האפשרויות לייסוד ממשל מטרופוליטני בישראל

תקציר העבודה:

סוגיית גודל העיר האופטימלית מעסיקה את בני האדם מאז תחילת תהליך העיור לפני אלפי שנים.
לתופעת העיור הנרחב, למין המאה התשע עשרה ועד ימינו היו השלכות חברתיות, כלכליות, פיזיות ומרחביות. על רקע המציאות החדשה ובעיותיה בוצעו מחקרים רבים ומגוונים בנושא זה על ידי חוקרים מדיסציפלינות שונות: כלכלה, תכנון ערים, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, פסיכולוגיה, הנדסה לסוגיה השונים, מדעי המדינה, מינהל ציבורי ועוד. תשומת לב החוקרים התמקדה בעיקר בחמישה היבטים עיקריים שונים אך משלימים: כלכליים, חברתיים, מינהליים, תכנוניים ופוליטיים-משפטיים.
העלייה ההמונית מארצות חבר העמים עוררה גל חדש של התפשטות מטרופולינית בישראל (רזין, 1996א). ההתפששת המטרופולינית בשנות התשעים שונה במאפיינים רבים מגלי התפשטות מטרופולינית בעשורם קודמים, "חזית ההתפשטות המטרופולינית" גולשת בעשור האחרון לתחומי השיפוט של מועצות אזוריות, שבהן דומיננטיים קיבוצים ומושבים שפעלו בעבר כבלם להתפשטות עירונית.
בשנות התשעים הצמיחה המטרופולינית מתרחשת בתנאים של כוח פוליטי מפוצל יותר מאשר בעבר. כיווני הצמיחה נתונים פחות לשליטת מנגנוני תכנון מרכזיים ומושפעים יותר מיוזמות של פירמות עסקיות ומאינטרסים של בעלי הזכויות בקרקע ושל הרשויות המקומיות. רשויות מקומיות רבות מעוניינות לפתח אזורי תעשייה ותעסוקה בתחומיהן, כדי לזכות בנתח מהמיסוי המקומי על שימושי קרקע עסקיים, משום שהם רווחיים ביותר לרשות המקומית. כתוצאה מכך גוברת התחרות בין הרשויות המקומיות על שימושי קרקע המניבים מסים מקומיים גבוהים. (רזין, 1996ב)
הגלובליזציה של הכלכלה והקושי הגובר של ממשלות לאומיות להשפיע על מגמות כלכליות, בפרט ברמה האזורית, מעמיד בפני ערים ואזורים מטרופוליניים אתגרים חדשים בתחום הפיתוח הכלכלי המקומי. (נחמיאס, 1996)
על הערים והאזורים לנקוט באסטרטגיות פיתוח המסתמכות על יתרונות שהם יכולים להציע בשווקים לאומיים ובינלאומיים. יתרונות כאלה עשויים לכלול מקבצי תעשיות ופעילות כלכלית שלאזור יש בהם יתרונות להתקבצות כמו ריכוז קבלני משנה ולקוחות, תשתית מתאימה, כוח אדם מתמחה או זרימות אינפורמציה; תפקודים שהאזור נהנה בהם מיתרונות מיקום מיוחדים כמו נגישות תחבורתית או פוטנציאל תיירותי ; מיומנויות של כוח העבודה הנוקומי; או יתרונות שמקורם במאפייני הקהילה והסביבה המקומית, כלומר איכות החיים שהאזור מציע. (מזור וסופר, 1996).
נוסף על ההשקעות בשיפור התשתית, בשיפור המיומנויות של כוח העבודה ובשיפור איכות החיים, מתחרים ערים ואזורים על משיכת השקעות באמצעות מתן תמריצים למשקיעים כמו הטבות מס, ובאמצעות מאמצי שיווק וקידום הדימוי המקומי. (מאור, 1996).
מטרופולין אינדיאנפוליס היא אחת הבודדות בארצות הברית שהצליחו להקים מסגרת של שלטון מטרופוליני; זאת באמצעות פשרות, כמו אי הכללת אזורי המיסוי המקומיים ואזורי בתי הספר המקומיים בעיריית הגג. משמעותן של פשרות אלו הייתה ויתור על יעד של צמצום פערים. אך לעיריית הגג היו הישגים בולטים בקידום הפיתוח הכלכלי בזכות יתרונותיה במימון הפיתוח, ברמת הניהול, ביציבות הפוליטית המקומית ובבניית הדימוי המקומי. (רוזנטאוב ורזין, 1996)
הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית הפוקדת את מדינת ישראל בשנות התשעים מוטה במידה רבה כלפי מרכז הארץ ומתבטאת בהאצת תהליך ההתפשטות המרחבית של מטרופולין תל אביב. תהליך זה מתאפיין בהתקדמות "גל ההתפשטות המטרופולינית" לעבר שטחים חקלאיים שבידי המגזר הכפרי-שיתופי, שטחים ששנים היו בלם ללחצי העיור במישור החוף. (רזין, 1996א)
השוליים העירוניים-כפריים של מטרופולין תל אביב מתאפיינים, לפיכך, בלחצי פיתוח כבדים, המחוללים שינוי ניכר במערך שימושי הקרקע שלהם. לחצים אלה כוללים יזמות ציבוריות, שמטרתן הגדלת היצע הדיור למגורים במרכז הארץ, ויזמות פרטיות המונעות על ידי האפשרות לזכות ברווחים גבוהיים בשל עליית ערך הקרקע והאפשרות החדשה להסב קרקע חקלאית לשימושי קרקע למגורים ולעסקים. (רזין, 1996א)
בשוליים העירוניים-כפריים יש מגוון רחב של צורות יישוב, קיבוצים, מושבים, יישובים עירוניים מטיפוסים שונים ויישובים כפריים-פרבריים.
הקיבוצים והמושבים, שהיו בעבר המרכיב הדומיננטי במרחב זה, עוברים כיום תמורות מהותיות, והתוצאה היא שינוי באינטרסים המנחים אותם בתחום פיתוח הקרקע ובתחום ארגון השלטון המקומי. (רזין וחסון, 1992)

במסגרת הסימנריון "סדר עירוני חדש בשלטון המקומי", בחרתי לדון באפשרות לייסוד ממשל מטרופוליטני בישראל. במסגרת דיון זה נתמקד בעיקר בנושאי המשנה הבאים:
* הפרובלמטיקה בניסיונות לאחד רשויות מקומיות בישראל; תוך ניתוח מקיף של נושא הרפורמה המונציפלית, אירגון השלטון המקומי והפיתוח המקומי.
* נציג המלצות ממוסדות בנדון באמצעות "מסמך עקרונות למדיניות פיתוח מטרופולין תל אביב".
* נציג לקחים מהמטרופולין "אינדיאנפוליס".

תוכן העניינים:
מבוא
א. כללי
ב. המטרה

רפורמה מוניציפלית
א. הגדרתה של רפורמה מוניציפלית
ב. שיקולים מנחים בביצוע רפורמות מוניציפליות
ג. דפוסי רפורמות מוניציפליות
ד. יתרונות וחסרונות למיזוג רשויות מקומיות
ה. שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות
ו. ממשל מטרופוליני
ז. המדיניות הנהוגה בישראל בנוגע לרפורמות מוניציפליות

ארגון השלטון המקומי והפיתוח המקומי
א. חמישה מימדים של מערכות שלטון מקומי
ב. ארגון טריטוריאלי ופיתוח מקומי
ג. ביזור פיסיקלי ופיתוח מקומי

מטרופולין תל-אביב
א. כללי
ב. הנחות תוכניות הפיתוח
ג. חלופות הפריסה המטרופולינית
ד. מסקנות צות התכנון

עיריית גג במטרופולין אינדיאנפוליס
א. כללי
ב. Uni Gov
ג. תוצאות הקמתה של עיריית הגג
סיכום הלקחים מהניסיון האריקאי
למערכת השלטון המקומי בישראל
א. הדיון והסיכום בלקחים
ב. היישום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אוסטרום. ו., טיבאוט, מ.צ. וורן, ר. (1974). "ארגון הממשל באזורים מטרופלינים: חקירה תאורטית", מתוך הכנס הארצי ה- 6 לשלטון ומינהל מקומי. תמורות באירגון ובמינהל המקומי: מבנים ארגוניים חדשניים ברפורמה המטרופולינית, עמודים 3-25 ירושלים.
אלעזר, ד. וקלכהיים, ח. (עורכים). (1987). השלטון המקומי בישראל, המרכז הירושלמי לעיניני ציבור ומדינה. ירושלים.
בן שחר, ח. (1974). "רפורמה מוניציפלית בגוש דן ", מתוך הכנס הארצי ה- 6 לשלטון ומינהל מקומי. תמורות באירגון ובמינהל המקומי: מבנים ארגוניים חדשניים ברפורמה המטרופולינית, עמודים 49-80, ירושלים (1974).
גבאי, מ. (1981). "התפתחויות בעולם התכנון והשלטון המקומי", עיר ואזור 2(4), עמודים,77-82.
גבאי, מ. (1995). המיסוי המקומי בעולם, נייר עבודה, ירושלים, משרד הפנים, היחידה למחקר מוניציפאלי.
גבאי, מ. וציקורל, י. (1980). "תכניות לשילוב מטרופוליני בישראל . סקירה". מתוך חוברת הכנס ה7- לשלטון ולמנהל מקומי, תמורות בארגון ובמנהל המקומי חוברת מספר 1. עמודים 41-48, ירושלים.
דו"ח הועדה הממלכתית לענייני השלטון המקומי (ועדת זנבר). (1981). השלטון המקומי בישראל, ירושלים, יוני 1981.
חזן, א. (1995), גבולות השיפוט של ירושלים 1993-1948, ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל.
טורגובניק, א. (1974). "בעיות מטרופוליטאניות ופתרונותיהן". (1974). מתוך: הכנס הארצי ה6- לשלטון ולמנהל מקומי, תמורות בארגון ובמנהל המקומי: מבנים ארגוניים חדשניים ברפורמה המטרופוליטנית, עמ' 47-26, ירושלים.
כץ, י. ומבורך, ב. "ניהול השילטון המקומי בעידן ההפרטה הגלובאלית", בעיות בינלאומיות- חברה ו מדינה, ל"ג (62), עמי 51-59.
מאור, ז. (1996). הקרב על תוכנית המטרופולין, הארץ/נדל"ן, גליון מס' 5,7 במאי, עמ' 15.
מזור, א. וסופר, מ. (1996). תכנית אב לישראל 2020, "תמונת העתיד", טיוטה וראשי פרקים לדיון, ישראל 2020, תכנית אב לישראל בשנות האלפיים, שלב ג' - דוח מס' 6, חיפה הטכניון, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
נחמיאס, ד. (1995). "רפורמה מוניציפאלית במינהל עירוני", דוד נחמיאס וגילה מנחם, בעיות בינלאומיות - חברה ו מדינה, ל"ג (62), עמ' 25-38 .
פיגורה, י. (1987). הועדה הממלכתית לענייני השילטון המקומי (ועדת זנבר:1981): ניתוח והערכה, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, החוג למדע המדינה, יוני 1987.
פייטלסון, ע. (1995). מדיניות שטחים פתוחים בליבת ישראל: עקרונות ודרכים ליישום, ירושלים : מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
פלזנשטיין, ד. (1994). העיר כיזם- קידום הפיתוח הכלכלי המקומי, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, ירושלים.
פרנקל, א. (1994). מודל חיזוי שטחי קרקע לשנת 2020, ישראל 2020, תכנית אב לישראל בשנות האלפיים, שלב ב' - דוח מס'19 , חיפה : הטכניון, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
צ'רצ'מן, א. (1990). "שיתוף הציבור בחברה דמוקרטית", מתוך: יום עיון בנושא מעורבות הציבור בתהליכי תכנון עירוני, שנערך ביוזמת האגודה לקיום מינהלות שכונתיות בירושלים, אוקטובר 1990.
רוזנטאוב, מ. ורזין, ע. (1996). "ממשל מטרופוליני ופיתוח: לקחים מאינדאנפוליס" ירושלים : מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
רזין, ע. (1991). יוזמה מקומית כמנוף לצמיחה עירונית: מגמות בהתפתחות מערכת הערים במישור החוף הדרומי של ישראל, פרסום מס' 27 של המכון ללימודים עירוניים ואזוריים, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית ירושלים, ירושלים.
רזין, ע. (1996א). תמורות בשוליים העירוניים-כפריים במטרופולין תל אביב: השלכות על השלטון המקומי, ירושלים : מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
רזין, ע. (1996ב). מדיניות ארגונית-מרחבית להגשמת "תמונת העתיד": מפת השלטון המקומי בישראל לשנת 2020, בתוך: מדיניות כלכלית-מרחבית-ארגונית להגשמת "תמונת העתיד", ישראל 2020, תכנית אב לישראל בשנות האלפיים, שלב ג' - דוח מס' 11 , חיפה: הטכניון.
רזין, ע. וחזן, א. (1994). פיתוח מרכזי תעשייה ותעסוקה: ממד השלטון המקומי, ירושלים, מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
רזין, ע. וחסון, ש. (1992). התווית גבולות בין מועצות אזוריות לעיירות פיתוח עקרונות ולקחים מן הקונפליקט סביב המפעלים האזוריים בנגב, עיר ואזור, 22: 89-72.
רזין, ע. (1994). לקראת רפורמה מוניציפלית במטרופולין תל אביב בשנות התשעים, ירושלים : מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
שוורץ, מ., אפלבום, ל., קידר, פ. ובנין, ת. (1994). המועצות האזוריות בעידן של תמורות, האתגר של תכנון הפיתוח, רחובות: המרכז ללימודי הפיתוח.
שחר, א., ראש צוות תכנון מטרופוליני (1996). מסמך עקרונות למדיניות פיתוח מטרופולין תל-אביב, שלב ב' , תרחישים וחלופות לפיתוח המטרופולין, דוח ביניים מס' 3, תל אביב.
שחר, א. (1994). "גישה מטרופוליטנית לתכנון המרחב המעוייר של תל- אביב", דוד ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. עמ' 305-320.
שלאין, א. ופייטלסון, ע. (1996). מדיניות השמירה על קרקע חקלאית: התהוותה, מיסודה וערעורה, ירושלים , מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.
Barlow, I.M. (1981). Spatial Dimensions of Urban Government, Chichester: Research studies press.
Leemans, A.F. (1970). Changing patterns of local government, The hague.
Liebman, L. (1972). "Metropolianism and Decentralization" No. 1 in series of the government of metrupolitan Regions, Lowdon Wingo (ed). Washington D.C. resources for the future, pp. 43-56.
Richardson, H.W. (1969). Regional Economics: location theory, urban structure ans regional change, New York.
Richardson, H.W. (1973). The Economics of Urban Size, England: Saxon Hours.

תגים:

עיור · תיכנון עירוני · רשות מקומיות · רפורמה · עיריית גג · איגוד ערים · מוניציפלי · אורבאניזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האפשרויות לייסוד ממשל מטרופוליטני בישראל", סמינריון אודות "האפשרויות לייסוד ממשל מטרופוליטני בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.