תקנת השוק במשפט הישראלי

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
1. הקדמה
2. תקנת השוק במשפט הישראלי
3. מקורה של תקנת השוק במטלטלין
א. התנאים להחלתו של הסעיף
ב. התפתחות הפסיקה
ג. דרישת התמורה
ד. תוצאותיה של תקנת השוק
ה. משפט משווה
4. מקורה של תקנת השוק במקרקעין
א. התנאים להחלתו של הסעיף
ב. התפתחות הפסיקה
ג. אמצעים להקטנת הסיכון לביצוע עסקאות ברכוש הזולת
ד. חידושי הפסיקה
ה. הדין הרצוי
5. מקורה של תקנת השוק במשכון
א. הנכסים אותם ניתן למשכן
ב. השוואה בין תקנת השוק בחוק המכר לבין חוק המשכון
ג. הממשכנים עליהם חלה תקנת השוק
ד. הדרך בה נוצר המשכון ע"י הממשכן
ה. תוצאותיה של תקנת השוק
ו. תקנת השוק בתלמוד
6. בביבליוגרפיה

הקדמה
תקנת השוק עניינה במכר ומישכון של מטלטלין\מקרקעין גנובים. היא דנה בקונפליקט שבין רוכש נכס בתום לב ובין אדם שמכירת הנכס פוגעת בזכויותיו לגבי הממכר. בהתקיים תנאי תקנת השוק- במקרקעין או במיטלטלין - זוכה רוכשת של נכס בבעלות נקייה אף אם רכשה אותו ממי שלא היתה לו בעלות שכזו. זוהי מערכת דינים שבאה לתת ביטחון בעסקאות, אם אדם עושה עסקה במיטלטלין ועומד בתנאיה ומשלם בעדו, תקנת השוק מבטיחה שהנכס ישאר אצלו ולא יהיה כפוף לבעיות שיצוצו. הדבר בא לעודד מסחר ולהעניק בטחון בעסקאות. דיני תקנת השוק הם תת-קבוצה של קטגוריה משפטית רחבה יותר: דיני התחרות, אשר מסדירים מצבים של תביעות של זכויות סותרות של צדדים שאין ביניהם קשר חוזי ישיר. תקנת השוק עוסקת במצבים בהם הזכות המאוחרת בזמן מתנגשת בזכות הבעלות (בנבדל מזכויות אובליגטוריות), ואף - בהתקיים דרישות תקנת השוק - גוברת עליה. שנית, בנבדל מדיני התחרות הרגילים, על-מנת שבעלת הזכות המאוחרת תגבר, אין די בכך שיתקיימו דרישות תום-הלב והתמורה; עליה לעמוד גם בדרישות מחמירות נוספות, הנוגעות למאפייני השוק בו נרכש הנכס. כך, לא ניתן להשיג טהירות כאמור ביחס לכל נכסי המקרקעין והמיטלטלין, אלא רק ביחס למקרקעין רשומים ומוסדרים וביחס למיטלטלין הנמכרים בשוק הפתוח. קיים פיתוי ברור לקשר בין שני מאפיינים אלה, ולטעון כי הסיבה לכך שבהקשר של דיני תקנת השוק תגבר בעלת הזכות המאוחרת בזמן רק אם יתקיימו דרישות מחמירות במיוחד נגזרת מהכוח העודף של הזכות המוקדמת בזמן. במידה מסוימת ניתן להסכים לטענה זו. ברם, הסבר זה הוא חלקי בלבד. ההסבר העיקרי לייחודם של דיני תקנת השוק נוגע לאפשרות לכונן מנגנוני ביטוח אשר יקהו את העוקץ של מצבי התחרות. הדרישות המחמירות נועדו לתעל שחקנים שונאי-סיכון למסלולי רכישה בטוחים .1
תקנת השוק במשמעותה המקורית והמקובלת נועדה לקבוע את הזכויות והחבויות במחלוקת בין בעליו של רכוש שנגנב ממנו לבין מי שקנה את הרכוש בתום לב, מבלי לדעת שהרכוש גנוב. עיקרה של טענת הבעלים היא שרכושו נגנב, לכן מן הצדק לחייב את השבת הגזילה לבעליה ומן הדין לא ליתן תוקף לקניית רכוש ממי שאינו בעליו ואינו מורשה על ידי הבעלים למוכרו. תשובת הקונה מבוססת על כך שהוא ביצע עסקת רכישה בתום לב, באמונה תמימה שהמוכר הוא בעל הנכס, קנה את הרכוש במיטב כספו ולפיכך אין זה צודק שהוא יהיה הניזוק ויוטל עליו להשיב את הרכוש לבעליו. מחלוקות כאלו אינן נדירות. הן לא היו מועטות בעבר והן רבות בהווה, מהטעם הפשוט שבימינו קיים רכוש רב מסוג של נכסי דניידי, מטלטלין, שערכם רב, אין קושי לגנבם וקל להעבירם ולמוכרם לאנשים תמימים וישרי דרך2. התלבטות המחוקק בבואו להכריע בין זכות הבעלים לבין טובת הקונה אינה קלה. תחיקה המעדיפה את זכות הבעלים עשויה לגרום חשש בלב הקונה שמא הרכוש המוצע לו לקניה הינו גנוב והוא יפסיד ממונו, מאידך תחיקה המעדיפה את הקונה מעלה את השאלה אם יש צדק בכך שהבעלים ינזק כאשר איתרע מזלו ורכושו נגנב. כל אומה ומדינה קבעה את דרכה שלה להכרעה במחלוקת שבין הבעלים הנגזל והקונה ההגון3 ועל כך ארחיב בהמשך.
-----------------------------------------------------------------------------
1.חנון דגן, תקנת השוק כביטוח, ספר ויסמן, מחקרי משפט לכבודו של יהושע ויסמן בעריכת שלום לרנר ודפנה לוינסון זמיר, תשס"ב-2002, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת י"ם, בע"מ 15.
2. אורי שטרוזמן, תקנת השוק, הפרקליט לד, תשמ"א, 353.
3. רות גורי, מכר בשוק פתוח, עיוני משפט ב תשל"ב-1972 , 92.

מקורות:

חנוך דגן, תקנת השוק כביטוח, ספר ויסמן - מחקרי משפט לכבודו של יהושוע ויסמן בעריכת שלום לרנר ודפנה לוינסון זמיר, תשב"ס-2002, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת י"ם.
אורי שטרוזמן, תקנת השוק, הפרקליט לד, תשמ"א.
רות גורי, מכר בשוק פתוח, עיוני משפט ב' תלש"ב-1972.

תגים:

השוק · תקנת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תקנת השוק במשפט הישראלי", סמינריון אודות "תקנת השוק במשפט הישראלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.