החרדה בגין חשיפת האוכלוסייה בכלל והילדים בפרט לאירוע טרור, דרכי הטיפול והסיוע לאוכלוסיות השונות

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
1. הצגת הנושא
2. השאלה הנבדקת
3. שיטה
חרדות ילדים בעקבות אירועי טרור
1. רקע
2. הערכת החשיפה שחווים ילדים, גילאי 13-15, באזורי סיכון בארץ וברשות הפלסטינית
2.1. הממצאים העיקריים של המחקר
2.2. תגובות ילדים ובני-נוער על מצב של איום ביטחוני מתמשך
3. עיקרי המחקרים שבדקו השפעת אירועי טרור על ילדים
3.1 "התמודדות ילדים ישראלים עם אירועי טרור.
3.2 "השפעת הטרור המתמשך על אוכלוסיית המתבגרים בירושלים ובסביבתה" -
חרדות האוכלוסייה לסוגיה בעקבות אירועי טרור סקירת מחקרים
1. אסטרטגיות ההתמודדות של נוסעי אוטובוסים עם החרדה מפני פיגועי טרור.
2. השפעתם של סגנון התקשרות וחרדה תכונתית על עליה ברמת החרדה המצבית בעקבות חשיפה לאירוע לחץ פוליטי
3. השפעת החשיפה לאלימות פוליטית באמצעות התקשורת על השימוש במנגנוני ההגנה כפונקציה של רמות חרדה תכונתית ודפוסי התקשרות.
4. סגנונות התקשרות והנטייה לבקשת עזרה, כגורמים מתווכים בהתמודדות עם חשיפה למצב לחץ פוליטי, באמצעות התקשורת
5. השפעתה של עליית החרדה בעקבות החשיפה לאיום פוליטי דרך התקשרות על רמת הבשלות של מנגנוני ההגנה.
6. אופי השירות בצה"ל והשפעת החשיפה לאלימות פוליטית באמצעות התקשורת על התגובה הרגשית, אופני התמודדות ותפישת האויב.
7. תגובות לחץ של מתבגרים לאחר פיגוע חבלני: השפעת משתנים מצביים ואינדיבידואליים על תגובות לחץ של מתבגרים החשופים לסוגי לחץ שונים
8. בחינת בעיות ביטחוניות שמקורן פוליטי גם מנקודת מבט פסיכולוגית.
9. השפעתה של התקפות הטילים במלחמת המפרץ על ישראל
10. רמות החרדה והפחד לביטחון האישי הנגרמות מפעילות טרור מתמשכת בישראל
11. תגובות חרדה תושבי העיר ניו-יורק מפיגוע דומה ל-11 בספטמבר - דרכי התמודדות עם חרדות מאירועי טרור
1. התמודדותם של גופים שונים בארץ עם חרדות ילדים בעקבות המצב הביטחוני
1.1. שירותי הרווחה - מתן מענה ראשוני למשפחות הנפגעים באירועי טרור
1.2. השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך, התרבות והספורט
1.3 היחידה לתמיכה ולטיפול משפחתי - מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
2. ילדים בגיל הרך: דרכי התערבות להפגת חרדות מאירועי טרור
2.1. מאפיינים התפתחותיים של הגיל הרך
2.2. מקומו של הגן ותפקידה של הגננת בחיי הילדים
2.3. מקומם המרכזי של ההורים בהתפתחות הילד
2.4. האם אקטואליה היא נושא בגן?
2.5 תרבות הדיון בגן
2.6 החומרים בהם יכולה הגננת להיעזר ועיבודם
דיון וסיכום
1. תהליכים נפשיים בתגובה למפגש עם טרור
2. תופעות נפשיות באוכלוסיות תחת איום טרור
3. ביטויי חרדה בילדים
4. תסמונת החרדה הפוסט טראומטית
5. כיצד לסייע למי שנחשף לאירוע טראומטי?
6. כיצד להתמודד עם האיום היומיומי?
מקורות

מבוא
הצגת הנושא
מהו טרור? פוליטיקאי מפורסם כתב: "הטרור משתמש בפגיעה באנשים שאינם לוחמים, וקורבנותיו נבחרים באקראי כהדגמה ליכולתו לפגוע בכל מקום ובכל עת." ואכן, טרור הוא סוג של לוחמה פסיכולוגית, כאשר הקורבן אינו המטרה אלא האמצעי בלבד. חוסר ההבחנה בבחירת הקורבנות מעביר מסר חזק וברור - זה יכול להיות כל אחד. ואז הופכות אוכלוסיות שלמות לנפגעים בכוח1. ניתן לחלק את הפגיעה למספר מעגלים:
* המעגל הראשון, המיידי, הברור מאליו. כל אותם הנפגעים פגיעה ישירה, נהרגים, נפצעים, נחטפים, עדים לפציעת הקרובים להם, מוקפים מראות מזעזעים.
* המעגל השני הם כל אותם אנשים שנמצאים במצב של דאגה לשלום יקיריהם. הם שרויים בתחילה בחוסר ודאות, משוטטים ומחפשים עדויות, ובסיום הארוע נאלצים להתמודד עם אבל, שכול או נכות.
* המעגל השלישי, רחב הרבה יותר שכולל את כל מי שחש תחת איום בגלל הדמיון הקרבה לנפגעים. הן קירבה פיזית, והן קירבה על בסיס זהות : "מי שנפגע היה ישראלי כמוני, בן גילי, ובילה באותם מקומות שאני מבלה". את אותם אנשים ניתן לכנות "ניצולים בנס". בעידן המודרני מתרחב מעגל זה דרך החשיפה המאסיבית לאירועים באמצעי התקשורת, בזמן אמת ובצבעים חיים.
כל מי שנחשף לפעילות טרור יעבור תגובה נפשית בחומרה זו או אחרת. בשום פנים ואופן אין מדובר בהפרעה נפשית אלא בתגובה - בדומה לתגובת קרב. במצב של איום, מתח ומשבר תיתכן החמרה בכל בעיה נפשית קודמת - דיכאון, כפייתיות, הפרעות אכילה ואפילו מחלות נפש. אולם התוצאה השכיחה ביותר של מתח מתמשך היא חרדה על סוגיה השונים.

השאלה הנבדקת
מהי רמת החרדה בתגובה למפגש עם טרור (חשיפה לאירוע לחץ פוליטי), ומה דרכי הטיפול והסיוע לאוכלוסיות השונות (מבוגרים, מתבגרים וילדים)?

שיטה
סקירת מחקרים הדנים בחרדות ילדים בעקבות אירועי טרור, חרדות האוכלוסייה לסוגיה בעקבות אירועי טרור דרכי התמודדות עם חרדות מאירועי טרור.
נציג תמונת מצב על התמודדותם של גופים שונים בארץ עם חרדות ילדים בעקבות המצב הביטחוני ובכלל זה נרחיב לגבי דרכי התערבות להפגת חרדות בגין אירועי טרור אצל ילדים בגיל הרך. נדון בתהליכים נפשיים בתגובה למפגש עם טרור, תופעות נפשיות באוכלוסיות תחת איום טרור, ביטויי חרדה בילדים תסמונת החרדה הפוסט טראומטית, וכיצד לסייע למי שנחשף לאירוע טראומטי וכיצד להתמודד עם האיום היומיומי?
---------------------------------------------------------------------------------
1. ורד טל, רחל פרל, (2003), מצוקות נפשיות של אוכלוסיה תחת טרור. מכון טריאסט-שריג, מכון לפסיכותרפיה אתר: http://www.triest-sarig.co.il/terror.html

מקורות:

איתי אשר, חנן שלאין ואלי בוהדנה, (2003), שבת של טרור מסביב לשעון, מעריב, 15 ביוני 2003.
ורד טל, רחל פרל, (2003), מצוקות נפשיות של אוכלוסיה תחת טרור. מכון טריאסט-שריג, מכון לפסיכותרפיה אתר: http://www.triest-sarig.co.il/terror.html
שגב סוסר, שרון, (2001), השפעתם של סגנון התקשרות וחרדה תכונתית על עליה ברמת החרדה המצבית בעקבות חשיפה לאירוע לחץ פוליטי. עבודת מ"א, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה.
טל, נעמה, (2000) השפעת החשיפה לאלימות פוליטית באמצעות התקשורת על השימוש במנגנוני ההגנה כפונקציה של רמות חרדה תכונתית ודפוסי התקשרות. עבודת מ"א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה, 2000.
גלילי-רונן, יפעת, (2000). סגנונות התקשרות והנטייה לבקשת עזרה, כגורמים מתווכים בהתמודדות עם חשיפה למצב לחץ פוליטי, באמצעות התקשורת, עבודת מ"א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה, 2000.
קפלן, דלית, (1998), השפעתה של עליית החרדה בעקבות החשיפה לאיום פוליטי דרך התקשרות על רמת הבשלות של מנגנוני ההגנה. עבודת מ"א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה, 1998.
גרשון, ישראל, (1998), אופי השירות בצה"ל והשפעת החשיפה לאלימות פוליטית באמצעות התקשורת על התגובה הרגשית, אופני התמודדות ותפישת האויב. עבודת מ"א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, המחלקה לפסיכולוגיה, 1998.
תגובות לחץ של מתבגרים לאחר פיגוע חבלני: השפעת משתנים מצביים ואינדיבידואליים על תגובות לחץ של מתבגרים החשופים לסוגי לחץ שונים כרוני/אקוטי . עבודת מ"א. תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לעבודה סוציאלית, 1998.
פוריה גל (2003), "יותר אדיבים, פחות מנוכרים", מעריב מהדורת 11 בספטמבר 2003
אתר משרד העבודה והרווחה, פתיחה, 2 ביוני 2003. http://law.mscc.huji.ac.il/201.htm
לאופר אביטל וסולומון זהבה,"התמודדות ילדים ישראלים עם אירועי טרור - תפקידה של מערכת הערכים והתמיכה החברתית בתחום אירועי לחץ", מרכז אדלר, אוניברסיטת תל-אביב, 2003.
ברגר רוני, מנהל השירותים הקהילתיים, "ילדים ובני-נוער בצל האיום הביטחוני: כיצד הם והוריהם מתמודדים עם מצב האי-ודאות הביטחוני והלחץ המתמשך?", נט"ל - מרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה על רקע לאומי, 2002, באתר האינטרנט www.natal4u.com, תאריך כניסה: 30 במאי 2003.
פרוטוקול מס' 172 של ישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד, הטיפול בילדים הסובלים מחרדה, מדיכאון ומהפרעות התנהגותיות בשל המצב הביטחוני, 8 ביולי 2002.
פרידמן חוה, סגנית פסיכולוגית ראשית, השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י), 28 במאי 2003.
דבר יו"ר המזכירות הפדגוגית, מישל אביטבול, 10 באוקטובר 2000.
צו השעה - "צו פיוס" לשלום בית במשבר היחסים בין יהודים לערבים, משרד ראש הממשלה, משרד החינוך ולשכת השר וילנאי, הוצאת מחלקת פרסומים, משרד החינוך.
אגרות לגננת לשעת חירום, 21 בפברואר 1991, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לחינוך קדם יסודי.
אגרת לגננות, מצבי חירום - התמודדות בגן הילדים, ציפורה שוורץ, מנהלת מדור גנים, עיריית תל אביב-יפו.
איילון עפרה ולהד מולי, חיים על הגבול, חיסון והתמודדות במצבי לחץ של אלימות וסיכונים ביטחוניים, נורד-חיפה, 1990.
ארהרד ר., אל-דור: חוסן נפשי, משרד החינוך, 1990.
עומר ח. ואלון נ., "עקרון הרציפות: גישה מאוחדת לאסון ולטראומה", פסיכולוגיה, כרך ד, 2-1, 1994.
מתחברים לתקשורת, מאגר מידע ופעילויות לעיסוק בתקשורת המונים בגן, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים והאגף לחינוך קדם יסודי, 2000.
אורח חיים דמוקרטי בגן הילדים, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לחינוך קדם יסודי, 1988
מושיטים יד לשלום, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים והאגף לחינוך קדם יסודי, 1995.
יובל לישראל, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים והאגף לחינוך קדם יסודי, 1997.
קליטת עלייה בגן הילדים, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים והאגף לחינוך קדם יסודי, 1981.
ניצני אלימות בגיל הרך ודרכים להתמודדות, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים והאגף לחינוך קדם יסודי, 1999.
ירושלים - לדעת, להכיר, לאהוב, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים והאגף לחינוך קדם יסודי, 1993.
ציד"ה לדרך, מט"ח, 1999.
GIDRON, YORI,GAL, REUVEN, ZAHAVI, SA'AR,(1999), BUS COMMUTERS' COPING STRATEGIES AND ANXIETY FROM TERRORISM AN EXAMPLE OF THE ISRAELI EXPERIENCE.J. OF TRAUMATIC STRESS. 1 , 1999, 185-192.
BAR-TAL, DANIEL, JACOBSON, DAN,(1998), A PSYCHOLOGICAL PERSPECTIVE ON SECURITY. APPLIED PSYCHOLOGY;AN INTERNATIONAL REVIEW,47 1 , 1998, 59-71.
AYALON, OFRA,(1993), SEALED ROOMS AND GAS MASKS -IMAGES OF DESTRUCTION. IN: LAHAD, M.; COHEN, A. EDS. : COMMUNITY STRESS PREVENTION. KIRIAT-SHMONA: COMMUNITY STRESS PREVENTION CENTRE, 2, 1993, 85-92.
FRIEDLAND, NEHEMIA, MERARI, ARIEL, (1986), THE PSYCHOLOGICAL IMPACT OF TERRORISM ON SOCIETY: A TWO, EDGED SWORD IN: MILGRAM, N.: ED. : STRESS AND COPING IN TIME OF WAR. NEW-YORK: BRUNNER/MAZEL PUBLISHERS, 1986, 243-256.
Pat Horenczyk Ruth et al., Screening for PTSD in Adolescents Exposed to Ongoing Terror in the Jerusalem Area, Israel Center for the Treatment of Psychotrauma, UJA, New York May 2003

תגים:

איום · תופעות נפשיות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החרדה בגין חשיפת האוכלוסייה בכלל והילדים בפרט לאירוע טרור, דרכי הטיפול והסיוע לאוכלוסיות השונות", סמינריון אודות "החרדה בגין חשיפת האוכלוסייה בכלל והילדים בפרט לאירוע טרור, דרכי הטיפול והסיוע לאוכלוסיות השונות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.