אימוץ ילדים אתיופים במשפחות בישראל

תקציר העבודה:

העלייה מאתיופיה לארץ ישראל הגיעה במספר גלים, בשנות השמונים של המאה הקודמת, העולים הגיעו ארצה במצב כלכלי קשה ולרבים מהמשפחות לא הייתה קיימת היכולת לתמוך בילדים. זאת ועוד, רבים מהילדים הגיעו בגפם לאחר שהוריהם נפטרו או לא הצליחו לעלות לארץ. מדינת ישראל דאגה למחסורם של אלו, ורבים הועברו לפנימיות סגורות או לפנימיות יום. עם זאת הדאגה לבית החם לילדים הייתה החשובה בעיות הטיפול ולרבים מהם נמצא בית מאמץ.
האימוץ הוא ממרכיביה החשובים של מדיניות הרווחה במדינה, בבחינת כל ילד זכאי לבית חם, והיה ולהוריו הביולוגים אין את האפשרות לספק את המינימום הדרוש לבית חם, המדינה דואגת לו לבית חלופי אשר בו יגדל ויתפתח רגשית, פיזית ומנטלית. עם זאת יש להבין את הבדלי המנטליות בין העדות השונות. העדה האתיופית, כפי שיסקר להלן, הנה חברה פרימיטיבית והחוקים המסדירים את פעולתה אינם עולים בקנה אחד עם התרבות הישראלית. שוני תרבותי זה יחד עם הבדלי המנטליות השונים היוו קרקע פורייה לקשיים בהם נתקלו העולים מאתיופיה בניסיון ההתאקלמות שלהם.
כפי שיסקר להלן, פעולת האימוץ הנה לרוב פעולה לא רצויה: הילדים המאומצים הנם ממשפחות הרוסות, משפחות שההורים נפטרו או משפחות אשר לא מסוגלות לגדל את ילדם. חלקם של הילדים כבר בוגר מספיק על מנת להבין את העובר עליו.
בארץ הכריז משרד העבודה והרווחה על תוכנית - בית קבוע - מתוך הדאגה לילדים שישבו בבתי אומנות ובמוסדות. תוכנית זו מבוססת על הצורך לדאוג לילד שיגדל במשפחה קבועה במקרה ומשפחתו איננה מסוגלת להבטיח לו תנאי בסיסי זה. העיקרון הראשון בתוכנית זו היווה את בסיסה של המדיניות החברתית, לגבי ילדים ובני נוער, שכל ילד זכאי לבית קבוע. למרות היקפה של תופעת אימוץ הילדים החלו אנשי מקצועות הסיעוד - עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רופאים ואנשי חינוך - לבחון אותה בצורה שיטתית רק בשנים האחרונות. הבעיה, על כל היבטיה, עדיין אינה מובנת די הצורך והדרך למציאת דרכי טיפול מתאימות להתמודדות עמה עוד ארוכה.

מטרת של עבודה זו היא לסקור את נושא האימוץ בכלל ונושא אימוצם של ילדים אתיופים במשפחה לבנה בפרט, כתכליתה של העבודה היא להעריך את אפקטיביות האימוץ באותה משפחה.

כלי המחקר
כלי המחקר בו אשתמש בפרק מחקרי זה הוא מקרה מבחן Case Study, כשהבסיס למחקר זה הוא ראיון עם המשפחה ישראלית אשר אימצה ילד אתיופי. אופיו של מחקר זה הוא תיאורי ובעיקרו הוא מתאר מציאות.
בעבודה זו ביצעתי ראיון עם המשפחה, כשבראיון זה שולבו שאלות מנחות על מנת שמטרת המחקר תושג, שיטה זו מכונה ראיון חצי מובנה. אמנם השאלות הוכנו מראש, אך הראיון בוצע כשהשאלות נשאלות תוך כדי שטף השיחה. השתדלתי כמיטב יכולתי לא להקנות לראיון זה אווירה של שאלות ותשובות אלא מעין דיאלוג כשתפקידי העיקרי הוא לנווט את השיחה.

תוכן העניינים:
מבוא
הבדלים בין התרבות האתיופית לישראלית
הקוד התרבותי המאפיין את התנהגותם של עולי אתיופיה
3.1 השינוי התרבותי
התמודדות עם אימוץ ילדים
4.1 חווית הפירוד
4.2 ההיבט המקצועי
4.3 הזכות לבית קבוע
התמודדות הילד המאומץ
5.1 עמדת המתבגרים
5.2 מות הורה
5.3 הבדלים אתניים
המחקר האמפירי
6.1 שאלת המחקר
6.2 כלי המחקר
6.3 כלי ניתוח התוכן
המחקר ותוצאותיו
7.1 ניתוח סוגיות התוכן
7.2 מסקנות המחקר
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

מקורות:

בורקוב ח. (1994), "השתלבות עולי אתיופיה בצה"ל", בתוך נועם גילה (עורכת), הישגים ואתגרים בקליטת עולי אתיופיה, ירושלים, דצמבר.
בירן ד, (1986), המשתנים המשפטים על מידת הפעלת סמכויותיו של פקיד הסעד על סמך חוק הנוער, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, ת"א.
בן יהושע נעמה (1999) המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה, תל-אביב.
בן עזר ג. (1992),"עולי אתיופיה וקליטתם בישראל", סקירה חודשית, לו'.
בניטה אסתר, נועם גילה, לוי רות (1993), קליטת עולי אתיופיה ממצאים ממפקד בקריית גת, ירושלים, המשרד לקליטת עלייה, אוקטובר.
בניטה אסתר, נועם גילה, לוי רות (1994), קליטת עולי אתיופיה ממצאים ממפקד בעפולה, ירושלים, המשרד לקליטת עלייה, מרץ.
ולדמן מ. (1989) , מעבר להרי כוש-יהודי אתיופיה והעם היהודי, משרד הביטחון.
ולדמן מ. (1992), מאתיופיה לירושלים- יהודי אתיופיה בעת החדשה,.משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
כהנא י. (1977), אחים שחורים, ת"א.
ליכטנשטיין ט., (1991), "תהליך קבלת החלטות להוצאת ילד מהבית,השפעות סמויות וגלויות" ",חברה ורווחה, יא', שבט.
ליסק מ., (1990), "עליה וקליטה בפרספקטיבה היסטורית", סקירה חודשית. 7.
ליפשיץ ח., נעם ג., וסגל ע., (1997), קליטתם של בני נוער יוצאי אתיופיה: מבט רב מימדי, דוח מחקר, הג'וינט מכון ברוקדייל.
מיימון ד. (1994) דיני אימוץ ילדים, תל אביב ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.
מלקמן, י. נודלמן א. (1998), הגשר אל הקשר: סוגיות בענייני משפחה, קהילה ופנימיה. ירושלים. משרד החינוך התרבות והספורט, המנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער, 1998.
פרוש ע (1986), הכרעות משפטיות ושיקולים מוסריים, תל-אביב.
צימרין ח (1983), "החקיה כשיטת טיפול באמהות הפוגעות בילדיהן", חברה ורווחה, 1983 (ה').
Beasarov, d.j. (1985) "right versus right, the dilema of child protection", Public welfare, Sprung.
Ben-david, aMith ‏ Leichtentritt, ronit (‎‎‏‏ :( 1999 "Ethiopean and israeli students' adjustment to college: the‎‎ effect of the family, social support and individual coping styles.J. Of comparative family studies,Pp‎ 297-313.
Goldstein j., (1979) Beyond the best intrests of the child, London.
Levin k. (1988), The placed child examine the quality of paretnal cere", N.y.
Sammy smooha, (1993) "class, Ethnic and national and dmocracy in israel", in larry diamond and ehud shprinzak (eds), Israely democracy under stress, Israeli democracy institue.
Stein t.j.,rzeniki (1983), "Disision making in child walfare, Child walfare, 5,
Tompson a.e., (1985) Making the decision to separete child and family in faller, N.y., 1985.
Tzuriel, david aufman, ruth (1999) "mediated learning and cognitive modifiability: dynamic‎‎ assessment of Young ethiopian immigrant children to israel" J. Of cross-cultural psychology, Pp ‏‏ 359-380.
Wasserman s., Rosenfeld a. (1986),"decision making in child abuse and neglect", Child walfare, 6
Weil rote, evie (1999) Cultural transition: a lesson from one ethiopian child who‎‎ ‏‏ Is blind" .J. Of visual impairment and blindness Pp.298-304..

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אימוץ ילדים אתיופים במשפחות בישראל", סמינריון אודות "אימוץ ילדים אתיופים במשפחות בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.