האפליה המתמשכת בנושא קרקעות לגבי אזרחיה הערביים של ישראל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. תמצית הבעיה
ב. מטרת העבודה
אי-שוויון קרקעי בין יהודים וערבים בישראל
א. כללי
ב. דיור
ג. שירותים
ד. פיתוח כלכלי
ה. המרחב המוניציפאלי
הפקעת קרקעות בבעלות ערבית ע"י המדינה
א. המהפך במבנה משטר המקרקעין
ב. יצירת מקרקעי ישראל
ג. ההפקעה למעשה
ד. התכנית לפיתוח הגליל
ה. תחושות הפלסטינים הישראלים
ו. מעין סיכום
הדמוקרטיזציה של התכנון בישראל
א. מולך הלאומיות ודמוקרטיה תכנונית בישראל
ב. בין הפקעה לתת-פיתוח: תכנון במגזר הערבי בישראל
ג. צדק סביבתי
ד. שיח השייכות בישראל וביטויו בתכנון
ה. דמוקרטיה והפוקרטיה במדיניות התכנון כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל
ו. ריכוזיות מול ביזור התכנון בישראל, ההיבט של האוכלוסייה הערבית
סיכום - יוזמות ופתרונות
א. יישום התוכנית הממשלתית 2001/200
ב. יוזמת החוקרים
סיכום ומסקנות
א. התוכנית ש"על הנייר"
ב. תמצית הפתרונות
ג. צעדים מעשיים שנדרשים
ד. תמצית כיוונים לרפורמה
ביבליוגרפיה

מבוא
"חובתה של המדינה לנהוג בשוויון משתרעת על כל פעולותיה. היא חלה,
אפוא גם לעניין הקצאת מקרקעי המדינה."1

א. תמצית הבעיה
מאז הקמת המדינה נתונות הקרקעות של הערבים אזרחי ישראל לכרסום מתמשך. בה בשעה,
האוכלוסייה הערבית גדלה בקצב מהיר, ובהתאם גם צרכיה. ניתן להצביע על מספר גורמים
עיקריים המעצבים את התהליכים הנ"ל:2
1. צרכים גדלים מול מרחב מצטמצם
האוכלוסייה הערבית צומחת בקצב מהיר, ומאז הקמת המדינה היא גדלה פי שישה. בה בעת,
עתודות הקרקע שלה הלכו והצטמצמו בכמחצית.
2. התפשטות ההתיישבות היהודית מול קפיאה במקום של היישובים הערביים
האוכלוסייה היהודית בישראל הלכה והתפשטה ברחבי הארץ, תוך ייסודם של מאות יישובים
חדשים והרחבתם של יישובים קיימים, בעוד שהמגזר הערבי נותר "קפוא" כמעט לחלוטין באותם
יישובים בהם ישב לפני 50 שנה.
3. אפליה ממסדית ומשפטית
משטר הקרקעות והתכנון בישראל מפלה בצורה עקבית את הערבים, הן במישור המשפטי והן
במישור המוסדי. משטר זה הוא הגורם לכרסום המתמשך בעתודות הקרקע הערביות, והוא
המקשה על מילוי צרכי הפיתוח והשירותים של היישובים הערביים. כפי שקבע בג"צ3: "מדיניות
ההפרדה הנהוגה במקרקעי המדינה כיום היא מפלה".
בשנים האחרונות מסתמנת התמתנות באפליה, אך זו עדיין קיימת.
4. קיפוח בייצוג ממוקדי ההחלטות
אי השוויון בולט בתחום המנהלי, בזרועות השונות של מערכת קבלת ההחלטות, ובעיקר בייצוג הדל
ביותר של הערבים במוסדות התכנון והקרקע.

ב. מטרת העבודה
1. לבחון בראייה אובייקטיבית את האפליה המתמשכת בנושא קרקעות לגבי אזרחיה הערביים
של ישראל.
2. ניתוח כיצד אפליה זו "תרמה":
* לשסע החברתי בין שתי הקהילות - היהודית והערבית.
* לדינמיקה של עימות ומשבר מתעצם בין שתי הקהילות - היהודית והערבית.
3. לבחון את הפתרונות המוצעים על ידי הרשויות ואחרים להתמתנות אפליה זו.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. בג"צ 6698/95 קעדאן נגד היישוב קציר. (להלן: בג"צ קעדאן).
2. גאנם, א. (1993). הערבים בישראל לקראת המאה ה21 -: סקר תשתית בסיסית,. גבעת חביבה: המכון לחקר השלום.
(להלן: גאנם - הערבים בישראל).
חמאיסי, ר. (1994). "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים", אופקים בגיאוגרפיה, . 56-43 , 41-40
אל-חאג', מ. ורונזפלד, ה. (1990). השלטון המקומי הערבי בישראל. גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים.
3. בג"צ קעדאן.

מקורות:

אבו באכר, ח. (2001). אצל: גור ז"ק. (2001). "אנחנו זה גם הם", מקומון, העיר. אינטרנט: http://www2.iol.co.il/hair/archive/1047/magazin/331692.stm
אל-חאג', מ. ורונזפלד, ה. (1990). השלטון המקומי הערבי בישראל. גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים.
ברכה, ע. (2001). בהרצאתו ביום 31.5.2001 ,, במלון "סנט גבריאל", נצרת.
גאנם, א. (1993). הערבים בישראל לקראת המאה ה-21: סקר תשתית בסיסית. גבעת חביבה: המכון לחקר השלום.
גאנם א. (2001). אצל גור ז"ק, (2001). "אנחנו זה גם הם", מקומון, העיר. אינטרנט:http://www2.iol.co.il/hair/archive/1047/magazin/331692.stm
גולן, א. (1996). שינוי הנוף היישובי במרחב הכפרי הערבי שניטש במלחמת העצמאות. הציונות כ' (221-242).
גור ז"ק. (2001). "אנחנו זה גם הם", מקומון, העיר. מופיע במהדורת אינטרנט:http://www2.iol.co.il/hair/archive/1047/magazin/331692.stm
ג'יריס, ס. (1976). הערבים בישראל. חיפה: אל אתיחאד.
הלפרין, ח. (1963). "בחקלאות הישראלית", סקר משרד החקלאות על הכפר הערבי.
התכנית "לפיתוח הגליל" שפורסמה בירחון משרד החקלאות (אוקטובר, 1975).
וילנר, מ. (2/96). "במלאת 20 שנה ליום האדמה", ערכים בטאון של התנועה הקומוניסטית.
חמאיסי, ר. (1990). תכנון ושיכון בקרב הערבים בישראל. תל אביב: המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון.
חמאיסי, ר. (1994). "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים." אופקים בגיאוגרפיה, 41-40 , 56-43 .
חמאיסי, ר. (2001). הרצאתו ביום 31.5.2001, במלון "סנט גבריאל", נצרת.
יפתחאל, א. וקדר, ס. (2000). "על עוצמה ואדמה: משטר המקרקעין הישראלי". תיאוריה וביקורת 16: 93-106.
יפתחאל, א. (2000). קרקעות, תכנון ואי-שוויון: חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל (נייר עמדה) מרכז אדווה מרכז מידע על שוויון וצדק בישראל.
יפתחאל, א. (2001). אצל: גור ז"ק, (2001). "אנחנו זה גם הם", מקומון, אינטרנט:http://www2.iol.co.il/hair/archive/1047/magazin/331692.stm
סוויד, חנא, (2001). הרצאתו ביום 31.5.2001 ,, במלון "סנט גבריאל", נצרת.
פורטוגלי, י. (1996). יחסים מוכלים: חברה ומרחב בסכסוך הישראלי פלסטיני. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.
פורטוגלי, י. (2001). בהרצאתו ביום 31.5.2001, במלון "סנט גבריאל", נצרת.
פנסטר, ט. (2001). בהרצאתו ביום 31.5.2001, במלון "סנט גבריאל", נצרת.
פרייליך, ר. גילת, א. ובדראן, ס. (2000). "ארבעה מיליארד שקלים לקידום ישובי המגזר הערבי", מעריב מהדורה 23.10.2000.
קדר, ס. (1998). "זמן של רוב, זמן של מיעוט: קרקע, לאום, ודיני ההתיישבות הרוכשת בישראל." עיוני משפט, 21 (3): 665 - 746.
קרק, ר. (1994). "מדינת ישראל בחומש הראשון - תכנון וקרקע: תפיסות ויצירת מסגרות ממשלתיות". מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים 39: 61-102.
רבינוביץ, ד. (2001). בהרצאתו ביום 31.5.2001, במלון "סנט גבריאל", נצרת.
רבינוביץ, ד. (2001). אצל גור ז"ק, (2001). "אנחנו זה גם הם", מקומון, העיר. אינטרנט:http://www2.iol.co.il/hair/archive/1047/magazin/331692.stm
רכס, א. (1977). ערביי ישראל והפקעת הקרקעות, רקע אירועים והשלכות 1975. עמ' 12-10.
Stock, S. (1969). From Conflict to Understanding. N.Y..P. 46.
גאנם, א. (1993). הערבים בישראל לקראת המאה ה-21: סקר תשתית בסיסית,. גבעת חביבה: המכון לחקר השלום. (להלן: גאנם - הערבים בישראל).
חמאיסי, ר. (1994). "הבעלות על הקרקע כגורם מעצב מרחבים בישובים הערביים", אופקים בגיאוגרפיה, 41-40 , 56-43 .
אל-חאג', מ. ורונזפלד, ה. (1990). השלטון המקומי הערבי בישראל. גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים.
אסעד גאנם. (2001). אצל גור ז"ק, (2001). "אנחנו זה גם הם", מקומון, העיר. מופיע במהדורת אינטרנט:
חמאיסי, ר. (1990). תכנון ושיכון בקרב הערבים בישראל, תל אביב: המרכז הבינלאומי לשלום במזרח התיכון.
יפתחאל, א. וקדר, ס. (2000). "על עוצמה ואדמה: משטר המקרקעין הישראלי". תיאוריה וביקורת, 16: 93-106.
גולן, א. (1996). שינוי הנוף היישובי במרחב הכפרי הערבי שניטש במלחמת העצמאות. הציונות כ' (221-242); ג'יריס, ס. (1976). הערבים בישראל. חיפה: אל אתיחאד; קדר, ס. (1998). "זמן של רוב, זמן של מיעוט: קרקע, לאום, ודיני ההתיישבות הרוכשת בישראל." עיוני משפט, 21 (3): 665-746. (להלן: קדר); קרק, ר. (1994).
"מדינת ישראל בחומש הראשון - תכנון וקרקע: תפיסות ויצירת מסגרות ממשלתיות". מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים 39: 61-102.
רכס, א. (1977). ערביי ישראל והפקעת קרקעות בגליל: רקע ארועים והשלכות 1975-1977. מכון שלוח לחקר המזרח התיכון ואפריקה. אוניברסיטת ת"א.
תפקידו של החוק היה לקבוע את מצבם המשפטי של נכסי נפקדים, שעזבו את הארץ והעברתם לידי האופוטרופוס לנכסי נפקדים שנתמנה על פי החוק.
החוק מטפל באישור פעולות ופיצויים והוא חל על אדמות שהוקצו לצורכי פיתוח חיוניים או לצורכי ביטחון.
לפי סטוק עד 1967 הופקעו 60-40 אחוז של הקרקע: Stock, S. From Conflict to Understanding. N.Y. (1969). P. 46.
"ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הגבלת גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, חנוך ותרבות...".
דברים שנשא פרופסור פורטוגלי בהרצאתו ביום 31.5.2001 ,, במלון "סנט גבריאל", נצרת.
לקוח מתוך פרק 3 של הספר יחסים מוכלים: חברה ומרחב בסכסוך הישראלי פלסטיני (פורטוגלי 1996).
רבקה פרייליך, אמיר גילת וסעיד בדראן (2000). "ארבעה מיליארד שקלים לקידום ישובי המגזר הערבי", מעריב מהדורה 23.10.2000.
יפתחאל, א. (2000) קרקעות, תכנון ואי-שוויון: חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראל (נייר עמדה) מרכז אדווה מרכז מידע על שוויון וצדק בישראל.

תגים:

התיישבות · יהודית · יישובים · ערביים · שסע · חברתי · קיפוח · שוויון · דיור · אדמה · הפקעת · קרקעות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האפליה המתמשכת בנושא קרקעות לגבי אזרחיה הערביים של ישראל", סמינריון אודות "האפליה המתמשכת בנושא קרקעות לגבי אזרחיה הערביים של ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.