מלחמת ששת הימים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים
מבוא
הגדרת מונחים על החברה הישראלית
1. מדינה
2. המדינה הישראלית
3. ישראל כמדינת רווחה
4. ישראל כמדינת לאום
5. ישראל כחברת מהגרים מתיישבים
6. ישראל ככור היתוך
7. קולוניאליזם פנימי בישראל
8. קהילה מדומיינת בישראל
9. פרימורדיאלי
10. מיליטריזם בישראל
11. רב תרבותיות
12. ריבוי תרבויות
13. מה בין ריבוי תרבויות לרב תרבותיות
14 רב תרבותיות ע"פ משטרים של סובלנות
15. הגדרת וולצר את ישראל
הקונפליקט הערבי-ישראלי
א. מדינה לשני לאומים
ב. מאבק לשחרור לאומי
ג. ישראל מנקודת ראותו של וולצר
ד. ניתוח קוגנטיבי של הקונפליקט הישראלי פלשתיני
1. צורכיהם של היהודים הישראליים
2. צורכי הפלשתינאים
3. לסיכום
ה. ערביי ישראל - משבר של זהות
התהליכים המדיניים שנוצרו לאחר מלחמת ששת הימים
הגיאוגרפיה של ישראל היום
המפה הגיאוגרפית של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים
א. מהותה של גיאוגרפיה בהווה
ב. המפה הגיאוגרפית החדשה של ישראל
התיישבות ופיתוח מאז מלחמת ששת הימים
א. המטרות הלאומיות והדרכים להשגתן
ב. מציאות גיאוגרפית חדשה
ג. סוגי הגבולות כתוצאה ממלחמת ששת הימים ולאחר החזרת סיני
ד. התמורו שחלו בכיוון פיתוח המדינה
יהודה ושומרון - המרחב לאחר מלחמת ששת הימים
א. כללי
ב. תפיסת התכנון הישראלי לגבי יהודה ושומרון אחרי מלחמת ששת הימים
1. הגיאוגרפיה של יו"ש תחת ה שלטון הירדני
2. גישת התכנון הישראלי כלפי מרחב יהודה ושומרון
3. המסקנות וההמלצות שהנחו את הפיתוח לאור המגמות והעקרונות לעיל
ג. דמוגרפיה מול גיאוגרפיה
ד. מחנות הפליטים
ה. התנחלות משני צידי "הקו הירוק"
ירושלים - גבולות גיאוגרפיים ופוליטיים
א. הגבולות המוניציפליים
ב. ירושלים עיר של מחלוקת משולשת
השפעת מלחמת ששת הימים על המרחב של רצועת עזה
א. כללי
ב. מרחב ואוכלוסייה
ג. מלחמת ששת הימים והשפעותיה על הרצועה
השפעת מלחמת ששת הימים על מרחב הגולן
א. כללי
ב. ההתיישבות במת הגולן
1. השלב הראשון
2. השלב השני
3. השלב השלישי
4. השלב הרביעי
5. צורות ההתיישבות ברמת הגולן
6. מטרות ההתיישבות
ג. עתיד הגולן
ד. נושאי המאבק לקראת נסיגה אפשרית
ה. הגישושים להסדר עם סוריה
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
הנטייה למלחמה טבועה במערכת המזרח התיכון מאז ומקדם. נטייה זו הועמקה והושרשה באזור
עם הקמתה של מדינת ישראל. מצב המלחמה השורר בין ישראל למדינות ערב אופיין כסכסוך
מתמשך הרווי במלחמות קיומיות, לאומנות כובשת וגזענית, התפרצויות של חימה שבטית ואיבה
דתית, טרור רצחני, חרם כלכלי והתגוששות דיפלומטית.
את שורשיה של היריבות או המשבר בין ערבים לבין יהודים במדינת ישראל, יש לחפש בדורות
הקודמים ובעיקר בימי השלטון הבריטי בארץ-ישראל, כאשר החלה ההתנגשות הבלתי נמנעת בין
שתי תנועות לאומיות על חלקת ארץ קטנה, יחסית.
מנקודת ראותו של וולצר1, ישראל מציגה מקרה מורכב שכן היא מגלמת שלושה מארבעת
המשטרים הפנימיים. לדעתו, זו אינה מדינה רב-חברתית. ועם זאת היא מפולגת לעומקה, בשלושה
שסעים שונים. ישראל כמדינת-לאום: כממשיכה של האימפריה העות'מאנית: כחברה של מהגרים.
בספרו "הדיפלומטיה החדשה" כותב אבא אבן2: "ההיסטוריה של ישראל כמדינה - ובמידת מה, של
המזרח התיכון כאזור - מתחלקת בין מה שהיה לפני מלחמת ששת- הימים, לבין מה שהתרחש
אחריה. היה זה מפנה גורלי, ששינה את המצב מן הקצה אל הקצה". במידה רבה של צדק אין
עוררין על כך, שמלחמת ששת- הימים הביאה בעקבותיה תמורות מרחיקות-לכת בכל אורחות-חייה
של מדינת-ישראל, והשפעותיה, לטוב ולרע, שלחו ידן לכל התחומים. מאז תום מלחמת ששת הימים
(1967) עברה הגיאוגרפיה של ישראל שינויים ותהפוכות למכביר. אלה התבטאו בעיקר בגבולותיה
המשתנים של הארץ, במערך של ערים וכפרים חדש שנוצר, בהתפרסותם של יישובים ואוכלוסייה
על פני אזורים חדשים שאינם נמצאים בריבונותה של ישראל, בתפרוסת עולי רוסיה, שהגיעו ארצה
בגלי עליה מסיביים, בהתעצמותה של האוכלוסייה הערבית המקומית ובדרישותיה להרחבת תחומי
יישובה, ביוממות לצורכי תעסוקה של ערביי השטחים בישראל. דומה, שתקופת השנים שאחרי 67
הייתה האינטנסיבית והדינאמית ביותר בשינוי פני המרחב של ישראל מכל התקופות שקדמו לה, הן
בכמות העובדות החדשות שנוצרו והן בקצב המהיר שבו הן נתהוו.

מטרת העבודה
סקירה על השפעת מלחמת ששת הימים מהבחינות הבאות: גיאופוליטית. טריטוריה
וטריטוריאליזם אנושי. המפה הפוליטית הבינלאומית (World Political Map). השפעת המלחמה
והשלום על המרחב.
--------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. וולצר, מ' (1999). על הסובלנות. תרגום עמנואל לוטם. עורך ראשי: ישי קורדובה. בהוצאת משרד הבטחון ת"א. (להלן
וולצר).
2. אבא אבן "הדיפלומטיה החדשה" . עידנים\ידיעות אחרונות, .1985

מקורות:

ברור, מ' (1980). "הקו הירוק כגבול ביהודה ושומרון", פרוייקט המחקר על השלום של אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 54.
ברור, מ' (1988). גבולות ארץ ישראל, יבנה, תל-אביב.
גבאי מ' (1984). ערביי ישראל, שאלה של זהות. תל-אביב, הוצאת דביר.
גונן, א' וחמאיסי, ר' (1992). מגמות בתפרוסת האוכלוסיה הערבית בישראל, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
דרובלס, מ' (1981). ההתיישבות ביהודה ושומרון - אסטרטגיה, מדיניות ותוכניות, ירושלים, ההסתדרות הציונית העולמית, החטיבה להתיישבות.
האנציקלופדיה העברית. (תשי"ג). ערך: "אקטואליזם", מסדה, תל-אביב, כרך ה', ע' 576.
הורוביץ, ד' ליסק, מ' (1977). מישוב למדינה ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהילה פוליטית. ת"א: הוצאת עם עובד.
הימן, ב' ואיזנבך, ג' (1977). "פיתוח מרחב ירושלים: השלכות על העיר", עירית ירושלים, המחלקה לתכנון העיר, אגף למדיניות תכנון.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (1991). "יישובים ואוכלוסייה ליום 31.12.1991".
הרשקוביץ, ש' (1993). "תהליכים ומגמות בהתפתחות האוכלוסייה בירושלים", מנחה לירושלים, אריאל, 92-91, עמ' 57-44.
השמשוני, א', שבייד, י' והשמשוני, צ' (1972). תכנית אב ירושלים 1968, עיריית ירושלים, שני כרכים.
וולצר, מ' (1999). על הסובלנות. תרגום עמנואל לוטם. עורך ראשי: ישי קורדובה. בהוצאת משרד הבטחון ת"א.
וילנר, מ' (1987). "מקץ 20 שנה (למלחמת ששת הימים)". ערכים: בעיות השלום והסוציאליזם 4-3 (101-100): 62-49.
כהן-אלמגור, ר' (1986). תהליכים מפריעים באיזון - העוצמות בין ישראל לארצות-ערב ערב מלחמת ששת-הימים: תת-מערכת במזרח התיכון כמערכת החדירה לכוחות "מבקרים". תל-אביב.
לונץ, י' (לא מצויין שנה). שורשיה ומקורותיה של התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה. תדפיס מהמכללה, עמ' 33-32.
לקסיקון מונחים על החברה הישראלית בהוצאת האוניברסיטה העברית ירושלים. אתר האינטרנט: http://sachlav.mscc.huji.ac.il/learn/huji/is/terms.htm#12.
משרד הפנים. (1985). "תוכנית מתר ארצית לתפרוסת הגיאוגרפית של אוכלוסייה בת 7 מליון תושבים בישראל", ירושלים.
ניומן, ד' (1985). "ההתפתחות הפוליטית והמדינית של הישוב הקהילתי ביהודה ושומרון", אופקים בגיאוגרפיה 10/9, אוניברסיטת חיפה, עמ' 44-37.
סלומון, נ' (2000). "רשומון זה לא רק סרט. בתוך: פנים, 15, עמ' 46 - 40 .
עמירן, ד' ושנער, א' (1974). "תמורות בדגם המרחבי של השתקעות ראשונה של עולים לאחר מלחמת ששת הימים", דו"ח מחקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, מרכז אשכול, ירושלים.
עמירן, ד' (1983). "תמורות והערכת הקרקע בישראל כמשאב חקלאי", קרקע, עמ' 32-11.
גוש אמונים. (1977). תוכנית אב להתיישבות יהודית ביהודה ושומרון, ירושלים.
קמחי, י' (1993). "קווים להתפתחותה של ירושלים בעשור האחרון", מנחה לירושלים, אריאל, 92-91, עמ' 43-29.
קרקובר, ש' (עורך). (1987). "מחקרי חבל עזה", המכון לחקר חבל עזה וסיני, נוה דקלים, עמ' 47.
רוזנמן, א' (1983). "בעיות בהתיישבות הכפרית ההררית היהודית בגליל ב-30 השנים האחרונות", בתוך: ארצות הגליל (א. שמואלי, א. סופר ונ. קליאוט עורכים). חיפה, אוניברסיטת חיפה, עמ' 704-683.
שביד, א' (1987). "מלחמת ששת-הימים ומלחמת יום הכיפורים - תמורות בהלכי-רוח בחברה הישראלית". סקירה חודשית ירחון לקציני צה"ל ל"ד (4-3): 23-20.
תדמור, י' (2001). "חינוך לגישה רב-תרבותית", תדפיס הרצאה שניתנה ביום 23.5.01 במסגרת ימי עיון, בנושא: "החברה הישראלית לאן".
תמיר, י' (1995). שני מושגים של רב-תרבותיות, בתוך: מנחם מאוטנר, אבי שגיא ורונן שמירר (עורכים). רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית. ספר הזכרון לאריאל רוזן- צבי. תל אביב: רמות, אוניברסיטת תל אביב. עמ' 79-92.
Cohen, S.B. (1991), The emerging world map of peace , In N.Kliot S. Waterman(eds), The Political Geography of conflict and Peace. Bellhaven Press pp.18-36
McColl, R.W.(1993), The creation and consequences of international refugees : politics, military action and geography, Geojournal, 31(2),169-178.
Murphy, A. (1990). Historical justification for territorial claims', Annals of the Association of American Geographers 80 (4) , 531-548.
Poulsen, T. (1995). Nation and State : A Geographic Background to World Affairs. Prentice Hall lntl.Chapters 1 pp12-22, 7, pp136-159; 8, pp. 160-209.; 15, pp 364-385
Urghardt, A.F. (1973). The bases of territorial claims', Geographical Review,63 (2), 225-245.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מלחמת ששת הימים", סמינריון אודות "מלחמת ששת הימים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.