העז השחורה ככלי ממשק

תקציר העבודה:

שלושה הם הגורמים הדומיננטיים "המסורתיים" אשר נחשבים לפוגעים העיקריים בנוף והמעכבים את התפתחות הסוקציה לקלימקס הים-תיכוני:
* שריפה. * כריתה. * רעייה.
בשנים האחרונות, מאז ההתיישבות המוסווית של יהודים בא"י, נוספו גורמים חדשים: שטחי יישוב, תעשיה וחקלאות נרחבים וכן ייעור ההר באורנים, אשר גורם לפגיעה בהתפתחות של סוקציה טבעית. (אילן, 1977)
בעבודה זו אפתח בסקירה קצרה של ההיסטוריה של יחסי הגומלין שבין האדם לבין סביבתו באזור הים-תיכוני של א"י. יחסים אלו מתאפיינים ב2500,- השנים האחרונות בניצול והשחתה של גורמי הטבע באזור ע"י האדם, כאמצעים של צייד, שריפה, כריתה ורעייה.
עיקר העבודה יעסוק בגורם האחרון.
בגוף העבודה אפרט בעיקר למי שנחשבת ל"כיבשה השחורה" מבחינת התרומה המיוחסת לה לגבי הנזק והניוון של החורש הים-תיכוני - העז ההררית השחורה.

העז השחורה מהווה את המרכיב העיקרי בעדרי המיעוטים בארץ, וכיום היא נחשבת לגורם הדומיננטי בהפרת האיזון האקולוגי ובפגיעה בנוף. מאידך, יתכן מאד שלעז השחורה יכול להיות תפקיד חיובי בהקשר של שני נושאים מעניינים שאציג בהמשך:
תכנון וניהול דינמי של אזורי טבע לפי תפיסה של מגוון אקולוגי מקסימלי בנוף הטבעי.
אופציות של הפיכת חורש וגריגה לפארקים עשבוניים לצורכי מרעה, העשרת מי תהום ומקומות נופש. (אילן, 1977)
בהמשך אציג שני ניסויים שערכו פרבולוצקי ויונתן (1989 1988,), בהם בדקו את השפעת טיפולי גיזום, דילול ורעיית עזים על החורש הטבעי, כשבניסוי הראשון בדקו את השינויים ברכיב העצי ובשני בדקו את השינויים ברכיב העשבוני.
כמו-כן אציג את העז השחורה בהיבטים שונים (כלכליים, חברתיים ואקולוגיים). הויכוח באשר לתרומתה של העז השחורה נמשך שנים רבות וכנראה ימשך עוד זמן רב. לא ניתן לאמוד את גודל תרומתה ובעיקר את כיוון תרומתה, באם כמזיקה או כמטיבה עם החורש הטבעי.

בעבודה זו אציג את הדעות הרווחות ואנסה לנתב דעתי בהתאם.

תוכן העניינים:
מבוא
שלבים בהיסטוריה של השפעת האדם על הנוף הים-תיכוני בארץ
השפעת הרעייה על הנוף
השפעת טיפולי גיזום, דילול ורעיית עזים על החורש הטבעי
העז השחורה בהיבטים שונים:
היבטים כלכליים
היבטים חברתיים
היבטים אקולוגיים
נזק?
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אולציק, שלומית. "עזים לטובת היער" גן ונוף מ"ז (א) (1992) 28-30.
אילן, שלמה. "העז השחורה אינה תמיד אויבת הצמחיה והנוף" טבע וארץ כ (י) (1977).
אלון, ע. "עזים עליך ישראל". טבע וארץ ט"ז (6) (1974): 267.
ארני, א. "על שיקום החורש הטבעי בארצנו בידי האדם". טבע וארץ ט"ז (1974): 143-145.
בנימין, ג. "האתגר: שמירת נוף". טבע וארץ י"ט (3) (1977)
ישראלי, עמיהוד. "היש עדיין עזים שחורות" ידיעות למורים" 271 (1992): 108-119.
נוי-מאיר, ע. "העז השחורה, החורש הירוק והתכנון הכולל". המחלקה לבוטניקה, האוניברסיטה העברית בירושלים. (1974).
מנדלסון, ה. "בצורת, רעיית יתר ושמורות טבע". טבע וארץ ע"ד (1982): 196-197.
מנדלסון, ה. "על מים עזים ורעיית-יתר". טבע וארץ כ"ה (1983): 7.
פרבולוצקי, א. חיימוב, י. ויונתן, ר. "השפעת טיפולי גיזום, דילול ורעיית עזים על החורש הטבעי" השדה. ס"ט (ג) (1988): 509-512.
פרבולוצקי, א. ויונתן, ר. "השפעת טיפולי גיזום, דילול ורעיית עזים על החורש הטבעי" השדה. ס"ט (ז) (1989). 1299-1301.
פרבולוצקי, א. "רהביליטציה של העז השחורה". השדה. ע"א (1990): 619-622.
פרבולוצקי, א. "נקמת השעיר לעזאזל" טבע בארץ. ל"ג (4) (1991): 17-21.
פרבולוצקי, א. "אזורי חיץ להקטנת נזקי שריפות ביער החורש": אופקים בגאוגרפיה: 36 (1992). עמ' 107-118.
פרבולוצקי, א. "וזליגמן, נ. "המיתוס של רעיית יתר בנופי החורש הים תיכוני" אקולוגיה וסביבה 1 (1993): 9-17.
עורב, יעקב. "על מים, עזים ורעיית יתר" טבע וארץ כ"ה (1983) 7-8.
רבינוביץ, א. "היתה לחורש עדנה" טבע וארץ כ"ו (5) (1984): 7-10.
"חדירת עדרים ופגיעה בחורש" טבע בארץ י"ט (1) ידיעות 1976.
"מי קטל את נחל קטלב" טבע וארץ. ידיעות משמורת הטבע (1973).

תגים:

חורש ים תיכוני · אקולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העז השחורה ככלי ממשק", סמינריון אודות "העז השחורה ככלי ממשק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.