השפעת הלמידה הפעילה על הישגים לימודיים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הצגת הנושא
חסרונות השיטה המסורתית
חשיבות ויתרונות השיטה הפעלתנית
3.1 דעותיהם של הוגי דעות
3.2 שיטת הלמידה המוכרות
3.3 הגורמים שזרזו את ישום הלמידה הפעילה
3.4 שאילת שאלות כדרך למידה ופיתוח
הישגים לימודים
4.1 הישגים בתחום ההכרתי
4.2 התפתחות מוסרית/ערכית
הקשר בן צורת הלמידה לבין הישגים לימודיים
5.1 התוצאות בפועל של ישום השיטה
5.2 תוצאות בתחום הערכי
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה


מבוא
1.1 מטרת העבודה
מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את משמעות הלמידה הפעילה על התלמידים ועל הישגיהם
הלימודים.
שאלת המחקר היא האם הלמידה פעילה יכולה לסייע לתלמידים להגביר את הישגיהם הלימודיים,
גם ללא תוספת פעילויות אחרות.

1.2 הצגת הנושא
אין הגדרה חד משמעית של למידה פעילה. הריסון וגלובמן (1991) טוענים כי למידה פעילה היא
למידה בה שני הצדדים: הלומד והמלמד אקטיביים, במקום פאסיביות מצד הלומד, שהיא נחלת
שיטות רבות.
באמצע המאה הקודמת התפתחו במערב גישות חינוך הומניסטיות פרוגרסיביות שחדירתן לבתי
הספר אופיינה במהפכות רדיקליות. ביטוין הייחודי בישראל היה בלמידה הפעילה שהתפתחה
כחדשנות מתונה, תוך שמירת איזונים זהירה בתוך בתי הספר ועם המערכת (קשתי ואחרים, 1997).
גישת הלמידה הפעילה פועלת זה יותר משלושה עשורים בבתי ספר רבים. תחילתה בשנות השישים
בבתי ספר אחרי שניסו לפתור את בעיות תלמידיהם בפיתוח תוכניות שהדגישו למידה פעילה על
התלמידים בסיוע המורה. מספר בתי הספר הפעלתניים גדל בהתמדה, ובשנת 1976 קמה במשרד
החינוך "היחידה ללמידה פעילה".
מראשיתה הוסכם בין ראשי היחידה לא לנסח הגדרות אלא לפעול בהתאמה מקומית של הנחות
יסוד משותפות שהנחו מטרות וכיווני פעולה ביחס ללומדים, ללמידה, לידע וסביבות הלמידה.
לפרקים הועלו במערכת הגדרות לצורך הבהרות ומחקר. במחקר שנערך בשנת 1986 נוסחה הגדרה
מקפה בחמישה מימדים מפורטים שצירופיהן אפיינו פעילות בדגמי ביצוע שונים בין בתי הספר
(קשתי ואחרים, :(1997
1. הדגשת יחסים אנושיים חמים בין השותפים בבתי הספר ובבסיסו הדגשת פעילות התלמיד
בהכוונת למידתו העצמאית.
2. פיתוח תוכניות לימודים גמישה המותאמת ללומדים.
3. פיתוח וארגון חומרים ומשאבים בסביבה הלימודים המעוררת למידה וחקרנות.
4. שימוש בחלופות בהוראה ובמגוון מערכים חברתיים לפיתוח התנסויות למידה.
5. הצלחה הלמידה הפעלה, היא פועל יוצא של יש העשייה המוסדית בפנימית בבתי הספר, בצירוף
פעולות התמיכה של מערכת החינוך.
עקרונות הלמידה הפעילה יפורטו בפרק 5 להלן.
הגדרות אלו יבחנו להלן על מנת להסיק מסקנות לגבי תרומתם להישגים הלימודיים של הילדים.
הכוונה אינה רק בציונים בבחינות אלא לגבי כל מטרות מערכת החינוך, כלומר גם לביסוס ערכיהם
המוסריים וההתנהגותיים של הילדים.

מקורות:

אברהמי ע., (1992), השפעת סוג הבעיה, אפיון התלמיד ועמדתו החינוכית של המורה על תפיסת המורה את בעיות המשמעת בכיתה, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
אמיר י., (1990), "האינטגרציה בבית הספר - סיכויים וסיכומים", עיונים בחינוך.
אסף, נפתלי (1994), האקלים הארגוני והשפעתו על אימוץ הלמידה השיתופית, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, בית-הספר לחינוך.
ארליך, ר. (1977) שיטת ההוראה בקבוצות, עבודות מ.א. אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן.
אשל י., קורמן ג., (1994, "שיטות למידה אלטרנטיביות והלימה בין מבני סמכות פורמליים ובלתי פורמליים", עיונים בחינוך,60, עמודים 157-178.
אשל י., גרוסברגר מ., (1993) "למידה פעילה ופיתוח עצמאותו של הלומד", מגמות, ל"ה, 1, עמודים 75-62.
בלום א., (תשמ"ד) "לבעית החינוך לערכים בימנו",שבילי החינוך, עמודים 83-90.
בן ארי ר., ריץ י., (1994), "גישות הוראה אלטרנטיביות לכיתה הטרוגנית, ניתוח משווה" בתוך ריץ. י, בן ארי ר., (עורכים) שיאות הוראה לכיתה ההטרוגנית, אבן יהודה: רכס, עמודים 153-279.
בן יהודה ש., (1980), "הבדלים בעמדות כלפי למידה בין תלמידים הלומדים בשיטה הפעלתנית לתלמידים הלומדים בשיטה המסורתית", רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, בית הספר לחינוך.
בצראי ש., (1997), דרכים לשיפור ההוראה באולפני מבוגרים מנקודת מבטו של העולה המתקדם, תל- אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך.
בריקנר רלי ורון טובה, הוראה מותאמת- התפתחות ושוני מפרויקט ניסויי להעמקה ומיסוד- 1973 -1996, ירושלים, מט"ח.
גלובמן ר., וקולה ע., (1992), ושיודע לשאול, תל-אביב: רמות.
גלובמן ר., (1994) התאמת ההוראה לפרט בכיתות בבתי הספר הפעלתניים, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לחינוך.
דון א. ואחרים (1996), שיחה ולמידה בקבוצות, חיפה: אח.
הרץ-ליזרוביץ ר., ואחרים (1985) "התנהגויות לימודיות חברתית של תלמידים במהלך למידתם בכיתה פעלתנית ומסורתית בעיר ובקיבוץ", עיונים בחינוך, 42, עמודים 91-110.
הר צבי ש., (1993), אסטרטגיית שאילת שאלות, תל-אביב, אוניברסיטת תל-אביב, בית הספר לחינוך.
הריסון ג., וגלובמן ר. (1991), "אימוץ החידושים של למידה פעילה ושל צוות ניהול ופיתוח בית הספר המתחדש", מגמות, ל"ד 1, עמודים 27-48.
וינשטיין י., (תשל"ח), "פילוסופיה לילדים-אמצעי הגיוני לחינוך לערכים בחברה המשתנית", עיונים בחינוך.
ווילר א. ואחרים (1994), מסע לחיפוש שאלות טובות, הוצאות מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה.
וילק , ד.. (1998) "מעורבות ושיתוף התלמידים בהערכה חלופית", מקרא ועיון 73, עמודים 52-50.
חזן א., (1997) "האם אפשר אחרת?". על"ה: עלון למורה המתמטיקה, מספר 21.
חוטר-ישי ע. (1987), תקשורת, שיתוף פעולה ואינטימיות בכיתות הטרוגניות בסגנונות הוראה שונים, בר אילן, בית הספר לחינוך.
חן דוד ואחרים (1980), נילי: מערכת הלשון בגישה יחידנית, אוניברסיטת תל-אביב- בית הספר לחינוך.
יהלום י., (1997), "הסביבה הלימודית במרחב המתוקשב" ממחשבים בחינוך, 43, עמודים 33-37.
לוי א., (1997) "פוסטמודרניזם בתחום מבחני הישגים", בתוך, משוב בית ספרי- מאגר משימות הערכה, האוניברסיטה הפתוחה.
לוי י, (תשל"ט) הישגים לימודיים הערכה ומדידה, כרך ראשון עמ' 7-24.
ליזרוביץ-הרץ ר., פוקס א., (1987) למידה שיתופית בכיתה, חיפה: אח.
ליזרוביץ-הרץ ר., שדל ב., (1996), "השפעת של פרויקט אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) על הישגים בהבנת הנקרא ובכתיבה", חלקת הלשון, 22, עמודים 112-85.
מוס ר., (1990), תאוריות על גיל ההתברות, חיפה: אח.
מוריאלי א., (1988), "ניסוייו של פיאז'ה בהתפתחות מושג המספר אצל הילד ומשמעותם להוראה", עיונים בחינוך עמודים 295-297.
מיכאלוביץ ר., (1990), "החינוך לערכים בגיל הרך", בחינוך היסודי, חוברת 1.
ניסן מ., (1996), "מעבר למוטיבציה פנימית: תפיסת הראוי בבית הספר", בתוך לם צ. (עורך), עיצוב ושיקום, ירושלים.
סגל מ., (1986), "ג'ון דיואי בהערכה מחודשת", החינוך וסביבו, 1, עמודים 8-86.
פוקס א., (1983) חשיבה והתנהגות פרו-סוציאלית של ילדי עיר וקיבוץ בשני ארגוני הוראה: מסורתי-פרונטלי ופעלתני, חיפה: אוניברסיטת חיפה.
פורת נ., (1976), הקשר בין שיטות ההוראה הנהוגות בכיתה א' לבין רמת היצירתיות ואי הדימוי העצמי, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן: בית הספר לחינוך.
קאופמן ש., (1992) שילוב תיאוריה והתנסות במוסדות הכשרת עובדי הוראה, ירושלים: משרד החינוך להתרבות, גף להכשרת עובדי הוראה.
קלפון א., (1981), "ניסוי הוראת נושא "מזרע לזרע" בכיתות ג' בשיטת החקר והגילוי", עיון ומעש, ב' עמודים 133-135.
קשתי י. ואחרים (1997), לכסיקון החינוך וההוראה, הסתדרות המורים.
רונאל, א. (1996) "יישום מערכות למידה רבות אמצעים לפיתוח וקידום מנהלים בישראל" המפעל, 8-6, 13-10.
ריץ' ישראל ואחרים (1989), "גישות שיתופיות להוראה בכיתה ההטרוגנית והשפעתן על הדימוי העצמי ותפיסת האקלים בקרב תלמידיה", עיונים בחינוך 51-52 עמודים 207-227.
שהם א., (1988) "עבריינות אלימה בקרב קטינים לאחר מלחמת יום הכיפורים", עבריינות וסטייה חברתית,(ט"ז).
שפיגל נ., (1980), סוקרטס חייו ומשנתו, ירושלים: מגנס.
שרן ש. הרץ ליזרוביץ ר. (1978), שיתוף פעולה ותקשורת בבית הספר, תל אביב.
שתיל ע., (1984) השפעת שלוש שיטות הוראה על התנהגות של שיתוף פעולה ותחרותיות בקרב תלמידים בני שתי שכבות אוכלוסיה עירונית- מבוססים וטעוני טיפוח, תל-אביב: אוניברסיטת תל אביב, המחלקה לפסיכולוגיה.
Baird h et all (1992), "academic achievment and social gains of differing status student learning science in cooperative groupS" Cooperative learning 13, pP.-21-23
Gall m.d., (1970) "the use of questions un teaching", Review of educational research, 1970.
Ellis s (1992) "self as an epistemic authority" Social cognition, 10, pp.357-375.
Fleischner j.e, nuzun m.b, marzola e.s (1989). Devisig an insTructional program to teach arithmetic problem - solving skills to students New-york: harper.
Lazarovwitz r and karsnaty gabby (1990) "cooperative learning and student acheivment" in sharan s (ed) Cooperative learning New-york praeger pp. 123-149.
Sharan s et all (1980), "cooperative learning" in slavin r et all learning to cooperate, cooperate to learn new-york 1980.
Johnson,d. johnson,m r. (1990) Learning together and Alone, Englewood cliffs. New jersey, prentice hall. P

תגים:

תלמיד · לימודים · מורה · בית · ספר · שיעור · שיטה · פרונטלית · כיתה · הוראה · יחידנית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת הלמידה הפעילה על הישגים לימודיים", סמינריון אודות "השפעת הלמידה הפעילה על הישגים לימודיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.