אפיונים אישיים של מורים ותפיסתם את ההוראה

תקציר העבודה:

חקר ההוראה הצמיח במשך שנים רבות ספרות ענפה העוסקת בקשר בין סגנונות הוראה לבין מאפייני האישיות של המורים. מחקרים אלה תרמו מעט ידע על הקשר בין אישיות המורה ליעילות עבודתו, הבאה לידי ביטוי בזהות מקצועית ובאפיוני מיקוד השליטה של מורים ובהערכה העצמית שלהם. הסיבה לכך נעוצה, לדעתם של חוקרים, בעובדה שהמחקרים לא התבססו על תיאוריה המקשרת בין מושגים המתארים את מאפייני האישיות ומושגים המתארים את ההתנהגות המקצועית של המורים.
בחינת הזיקה בין מאפייני אישיות לבין התנהגות מקצועית, ובכלל זה סגנונות הוראה, בזהות מקצועית ובאפיוני מיקוד השליטה של מורים, מחייבת הגדרה של מהות ההתנהגות המקצועית ואיפיונה במאפיינים האישיים של "זהות מקצועית" ו"מיקוד שליטה" של מורים.
עבודתו של המורה, כהתנהגות מקצועית, מהווה תנאי בסיסי להתפתחותו המקצועית. אולם, בשל הקושי שהיה קיים בתפיסת ההוראה כפרופסיה בעלת מאפייני התנהגות קבועים, היתה הגדרתה של ההתנהגות המקצועית בהוראה עמומה.
עד שנות ה-80 רווחה הדעה, שעיסוק נחשב לפרופסיה בתנאי שהוא מבוסס על קריטריונים ברורים של גוף ידע תיאורטי, הכשרה מקצועית ארוכת טווח, אתיקה מקצועית המנחה את איש המקצוע ומידה גבוהה של אוטונומיה ליחיד ולקבוצה בקבלת חברים חדשים. הצגה דיכוטומית של ההוראה, המבחינה בין עיסוק שהוא פרופסיה, לבין עיסוק שאיננו פרופסיה, יסודה בהשוואת העיסוק למודל אידאלי של פרופסיה ובחינת המידה של התאמת העיסוק למודל זה.
מכיוון שההוראה איננה עומדת במבחן של קריטריונים ברורים, הנובעים מגוף ידע תיאורטי, היא לא הוכרה כפרופסיה במלוא מובן המילה, אלא נמנתה עם המקצועות "הסמי-מקצועיים". (עציוני, 1969)
התנהגותו המקצועית של המורה לא עמדה במרכז הדיון, והעיסוק בהוראה התמקד בתכנים ובדרכי ההוראה.
מטרתי בעבודה זו לדון באפיונים אישיים, "מיקוד השליטה", ו"זהות מקצועית" ונושאי המשנה הנלווים להם ולו רק כדי להבהיר ואף לנבא כיצד איפיונים אלו משפיעים על התפתחות הקריירה המקצועית של המורה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרופיל המורים - אפיונים אישיים
א. מבוא
ב. המניעים המושכים אנשים לעסוק בהוראה
ג. אפיונים של פרחי ההוראה ומורים כקבוצה חברתית
ד. אפיונים אישיותיים של פרחי ההוראה
ה. פרופיל של מורה-אשה
ו. עמדות פרחי ההוראה כלפי ההוראה
ז. סיכום הפרק
זהות מקצועית
א. רקע
ב. ההיבט הפסיכולוגי של זהות מקצועית
ג. ההיבט הסוציולוגי של זהות מקצועית
ד. ההוראה כפרופסיה
ה. סקר ממצאים בנושא זהות מקצועית
דוגמטיזם
א. תוכן המושג והתפתחותו
ב. מערכות אמונה אי-אמונה והמימדים המאפיינים אותן
ג. מימד של בידוד ודיפרנציאציה
ד. מימד מרכזי-היקפי
ה. מימד פרספקטיבת הזמן
ו. פתיחות סגירות
ז. דוגמטיזם ממצאי מחקר
ח. דוגמטיזם של מורים מול שינויים במערכת חינוך דינמית
ט. לסיכום הפרק
מיקוד שליטה
א. רקע תיאורטי לצמיחתו של המושג "מיקוד שליטה"
ב. הקשר בין מיקוד שליטה לבין משתני התנהגות
ג. מיקוד שליטה של מורים
ד. מיקוד שליטה התנהגות אוטונומית ואחריות פרופסיונלית
של מורים
ה. מיקוד שליטה ותהליך קבלת החלטות אצל מורים
ו. סיכום הפרק מיקוד שליטה
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבישר, ג. (1999). מנהל בית הספר כסוכן שינוי בתהליך שילוב התלמיד החריג בכיתה הרגילה. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". אוניברסיטת חיפה, הפקולטה לחינוך, החוג לחינוך.
אלמגור, ר. (1982). מיקוד שליטה של מורים, עבודה לקבלת תואר "מוסמך", אוניברסיטת חיפה, בית הספר לחינוך, החוג לחינוך.
בן-אליהו, ש. (1982) אוטונומיה אישית לבחירתך. הד החינוך, נז', ב', 64-65.
בן פרץ, מ. גלעדי, מ. וקורץ, ח. (1983). איפיוני תלמידים במוסדות להכשרת מורים עיונים בחינוך 37-38, עמ' 202-193.
גודלד, ג.י. וקליין, מ.פ. (1973). מאחרי דלת הכתה, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל-אביב (תרגום).אלבק, ש. (1983). גורמי החלטה בבחירת מקצוע - עיונים בחינוך 37-38, עמ' 232-215.
ז'ק, א. הורוביץ, ת. (1985), בית הספר הוא גם עולמו של המורה - הוצאת רמות אוניברסיטת תל-אביב.
ישראלי, א. (1982). הפסיכולוגיה של המבוגר הלומד. ירושלים: אקדמון.
לוי, א. (1989). הערכה בית ספרית ואוטונומיה של בית הספר, משרד החינוך והתרבות, האגף לתוכניות לימודים ואוניברסיטת תל-אביב.
לומסקי-פדר, ע. כהנא, א. (1988). דיוקנו של המורה בחברה הישראלית, ניתוח מקורות, האוניברסיטה העברית בירושלים.
ליכטנזון, י. (1980). "המורה בתהליך שינוי". עבודת M.A, בי"ס לחינוך, אוניברסיטת ת"א.
ליכטנזון, י. (1981). "המורה בתהליך השנוי", בתוך שרן, ש.; הרץ-לזרוביץ, ר. (עורכים). מורים ותלמידים בתהליך שנוי, הוצאת רמות, תל-אביב.
לם, צ. (1968). "הכשרת מורים נוכח התמורות בתפקידיו של המורה", החינוך.
לם, צ. (1973). ההגיונות הסותרים של ההוראה, תל -אביב, ספריית הפועלים.
ענבי, נ. (1986). תפיסת האוטונומיה של מורים, גורמי אישיות ותגובה, חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.
עציוני, א. (1979). דו"ח הועדה הממלכתית לבדיקת מעמד המורה ומקצוע ההוראה, ירושלים: משרד החינוך והתרבות.
פוקס, א. (1991). דמוי הוראה של מורים, מיצב סוציו-אקונומי ושלבי התפתחות מקצועית. חבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה.
פוקס, א. הרץ-לזרוביץ, ר. (1991). "חשיבתם של מנהלים על שינויים בבית ספרם: בתי ספר פעלתניים". עיונים במינהל ובארגון החינוך, 17: 104-75.
פרידמן, י. (1990). "התנהגות נורמטיבית של המורה והמנהל", בתוך: י. פרידמן, (עורך), אוטונומיה בחינוך, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד .שכטמן, צ. (1991), שינוי עמדות של מורים בחינוך הרגיל כלפי שילוב החריג במסגרות רגילות - ממצאים אמפיריים ותכנית התערבות, דפים, #13, עמ' 59-54.
קאופמן, ר. (1974). "פיקוח פנימי-חיצוני על חיזוקים והסברי מורים להתנהגותם של תלמידים". חוות דעת, 23-31.
קליינברגר, א.פ. (1966). "לבירור מהותה המקצועית של ההוראה", מגמות, י"ד, 235-242, 1-3.
קרמר, ל., הופמן, י. (1981). "זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה", ???עונים בחינוך, 99-108, 31, אוניברסיטת חיפה.
קרמר-חיון, ל. (1986). שקולי דעת בהוראה. תל -אביב, צ'ריקובר.
רחמני, ל. (1981). מוח ולמידה, תל-אביב, פפירוס, בית ההוצאה של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב.
שכטמן, צ., זועבי, מ. וכץ, מ. (1992). השפעת סגנון מנהיגות ניהולי על מרכיבים הקשורים להרגשת המורים בביה"ס ולהתנהגותם בכתות במגזר הערבי בישראל. עיונים במינהל ובארגון החנוך, 18, 74-59.
שרן, ש. ולזרוביץ, ר. (1979). "השפעותיה של תוכנית לשינוי שיטת ההוראה על התנהגותם, על עמדותיהם ועל תפישותיהם של מורים" (תדפיס); המחקר בוצע בחסות המרכז לטלוויזיה חינוכית.
שרן, ש. והרץ-לזרוביץ, ר. (1981). מורים ותלמידים בתהליך שינוי, רמות, אוניברסיטת ת"א.
שרן, ש' ושחר, ח' (1990). ארגון ועבודת צוות במוסדות חינוך. תל-אביב: בית שוקן להוצאת ספרים.
שרן, ש' ושחר, ח' (1994). שיפור ההוראה בכיתה ההטרוגנית - תלות גומלין בין הכיתה לבין בית-הספר כמוסד. בתוך: י' ריץ ור' בן-ארי (עורכים) שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית (עמ' 252-233 ). אבן-יהודה: רכס, הוצאה לאור.
Joseph N. Green. (1986). Perrpectives on reasons for becoming teachers. pp. 28-34.
Connelly, F.M., Ellbaze, F. (1980). Conceptual basis for curriculum thought: A teachersw perspective. In A.W. Foshay (Ed). Considerde action for curriculum improvement. Alexandria, UA: Association for Supervision on Curriculum Development.
Lubenburg, F. Ornstein, A. (1991). Education Administration: Concepts and Practices. Belmont, CA: Wadsworth.

תגים:

סגנונות · הוראה · פרופסיה · נשכלה · פרחי · הוראה · זהות · מקצועית · דוגמטיזם · אוטונומיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אפיונים אישיים של מורים ותפיסתם את ההוראה", סמינריון אודות "אפיונים אישיים של מורים ותפיסתם את ההוראה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.