בלדות בשואה - ק.א. ברתיני

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
הקדמה
מבוא
אהבה
מוות
יצירה
מוטיבים דתיים - והעולם שחרב
"סעיף בתורת הבלדה"
סיכום
הערות שוליים
ביבליוגרפיה

הקדמה
שירת השואה הינה ניסיון להתמודד ולהנציח נושא בעברו הכאוב של העם היהודי.
בשירה העברית ישנה חלוקה לשלושה דורות, אשר ניסו להתמודד עם שאלת השואה.
הדור הראשון מאופיין ע"י משוררים אשר חיו בארץ בשנות הארבעים ושמע הדים לזוועות אשר חלות באותה תקופה על משפחותיהם שנשארו בניכר.
ככל שהדי הזוועה מגיעים לארץ, כך מורכבים יותר שירי הקינה, המחאה והזעקה.
זהו דור שיצר "מרחוק" בתקופת אמת.
לעומתם, מצוי הדור אשר היה, ראה ואף חווה. הדור השני הינו, כאמור, דור השואה, שעבר את אימת השואה בעודו צעיר. מאפיין בכתיבתם הוא שימוש במילות "קוד" אשר מתחלקות למילים שמוצאם מעולם מחנות ריכוז כמו "כבשן", "מגפים", "שיירה", "כרס נפוחה".
ובין מילים שמוצאם מעולם התנ"ך וביחוד ספר בראשון כגון ויהי, יוסף ואחיו, עקדה, בורא. מילות הצופן לעתים מתחברות לנוף האירופאי ששימש מעין רקע לאירועי מחנות הריכוז והמוות.
המלים כולן משמשות באופן עקיף או רמוז לתיאור האימה.
ישנם משוררים אשר הפכו את מילות הקוד ל"מוטיב" אשר חוזר בשיריהם.
דור נוסף אשר ניסה להתמודד עם נושא השואה הינו דור הניצולים, אשר נתן ביטוי, הן למשיכה והן לדחיה של עולם השואה תוך שהם משתמשים בקודים של קודמיהם, ומפתחים "עולם צופנים" מתוך עולמם.1

מבוא
ק.א. ברתיני נמנה בין המשוררים אשר טעמו את טעמה הנורא של השואה. בניסיון להנציח את משפחתו, להנציח את גורל היהודי בתקופת השואה או לזעוק כלפי העולם ששתק, משתמש ברתיני בשירה. השירים, הן הליריים והן הבלאדיים ברובם, מסתובבים סביב נושא זה. הבלאדות הינן ז'אנר אשר רווח בשירי השואה ואף הפכו לתת-ז'אנר בשם "בלאדות קינה".
בעבודה אנסה לתת קו מאפיין לבלדות של ק.א. ברתיני. [אשתמש רק בבלדות אשר בכותרתם מופיע השם בלדה]. לא בניתי את סקירת הבלדות ע"פ סדר כרונולוגי של הוצאתם לאור, אלא רק בנסיון להבליט את הקו המנחה של בלדות בשואה של ק.א. ברתיני.
המוות והאהבה מהווים אצל ק.א. ברתיני את ציר החיים. יחד הם נשארים. גם אחרי שהגוף מפסיק לתפקד מבחינה פיזית ממשיכה כוחה של האהבה לפעול אחרי המוות. המוות אינו מצב סופי, אינו כיליון כפי שמציג אותו ברתיני בבלדות (לעומת תפיסתו של המוות כמצב סופי כקיפאון בשיריו הליריים ובעיקר ב"שירי סיביר", סיביר שאליה הוגלה וראה את הזוועות הסובבות אותו ואת בני משפחתו).
מוטיב החי המת בולט בבלדות של ק.א. ברתיני והוא מופיע בדמותו של המוות, של היצירה או בכוחה של אהבה, אשר ממשיכים לזכור, לאהוב לפעול ולהרגיש אחרי סיום החיים האנושיים. מוטיבים נוספים אשר אופייניים לכתיבת ק.א. ברתיני הינם מוטיבים דתיים מעולם התנ"ך. ברתיני כיהודי מסורתי לא חדל להאמין ואף חיזק את אמונתו למרות שחווה את הנורא מכל.
____________________________
1. הקדמה מסתמכת על שנים מספרי חנה יעוז, השואה בשירת דור המדינה, הוצאת עקד 1984. הזעקה והניגון, מחקר בשירת השואה של משוררי שנות ה-40- הוצאת עקד 1994.

מקורות:

ק.א. ברתיני- "מליל עד בקר" הוצאת מ. ניומן ת"א, תשי"א.
ק.א. ברתיני- "מראות על האפר" - הועד להוצאת כתביהם של סופרים עבריים מביסראביה, ת"א תשי"ד.
ק.א. ברתיני- "שביל כחל" הוצאת אגודת הסופרים העבריים, תשכ"א.
ק.א. ברתיני- "בקבוק על פני המים" (1969), הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל, ר"ג, תשכ"ט.
ק.א. ברתיני- "מחשכים ודרכים", מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ד.
ק.א. ברתיני- כל הצבעים ההם, הוצאת עם עובד תשל"ח, ת"א 1978.
יעוז חנה, השירה בשירת דור המדינה, הוצאת ערד, (1984).
יעוז חנה, הזעקה והניגון, מחקר בשירת השואה של משוררי שנות ה40-, הוצאת ערד, 1994.
אבנרי שרגא, על שירים ומסות מאזניים מ"ח, 198-193.
יעוז חנה, מוות, אהבה ושירה, עתון 77, 110, (1989).
רצבי שלום, חתירה על ההוויה שמעבר, מאזניים נ"ה (6) 52-53 1982.

תגים:

שואה · שירה · בלדה · שירים · משורר · קרתיני · אירופה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בלדות בשואה - ק.א. ברתיני", סמינריון אודות "בלדות בשואה - ק.א. ברתיני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.