הגורמים להתיישבות הטמפלרים בא"י

תקציר העבודה:

במחצית המאה ה-19 קמה בממלכת וירטמברג בדרום-מערב גרמניה תנועה דתית, שביקשה להנהיג רפורמות בכנסייה הפרוטסטנטית. מתוך התנועה הזאת צמחה "אגודת הטמפלרים" שהרחיקה לכת בביקורת שמתחה על הממסד הכנסייתי.
בעיצומה של מלחמת קרים (1856-1853), החליטו הטמפלרים לייסד את "עם האל" בירושלים וזאת על בסיס ההנחה, שבתום המלחמה תשתחרר הארץ משליטת הטורקים.
אחרי ששלחו שליחים לבחון את הארץ, הגיעו לכאן ב-1868 כ-750 איש. ערב מלחמת העולם הראשונה מנתה כבר אוכלוסיית הטמפלרים 2200, איש, גידול שנבע רק מריבוי טבעי.
בשלב הראשון הקימו הטמפלרים ארבע מושבות: ליד חיפה, ליד יפו, את שרונה (כיום הקריה בת"א) ואת המושבה עמק-רפאים בירושלים. בראשית המאה ה20 - הקים הדור השני של המתיישבים שלוש מושבות נוספות: וילהלמה (היום בני-עטרות), בית-לחם הגלילית ואת ולדהיים (היום אלוני-אבא).
המושבה הגרמנית בחיפה היתה הראשונה והגדולה במושבות הטמפלרים ונחשבה עד מלחמת העולם הראשונה, לרובע המגורים הנאה ביותר בארץ. בעת ייסוד המושבה היתה חיפה עיירה שמנתה כ-4000 תושבים, כמובן בעיר התחתית. הקמת המושבה הגרמנית בסמוך אליה העניקה תנופה משמעותית להתפתחות העיר. לימים העפילו מתיישבים אמידים אחדים לכרמל, והקימו באזור "המרכז" של ימינו מלונות ובתי-קיץ ראשונים למגורים, ובכך הניחו את היסוד ליישוב הכרמל.
הבניין הראשון שהקימו הטמפלרים בחיפה ובארץ בכלל היה בית העם. בנייתו הושלמה בשנת 1869. הואיל ומטעמי אידיאולוגיה נמנעה האגודה מלבנות כנסיות, שימש האולם שבקומת הקרקע לקיום תפילות, לאסיפות ולאירועים חגיגיים, ואילו החדרים בקומות העליונות שימשו בית ספר ומגורים של משפחת המורה.
בית העם היה מוקף חורשה גדולה, ששימשה לאירועים. ב-1890, כיוון שמספר בני המושבה ותלמידי בית הספר גדל מאד, הוסיפו הטמפלרים אגף חדש לבית-העם, שיוחד לתפילות. מאוחר יותר התקינו הטמפלרים גג רעפים לבניין. מעל מפתן הבית הם חרטו את הפסוק: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
הטמפלרים נאלצו לעזוב את הארץ במהלך מלחמת העולם השנייה והאחרונים שבהם פונו ע"י הבריטים ב-1947. חלקם שבו לאירופה ואחרים עברו לאוסטרליה. רכושם קוזז בהסכם השילומים.
מטרתי בעבודה זו להשיב לשאלות הבאות:
1. מה היו הגורמים הדתיים להתיישבותם של הטמפלרים בארץ-ישראל?
2. מה היה פועלם של הטמפלרים בארץ ישראל בכלל ובעיר חיפה בפרט?
3. מה הייתה תרומתם של משפ' שומאכר הטמפלרית בתחומי ההנדסה, המדידה, התכנון והמחקר הארכאולוגי והטופוגרפי בארץ-ישראל?
4. מה תרומתם של הטמפלרים למודרניזציה בארץ ישראל בכלל ופיתוח העיר חיפה בפרט?
5. מהם הגורמים לירידת קרנה של אגודה זו?


תוכן העניינים
הקדמה
מבוא
א. רקע היסטורי
ב. השאלות הנבדקות
הגורמים הדתיים להתיישבות הטמפלרית בא"י
מושבות הטמפלרים בא"י
המושבה הגרמנית בחיפה
א. מקימי המושבה הגרמנית
ב. הסיבות למיקום המושבה בחיפה
ג. תיאור המושבה הגרמנית אז והיום
משפ' שומאכר ותרומתה בתכנון הנדסי וארכיאולוגיה
הטמפלרים כמנוף להתפתחות המודרניזציה בא"י
א. פיתוח עורקי ואמצעי תחבורה
ב. חקלאות מודרנית
ג. חרושת ומלאכה
ד. מסחר
ה. תיירות ומלונאות
ו. רפואה
ז. התיישבות
הגורמים לירידת קרנה של אגודת הטמפלרים
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

איזלר, א.י. (1993). המושבה האמריקנית-גרמנית ביפו וייחודה במסגרת פעילות העולם הנוצרי בארץ-ישראל בשלהי השלטון העות'מאני (1866-1914). חיפה, חמו"ל.
ארבל, נ. (עורך). (1980). התקופות הגדולות בהיסטוריה של ארץ-ישראל. תל-אביב, רביבים.
בן-אריה, י. וברטל, י. (עורכים). (1990). ההיסטוריה של ארץ-ישראל - שלהי התקופה העות'מאנית. ירושלים, כתר.
בן-ארצי, י. (1996). מגרמניה לארץ-ישראל. ירושלים, יד יצחק בן-צבי.
גיחון, מ. (1974). אטלס כרטא לתולדות ארץ-ישראל מביתר ועד תל-חי: היסטוריה צבאית, הוצאת אטלס כרטא ירושלים.
טלמן, נ. (1991). אופיו והתפתחותו של המשק החקלאי במושבות הגרמניות הטמפלריות בארץ-ישראל 1869-1939. ירושלים, חמו"ל.
כרמל, א. (1977). תולדות חיפה בימי התורכים. ירושלים, יד יצחק בן צבי.
כרמל, א. (1990). התיישבות הגרמנים בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. חיפה, החברה להגנת הטבע.
קאולי, ע. (1981). המושבה הגרמנית בחיפה. חיפה, החברה להגנת הטבע.
ריבלין, א. (1993). זה קרה בארץ-ישראל. ירושלים, ר.מס.
תירוש, ד. (1988). רכבת העמק, הוצאת החברה להגנת הטבע.
איזלר, א.י. (1998). "קווים לתולדותיו של מיסיון הכרמל (1904-1939)". בתוך: בן-ארצי, י. (עורך). חיפה - היסטוריה מקומית. חיפה, אוניברסיטת חיפה.
בן-ארצי, י. (1991). "המערך הפיזי של מושבות הטמפלרים ומקומו בנוף ארץ-ישראל (1869-1914)". בתוך: בן-אריה, י., בן ארצי, י., גרן ח. וקניאל, י. (עורכים), מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית-יישובית של ארץ-ישראל. ב', ירושלים, יד יצחק בן-צבי.
בן ארצי, י. (1994). "גוטליב שומאכר - מפות ותכניות לפיתוח חיפה". מתוך קתדרה לתולדות ארץ ישראל וישובה, תשרי תשנ"ה, ספט' 1994, חוברת מספר 73. הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים.
בן-ארצי, י. (1996). "הטמפלרים", עת-מול: עיתון לתולדות ארץ-ישראל ועם ישראל. כ"ב (2), 19-21.
כנען, ח. (1964). "הנאצים מארץ-ישראל לא אמרו נואש", האומה. ג', 368-374.
לוי, נ. ובראל, י. (1987). "לתולדות הרפואה בחיפה". בתוך: וילנאי, ז. ושילר, א. (עורכים), ספר זאב וילנאי. ב', ירושלים, אריאל.
ליפשיץ, נ. (1998). "האם שומאכר - הוא רק סנדלר?", ידיעות למורים: בטאון מורי בית הספר הראלי העברי בחיפה. 291, 119-132.
קרק, ר. (1984). "מילנריזם והתיישבות חקלאית בארץ-ישראל במאה ה-19", אופקים בגיאוגרפיה. 11-12, 128-144.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגורמים להתיישבות הטמפלרים בא"י", סמינריון אודות "הגורמים להתיישבות הטמפלרים בא"י" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.