אימתי חופש הביטוי גולש לעבר עבירה פלילית

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. שאלת המחקר
ג. השיטה
חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות - אימתי הפגיעה בפרטיות עבירה פלילית
א. רקע
ב. הגנת הפרטיות למול הזכות לדעת
ג. הרקע לחקיקת חוק הגנת הפרטיות
ד. חוק הגנת הפרטיות - מגמות
ה. הקביעה בדבר היות הפגיעה בפרטיות עבירה פלילית
חופש הביטוי והסתה
א. הדיון בהסתה בעקבות רצח רבין
ב. קו הגבול בין ביטוי לבין הסתה כעבירה פלילית בחברה הישראלית
ג. לסיכום
עבירת "המרדה" מול חופש הביטוי בחברה דמוקרטית
א. בית משפט השלום
ב. בית המשפט המחוזי
ג. טענת באת כוחה המשיבה בעליון
ד. מידת ההגנה המוענקת ליציבות המשטר - השופט גולדברג
ה. נימוקי הנשיא א' ברק בע"פ 6696/96
ו. דברי השופט ת' אור בדנ"פ 1789/98: עבירות ההמרדה ומעמדן ביחס לחופש הביטוי
חופש הביטוי הגולש לעבירה פלילית
א. טענת סנגורו של ג'בארין
ב. דעת השופט ת' אור
ד. דעת השופט י' טירקל
ד. דעת השופט י' קדמי
סיכום
א. הגבלות על חופש הביטוי בשנים האחרונות
ב. מה בין כהנא לג'בארין תמצית דעת השופט אור
ביבליוגרפיה


ב-9.5.01 קיימה ועדת חוקה דיון בהצעת חוק העונשין1, שהוגשה ע"י משרד המשפטים בעקבות פסה"ד בדנ"פ ג'בארין .2
הצעת חוק העונשין (איסור הסתה לאלימות) מהווה לכאורה סכנה לחופש הביטוי מהטעמים הבאים:
הצעת החוק זו היא גורפת ועלולה לפגוע בחיוניות השיח הציבורי החופשי. אין להתיר לשלטון להתערב באופן בוטה בחרותו של האזרח לבטא דעות בלתי מקובלות, ואף כאלה המזעזעות את נימי החברה. די בהוראות החוק הקיימות כדי להגן על החברה מפני יסודות, העלולים לערער את אושיותיה, ואין להוסיף עליהן.
הצעת החוק באה להחליף את העבירה שבפקודת מניעת טרור משנת 1948, האוסרת על פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי אלימות, העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו. זאת בעקבות הפרשנות המצמצמת של העבירה, כפי שנקבעה בפסק הדין בדיון נוסף ג`בארין. אך הצעת החוק מרחיקה לכת הרבה מעבר לקבוע בעבירה, אותה היא באה להחליף, והיא גורפת, כוללת ועמומה.
בהצעת החוק מוצע לקבוע כעבירה שעונשה חמש שנות מאסר, שני מעשים אלה:
1. פרסום קריאה למעשה אלימות בגוף או ברכוש.
2. פרסום דברים, שיש בהם כדי להסית למעשה אלימות בגוף או ברכוש, לרבות דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות.
בעוד שהעבירה, הקיימת בפקודת מניעת טרור, מתייחסת אך ורק למעשי אלימות חמורים כנגד הגוף (גרימת מוות או חבלה), העבירה המוצעת מתייחסת לביטוי, הקשור לכל מעשה אלימות שהוא - הן כלפי הגוף והן כלפי רכוש - תהא דרגת חומרתו של מעשה האלימות כאשר תהיה. על האופי הגורף והבלתי סביר של ההצעה יעיד אף העונש, שנקבע לעבירה המוצעת - חמש שנים. כך ייווצר מצב, לפיו מי שמביע אהדה למעשה תקיפה או לפריצה לרכב, עשוי להיענש בעונש, הגבוה פי שניים ממבצע העבירה עצמה.
חופש הביטוי הוא זכות יסוד במדינה דמוקרטית, והוא מעוגן כיום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המשפט הפלילי הוא מכשיר רב עוצמה, שמעמיד אדם בסכנת מאסר ובהטלת כתם של הרשעה פלילית.
במיוחד רבה סכנתו בהקשר של חופש הביטוי. ריבוי עבירות ביטוי רחבות בספר החוקים ואכיפה מוגברת שלהן עלולים לגרום ל"אפקט מקפיא", שירתיע אנשים מלהתבטא בחופשיות.
המבחן המסורתי, המקובל במשפט הישראלי מאז שנות ה-50, הוא שמוצדק להגביל את חופש הביטוי במדינה דמוקרטית אך ורק כשנשקפת סכנה בדרגת הסתברות גבוהה (ודאות קרובה), שכתוצאה מן הביטוי תתרחש פגיעה בביטחון המדינה או בסדר הציבורי.
הצעת החוק סוטה באופן משמעותי ממבחן זה. בחלופה הראשונה של העבירה - פרסום קריאה למעשה אלימות - אין התייחסות כלל לסיכוי כלשהו שכתוצאה מן הקריאה אכן תתרחש אלימות.
כך, למשל, קריאה ממניע דתי להשמיד בשר חזיר בשל היותו טמא, אף שברור, על פי זהות הדובר, תוכן הדברים והקשרם, שאין בהם שום סיכוי להביא לעשיית המעשה - תחשב עבירה. אף בחלופה השנייה, שמתייחסת לדברים שיש בהם כדי להסית לאלימות, מוצע להסתפק בבחינת תוכן הדברים ונסיבות הפרסום, בהתעלם מן השאלה אם היה סיכוי ממשי לכך שכתוצאה מן הביטוי אכן תתרחש אלימות.
חופש הביטוי מעוגן כיום בזכות לכבוד האדם, הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך על כל תיקון חדש לחוק לעמוד בדרישות חוק היסוד. הצעת החוק פוגעת למעלה מן הנדרש בחופש הביטוי, ולפיכך היא בלתי חוקתית.
דיני העונשין הישראליים משופעים בעבירות ביטוי רחבות, שאינן מתיישבות עם חופש ביטוי במדינה דמוקרטית, ומן הראוי לבטלן.
לאחרונה, בפסק הדין בדיון נוסף כהנא3, אימץ בית המשפט העליון פרשנות מרחיבה של עבירת ההמרדה. בנוסף לכך כולל חוק העונשין את עבירת השידול, האוסרת להביא אדם אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה או בהפצרה.
לפיכך אין צורך ואין מקום לאימוץ העבירה החדשה, שהיא רחבה, גורפת ועמומה, ונשקפת ממנה סכנה ממשית לשיח פתוח וחופשי במדינה דמוקרטית.

שאלת המחקר ומטרתו
אימתי חופש הביטוי גולש לעבר עבירה פלילית לאור פסקי הדין האחרונים?

על מנת להשיב לשאלה ולהגשים את מטרת המחקר אערוך דיון בסוגיה לעיל לאור:
1. דנ"פ 8613/96 ג'בארין נ. מ"י, פ"ד נד (.211 193, (5
2. דנ"פ 1789/98. מ"י, נ. בנימין כהנא.
3. אולם בטרם אגע בפס"ד החשובים והעקרוניים הנ"ל, אדון בנושאים:
* חופש הביטוי והסתה, והשפעת רצח רבין על נושא זה.
* חופש הביטוי מול הזכות לפרטיות, אימתי הפגיעה בפרטיות- עבירה פלילית.
----------------------------------------------------------------------------
1. הצעת חוק העונשין (תיקון מס` 58) (איסור הסתה לאלימות) התשס"א 2001.
2. (דנ"פ 8613/96 ג`בארין נ` מ"י, פ"ד נד (211). 193, (5
3. דנ"פ 1789/98. בפני: כבוד הנשיא א' ברק; כבוד המשנה לנשיא ש' לוין; כבוד השופט ת' אור; כבוד השופט א' מצא; כבוד השופט י' קדמי; כבוד השופטת ד' דורנר; כבוד השופט י' טירקל. המבקשת: מדינת ישראל. נ ג ד. המשיב: בנימין כהנא: דיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בירושלים בתיק 6696/96 שניתן ביום 2.3.98 על ידי כבוד הנשיא א' ברק והשופטים א' גולדברג וא' מצא.

מקורות:

אנגלרד, י. ברק, א. וחשין, מ. דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית, מאגנס, תשל"ז.
ברק, א. פרשנות במשפט (תשנ"ג) כרך ב'.
ברק, א. "תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית ", טקס מינוי שופטים לבית משפט העליון ביום 24/12/95, הרשות השופטת - עלון השופטים בישראל, מספר 23, מרץ 1996.
ברק, א. "המסורת של חופש הביטוי בישראל ובעיותיה", משפטים כז ‎, 1996.
גביזון, ר. "עשרים שנה להלכת ירדור - הזכות להבחר ולקחי ההיסטוריה", גבורות לשמעון אגרנט, ‎תשמ"ז.
גנז, ח. ציות וסירוב, אנרכיזם פילוסופי וסרבנות פוליטית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א 1996.
דו"ח הוועדה להגנה בפני פגיעה בצנעת הפרט (יו"ר: השופט יצחק כהן) (מדינת ישראל, תשל"ז).
דין וחשבון, ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל, י-ם 1996.
זינגר, צ. "אנטומיה של הסתה - בעקבות הדם ", המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, נובמבר 1999.
"זכויות האדם בישראל - תמונת מצב 1996" בהוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל.
להב, פ. "חופש הביטוי בפסיקת בית-המשפט העליון" משפטים ז (תשל"ז) 375.
לוי, י. ולדרמן, א. עיקרים באחריות פלילית, רמות מערכות חינוך בע"מ, תשמ"א.
מאוטנר, מ. המשפט כתרבות: לקראת פרדיגמה מחקרית חדשה, רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, ספר זיכרון לפרופ' אהרון רוזן צבי, 1997.
מאוטנר, מ., שגיא, א. ושמיר, ר. "הרהורים על רב- תרבותיות בישראל, רב- רבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית", ספר זיכרון לאריאל רוזן- צבי ז"ל, הוצאת רמות, אוניברסיטת ת"א 1998.
מבוא להצעת החוק, ודברי שר המשפטים בכנסת: ד"כ 86 (תש"ם) 3492-3487, וד"כ 86 (תש"ם) 3611 ואילך.
קרפין, מ. "מדינת ישראל מודיעה בתדהמה", מאי 1997.
קרמניצר וגנאים. הסתה, לא המרדה, המכון הישראלי לדמוקרטיה. 1997.
רטיג, א. "חופש הביטוי, הזכות לשם טוב וחוק איסור לשון הרע" משפטים ט (תשל"ט).
רקובר, נ. "ההגנה על צנעת הפרט (Privacy)", סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי (משרד המשפטים, תש"ל, חוברת ד).

תגים:

ג'בארין · כהנא · אלקטרונית · עיתונים · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אימתי חופש הביטוי גולש לעבר עבירה פלילית", סמינריון אודות "אימתי חופש הביטוי גולש לעבר עבירה פלילית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.