הערים ההלניסטיות בארץ ישראל בתקופת החשמונאים

תקציר העבודה:

הפוליס ההלניסטית במזרח היתה בסיס חשוב לשלטון היוונים המאקדונים. אותם יסודות של האריסטוקרטיה המקומית שנתחברו אליהם, על האוכלוסייה המזרחית שישבה ברובה בכפרים, בדורות הראשונים של התקופה ההלניסטית היה השלטון היווני בלתי מעורער.
התדהמה שעוררו כיבושי אלכסנדר היה בה כדי לשתק התנגדות לכובשים למשך זמן מה. אולם השלטון הלוקאלי, בייחוד בכל האמור לגבי בית-סלווקוס, היה במידה ידועה בידי הפוליס ההלניסטיות, שהיו פזורות ברחבי הממלכה.
השלטון המרכזי ראה בפוליס משענת לעצמו. בה ישבה האוכלוסייה הנאמנה, שספקה חלק חשוב של הצבא, ואף סייעה לניהול הממלכה. מאידך גיסא, ראתה העיר במלך את הכוח השומר על מעמדה המיוחד, זהות אינטרסים זו היתה ברורה לשני הצדדים. האויב העיקרי להסדר זה היתה האוכלוסייה האוריינטאלית, שהחלה להתנער מהלם הכיבוש וניסתה למוטט סדר זה.
ניגוד חברתי חשוב זה בין הפוליס המאורגנת, הנהנית ממעמד של עדיפות בממלכה, שיש לה חבר אזרחים סוברני, תרבות מיוחדת ופריבילגיות אחרות, לבין מעמד האיכרים שישב בתחום הפוליס ונבדל ממנה גם בהיותו נתון לשפל כלכלי, בחולשת מעמדו החוקי וגם בתרבותו - ניגוד זה יצר שנאה ומאבק בין שני מרכיבים אלה של החברה במזרח ההלניסטי.
במאה השנייה כבר באה איבה זו לידי ביטוי, איבה למשטר האימפריאלי הסלווקי בכלל ולכל הערכים הקשורים בפוליס, באנשיה ובתרבותה בפרט.
תהום חברתית זו היתה קיימת גם בארץ-ישראל, להוציא את האריסטוקרטיה המיוונת, שהפכה לחלק מהמעמד העירוני המיוון העליון. ככלל, האוכלוסייה בארץ-ישראל הייתה עוינת את הפולייס ההלניסטיות, שמנו כשלושים ערים במספר.
רשאים אנו לקבוע, כי כמו בכל המזרח כן גם בארץ-ישראל נוצרה דיכוטומיה חריפה בין שני יסודות אלה. כן יש לזכור, שארץ-ישראל היתה אחד האזורים המיושבים ערים הלניסטיות בצפיפות. ברור, שהאוכלוסייה שלא התיוונה ושהיתה רבת-משקל ובעלת רוב מכריע באזורים רבים, היתה עוינת לפולייס, שחלשו על שטחים גדולים של הקרקע בארץ.
גם יהודים וגם לא-יהודים ראו באיבה את נטילת הכוח והשלטון על-ידי הפוליס, ואפשר שתהליך זה גבר עם מעבר ארץ-ישראל מידי התלמיים לידי הסלאוקים.

מטרת עבודה זו:
1. לסקור את מיקומה הכרונולוגי של התקופה ההלניסטית במסגרת ימי הבית השני.
2. לסקור את תהליך ההליניזציה של ארץ ישראל, מכיבוש הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון ועד תום הריבונות היהודית בימי פומפיוס - שנת 63 לפהנ"ס.
3. לסקור את הערים ההליניסטיות בארץ ישראל. הסקירה תכלול את איתורן הטופוגרפי, מיקומן הגיאוגרפי וממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות באתרים הללו, המבהירים את תמונת תקופת החשמונאים.
4. לאור הסקירות לעיל נדון בשאלה, לסיבת המלחמות בין הערים ההלניסטיות והישוב היהודי בארץ-ישראל ?

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1 - מיקומה הכרונולוגי של התקופה ההלניסטית במסגרת ימי בית שני
1.1 כיבוש הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון
1.2 השלטון הסלווקי בא"י
1.3 לוח מאורעות חשובים בתקופה ההלניסטית
פרק 2 - ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית
2.1 ייסוד הערים ההלניסטיות
2.2 פריסת הערים היווניות
2.3 אוכלוסייתה של העיר ההלניסטית
2.4 תמורות במשטר הערים
2.5 כלכלת הערים
2.6 ביטחון וביצורים
2.7 שילוב הערים במיתולוגיה
2.8 התפשטות הלשון היוונית
2.9 השפעות הלניסטיות במטבעות החשמונאים
2.10 יחס תושבי הארץ לערים היווניות
2.11 הרמה התרבותית של ערי א"י היווניות
פרק 3 - סקירה על הערים ההלניסטיות בא"י בכלל ובתקופת החשמונאים בפרט
3.1 האיתור הטופוגרפי של הערים ההלניסטיות בא"י
3.2 ערי עבר-הירדן מזרחה
3.3 ערי ההר במרכז הארץ וערי עבר הירדן מערבה
3.4 ערי החוף
3.5 המסקנות מאיתורן של ערי עבר הירדן וא"י המערבית
פרק 4 - הערים ההלניסטיות והחשמונאים
4.1 כללי
4.2 יחסם של בני חשמונאי ויורשיהם לערים היווניות
4.3 כיצד הגיבו ערי היוונים מבחינה פנימית להתקפה חשמונאית
4.4 תפקיד הערים ההלניסטיות בא"י במלחמתן ביהודים
4.5 מטרת פעילותם של החשמונאים בהלניזם והישגיהם
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבי יונה, מ. (בהשתתפות ש. ספראי). אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. ירושלים 1966.
אבי יונה, מ. האנציקלופדיה לחפירות כרך ב' א. תש"ל.
אפלבאום, ש. ארץ ישראל, יב, תשל"ה.
אפלבאום, ש. "ערי ארץ ישראל ההלניסטיות - בחינות חדשות", ב. בר-כוכבא (עורך). התקופה הסלווקית בארץ ישראל - עיונים ומחקרים בתקופת גזירות הדת ומרד החשמונאים. תל-אביב תש"מ.
בארון, ש. היסטוריה חברתית ודתית של עם ישראל. תשט"ו חלק א'.
בר-כוכבא , ב. (עורך). "התקופה הסלווקית בארץ ישראל" - עיונים ומחקרים בתקופת גזרות הדת ומרד החשמונאים. תל-אביב תש"מ.
יוספוס פלביוס, מלחמת היהודים, א'.
מגילת תענית (הוצ' ליכטנשטיין), לת"ו, ט"ז סיון, עמ' 63, שורה 10.
מולד. "במי נלחמו המקבים?", רי"ח (תשכ"ח).
משורר, י. מטבעות היהודים בימי בית שני. תל אביב 1996.
משנה, בכורות, ח,ז.
ספראי, ז. "בין שתי מרידות". תולדות ארץ ישראל, יואל רפל (עורך). הוצאה לאור משרד הביטחון. ת"א תש"מ. עמ' 255-251.
צריקובר, א. היהודים והיוונים בתקופה ההלניסטית. תל-אביב, תשכ"ג.
קדמ' י"ג 258-257; 281. 355-315. 364-362: קדמ' י"ד 88-87: קדמ' ט"ו 254.
קינדלר, אריה. "השפעות הלניסטיות במטבעות החשמונאים". עבודת דוקטורט, אוניברסיטת ת"א תשמ"ה.
קניאל, ב. הערות על כיבושי ינאי תרביץ כ"ד תשכ"ה.
רפפורט, א. "עכו פטולמאיס ויהודים בתקופה הלניסטית". קתדרה 50, תשמ"ט.
רפפורט, א. "הערים ההלניסטיות לחוף ימה של ארץ ישראל". חוף וים, קובץ מאמרים והרצאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד והמדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית תשל"ח.
שטרן, מ. "התקופה ההלניסטית". תולדות ארץ ישראל, יואל רפל (עורך). הוצאה לאור משרד הביטחון. ת"א תש"מ. עמ' 254-223.
שליט, א. ההיסטוריה של עם ישראל, התקופה ההלניסטית, ירושלים תשמ"ג.
שנתון מוזיאון הארץ, יג, תשל"א, עמ' 11 ואילך.
Bellinger, A. ap. Kraeling, C. Gerasa, p. 500.
Brunnow, R.E. Domaszewski, A. Die Provincia Arabia, Strassburg 1901, Pl. X, p. 108.
Gutmann, Y. Scripta Hierosolmitana, Jerusalem 1954, pp. 36 sqq.
Martin, C.f. op. cit. (Note 1), pp. 163 sqq.: A. von Gerken, Griechische Stadteanlagen, Berlin und Leipzig, 1924, pp. 62 ff..
Mosse, C. La tyrannie dans la Grece antique, Paris, 1969.
Roger, E. The Second and Third Coinage of Tyre, American Numismatic, Society, Numismatic Notes and Monographs, New York 1957. 88-92.
Rostovtzeff, M. The Social and Economic History of the Hellenistic World, I-III, Oxford 1941.
Stucchi, S. Cirene 1957-1966, Tripoli 1967, pp. 121-27; pigs. 97, 100, 114, 116.

תגים:

סלבקים · סלווקוס · יוונים · הלניזם · הלניסטית · פוליס · חשמונאים · יהודיםמוקדון · פומפיוס · מקבים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הערים ההלניסטיות בארץ ישראל בתקופת החשמונאים", סמינריון אודות "הערים ההלניסטיות בארץ ישראל בתקופת החשמונאים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.