הידועים בציבור

תקציר העבודה:

חובת המזונות, עפ"י החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות1), נוצרת מתוקף הגדרת הצדדים כבני זוג. בסע' 2
לחוק, המחוקק לא הגדיר את טיב הקשר של בני הזוג, אלא הפנה להוראות הדין האישי. באשר ליהודים,
דין תורה קובע, כי קשר הנישואין הוא יוצר את חובת המזונות לאישה2. ללא נישואין כדת משה וישראל,
אין הגבר מחויב במזונות בת זוגו3. כלומר, לפי החוק, הידועה בציבור לא זכאית למזונות. השאלה
שהתעוררה בפסיקה הנה האם ניתן לזון את הידועה בציבור מכוח מקור אחר.

הערת מערכת: בעבודה נכתבו מראי מקום אך לא נכתבה רשימה ביבליוגרפית נפרדת.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------
1. חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט 1959. -
2. הרב גריידי אבישי (עו"ד), מזונות אישה - הלכה למעשה, עמ' .453-463
3. תמ"א (ת"א) 2285/91 גולדובסקי ואח' נ' גולדובסקי , פס"מ נג(493 ,(1 - השופט זמיר: "על פי הדין העברי אין אדם חייב
במזונות לאישה, אלא אם נשא אותה כדת משה וישראל...".

מקורות:

חובת המזונות, על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), נוצרת מתוקף הגדרת הצדדים כבני זוג
הידועים בציבור
חובת המזונות, עפ"י החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), נוצרת מתוקף הגדרת הצדדים כבני זוג. בסע' 2 לחוק, המחוקק לא הגדיר את טיב הקשר של בני הזוג, אלא הפנה להוראות הדין האישי. באשר ליהודים, דין תורה קובע, כי קשר הנישואין הוא יוצר את חובת המזונות לאישה. ללא נישואין כדת משה וישראל, אין הגבר מחויב במזונות
בת זוגו. כלומר, לפי החוק, הידועה בציבור לא זכאית למזונות. השאלה שהתעוררה בפסיקה הנה האם ניתן לזון את הידועה בציבור מכוח מקור אחר. בפס"ד ורסנו, הידועה בציבור ביקשה לקבוע את זכותה למזונות בהיפרדה מהאיש, מכוח היקש מהחובה למזונות מהעיזבון, אך טענתה נדחתה. בפס"ד יגר עלתה הטענה לחייב את הידוע בציבור
במזונות האישה מטעמי צדק ויושר, אך גם טענה זו נדחתה. הבסיס המשפטי היחיד, שיכול לגבש את זכות המזונות של הידועה בציבור, הוא הסכם, שיקבע את הזכות למזונות. כלומר, ידועה בציבור לא תזכה למזונות לאחר הפירוד, אלא אם יש בידה חוזה בכתב המעניק לה זכות זו . נשאלת השאלה האם חוזה /הסכם מעין זה הינו חוקי או פסול
מבחינת תקנת הציבור. בעבר, היו שופטים, בעיקר דתיים ומסורתיים, אשר התנגדו להסכמים כאלה בגלל תקנת הציבור בטענה שזה מצב של חיי חטא. לעומת זאת, היו שופטים ליברליים יותר אשר אמרו שאין פסול בהסכמים כאלה, הם אינם מנוגדים לתקנת הציבור וביהמ"ש לא יפסול אותם. תקנת הציבור יכולה להתפרש בצורה שונה ע"י שופטים
שונים, תקנת ציבור דתית מול חילונית. בעיה נוספת עולה לאור חוק יחסי ממון אשר מנוסחו לא ברור האם הידועים בציבור נכנסים בתוכו או לאו. דעת מלומדים היתה כי לאור לשון החוק עולה שהוא חל רק על בני זוג שערכו או שעורכים נשואים.נראה כי ידועים בציבור מנועים מלקבל תוקף של הסכם ממון, להסכם המסדיר את יחסיהם, טרם
החלו היחסים. עם זאת, כאשר מדובר בבני זוג אשר הנם ידועים בציבור, אשר החליטו להפרד ולהסדיר חלוקת הרכוש בהסכם, גישת ביהמ"ש היא לאשר הסכמים כאלו ואף לתת להם תוקף של פס"ד. אנו למדים כי הלכות בתי המשפט, לא רק שנטרלו טענות לחיוב במזונות אלא אף התוו תנאים לגיבוש הזכות למזונות, בתקופת החיים המשותפים ואחריה.
ההלכה היא, כי בתקופת החיים המשותפים, ניתן להחיל על הידוע בציבור חובת מזונות לאישה, על פי הסכם מכללא, שנלמד מעצם החיים המשותפים של הצדדים. בפס"ד יגר קבע השופט ברנזון כי רק במשך הזמן בו חיים בני הזוג כבעל ואישה ניתן להסיק על חובת המזונות, בהסתמך על הסכם שנערך ביניהם, מעצם קיום החיים המשותפים. יחד עם
זאת, בפסה"ד נקבע שכאשר דרכיהם של בני הזוג נפרדות, רק הסכם מפורש יוכל לזכות את הידועה בציבור במזונות. ההלכה בדבר הצורך בהסכם מפורש עלתה גם בפס"ד צונן שם נקבע כי התחייבות גבר לידועה בציבור צריכה למצוא ביטוי מפורש. השופט ברק ביקר הלכה זו בורסנו והשאיר את העניין בצריך עיון. בפס"ד לינדורן נקבעה הלכה
חדשה לפיה ידועה בציבור נחשבת כבת זוגו של המנוח לעניין דין התלויים בנזיקין, כלומר, זכאית לפיצוי על אובדן התלות בבן זוגה, מכוח פקנ"ז.הלכה זו מתוחמת לדיני הנזיקין בלבד ואין בה לשנות את ההלכה שנקבעה בפס"ד יגר. בלא שהתביעה למזונות תסתמך על העילה החוזית ותוכיח את קיומה המפורש, לא תזכה הידועה בציבור
למזונות, זאת ניתן לראות בפסיקות מאוחרות יותר כמו גולדובסקי ופלוני.הסכם מכללא יחייב ידוע בציבור לשם מזונות לאישה רק כאשר בני הזוג חיים ביחד.לאחר ניתוק היחסים ביניהם אין די בהסכם מכללא,אלא דרוש הסכם מפורש כדי לזכות אישה במזונות מאדם שאינו נשוי לה. יש המבקרים הלכה זו בטענה כי לפעמים ניתן ללמוד מעצם
החיים המשותפים כבני זוג על רצונם של הצדדים לקחת על עצמם חובות וזכויות הדומות לאלו של בני זוג נשואים. לעניין הפיצויים - בפס"ד ורסנו, השופט ברק העלה את שאלת האפשרות להעניק פיצויים לידועה בציבור, שסולקה באופן פתאומי מהבית. הבסיס לפיצוי הוא על הנזק שנגרם לאישה כתוצאה מהפרת תניה חוזית משתמעת, שלפיה יש
לתת זמן סביר להליכי הפירוד שבין הצדדים.השאלה הושארה בצריך עיון. השופט ברק בורסנו דן ב-3 תנאים: האישה סולקה באופן פתאומי מהבית המשותף, תניה חוזית משתמעת בין הצדדים כי במקרה של פירוד אחד מהם יקבל פיצוי בגין נזקיו עקב הפירוד, נזקים שנגרמו לאישה עקב הפירוד.. ביהמ"ש יבחן, עפ"י העיקרון שתווה ברק, האם
נסיבות המקרה אכן מתאימות לתנאים המצטברים הנ"ל. מזונות הילדים נקבעים בישראל לפי הדין האישי החל על חייב במזונות. סע' 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו.." - ילד - בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין. אם ילד נולד שלא מנישואין, חייבים הוריו במזונותיו, כפי שהדין
האישי שלהם קובע. במידה והדין האישי לא קובע זכות למזונות ילד שנולד מחוץ לנשואין, יחולו הוראות חוק המזונות. זכות הילד למזונות איננה תלויה ביחסים המשפטיים שבין הוריו. דעה אישית: הגישה שיצרה את מוסד הידועים בציבור הנה גישה ליברלית ביותר. זוהי גם גישה סוציאלית-כלכלית. גבר נשוי לא יכול לפרק נישואין באקט
חד צדדי,לעומת זאת, ידועה בציבור יכולה למצוא עצמה מחוץ לבית, בפרדה חד צדדית יש הגיון במתן פיצויי כלשהי לפרק זמן סביר. בישראל הנישואין הנם לפי הדין הדתי. מוסד הידועים בציבור קיבל משמעות מאוד חזקה, ישנן קבוצות אשר בוחרות שלא להתחתן לפי הדין הדתי, וישנן קב' אשר לא יכולות להתחתן לפי הדין הדתי, למשל,
פסולי החיתון. לדעתי, אך ורק לאלו אשר מנועים מלהתחתן יש הצדקה לתת מזונות מאחר ולא עמד בפניהם חופש הבחירה. לעומת זאת, לאלו אשר בחרו שלא להתחתן אין סיבה להצדיק מתן מזונות מאחר והיה עליהם לקחת בחשבון, כאשר בחרו שלא להתחתן, כי יתכן ולא יהיו זכאים למזונות.
* ירושת ידועים בציבור - סע' 55 לחוק הירושה קובע שגבר ואישה החיים ביחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף ולא נשואים למישהו אחר בעת ובעונה אחת, יראו את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שנשאר . אלו למעשה 4 תנאים מצטברים אשר עליהם להתמלא ע"מ להנות מהעיזבון. התנאים צריכים להתקיים בשעת פטירת
המוריש. זכותה של ידועה בציבור למזונות מהעיזבון קיימת גם כאשר האיש משאיר צוואה שבה הוא מצווה את כל רכושו לאחרים, וגם כאשר אין צוואה כלל. מגמת סע' 55 - שהידועה בציבור לא תיוותר עם פטירת בן זוגה חסרת כל, יש הטוענים כי החוק אינו מכיל את מוסד הידועים בציבור.סע' 11א(2) לחוק קובע כי דירה שבה גרו יחד לפחות
3 שנים תהיה כולה לבן הזוג הידוע בציבור. סע' 57(ג) לחוק הירושה נותן לידועים בציבור זכות למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים,זוהי גישה סוציאלית.נשאלת השאלה האם זהו סע' קוגנטי או דיספוזיטיבי? בפס"ד בר נהור קובע השופט שמגר כי לא ניתן להתנות על סע' 57ג.כלומר,מדובר בסטטוס ולא משנה אם בני הזוג יקבעו מראש
שאין לראות בהם ידועים בציבור.. הדיון בירושות נתון היום לביהמ"ש למשפחה אלא אם, כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו בכתב שהדיון יערך בבי"ד רבני. דעה אישית: ישנם מקרים בהם הידועים בציבור חיים שנים כבני זוג לכל דבר, ולכן, מבחינה חברתית וכלכלית ישנה הצדקה שהידוע/ה בציבור יירש את בן זוגו לאחר מותו, זאת בתנאי
ששניהם לא היו נשואים לאחר בשעת פטירתו של הידוע בציבור. מאחר ואין הצדקה לפצות ידוע בציבור אשר פגע במוסד הנישואין ובערך קדושת המשפחה במתכוון. אדם כזה, צריך לקחת בחשבון כי מצבו המשפטי לא יהיה זהה לכזה של בני זוג נשואים. * אימוץ ע"י ידועים בציבור- חוק אימוץ ילדים קובע בסע' 3 "אין אימוץ אלא ע"י איש
ואשתו יחד.." - ביהמ"ש רשאי לתת צו אימוץ למאמץ יחיד כשהוא בן זוגו של הורה המאומץ. נקבע כי בהעדר הוראה מפורשת בחוק, אין לומר כי המונח "בן זוג" כולל גם את הידוע בציבור ואין להעניק זכות לאמץ לבן זוג ידוע בציבור של האם הטבעית. בן דרור טוען כי זוהי החלטה מוטעית וכי יש להרחיב את פרשנות החוק גם לאלו
הנשואים לכאורה. השופט פורת בפס"ד פלונית קובע כי " אין בכך כדי לשלול אפשרות אימוץ על ידי מי שאינו נשוי כדין, לרבות ידועים בציבור הטרוסקסואלים ולרבות בני זוג מאותו המין". הסמכות לדון בענייני האימוץ נתונה בידי ביהמ"ש למשפחה אך כמו בעניין הירושה, בהסכמה יידון בכך בי"ד רבני. דעה אישית: בפועל גם אם אין
אימוץ חוקי מתקיימים יחסי הורה-ילד ולכאורה לא הכרחי שיותר אימוץ חוקי. יחד עם זאת, ישנה חשיבות באימוץ החוקי במקרה שבו קורה משהו להורה הביולוגי ואז למעשה הילד ישאר ללא הורים כלל, ולכן, יש לשקול התרת אימוץ חוקי לידועים בציבור, להקנות לילד המאומץ דפוסי חיים רגילים ככל האפשר.
חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט - 1959.
הרב גריידי אבישי (עו"ד), מזונות אישה - הלכה למעשה, עמ' 453-463.
תמ"א (ת"א) 2285/91 גולדובסקי ואח' נ' גולדובסקי , פס"מ נג(1), 493 - השופט זמיר: "על פי הדין העברי אין אדם חייב במזונות לאישה, אלא אם נשא אותה כדת משה וישראל ..".
ע"א 805/92 ורסנו נ' כהן , פ"ד לו(1), 529.
לעומת דיני המזונות שלא מקנים מזונות לידועה בציבור,דיני הירושה,מקנים לידועה בציבור זכות למזונות בעיזבון הידוע בציבור.
ע"א 563/65 יגר נ' פלביץ,, פ"ד כ(3), 244.
השופט ברנזון דחה את הטענה בנימוק לפיו לא מוכר כל דין המחייב אדם לזון אישה החיה עמו מחוץ לנישואין, שונה המצב בו קיים הסכם ביניהם אם בכתב אם בע"פ לפיו התחייב לפרנסה.
תמ"א (ת"א) 2285/91 גולדובסקי ואח' נ' גולדובסקי , פס"מ נג(1), 493 .
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973.
מ' שאוה, הדין האישי בישראל, תשנ"ב), עמ' 220.
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ
הרב גריידי אבישי (עו"ד), מזונות אישה - הלכה למעשה, עמ' 453-463.
הרב גריידי אבישי (עו"ד), מזונות אישה - הלכה למעשה, עמ' 453-463.
ע"א 563/65 יגר נ' פלביץ,, פ"ד כ(3), 244..
ע"א 32/81 צונן נ' שטל, פ"ד ל"ז(2), 761. - השופט לוין, בדעת מיעוט טוען כי עילה חוזית, שתזכה בתשלום מזונות גם לאחר הפירוד יכולה לצמוח גם מחוזה מכללא.
ע"א 805/92 ורסנו נ' כהן , פ"ד לו(1), 529.- השופט ברק טוען כי ניתן לבסס את זכות האישה למזונות לאחר הפירוד גם על הסכם מכללא אשר תוכנו יקבע כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות.
ע"א 2000/95 לינדורן נ' קרנית ואח' תקדין עליון 99 (4), 84.
הרב גריידי אבישי (עו"ד), מזונות אישה - הלכה למעשה, עמ' 453-463
תמ"א (ת"א) 2285/91 גולדובסקי ואח' נ' גולדובסקי , פס"מ נג(1), 493 .- השופט זמיר קבע כי אין חובת מזונות לאישה לאחר פירוד הצדדים, באין כל הוכחה על הסכם אשר יעמיד לה את הזכות למזונות.
תמ"ש(ים) 6050/91 פלוני נ' אלמוני, תקדין - משפחה 98(1), 176 - השופטת מימון דחתה את תביעת המזונות לאור העובדה שלא ניתן היה להוכיח קיום הסכם בין הצדדים למזונות לאחר הפירוד.
עו"ד בני דון יחיא, "משפחה במשפט - מדריך לדיני אישות", ספר שני., 249.
ד פרידמן (פרופ'), הידועה בציבור בדין הישראלי, עיוני משפט ג' (תשל"ג), 459.
ע"א 805/92 ורסנו נ' כהן , פ"ד לו(1), 529.
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ.
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ. - הכוונה היא לפיצוי לפרק זמן סביר, המוגבל למשך הליכי הפירוד בלבד, בניגוד לחיוב כספי לתקופה בלתי מוגבלת כמו מזונות.
חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט - 1959.
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ.
חוק הירושה, התשכ"ה - 1965.
ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג(1),431-התנאי ה-3 המדבר על חיים משותפים תחת קורת גג אחת מתמלא כאשר מתקיימים 2 תנאים:קיום יחסי אישות,קיום משק בית משותף מתוך רצון לקיים חיי משפחה.תנאים אלו נבדוק עפ"י רצונם הסובייקטיבי של הצדדים.
סע' 55 לחוק הירושה הוצנע בחוק הירושה מטעמים פוליטיים, על מנת לא לפגוע בזכותה של הידועה בציבור.
ע"א 1717/98 בלאו נ' פרוש, תק-על 2000(3), 424.
עו"ד בני דון יחיא, "משפחה במשפט - מדריך לדיני אישות", ספר שני., 249.
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ.
עו"ד בני דון יחיא, "משפחה במשפט - מדריך לדיני אישות", ספר שני., 249.- חוק הירושה אינו מבדיל בין אישה לגבר, והוא מעניק זכויות שוות גם ל"ידוע בציבור", הוא ירש את בת זוגו לחיים המשותפים אם היא תמות לפניו.
ש' ליפשיץ, נשואים בעל כורחם - ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בציבור, עיוני משפט כה, תשס"ב, עמ' 740-850.
ע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2), 89.
ע"א 7021/93 בר נהור נ' עזבון המנוח אוסטרליץ, תק-על 94(3), 1512.
שמגר בבר נהור מדגיש כי פסיקתו חלה אך ורק לעניין סע' 57(ג) משום שזוהי זכות סוציאלית ולא יכול בעניינים אחרים.
עו"ד בני דון יחיא, "משפחה במשפט - מדריך לדיני אישות", ספר שני., 249. הידועה בציבור מוכרת לצורך קבלת מענקים/גמלאות מהמל"ל, מטרת חוק הביטוח הלאומי לתמוך באנשים בשל מות מפרנסם, והחוק חל במפורש על ידועות בציבור
בג"צ 673/89 משולם נגד ביה"ד הרבני בי-ם, פ"ד מה(5), 594.
חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981.
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ.
כהן וגרושה, מי שנישא בנשואים אזרחיים בשל חוסר יכולת להינשא בארץ.רצוי היה למען טובת הילד כי יותר האימוץ המבוקש, טובת הילד מחייבת שיגדל בבית בו היחסים המשפטיים מוגדרים היטב.
ע"מ 10/99 פלונית נ' היועמ"ש לממשלה, תקמח 2001(2), 125.
עו"ד אמנון בן דרור, הידועה בציבור- נשואים ללא נשואין. מהדורה שלישית מעודכנת, יהלום הוצאה לאור בע"מ.

תגים:

אימוץ · בציבור · דיני · ידועים · ירושה · מזונות · משפחה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הידועים בציבור", סמינריון אודות "הידועים בציבור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.