויה גם בחקר תופעות אלו בקרב אוכלוסיית המורים אשר נמצאה על ידי חוקרים רבים כאוכלוסייה המאופיינת בעוצמות לחץ ושחיקה גבוהת (ינס 1987). מקצוע ההוראה מדורג בין שלושת המקצעות בעלי הפוטנציאל הלץ הגבוה ביותר. מורים נשחקים בכל רמותיה של מסגרת ההוראה והנשירה מן ההוראה היא תפעה מתפשטת הולכת.
השחיקה נתפסת גם כחוויה בעלת אופי שלילי והלכות שליליות לפרט לארגון. אין בספרות המחקרית ראיה לקיום אפשרי של השפעה חיובית כל שהיא של שחיקה. לעומת זאת קיימות עדויות אמפיריות רבות הקושרות שחיקת מורים לעזיבת עבודה, לפגיעה בבריאותם הנפשית והפיסית, ולירידה באיכות ההוראה הניתנת על ידי המורים השחוקים.
לעומת המאמץ המחקרי הרב שהוקדש בארץ ובעולם לשאלת הסיבות לשחיקה, היקפה ותוצאותיה, הרי מעט מאוד הוקדש לשאלה כיצד ניתן למן אותה ולהקל על הנשחקים. שירום (1994) טען כי לא לה בידו לאתר בישראל כל פעילות ממוקדות במישרין ליש של מנית שחיקת מורים. אומנם יש להדגיש כי משד חינוך והתרבות נקט בפעילויות המכוונות כלפי כוח האדם המועסק בהורה, האמורות להשפיע על רמת שחיקת מורים במערכת.
רבים מן החוקרים ניסו הגיע לרשימות מדורגות של סוגי הלחצים השכיחים או המשמעותיים בהוראה. לדוגמא משמעת התלמידים, כיתות עמותות ועוד. כמו כן ניסו להתמקד על תפקידים נוספים שהמורה מבצע כגורמים לשחיקה: תכנון שיעורים, ישיבות מורים וקבלת הורים כגורמים מלחיצים, אחריות לתפקידים נוספים שאינן קשורים בהוראה ועוד.

מטרות המחקר
1.לזהות מהם הגורמים העיקריים לשחיקה ולשביעות רצון המורה.
2.לבחון את עמדות המורים כלפי השחיקה וההתמודדות עמה.

גבולות המחקר
השחיקה נגרמת בגלל גורמים רבים:
גופניים
נפשיים
עברו של המורה
בעיותיו האישיות של המורה וכו'.

לא ניתן לבדוק את כל המרכיבים אלא רק את המרכיבים התלויים באינטראקציה בביניהם.

שאלת המחקר
מהן עמדות המורים כלפי תופעת השחיקה ודרכי ההתמודדות עמה
האם יש קשר בין התנהגות הילד לבין שחיקת המורה
האם יש קשר בין התנהגות המורה לשחיקתו.


תוכן העניינים:
קדמה
מבוא
מטרות והצגת המחקר
גבולות המחקר
שאלת המחקר
דיון תיאורטי
תשישות
תפקידי המורה בשמירת המשמעת
השפעת בית הספר על המורה
מקומו של המורה בבית הספר והשפעתו על השחיקה
שחיקה אצל מורים
אפיוני ההוראה כמקור לשחיקה
הקשר בין שחיקה ושביעות רצון בעבודה
השפעת מערכת היחסים עם התלמיד על השחיקה
הקשר בין עמדתו החינוכית של המורה ותפיסתו בעיות בכיתה
השפעת השחיקה על שביעות רצון התלמידים
הגישה ההתנהגותית
מתודולוגיה
מטרת המחקר
דיון מתודולוגי
המשתנים
ניתוח סוגיות התוכן
סיכום העבודה

ביבליוגרפיה
שאלון

מקורות:

אוליבר לומרמן, עמליה (1983) לחצים ועקות בעבודת ההוראה בישראל - ההשפעה הממתנת של תמיכה חברתית וזרימת מידע מסיע, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, חוג ללימודי עבודה.
אנטמן י.,שירום אריה,(1988), שחיקת מורים, פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך, שנתון תשמ"ז, עמודים 45-65.
גלנטה עירית (1985), שחיקת מורים במערכת העל יסודית והשפעת האקלים הארגוני עליהם, באר שבע: אוניברסיטת בן גוריון, המחלקה לחינוך.
דיאמנט אסתר, רן לחמן (1982), גורמי דחיפה ובלימה בנטייתם של מורים לעזוב הוראה, אוניברסיטת תל אביב, המכון למחקר עסקים.
דיאמנט אסתר (1981), הקשר בין אפיוני בית הספר ותק, שחיקה בעבודה לבין סגנונות מנהיגות של מורים במערכת החינוך הטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב.
זק איתי והורוביץ תמר (1985), בית הספר הוא גם עולמו של המורה, אוניברסיטת תל-אביב.
לבנברג פנינה (1997), "ניתוח התנהגות יישומי ותרומתו ליצירת אקלים כיתה חיובי ולהדרכת מורים", דפים, 24, תשנ"ז
פלג, תמר (1988), שחיקה, הזדהות עם הקבוצה המקצועית והקשר שלהם עם העצמי המקצועי של המורים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, בי"ס לחינוך.
פרידמן י., (1992), "מה שוחק את המורים", הד החינוך, יולי-אוגוסט.
פרידמן יצחק לוטן אילה (1985), השחיקה הנפשית של המורה בישראל (בחינוך היסודי), ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.
פרידמן יצחק (1991), "התנהגות תלמידים המשרה לחץ: היבט פסיכולוגי חברתי על שחיקת המורה", עיונים במנהל ובארגון החינוך, 17, עמודים 155-174.
פיינס איילה מלאך (1984), שחיקה נפשית מהותה ודרכי ההתמודדות עימה, תל-אביב, צריקובר.
פיינס איילה (1995), שחיקה נפשית, תל-אביב.
פרידמן יצחק, לוטן אילה (1993), לחץ ושחיקה בהוראה- גורמים ודרכי מניעה, מוכן הנרייטה סולד, ירושלים.
שמידע, מרים וגוטמן, ישעיהו (1983) "מטרות בית הספר המקיף ושביעות רצון התלמידים; רמת הסכמה בין מנהלים, מורים ותלמידים", עיונים בחינוך, פברואר.301-211 ,36.
BYHAM,WILLIAM-C.; AND-OTHERS (1992), ZAPP! IN EDUCATION: HOW EMPOWERMENT CAN IMPROVE THE QUALITY OF INSTRUCTION, AND STUDENT AND TEACHER SATISFACTION", CP: U.S.; NEW-YORK
COOPER J.O. ET AL (1987). APPLIED BEHAVIOR ANALYSIS, NEW-YORK: MACMILLAN PUBLISHING COMPANY.

תגים:

לחץ · מועקה · שחיקה · הנעה · תשישות · בית · ספר · הוראה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שחיקת המורה בחטיבת הביניים", סמינריון אודות "שחיקת המורה בחטיבת הביניים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.