חינוך לערכים מחייבים

תקציר העבודה:

א. רקע
תירבות וחיברות הם תהליכים בלתי נמנעים המודרכים על ידי מציאות, אשר אינה מתוכננת בשיטתיות. בחינוך אנחנו רואים את הדרך שבה חברה מפעילה התערבות מכוונת בתהליכים אלה. הארגונים המחנכים בוחרים מתוך ההיצע התרבותי אלמנטים הנחשבים לראויים לתשומת לב מיוחדת ולהעברה מדור לדור. החינוך מתבצע בשרשרת מתמשכת של התרחשויות אינטראקטיביות, שבהן מועבר רפרטואר התכנים הנבחרים. ההתערבות בהתפתחות המתחנכים מכוונת הן לתכנים המועברים, הן לעיצובם. כך החינוך מתערב בהתנהגויות הנלמדות, במכוונויות (אוריינטציות) הנרכשות ובמסרים הערכיים המועברים. (פוסטמן, נ. 1996)
ס. יזהר (1975) מציב כמה סימני שאלה בדרך לחינוך לערכים:
- האם זה אפשרי מעיקרו?
- האם זה רצוי מעיקרו?
- האם זה מוסיף ומתקיים גם לאחר שמחזירים את "האובייקט" מ"מעבדת החינוך" אל סביבתו הטבעית.
זוהי חזרה מודרנית על שאלתו הנצחית של סוקרטס: "האם ניתן ללמד ערכי מוסר?"
שאלה זו העוברת כחוט השני אצל פילוסופים רבים לאורך ההיסטוריה כולה, מקבלת ביטוי פראגמטיסטי במדיניות החינוכית בכל ארץ וארץ. גם אם זו "העמדת פנים" כפי שמכנה אותה ס. יזהר (1975) הר י אין להתעלם מכך שמעצבי מדיניות החינוך מאמינים באמת ובתמים שעליהם להתמודד עם שאלות קיומיות אלה.
להערכתם מדובר בחינוך מוסרי והלז ניתן להילמד משום שהוא תבוני בעיקרו (מרנץ, 1975) והוא הבסיס להעברת נכסי התרבות של החברה מדור לדור.
לדעת תדמור (1996) החינוך לערכים, שהיווה בעבר גולת כותרת של החינוך בישראל. התכווץ מאד בשנים האחרונות וערכו התמעט. הגורמים לכך קשורים בתמורות רוחניות, פוליטיות וחברתיות-כלכליות בעולם ובארץ, תדמור טוען כנגד מגמה זו וקורא להשיב את כבודו של החינוך לערכים.
מזווית ראיה של מחנך כיתה, תדמור טוען, כי "חובתם של המחנכים לחנך", תפקידם:
- לפתח השקפת עולם ערכית.
- לחזק את התודעה העצמית של התלמיד.
- לכוון אותו למצוא משמעות בחייו.
מעשית טוען תדמור (1996), כי גם אילו רצו המורים "רק ללמד" ולא לחנך. בפועל
אין אפשרות כזאת מצויה כלל בידיהם שכן בהוויית הכיתה מתרחש כל העת תהליך
חינוכי.

ב. שאלת המחקר
האם למורים יש את הזכות לחנך לערכים מחנכים?

ג. שיטה ומטרה
במענה לשאלה מרכזית זו, אציג את הפולמוס ומגוון הדעות של הוגים ומחנכים, נלבן: מהי מהות החינוך ומטרתו? מהם ערכים, וכיצד הם עוברים מדור לדור?
האם הערכים הם מוחלטים?
את פרק הדיון אייחד לשאלה: בדבר החשיבות לחנך לערכים דווקא בתקופה הנוכחית המכונה: "עידן הלומד", הבתר תעשייתית או הגל השלישי לפי טופלר ?

תוכן העניינים:

מבוא
א. רקע
ב. שאלת המחקר
ג. שיטה ומטרה

מהות החינוך ומטרתו
א. מהותו של החינוך ומשמעותו
ב. האסכולות בחינוך
1. הגישה הטכנולוגית בירוקרטית
2. הגישה הפילוסופית-פוליטית
3. הגישה האנטי-טכנוצנטרית
ג. מטרות החינוך

הזכות לחנך לערכים מחנכים - הפולמוס
א. מהו ערך
ב. מקורם של ערכים
1. מקורות מוחלטים-אבסולוטיים
2. מקורות אובייקטיביים
3. מקורות סובייקטיביים
4. מקורות פרגמטיסטיים-תועלתניים
ג. תוקפם של הערכים
ד. הזכות לחנך לערכים

דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח

מקורות:

אבינון, יוסף. על היסודות הפילוסופיים של החינוך. כרכים א-ב, תל אביב: דקל, 1978.
אדד, מ. (1987). שפיטה מוסרית ובלתי מוסרית והתנהגות האדם. ניב המדרשיה, 206-238.
אדד, מ.(1989).שפיטה מוסרית והתנהגות מוסרית. עיונים בחינוך, 50/49, 67-102.
אדן , ש. מטרות החינוך בישראל. תל אביב: מעלות, 1976.
אדן , ש. "מטרות חינוך פונקציונליות". עיונים בחינוך 6 , (שבט תשל"ה 1975): 58-47.
אדר, ל. יסודות פסיכולוגיים של החינוך לערכים. תל אביב: 1976.
אדר, צ. החינוך מהו? לבירור מטרת החינוך והסמכות המחנכת. ירושלים: מגנס, האוניברסיטה העברית, תשכח 1963.
אוקו, ס. על האופי והטוב. ירושלים: מוסד ביאליק, 1974 .
אייזנר, א. "מטרות חינוכיות - הוראתיות ואקספרסיביות, ניסוחן ושימושן בתוכנית הלימודים" מתוך: עלון היחידה לתכניות לימודים, אפריל 1970, משרד החינוך והתרבות, 1970.
איליץ, א. ביטול בית הספר. רמת גן: מסדה, 1973.
אלוני, נ. "לקראת מה יחנך בית הספר העתידי?" הד החינוך כרך ט"ו, גליון ו', עמ' 21, 1992.
"אשנב". "טכנולוגיות תקשורת חדשניות ובית הספר העתידי". הובא מהמאמר "מגמות עולמיות בתחום תקשורת הנתונים". אנשים ומחשבים, גליון 551, 1.9.94, (1995).
בן פרץ, מ., קרמר, ל. "תפיסת החינוך לערכים על ידי הורים מורים ותלמידים בבתי ספר תיכוניים בישראל". חוות דעת 15, (1982): 46-55.
בנימין, ה. "הוראה מאויימת מחשב?" עיונים בטכנולוגיה, גליון 25, 1996.
ברזל, א. "החינוך והמלחמה". בתוך חינוך לערכים, ע"ע 182-142. ירושלים: משרד
החינוך והתרבות, 1974.
ברזל, א. ערכים אדם עולם, תל אביב: עם עובד, 1976.
ברטל, ד. "הערכים בחברה הישראלית - המשכיות או תמורה". בתוך ערכים נוער ובטחון, נספח למערכות, ע"ע 313-312. משרד הביטחון: יוני 1987.
בר-לב, מ. "חינוך לערכים- פיתוח שיקול דעת, הכרעה ובחירה", בתוך ערכים וחינוך לערכים עמ' 81-92, 1999.
דו"ח ועדת הרוורד. חינוך כללי בחברה חופשית. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, תשי"ט 1959.
דיואי, ג'. דמוקרטיה וחינוך. ירושלים: מוסד ביאליק, 1960.
וייטהד, א. מטרות החינוך, ירושלים: ביה"ס לחינוך - האוניברסיטה העברית, ניומן, 1958.
הרמן, ד. מהו חינוך אם לא שיווק, סטטוס 29, 32-31, 1993.
ויגודסקי, י. "מנהל בית הספר ינהיג את השנוי", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
חן, ד. "בין פדגוגיה לטכנולוגיה הרהורים על תקשוב החינוך", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
טופלר, א. ה"גל השלישי". הוצאת עם עובד תל-אביב . 1984.
כהן, א. יאנוש קורצ'אק המחנך. תל אביב: גומא, 1974.
לביא, צ. אתגרים בחינוך - לקראת בי"ס פתוח יותר. תל אביב: ספרית הפועלים, 1988.
לוי, י. "מערכת החינוך בישראל במפנה המאה", מחשבים בחינוך, גליון 35, אוק'-דצמ' 1995.
ליבוביץ, י. שיחות על מדע וערכים. תל אביב: משרד הבטחון, 1985.
ליוינגסטון, ר. חינוך בעולם נבוך. ירושלים: ביה"ס לחינוך -האוניברסיטה העברית, תש"ך 1960.
לם, צ. "האידידולוגיה ומחשבת החינוך". בתוך פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, ע"ע 30-5. ירושלים: שנתון תשמ"ו 1986 א'.
לם, צ. ההגיונות הסותרים בהוראה. תל אביב: ספרית הפועלים, 1976 ב'.
מלמד, ע"אורט לקראת שנות אלפיים", עיונים בטכנולוגיה, גליון 20, דצמבר 1993.
מרנץ, ח. "מחשבות על חינו מוסרי". עיונים בחינוך 6 (תשל"ה 1975): 31-38.
ס., יזהר. על חינוך ועל חינוך לערכים. עם עובד, תשל"ה 1975.
סימון, א.ע. הזכות לחנך החובה לחנך - מסות. תל אביב: האוניברסיטה העברית, ביה"ס לחינוך, ספרית הפועלים, 1983.
סלומון, ג. אלמוג, ת. "הדמות הרצויה של בוגר מערכת החינוך". ביה"ס לחינוך אוניברסיטת חיפה, 1994.
סלומון, ג. "אוטוסטרדת אינפורמציה או דפורמציה?" עיונים בטכנולוגיה, גליון 25, דצמבר 1996.
פוסטמן, ניל. מתוך החינוך במבחן הזמן . עורך איתן פלד (הוגש כתדפיס בקורס).
פיטרס, ר.ס. "ערכי הדמוקרטיה ומטרות החינוך". בתוך: זרמים חדשים בחינוך, ע"ע 222-204. בעריכת צבי לם. תל אביב: יחדיו, 1983.
פלד, א. החינוך בישראל בשנות השמונים. הצעת תכנית משרד החינוך והתרבות, ירושלים: המשרד, 1976.
פרידמן, י. "התנהגות אוטונומית נורמטיבית של מורה ומנהל", אצל פרידמן, י. (עורך) אוטונומיה בחינוך, מסגרות מושגיות ותהליכי ביצוע, ירושלים, מכון סאלד, 1992.
פרנקנשטיין, ק. אמת וחופש-ערכים בחינוך. תל אניב: ספרית הפועלים, 1987.
קולברג, ל., טרייל, א. "התפתחות מוסרית וחינוך למוסר". החינוך ה (תשל"ב 1972): 437-401.
קליין, פ. ילדך חכם יותר, הגעה שכלית בגיל הרך, רמת-גן, אוניברסיטת בר-אילן, 1985.
קליינברגר, א.פ. "הזכות לחנך לערכים מחייבים". מגמות י"א 4 (נוב' 1961): 337-332.
קליינברגר, א.פ. מבוא לפילוסופיה של החינוך. תל אביב: יחדי ו, 1980.
קליינברגר, א.פ. "מהו חינוך לערכים". עיונים בחינוך, 10 (1976 תשל"ו): עמ' 16-5.
רוג'רס, ק. החופש ללמד. תל אביב: ספרית הפועלים, 1973.
רוטנשטרייך, נ. "לעניין ערכים מחייבים". מגמות י"ב(1) (מרץ 1962): 61-48.
רוטנשטרייך, נ. סוגיות בחינוך. ירושלים: בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות, תשכ"ד 1964.
ריס, ב. "טכנולוגיה כיצירה מבוססת ידע", עיונים בטכנולוגיה, גליון 21, 1994.
שביד, א. "לתקנת חינוך במדינת ישראל". בתוך חינוך לערכים, ע"ע 38-9. בעריכת נחום דגני . ירושלים: משר החינוך והתרבות, 1974.
תדמור י. "חובתם של המחנכים לחנך" במת המורה העל-יסודי, 18-24, 1996.
תדמור י. "ערכי הידברות ושלום בהוראה ובחינוך" בתוך פלדי, א, (עורך), החינוך במבחן הזמן. הוצאת רמות 266-277, 1997.
Bandura, A. Principles of Behavior Modification, New-York . 1969.
Aolt, Rine Hart and Winston.
Wright, D. "The pr ofessional approach to moral education". Journal of Moral Education 11(2) (Jan. 1982): 82-88.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חינוך לערכים מחייבים", סמינריון אודות "חינוך לערכים מחייבים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.