יצירת הגולם המיוחס למהר"ל מפראג

תקציר העבודה:

הסיפור הקדום ביותר הידוע על בריאת גולם, מקורו בראשית ימי הביניים והמיוחס לבן-סירא ולאביו, אשר על פי המסורת היה הנביא ירמיהו. המקור המפורש ביותר מופיע בכתב יד של ספר גימטריות שנדפס על ידי אברהם אפשטיין מקדמוניות היהודים וינה, תשמ"ג, עמ' 123-122.
הסיפור קיים במספר גירסאות ובהם מתארים כיצד יצרו ירמיהו ובן-סירא אדם שניחן בכוח הדיבור ומזהיר את בוראיו מפני מעשים כאלה.
הגולם מופיע כאשר על מצחו חקוקה המילה אמת והיפוך האותיות גורם להריסתו.
סיפורים אחרים מלמדים כי החסידים ראו בבריאת הגולם טקס קבוע. טקס בריאת הגולם בא לסמל את גמר לימודם בספר היצירה וכניסתם בסוד הבריאה. למשל, רבי חנינא ורב אושעיא בראו עגל משולש ואכלוהו (סנהדרין ס"ה ע"ב).
באותה תקופה בימי הביניים המוקדמים, יצירת הבריאה אסור לה שתשמש לענין תועלתי כלשהו וזאת בניגוד לאגדה על הגולם מפראג. שם הוא משתמש להצלת קהילת פראג מעלילות דם.
גרשום שלום, בספרו "דברים בגו" אומר כי בהתחלה יצירת הגולם נתפסה כחוויה רוחנית לחסיד ורק אחר כך נעשתה משרתם הטכני של צרכי האדם.

אני בחרתי לעסוק ביצירת הגולם המיוחסת למהר"ל מפראג, שם הגולם הוא יצור ממשי הבא לעזור לקהילה להילחם נגד עלילות דם. מכל הסיפורים על יצירת גולם בספרות היהודית האגדה על הגולם מפראג היתה בעלת התפוצה הגדולה ביותר גם בספרות היהודית וגם בנוצרית במשך כ-400 שנה.
הטקסט אליו אתייחס במהלך העבודה לקוח ממקור ישראל ובטקסט זה מתואר תהליך הווצרותו של הגולם. ברדיצבסקי מציין כי המקור לאגדה "יצירת הגולם" המופיע במקור ישראל לקוח מהספר נפלאות מהר"ל (ספורי נסים), פיוטקוב, תרע"א. כלומר, הספר אותו פירסם רוזנברג ב-1909 ואליו התיחסתי קודם.
יש לציין כי קיימים נוסחים רבים המתארים באופנים שונים את הווצרות הגולם. בעבודתי אתיחס רק לאופן שבו נוצר הגולם בנוסח האגדה שאני מביאה. צילום של נוסחים אחרים אותם מצאתי אצרף כנספח לעבודה.

הנושאים אליהם אתיחס בעבודתי הם:
הסיפור "יצירת הגולם" - בחינת הז'אנר.
הצרכים של החברה המספרת כפי שהם משתקפים באגדת הגולם מפראג.
מדוע יחסו למהר"ל מפראג את יצירת הגולם מפראג?
ניתוח האגדה "יצירת הגולם" ממקור ישראל, עמ' קס"ד-קס"ה.
עיסוק בנושאים שונים הקשורים ביצירת האגדה יאפשר לנו ללמוד על הרקע ההיסטורי, חברתי, פוליטי ופסיכולוגי מהם נולדה האגדה.
אין יודעים בוודאות מתי נוצרה האגדה. יתכן והיא נוצרה בסוף המאה ה-16 על רקע עלילות דם בתקופה בה שימש המהר"ל כאב בית-הדין בקהילת פראג, או כפי שטוען גרשום שלום (שלום, תשמ"א, עמ' 423), באמצע המאה ה-18 בהשפעת אגדת הגולם של הרבי אליהו מחלם. השערה אחרת מועלת בספר "פראג וירושלים", ספר לזכרו של ליאו הרמן, תשט"ו, שם נאמר כי בספר היוחסין של משפחת המהר"ל שנכתב ב-1927 לא מוזכר הסיפור על הגולם ולכן לא יתכן שהסיפור היה קיים לפני 1730.
ההנחה היא שבכל מקרה, האגדה מבטאת את הצורך של החברה המספרת להתמודד עם רדיפות ועלילות-דם.
חיזוק לכך נמצא בעובדה כי רוזנברג מעלה על הכתב את אגדת הגולם ב-1909 על רקע משפטי עלילות-הדם בשנות ה-80 וה-90 במאה שעברה שהרעישו בשעתם את הציבור. החברה הפכה את הסיפור ללגיטימי בכך שיחסה אותו למהר"ל מפראג, שהיתה דמות מיוחדת במינה ונתפס כבעל השגה היותר גדולה בקבלה מעשית וכפי שמציין רוזנברג "אצלו היה זה דבר קטן לברוא גברא או בעל חי".

מקורות:

אידל משה, 1990, פרקים בקבלה נבואית, ירושלים, אקדמון.
אידל משה, 1994, אברהם אבולעפיה, ירושלים, שוקן.
בן גוריון מיכה יוסף, תשכ"ו, ממקור ישראל, מעשיות וסיפורי עם, דביר, תל-אביב, עמ' קס"ד-קס"ה.
בר-יצחק חיה, 1987, אגדת קדושים, כז'אנר בספרות העממית של עדות ישראל, עבודה לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטה העברית ירושלים.
גורדון אבא, 1960, המהר"ל מפראג, מסדה.
גרשון שלום, 1975, "דברים בגו", תל אביב, עם עובד.
גרשום שלום, תשמ"א, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, פרק 11 דמות הגולם בקשריה האדמתיים והמאגיים, עמ' 241-381, מוסד ביאליק, ירושלים.
הרמן ליאו, "פראג וירושלים" 1951-1888, הלשכה הראשית של קרן היסוד, תשט"ו, 1956.
יסיף עלי, 1991, הגולם מפראג ומעשים נפלאים אחרים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"א.
יסיף עלי, 1994, ספור העם העברי, ירושלים, מוסד ביאליק.
חלמיש משה, 1991, מבוא לקבלה, ההסתדרות הציונית, ספרית אלינר, תשנ"א.
נהר אנדרה, תשמ"ב, דוד גנז וזמנו, הוצאת ראובן, ירושלים.
IDEL MOSHE, 1997, Golem A,BANY, N.Y.: State University of New York, press, c 1990.

תגים:

קהילה יהודית · עלילות דם · אגדה · על טבעי מאגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יצירת הגולם המיוחס למהר"ל מפראג", סמינריון אודות "יצירת הגולם המיוחס למהר"ל מפראג" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.