מלחמת העוולם הראשונה והשפעתה על הסכסוך הערבי-ישראלי בארץ ישראל

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:

מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. המטרה

פרק א: האימפריה הבריטית וא"י בשלהי המאה ה-19

פרק ב: מראשית התנועה הציונית ועד הצהרת בלפור
א. מציונות מדינית לציונות מעשית
ב. היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה

פרק ג: התפתחות הזהות הלאומית הפלסטינאית ומרכיביה
א. בתקופת האימפריה
ב. עד העשור הראשון למנדט
ג. עמדת העיתון פלסטין כלפי העולם הערבי וכלפי הציונות
ד. הציונות כפי שמשתקפת בעיתון פלסטין

סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
א. הצגת הבעיה
1) מדינה לשני לאומים
ארץ-ישראל הייתה מדינה ללא לאום ששני לאומים ללא מדינה התרוצצו בקרבה.1
מנקודת-ראות משפטית, אזרחיה של היחידה הטריטוריאלית שהיותה את ארץ-ישראל המנדטורית היו אזרחים פלשתינאים, אולם הייתה זו הועדה המלכותית הבריטית של לורד פיל, ב-1937, שקבעה "שאכן הגיעה השעה להכיר במהותה האמיתית של הנתינות הפלשתינית (א"י) שאינה אלא פורמולה חוקית נטולת כל תוכן מוסרי".
ביסודה של קביעה זו הייתה מונחת ההכרה בקיומה של תודעת-זהות נפרדת של שתי העדות הלאומיות - הרוב הערבי והמיעוט היהודי. הנאמנות הראשונית של שתי הקבוצות הלאומיות לא הייתה נתונה בשום תקופה למסגרת הפורמלית של השלטון המנדטורי. לעומת זאת כבר מסוף מלחמת העולם הראשונה וראשית תקופת המנדט הבריטי התפתחו ניצנים של מערכות פוליטיות אוטונומיות של שתי האוכלוסיות שקיימו דרגות שונות של זיקה ערכית סמלית ומוסדית לתנועה הציונית מזה ולתנועה הלאומית הערבית מזה. כתוצאה מכך חרגה ארץ-ישראל המנדטורית מדפוס של "מדינת-לאום" משתי בחינות שונות2: מצד אחד התפלגה האוכלוסייה לקבוצות לאומיות נפרדות; מצד שני ראו עצמן שתי הקבוצות הלאומיות כחלק מישויות לאומיות שאינן מצטמצמות בגבולות ארץ-ישראל המנדטורית. על רקע זה צמח המושג של "הישוב היהודי בארץ-ישראל" שנתפס, אם גם לא הוגדר
הדבר במפורש, כמערכת פוליטית החותרת לאוטונומיה בבחינת "מדינה בדרך" או "מדינה בתוך מדינה".

2) מאבק לשחרור לאומי
בעיית הטריטוריה היתה מאז ומעולם בעיה ראשונה במעלה במקום בו נפגשים שתי תרבויות שונות ושני עמים שונים המעוניינים להתקיים באותה טריטוריה.
הבעיה הראשונה בעניין זה היא ההתקוממות הנוצרת מצידו של אותם עם "כבוש" המעוניין לסלק את הכובש. הבעיות האחרות הנובעות מכך הן אלו היוצרות את עניין הזהות הלאומית, הרצון לשחרור וכד'. תושבי הארץ הערבים הקימו קול צעקה בראותם את המפעל הציוני, למרות שמעולם לא ניסו באופן ממשי להקים בארץ מדינה עצמאית .3
מאבקי שחרור במקרים אחרים כוונו לסלק את השליט. המקרה הפלסטיני הינו מיוחד במינו כי בו יש קודם כל את הבעיה לארגן את העם לישות היות והפלסטינים מאז ומעולם התבלטו בחוסר ישות מוגדרת. יש לזכור כי במחצית הראשונה של המאה הנוכחית רוב העמים הערבים במזרח התיכון קיבלו עצמאות: ירדן, סוריה, מצרים, עירק ערב הסעודית עוד. רק הפלסטינים היו ממורמרים היות ולא הצליחו להגיע לשלטון עצמי.
התנועה הלאומית הפלסטינית נאלצה להתמודד מראשיתה עם התנועה הלאומית הציונית וכישלונה במאבק זה מנע ממנה הקמת מדינה. לכן המאבק הפלסטיני נשען מראשיתו על כוחן של מדינות ערב, על האידיאולוגיות הפאן ערביות ופאן אסלאמיות ועל הקמת ארגון שחרור לאומי.4

ב. המטרה
לצורך דיון יעיל בנושא: יחסי יהודים ערבים בא"י סמוך לפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה, בחרתי לסקור מנקודת מבט היסטורית את מעורבותם של שלושה גורמים עיקריים: הבריטי, היהודי והערבי-פלשתיני. אשר לדעתי תרמו בצורה זו או אחרת לניצני הסכסוך הערבי-יהודי בא"י שהחל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה ונמשך ביתר שאת לאחריה, ולמעשה עד ליום זה:
1. הגורם הבריטי: יחסה של האימפריה הבריטית לא"י בשלהי המאה ה-19 ובמלחמת העולם הראשונה.
2. הגורם היהודי: מראשית התנועה הציונית - ועד הצהרת בלפור: מציונות מדינית לציונות מעשית, החל מהעליה השניה ועד סוף מלחמת העולם הראשונה.
3. הגורם הערבי: התפתחות הזהות הלאומית הפלסטינית, שניצניה החלו בתקופה העות'מאנית (בחרתי לסמוך בעיקר על מאמרים מהעיתון פלסטין).
4. נסכם בשורשי היווצרותה של מערכת היחסים שבין יהודים לערבים.
___________________________
1 ד. הורוביץ, מ. ליסק. (1977). מישוב למדינה ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהילה פוליטית. הוצאת עם עובד ת"א, עמ' 11. (להלן: הורוביץ ליסק).
2 שם, עמ' 13.
3 י. לונץ. שורשיה ומקורותיה של התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה. תדפיס
מהמכללה, עמ' 33-32. (להלן: לונץ).
4 שם, עמ' 47.

מקורות:

אבן שושן, ד. (1966). תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל, (כרכים א-ב).
אלבוגן, א. (1957). דברי ימי ישראל במאה שנים האחרונות, הוצ' עם עובד ת"א.
אליאב, מ. (1978). ארץ ישראל ויישובה 1947-1777, ירושלים, כתר.
אליאב, מ. (עורך) (1994). במצור ובמצוק ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ירושלים, יד בן צבי.
אלמליח, א. (תרפ"ח). ארץ ישראל בימי מלחמת העולם וקורות א"י מיום שביתת הנשק ועד סוף נציבותו של סר הרברט סמואל, ירושלים, דפוס סולל.
בן-אריה, י. וי. ברטל. (עורכים) (1983). ההיסטוריה של ארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, כרך שמיני, ירושלים.
בן צבי, י. (1962). ארץ ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני, ירושלים.
בן ששון, ח.ה. (עורך) (1969). תולדות עם ישראל, הוצאת דביר ת"א, חלק שני פרק ד'.
האנציקלופדיה העברית כרך ו' "ארץ ישראל", עמ' 569-504.
הד, א. (תשכ"ט). ארץ ישראל בתקופת השלטון העותמני, בעריכת משה מעוז, הוצ' אקדמון ירושלים.
הורוביץ, ד. ליסק. מ. (1977). מישוב למדינה ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהילה פוליטית. הוצאת עם עובד ת"א, עמ' 11. (להלן: הורוביץ ליסק).
ושיץ, י. (1947). הערבים בא"י, מרחביה: ספרית הפועלים.
לונץ. י. (ללא תאריך). שורשיה ומקורותיה של התנועה הלאומית הערבית בארץ ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה. (תדפיס מהמכללה)
מאור, י. (1964). שאלת היהודים בתנועה הליברלית והמהפכנית ברוסיה (1914-1890).
מינרצהגן, ר. (1973). יומן מזרח תיכון 1956-1917, חיפה: שקמונה.
ספר תולדות ההגנה, כרך ראשון, חלק שני, עמ' 532-531)
פורת, י. (1971). צמיחת התנועה הלאומית הפלסטינאית 1948-1929, ירושלים.
פורת, י. (1978). צמיחת התנועה הלאומית הפלסטינאית 1929-1918, ירושלים.
פרידמן הרמן, ק.ש. (תרצ"ט). יומן ארץ ישראל, אחיאסף ירושלים.
צריקובר, א. (תשי"ג). יהודים בעיתות מהפכה, הוצ' עם עובד ת"א.
שמעוני, י. (1947). מלחמת העולם הראשונה ופירוק האימפריה העותמנית, הוצאת עם עובד.
Bentwich, N. (1932). England in Palestine. London: Kegan Paul, Trench, Grebner and Co. Ltd.
Kedourie, E. (1970). The Chathan House Version and other Middle Eastern Studies. London: Weidenfeld and Nicolson.

תגים:

ארץ ישראל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מלחמת העוולם הראשונה והשפעתה על הסכסוך הערבי-ישראלי בארץ ישראל", סמינריון אודות "מלחמת העוולם הראשונה והשפעתה על הסכסוך הערבי-ישראלי בארץ ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.