בקצב האופנה

תקציר העבודה:

האופנה היא אמנות ואומנות גם יחד. האמנות שבאופנה מתבטאת בכשרונות של היחיד ליצור בגד מקורי, יצירה עיצובית המבוססת על רעיון ומביאה לידי ביטוי יכולת יצירתית ואיכויות של הרמוניה וקומפוזיציה. האומנות שביצירות האופנה כפופה במידה רבה להתפתחות הטכנולוגית, להשפעת הסביבה והתקופה על המצב וכן לחומרים ולתהליכים החדשים שבהם משתמש המעצב לצורך יצירת הבגד. האמנות, מעצם טבעה היא עצמאית ועל-זמנית, ואילו האומנות מעניקה לאופנה את ההקשר אל התקופה ואל הסביבה החברתית שבה היא נוצרת.
משום כך, רואה אני באופנת העבר כלי חשוב ומעניין המאפשר ניתוח תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים בהיסטוריה האנושית (רז, 1996).
באתוס של היישוב המתחדש בארץ-ישראל, מתקשרת ה"אופנה" עם מראה הקוקו והסרפאן ועם החולצה הכחולה והמכנסיים הקצרים. בגדים אלה שהיו לסמל דמותו של דור המייסדים שהקים את המדינה, היו מזוהים עם ערכים נעלים כמו דבקות במטרה, הקרבה אישית והסתפקות במועט.
אלא שמתברר כי האמת ההיסטורית אינה תואמת בהכרח את האתוס הלאומי, וכי הזיכרון הקולקטיבי הוא סלקטיבי במידת מה. אלפי תצלומים, עשרות ראיונות, ספרים, עיתונים וסרטים הביאו למסקנה כי רוב רובו של הציבור היהודי בישראל בתקופת טרום המדינה לא הסתפק בחולצה כחולה, אלא נהג להתלבש בבגדים שניתפרו על-פי אופנת פריס.
עבודה זו עוסקת באופנת שנות השישים, תוך התמקדות בשנים 1969-1967, שלאחר מלחמת ששת הימים. מאפייניה הייחודיים של האופנה בתקופת זמן זו יסייעו לקורא להבין את מקומו של היחיד בחברה הישראלית באמצעות פרסומות למוצרים שונים, בהן מופיעים דימויים שונים החוזרים על עצמם בתחום האופנה.
מטרת העבודה היא להוכיח כי פרסומת אופנה איננה רק צילום של דוגמנית הלבושה בבגד מסוים, על רקע מסוים ותו-לא. שכן, אופנה היא שפה - כפי שתמונה היא סיפור, ותמונה של אופנה היא סיפור שלם. האופנה מצביעה על פני החברה שבה אנו חיים. אי לכך, זהו ניסיון להוכיח כי פרסומת האופנה משקפת את רוח התקופה ומאגדת בתוכה מסרים רבים המשפיעים עלינו בצורה ישירה ועקיפה.
זהו ניסיון לבחון מהם המקורות והשורשים שמהם ניזונים דימויי האופנה שבפרסומות בתקופה זו ומהו המקור לדימויים הללו, כמו כן ניתוח הטקסטים המצוטטים בפרסומות ואת מקורם.
העבודה מבוססת על ספרות ומאמרים רלוונטיים המפורטים בסופה, תוך ניתוח של 19 פרסומות אשר נלקחו מהמדיה הכתובה ופורסמו בירחוני "לאשה", בין השנים 1967-1969 (פרסומות אלו מצורפות כנספח). הניתוח מבוצע על-סמך פרמטרים שונים בתחום הפרסום ובסופו מגובשים מסקנות וסיכום.

תוכן עניינים:
מבוא
רקע היסטורי כללי
תמורות ומגמות באופנת העולם
הקשר בין הווי שנות ה60 - בישראל לבין הפרסומות
ניתוח פרסומות
מסקנות וסיכום
נספח פרסומות

מקורות:

ברק, נ. (1993). קווים באמנות ובלבוש המאה העשרים. משרד החינוך והתרבות, המרכז לחינוך טכנולוגי חולון.- משעל, נ. (1997). ואלה שנות... - 50 למדינת ישראל. ידיעות אחרונות. - קיסרי, ש. (1996). "אופנה יצירה עם הילה או מוצר צריכה", אותות, ינואר 96'.
רז, א. (1996). חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ ישראל. ידיעות אחרונות.
Berger, J. (1977). Ways of Seeing, British Broadcasting Corporation and Penguin Books, London.- Connikie, Y. (1990). Fashions of decade: The 1960's. B.T Batsford, ltd, london.
Debord. G.(1994). The Society of the Spectacle, Backwell, Cambridge, Massachusetts.- Fowles, J.(1996). Advertising Culture, SAGE, Thousand Oaks, London, New Delhi.
Lurie, A.(1981). The language of clothes, hamlyn paper backs copyright.
Ruby, J. (1989). Costume in context: The 1960's and 1970's. B.T Batsford, ltd, london.- Steele, V. (1991). Women of fashion - Twentieth century designers. NY, Rizzoli.
Williams, R. (1993). "Advertising: The Magic System", in S.During (ED), The Cultural Studies Reader, Routledge, London New York, pp 320-336.- Williamson, J. (1986). Consuming passions, New york.

תגים:

פרסומות · נשים · ביגוד · אישה · אשה · דימוי · אופנה · בגד · דימוי · מודה · סמל · עיצוב · פירסום

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בקצב האופנה", סמינריון אודות "בקצב האופנה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.