קבלת הילד המפגר ע"י הוריו במגזר הערבי

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
א. רקע
ב. שאלת המחקר
ג. מטרת המחקר
סקירת ספרות
א. פיגור שכלי מהו
ב. לידת מפגר וההשפעה על המשפחה
ג. תגובות האחים של המפגר
ד. התמודדות המשפחה
ה. הסיוע הממסדי למשפחת המפגר
ו. שילוב המפגר בקהילה
ז. סיכום סקירת ספרות
מערך המחקר
א. מטרת המחקר
ב. שאלת המחקר
ג. השערות המחקר
ד. רציונל המחקר
ה. אוכלוסיית המחקר
ו. כלי המחקר
ז. שיטת עיבוד הנתונים
ח. מהלך המחקר
ממצאים
דיון
א. דיון בממצאים
ב. הילד המפגר במגזר הערבי
ג. הרהור לגבי הממצאים
ד. ייצוגיות
ה. המשכיות
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח - שאלון להורים

מבוא
עד סוף המאה השבע-עשרה היה היחס אל המפגר בכללו שלילי והתבטא בדחיית המפגר ובהזנחתו. ההתייחסות אל המפגר הייתה כאל יצור משונה וזר, וסברו ששדים ורוחות שוכנים בגופו ובנשמתו. הספרטאנים נהגו להשמיד אותם, כדי לשחרר את החברה מהחלשים, ואילו הרומאים השתמשו בהם לבידור ההמונים.
בתחום הפיגור השכלי ישנם שני פורצי דרך, האחד הרופא הצרפתי איטרד, אשר ניסה לשקם ילד פרא שנמצא ביער בדרום צרפת, והאחר הנו אלפרד בינה, אשר בנה בראשית המאה העשרים את מבחן המשכל, שאפשר לאתר בדרך שיטתית יותר, גם ילדים עם פיגור שכלי קל, על מנת לחנכם במסגרות נפרדות. המשותף לשני פורצי דרך אלה הנה ההשקפה שבנקיטת אמצעים (שיטות, כלים ומסגרות), ולאו דווקא טיפול רפואי, ניתן לשקם מפגרים.
בשנים האחרונות עולה התודעה בציבור, כי גם למפגר זכויות וכי יש להבטיח אמצעים לשיקומו, לחינוכו ולשילובו בחברה. מחד החברה צריכה לשלב את החריג בתוכה, על ידי: מתן תנאים, תבניות, מסגרות והערכות לחיים, אשר יהיו קרובים כמה שיותר לחיים נורמלים ומקובלים מאידך, על החריג להסתגל לחברה, לרכוש ערכים ונורמות התנהגות, בכדי לסגל כללים ואורחות חיים המקובלים בחברה.
המשפחה הנה יחידה דינמית, שבה מתקיימת מערכת יחסי גומלין בין נושאי התפקידים השונים. כמערכת יש למשפחה תכונות קבועות, אולם במהלך התפתחותה וקיומה עליה להסתגל לתמורות ולשינויים, שמתרחשים בחברה הסובבת אותה, או שמתרחשים בחיי אחד מחבריה. המידה בה המשפחה מצליחה להגיע להומיאוסטזיס, תלויה בקיומם של גורמים תומכים, משאבים וביכולת המשפחה לנצלם. משפחה אשר בה פרט מתפקד באופן לקוי, מתאימה עצמה למצב בהתאם לאופייה ולסגנונה המיוחד. רק אז מתאפשרת השגת הומיאוסטזיס מחודש, המאפשר המשך תפקוד תקין של המערכת.Glasser & Glasser, 1970; Haley 1962 & Paratt 1976(אצל: וייסקופף, 1990).
כל משפחה באשר היא, עוברת מספר שלבי התפתחות וביניהם הולדת ילדים. הבאת צאצאים לעולם הנו צורך בסיסי המשותף לאנשים בכל התרבויות, כשלמעשה הבאת ילד יכולה לספק צרכים ורצונות שונים כגון: המשכיות, מניעת בדידות, מימוש ציפיות חברתיות, אושר וסיפוק. (ענבל, 1987).
בעבודה זו בכוונתי לבחון מחקרית את עמדותיהם ודעותיהם של הורים במגזר הערבי במגמה להשיב לשאלת המחקר:

שאלת המחקר
מהי מידת קבלתם של הורים במגזר הערבי את בנם המפגר?

מטרה ושיטת העבודה
1. סקר ספרות
* הגדרה מהו פיגור שכלי?
* מהי ההשפעה על המשפחה, כאשר נודע לה, כי ילדה בעל פיגור שכלי? כיצד
מתמודדת המשפחה? כיצד ניתן לעזור לה בהתמודדותה.
2. מחקר
* ערכתי מחקר כמותי לבחינת עמדותיהם ודעותיהם של 10 הורים במגזר הערבי
שגידלו או מגדלים ילד מפגר.
* עיבדנו את התשובות השאלון לכלל ממצאים.
* ערכנו דיון בממצאים עד לגיבוש מסקנות והצעות.

מקורות:

אהרוני, חנן. (1988). בזכות ולא בחסד: הפיגור השכלי בעשור האחרון. חדרה: אקי"ם. 448 ע'. (קובץ א').
איילון, ע. (1983). איזון עדין. הוצאת ספרית פועלים: תל-אביב.
בלוך, ורד. (1979). הבעיות הניצבות בפני משפחות עם ילד בפיגור עמוק או בינוני הנמצא בבית ודרכי התמודדותן. ירושלים: משרד העבודה והרווחה, השירות למפגר.
בן ארי, ע.; פליניצקי, א.; רייטר, ש. (1984). המפגר הבוגר: היבטים חברתיים ומשפחתיים. אוניברסיטת חיפה.
וידן, נ. (1980). התמודדות משפחות עם ילד מפגר. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך למדעי החברה", המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
וייסקופף, נ. (1990). סוגיות בחינוך מיוחד, יחידה 10. האוניברסיטה הפתוחה: תל-אביב.
זיידר, יוסף. (1984). אחיו הרגילים של הילד החריג. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, בי"ס לחינוך.
חובב, מ. (1978). בעיות יסוד ותכניות. חברה ורווחה, 4, 351-347.
חובב, מ. (1984). הוצאת מפגרים ממוסדות ושילובם בקהילה. חברה ורווחה 8, 356-349.
חובב, מאיר ורמות, אבי. (1996). "התפתחות שירותי הרווחה בישראל בתחום הטיפול באדם המפגר". ביטחון סוציאלי, 48, 5-20.
מרבך, מ. (1991). מעורבות הורים בתהליך האי מיסוד של ילדהם הלוקים בפיגור שכלי, השוהים במעונות פנימייה. עבודת גמר לקבלת תואר "מוסמך למדעי החברה", המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה.
פורטוביץ, דוד ורימרמן, אריק. (1985). "תגובות של הורים על הולדת ילד נכה". חברה ורווחה, ו'(2-3), ספטמבר 1985, 176-185.
פורטוביץ, דוד ורימרמן, אריק. (1985). "תגובות של הורים על הולדת ילד נכה". חברה ורווחה, ו'(2-3), ספטמבר 1985, 176-185.
פלניצקי, א. (1992). מעמדו התעסוקתי של בוגר בית הספר המיוחד, בתום תקופת המעבר מבית הספר לקהילה. עבודת גמר לקבלת תואר ד"ר, אוניברסיטת חיפה.
קנדל, יצחק. (1994). "הטיפול באדם המפגר ובמשפחתו לקראת שנות 2000". מפגש לעבודה
רבין, ר. (1992). עמדות המעסיקים וסביבת העבודה כגורמים בשיקום תעסוקתי של אנשים עם פיגור שכלי. עבודת גמר לקבלת תואר M.A, אוניברסיטת חיפה.
רונן, ח. (1990). סוגיות בחינוך המיוחד, יחידה 11. האוניברסיטה הפתוחה: תל-אביב.
רונן, חנן. (1990). פיגור שכלי. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
רות, ע. (1987). השפעת הסדור המוסדי של המפגר על אחיו הבריאים. עבודת גמר לקבלת M.A, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת ת"א.
שוורץ, אמיר. (1982). "האדם המפגר בשכלו והתחיקה במדינת ישראל. דפים: דפים לאיש המקצוע בתחום הפיגור השכלי, 5, 1-18.
שור, דינה (עורכת). 1990). מחקרים בנושא הפיגור השכלי: ביבליוגרפיה ותקצירים 1976-1984 ו-1976-1989. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד, המרכז למידע במדעי החברה. (פרסום מס' 623).
Selligman, M. (1991). The Family with a Handicapped Child. Massachusetts: Schuster, Inc.
Stratton, W.C. Hebrert, M. (1994), Troubled Families Problem Children. Oxford: David Mostyn.

תגים:

פיגור · שכלי · בינה · רמת · משכל · משבר · חריג · הוסטל · שילוב · הומיאוסתזיס

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קבלת הילד המפגר ע"י הוריו במגזר הערבי", סמינריון אודות "קבלת הילד המפגר ע"י הוריו במגזר הערבי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.