הטרור כאיום על מדינת ישראל בכלל ולאור הסכמי שלום עם הרשות הפלסטינית בפרט.

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
הטרור
א. הגדרת הטרור
ב. הטרור והעולם המוסלמי
ארגון טרור - סקירה, מאמרים ומחקרים
א. קבוצות טרור
ב. מגמות בולטות בטרור
ג. נקודות התורפה העיקריות של הטרור
ד. הטרור המודרני
ה. הטרור הפוליטי
ו. התרעה של אלימות טרוריסטית
אשף כארגון טרור
א. מהקמת המל"פ ועד לקראת מסגרת מדינית
1967-1964 - אשף תחת הנהגת שוקיירי
1973-1968 - אשף תחת הנהגת ארגוני הפדאיון - בסימן מאבק מזוין
1977-1974 - אשף בין מלחמת יום הכיפורים ליוזמת סאדאת
יוני 1982 - נוב' 1957 - ממלחמת שלום הגליל עד לאינתיפאדה
הסכם אשף-ירדן
דצמבר 1993 - 1987 - אשף בין האינתיפאדה להסכם השלום
ב. האם אשף ארגון טרור?
ג. דרכי פעולה אופייניים
ד. טכניקות פעולות טרור
הטרור האיראני - כאב רוחני ואידיאולוגי לארגוני הטרור האסלאמי
החיזבאללה
א. תנועת החיזבאללה - מבנה ארגוני
ב. הרקע להקמת תנועת החיזבאללה
ג. מייסדי החיזבאללה בלבנון
ד. מועצת ההנהגה
ה. מקורות מימון
ו. שיטות הטרור של החיזבאללה
ז. פעולות ההתאבדות של החיזבאללה
ח. לאן פני החיזבאללה לאור יציאת צה"ל מלבנון
החמא"ס
א. רקע כללי
ב. האמנה האסלאמית
ג. רעיון החמא"ס
ד. מדיניות החמא"ס
ה. המדינה הפלסטינית והחמא"ס
ו. ישראל והחמא"ס
הג'האד האסלאמי הפלסטיני
א. רקע היסטורי
ב. יסוד הג'האד האסלאמי העזתי
ג. מטרות הארגון
ד. אופרציה מדינית
ה. אופרציית הטרור
ו. מקורות ההשראה שהשפיעו על הארגון
הסכנה לקיום ביטחונה של ישראל לאור הסכם השלום עם הרשות הפלסטינית
א. רקע
ב. האיומים הפוטנציאליים
ג. הכלים להתמודדות עם האיומים הפוטנציאליים
ד. הפרובלמטיקה בפתרון ה"הפרדה"
ה. מענה לא מספק לטרור
ו. התמודדות עם הטרור בעת שלום
ז. מאפייני הטרור לאחר הסכמי שלום
ח. הסכנות הנובעות מהקמת המדינה הפלסטינית
סיכום ודרכי פעולה
ביבליוגרפיה

מבוא
בוועידת קמפ דיוויד 2 צומצם מאוד הפער בין עמדות ישראל והפלסטינים ונופצו כמה מהמוסכמות,
שנחשבו לטאבו בקרב שני הצדדים. על-פי המידע שהתפרסם בתקשורת, ישראל הסכימה, לראשונה
באורח פורמלי, להקמתה של מדינה פלסטינית, חלק מהישובים ביהודה ושומרון יאלצו להתפנות או
להישאר תחת ריבונות פלסטינית. ישראל הבהירה, כי תהיה מוכנה לשיבתם של מספר מוגבל של
פליטים פלסטינים לישראל במסגרת איחוד משפחותי וכן תתרום לקרן בינלאומית, שתסייע
ביישובם של הפליטים ותפצה אותם בעבור איבוד אדמתם ובתיהם. עוד הסכימה ישראל לריבונות
פלסטינית על חלקים בירושלים, כולל חלק ניכר ממזרח ירושלים הפלסטינים הסכימו לראשונה,
שהנסיגה הישראלית תהיה לקווים שונים מאלה של 1967. בכך הם הסכימו גם, כי הישובים
היהודיים רבי האוכלוסין ביהודה ושומרון יסופחו לישראל, בתמורה, הסכימה ישראל להעביר
לפלסטינים שטחים בתחומי הקו הירוק .1
מרחב גדול של אי הסכמות נותר בעיקר בשני תחומים:
א. הריבונות על הר הבית והשכונות שבתחום העיר העתיקה .2
ב. סירוב הפלסטינים להכיר בחזרת מספר מוגבל של פלסטינים לתחום ישראל כמימוש 'זכות
השיבה' .3
בעקבות הצהרתו של הנשיא קלינטון לאחר הוועידה, באשר לצורך להימנע מצעדים חד-צדדיים,
הורה ערפאת לאנשיו למנוע כל מעשי אלימות כנגד ישראלים. במקביל הוא יצא למסע בינלאומי
במטרה לגייס תמיכה בעמדותיו, כולל בסוגיית ההכרזה החד-צדדית על הקמת המדינה הפלסטינית.
ממנהיגי מדינות ערב ביקש ערפאת גיבוי לעמדות שהציג בקמפ דיוויד. מרוסיה, ממדינות אירופה
ומיפן הוא ביקש תמיכה להתנגדותו ללחץ אמריקאי לעשות פשרות נוספות, שמסיבות פנימיות אין
הוא יכול להסכים להן. במהלך סיור זה התברר לו, כי מרבית המנהיגים שאתם שוחח, לא יתמכו
בהכרזה חד-צדדית על מדינה ולכן נראה, כי הוא ישקול לדחות את עיתוי ההכרזה.
אולם המבוי הסתום מכל המהלכים המדיניים הוביל לפריצתה של האינתיפאדה השניה אינתיפאדת
אל-אקצה.
ב24 - ביוני 2002, לאחר שקרוב לשנתיים לא חלה כל התקדמות בתהליך המדיני על רקע
האינתיפאדה השנייה, הציג הנשיא בוש מתווה לחידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינאים.
המתווה, שזכה לתואר "מפת הדרכים", קובע כמטרה הסופית הקמתה של מדינה פלסטינית לצדה
של ישראל, שתושג לאחר שיושם קץ לאלימות ולטרור הפלסטיני נגד ישראל תוך שיתוף פעולה
ישראלי בתהליך הקמת המדינה הפלסטינית. מסמך רשמי של מפת הדרכים הוצא לראשונה ב 20-
בדצמבר 2002 ופורסם ב30 - באפריל . 2003
מצב המלחמה השורר בין ישראל למדינות ערב אופיין כסכסוך מתמשך הרווי במלחמות קיומיות,
לאומנות כובשת וגזענית, התפרצויות של חימה שבטית ואיבה דתית, טרור רצחני, חרם כלכלי
והתגוששות דיפלומטית. מוקד הסכסוך ישראל ערב נעוץ בעיקר סביב הפתרון לבעיה הפלסטינית.
הפלסטינים מצויים כיום במערכת כשחקן המוגדר-"רשות לאומית" ( PNA - Palestinian
National Authority, להלן הרש"פ). לרשות סממני ריבונות ועצמאות. הסכם הביניים שנחתם בין
ישראל לבין אש"ף ב 13 ספטמבר 93 נמנע מלהגדיר את מהות הרש"פ עד ההגעה לדיונים בהסדר
הקבע. מכאן שההתייחסות לתפיסות הביטחון של הפלסטינים, תהיה שונה מהתייחסות לתפיסת
ביטחון של מדינה.
בעבודה סמינריונית זו אנסה לבחון כיצד אש"ף הופך מארגון טרור לקראת יישות מדינית, תוך כדי
כך אתמקד בנושאים הבאים ואקטואליים על רקע הסטטוס קוו במפת הדרכים:
1. רקע היסטורי מיום הקמת המל"פ ועד עצם ימים אלה.
2. נדון באיפשרויות הכרזה חד צדדית על כינון מדינה פלסטינית בגין כשלון התהליכים המדיניים
הנמצאים כיום במציאות אוקטובר 2003 ללא מוצא.
3. דיון בתפיסת הבטחון של המדינה הפלסטינית העתידה לקום, והסכנות לקיומה של מדינת
ישראל.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. שפיגל ישראל. (ח' בכסלו תשנ"ט). בין גבולות המדינה לגבולות ארץ ישראל (על משמעות הקטנת שטחה הריבוני של
ארץ-ישראל בעקבות חתימת הסכמי השלום). יתד נאמן מוסף שבת קדש, 5-4. :27.11.98
2. מידד ישראל. (2000). האמנם "הר הבית בידנו"? נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות: .61-67
3. שמש משה. (2000). אש"ף: הדרך לאוסלו - שנת 1988 כמפנה בתולדות התנועה הלאומית הפלסטינית. עיונים בתקומת
ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 245-486 :9. (להלן, שמש).

מקורות:

שפיגל ישראל. (ח' בכסלו תשנ"ט). בין גבולות המדינה לגבולות ארץ ישראל (על משמעות הקטנת שטחה הריבוני של ארץ-ישראל בעקבות חתימת הסכמי השלום). יתד נאמן מוסף שבת קדש, 27.11.98: 5-4.
מידד ישראל. (2000). האמנם "הר הבית בידנו"? נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות: 61-67.
שמש משה. (2000). אש"ף: הדרך לאוסלו - שנת 1988 כמפנה בתולדות התנועה הלאומית הפלסטינית. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל 9: 245-486. (להלן, שמש).
משאל שאול וסלע אברהם. (1999). זמן חמס אלימות ופשרה. הוצ' ידיעות אחרונות, ת"א.
ג. צאיע' יזיד, "הגדרה מחדש של מונחי היסוד: הריבונות והבטחון ביחס למדינה הפלסטינית", מג'לת אלדראסאת אלפלסטיניה, חצב, אביב 1995. (להלן: צאיע')
נתניהו בנימין (עורך). (1987). הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח, ספריית מעריב, תל-אביב. (להלן נתניהו 1987).
שמגר, י. בתוך: נתניהו בנימין (עורך). (1987). הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח, ספריית מעריב, תל-אביב.
נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב. (להלן נתניהו 1996).
פנון, פ. - בתוך נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב.
(פ.י. ואטיקיוטיס - בתוך נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב.
מבוא לפילוסופיה של המוסר. (1980). האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
בנציון נתניהו- בתוך נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב.
ג'ורג פ. שולץ - בתוך נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב.
ברטון מ. לייזר - בתוך נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב.
קנצלר שאול. (1980). הטרור הבינלאומי: אידיאולוגיה, ארגון, ביצוע, עם עובד, תל-אביב. (להלן קנצלר).
שוורצבוים משה. (1994). "סקירת תולדותיו והתפתחותו של הטרור הערבי", הטרור הערבי והאסלאמי: רקע, מאפיינים ומגמות, חיים אופז (עורך), משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים
ג. צאיע' יזיד, "הגדרה מחדש של מונחי היסוד: הריבונות והבטחון ביחס למדינה הפלסטינית", מג'לת אלדראסאת אלפלסטיניה, חצב, אביב 1995. (להלן: צאיע')
מעוז משה וב"ז קדר. (1996). (עורכים) התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?. הוצאת משרד הבטחון תל-אביב. (להלן: מעוז וקידר).
קם אפרים, המסגרת המדינית של הישות הפלסטינית, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, 1994. (להלן: קם).
לשם דני. הציר: דמשק-טהרן-חיזבאללה. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 12(71):50-47.
גיב ה.א.ר. (1976). מגמות חדשות באיסלאם, עם עובד, תל-אביב.
חבקוק יעקב ושכיב סאלח. (1999). טרור בשם האסלאם: פרופיל של תנועת החמס. משכל, תל אביב.
קופרמן רוברט ודרל טרנט. (1997). טרור: הסכנה, המציאות, התגובה, מערכות, תל-אביב.
קנצלר שאול. (1980). הטרור הבינלאומי: אידיאולוגיה, ארגון, ביצוע, עם עובד, תל-אביב.
שוורצבוים משה. (1994). "סקירת תולדותיו והתפתחותו של הטרור הערבי", הטרור הערבי והאסלאמי: רקע, מאפיינים ומגמות, חיים אופז (עורך), משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים.
מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1980.
סיון עמנואל. (1995). "ג'יהאד: מיתוס והיסטוריה", בתוך: אלפיים - כתב-עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות, קובץ 11.
שפירא שמעון. (2000). חזבאללה בין אירן ללבנון. הוצ' הקיבוץ המאוחד.
אולמרט יוסי. (ט' בתמוז תשנ"ח). מטיף לטרוריזם וליחסי ציבור (ביקורת על ספרו של מרטין קרמר "פדלאללה: המצפן של חזבאללה". מעריב מוסף שבת - ספרות וספרים, 3.7.98: 31.
הורוביץ אלי. (1999). הדרג הצבאי של חזבאללה- דיוקן חברתי. רמת אביב ת"א: מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה. (להלן הורוביץ).
נתניהו בנימין (עורך). (1987). הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח, ספריית מעריב, תל-אביב. נתניהו בנימין. (1996). מלחמה בטרור: כיצד יביסו המשטרים הדמוקרטיים את הטרור המקומי ואת הטרור הבינלאומי, משכל, תל-אביב.
פלדמן שי. (2000). ההרתעה הישראלית בעקבות הנסיגה מלבנון. עדכן אסטרטגי 3(1): 1, 4-3. (להלן פלדמן).
משאל שאול וסלע אברהם. (1999). זמן חמס אלימות ופשרה. הוצ' ידיעות אחרונות, ת"א. במבוא לספר, להלן (משאל זמן חמס).
שבת יחזקאל. (1999). החמא"ס ותהליך אוסלו. נתיב: כתב עת למחשה מדינית, חברה ותרבות 3(68): 69-56.
אוסצקי-לזר שרה. (1999). חמאס - מפונדמנטליזם לפשרה? מפנה: במה לעניני חברה 27: 46.
סלונים אורי. החמאס והטרור: הסבר חלופי לשימוש באלימות. עדכן אסטרטגי 2(3): 20-16. 2000
חבקוק יעקב ושכיב סאלח. טרור בשם האסלאם: פרופיל של תנועת החמס. משכל, תל אביב, 1999. (להלן חבקוק).
סייד קוטב, כמצוטט ב-ע' סיון, קנאי האיסלאם, תל-אביב 1986, עמ' 43.
ר' פז, האמנה האיסלאמית ומשמעותה, מרכז דיין, ספטמבר 1988, עמ' 32. (להלן: פז, האמנה).
סיון עמנואל, "ג'יהאד: מיתוס והיסטוריה", בתוך: אלפיים - כתב-עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות, קובץ 11, 1995.
יעקב חבקוק ושכיב סאלח "טרור בשם האסלאם: פרופיל של תנועת החמס" משכל תל אביב 1999.
אהרונסון אבי . הטרור האיסלאמי וישראל. בעיות בינלאומיות, חברה ומדינה ל"ג (63) עמודים 3-6 1994.
משה ליפשיץ, הסכסוך הישראלי-ערבי, אור עם - מהדורה ראשונה, תל-אביב, 1989, עמוד 354.
שקאקי פתחי הג'האד "האיסלאמי וההסדר" (ראיון עם ד"ר פתחי שקאקי, אל-קודס 10.1.94). גשר: ירחון מרכז המידע הישראלי פלסטיני לשלום 2: עמודים 11-8, 1994.
ראובן פז (עורך), "התאבדות וג'יהאד באסלאם הרדיקאלי והפלסטיני: הפן הרעיוני", נתונים וניתוח, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב, 1998, עמוד 20.
ראובן פז, האמנה הפלסטינית ומשמעותה, מרכז משה דיין, תל-אביב, 1988, עמוד 20.
נתניהו בנימין, מלחמה בטרור, משכל, תל-אביב, 1996, עמודים 98-97.
ג'ון ג'. קירקפאטריק, בתוך: נתניהו, הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח, עמודים 84-81.
מאיר ליטבק (עורך), "חמאס: אסלאם, זהות פלסטינית וג'יהאד", בתוך: איסלאם ודמוקרטיה בעולם הערבי, הקיבוץ המאוחד קו אדום, תל-אביב, 1997, עמודים 155-147.
בן עמי אהרון. (1999). תוחלת פלשתין בצלם הציונות. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 1(66): 69-63. (להלן בן-עמי).
א"ס. (1998). חמש שנים להסכמי אוסלו - הערות בשולי שבר לאומי. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות 5-4 (64-63): 6-3. (להלן א"ס).
גזית שלמה. (2000). ויתורים כואבים - הישגים משותפים (ראיון עם אלוף [מיל.] שלמה גזית). מפנה: במה לעניני חברה 31: 6-3. (להלן גזית).
ברום, ש. (2000) "מדינה פלסטינית-איום בטחוני?". נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות. אוגוסט 2000.
בועז גנור משנת 1996 "התמודדות עם טרור בעת תהליך שלום". מרכז שלם, מכון למדיניות לאומית, ירושלים.
Boutwell Jeffrey & Mendelsohn Everett, Israel-Palestinian Security : Issues in the Permanent Status Negotiations, Cambridge Massachusetts, American Academy of Arts and Sciences, 1995.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הטרור כאיום על מדינת ישראל בכלל ולאור הסכמי שלום עם הרשות הפלסטינית בפרט.", סמינריון אודות "הטרור כאיום על מדינת ישראל בכלל ולאור הסכמי שלום עם הרשות הפלסטינית בפרט." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.