שירת ימי הביניים והרנסנס

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא לשירת ימי הביניים ותקופת הרנסנס
פרק 1- שירת ימי הביניים-רקע על שירי חשק
1.2 רקע על שלמה אבן גבירול
1.3 ניתוח שירי חשק חצרוניים "כתמר את" "ורעייתי מהוללה בבנות"
1.4 רקע על משה אבן עזרא
1.5 ניתוח שירי חשק חצרוניים "דודי ידי נפשי" "בשושני לחייך"
1.6 ניתוח שיר אזור "סוד לבי ומצפוני"
פרק 2- תקופת הרנסנס רקע על עמנואל פראנסיש
2.1 ניתוח סונט "זאת קומתך אל תמר דומה"
פרק 3- השוואה בין שיר חצרוני לסונט
ביבליוגרפיה

1ספרד היתה נתונה לטלטלת הרקונקוויסטה, הכיבוש מחדש שהביא להשתלטות הנוצרים עליה
תוך מאבק דמים ממושך עם המוסלמים. בתקופה זו נמצאו היהודים בין הפטיש לסדן. כל צד ראה
אותם כגורם זר, עוין ובלתי מהימן, וניצל אותם לסחיטת כספים לצורכי המלחמות הרבות. בין
שניצחו הנוצרים ובין שניצחו המוסלמים, היהודים היו אלו שסבלו יותר מכל, למרות שבאופן חיצוני
המלחמות הרבות לא היו מלחמותיהם שלהם. כתוצאה מכך התעוררו רבים לבקש לצאת מן הסבך
הקשה במיוחד, שמקורו בהשתייכות לאומית. היו כאלה שהתייאשו והמירו את דתם, אחרים
ביקשו מפלט באמונה בגאולה משיחית וקיבלו את הסבל כאות לגאולה קרובה. השלטון הנוצרי לא
אפשר לאזרחים להתפתח מבחינה תרבותית וזאת בעקבות שליטה חזקה של הכנסיה.
היהודים בתקופה זו חיברו שירי קודש בלבד והצידוק לכך היה קישוט התפילות. עם עליית השלטון
המוסלמי מתחילה להתפתח תרבות יהודית ענפה ביותר. המוסלמים התייחסו ליהודים בסובלנות,
איפשרו להם לפתח את התרבות שלהם באין מפריע ואנו מתחילים לראות השפעה תרבותית של
האיסלאם על התרבות היהודית.
2משוררי ספרד חיו ופעלו בתנאים של מציאות לשונית מורכבת. שפת הדיבור שלהם בחיי היום
יום למעשה היתה הערבית המדוברת בסביבתם, בלימוד התפילה, שתפסו מקום חשוב ביותר
בחינוכם ובאורח חייהם, שימשו רבדים שונים של הלשון העברית, המתייחדים זה מזה: לשון
המקרא, לשון חז"ל ולשון הפיוט. בתחום היצירה שימשה להם השירה הערבית כמופת אסתטי,
שהיתה כתובה בערבית ספרותית קלאסית ואת שירם בחרו לחבר בעברית מקראית בטהרתה. מצב
של מורכבות לשונית לא היה תופעה חריגה בעולם התרבות באותה תקופה, אם כי לא באותה מידה.
שניות לשונית (דיגלוסיה) היתה אופיינית לרוב הספרויות בימי הביניים ובכלל לספרות הערבית
שעמה באו המשוררים העברים במגע קרוב מאוד. כלשון שירתם בחרו המשוררים מדעת לאמץ
לעצמם את לשון המקרא- הן כחיקוי של תחרות בשירה הערבית שהפכה את הקוראן לאידיאל
סגנוני, הן כביטוי לתחושתם הלאומית, והן כריאקציה ללשון הפיוט שקדם להופעת שירת החול
בספרד. המקרא היה כבסיס ליצירה, כמקור לשון "צחות" מבחינת אוצר המילים וחוקי הדקדוק,
שעליהם יש לשמור בקפדנות, עם זאת לא ביקשה לחקות את שירת המקרא, אלא לפתח יצירה
שירית חדשה.ובאמת טקסט מימי-הביניים אינו נשמע כטקסט מקראי. ישנם חריגות בלשונה של
שירת ספרד מהמקרא ואלו נובעות לרוב מזיקתם ההדוקה של המשוררים ללשון הערבית ותרבותה
ומצורכי הישרה במתכונותיה ומצורכי הזמן במונחים חדשים שאינם מצויים במקרא.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. "ראה שמש" רינה צדקה ע"מ 250
2. "ראה שמש" רינה צדקה ע"מ 235

מקורות:

ברגמן דבורה, לפרשת התקבלות של הסונט העברי, תרביץ נ"ו.
ברגמן דבורה, שביל הזהב - הסונט העברי בתקופת הרנסנס והבארוק, ירושלים, 1995.
חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובנס, מוסד ביאליק תשי"ז ע"מ נ"ג.
יהלום יוסף, התגשמות האהבה בשירי אזור עבריים, מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ד, תשנ"ג.
ישראל לוין, ילקוט אברהם אבן עזרא.
לוין ישראל, הבכי על חורבות המעונות והדמות הלילית המשוטטת, תרביץ ל"ו.
פגיס דן, השיר הדבור על אופניו, הוצאת מגנס אונ' העברית ירושלים .
פגיס דן, חידוש ומסורת בשירת החול בספרד ואיטליה, ירושלים 1956.
רחן מוקד טובה, לאזור שיר, על שירת האזור העברית בימה"ב, חיפה 1985.

תגים:

הבניים · והרנסנס · ימי · עונג · שירת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שירת ימי הביניים והרנסנס", סמינריון אודות "שירת ימי הביניים והרנסנס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.