כתב וכתיבה

תקציר העבודה:

בתקופת הבית הראשון במאה הח' והז' לפני הספירה, פיתחו הארמים, תושבי האזורים שמצפון לארץ ישראל, כתב משל עצמם. כתב זה צמח מתוך הכתב הפיניקי, והיה כתב אלפביתי הדומה לכתב העברי.
לכתב הארמי נועד גורל מיוחד. במאות הח' והז' לפני ספירת הנוצרים שלטו האשורים על אימפריה גדולה, שבה ישבו עמים רבים אשר דיברו בשפות שונות והשתמשו בכתבים שונים. כדי לאחד את כל תושבי האימפריה ולהדק את הקשרים ביניהם, בחרו שליטי אשור בלשון הארמית ועשו אותה ללשון בינלאומית בכל רחבי האימפריה שלהם.
עם הלשון הארמית היה גם הכתב הארמי לכתב בינלאומי ושימש במסחר ובדיפלומטיה. הכתב הארמי האלפביתי היה עדיף בהרבה מכתב היתדות האשורי, שהיה מורכב ומסובך.
הבבלים והפרסים, יורשי האימפריה האשורית, קיבלו אף הם את הלשון והכתב הארמיים. בכל רחבי ממלכות בבל ופרס, מהודו ועד מצרים, השתמשו בארמית כלשון המנהל והמסחר.
בשל שימושו הנרחב, הלך הכתב הארמי ונעשה רהוט יותר. ראשי האותיות שהיו סגורות נפתחו, וכל קו מיותר הוצא מן האות, עד שנהיו האותיות פשוטות מאד. כך הלך הכתב הארמי והתרחק מן הכתב העברי והכתב הפניקי, ששמרו יותר על צורות קדומות וסגורות.
גולי בבל התרגלו לארמית במקומות גלותם. עם שובם ליהודה אחרי הצהרת כורש, הביאו עמם את הלשון הארמית כשפת יום-יום ואת הכתב הארמי שהיה מקובל על ידם. מאוחר יותר החל הכתב הארמי אף לשמש לכתיבת השפה העברית. וכך אנו מוצאים שבמאות האחרונות לפני חורבן הבית השני השתמשו לכתיבת הלשון העברית בשני סוגי כתב: הכתב העברי הקדום והכתב הארמי. אך הכתב הארמי הלך ודחק את רגלי הכתב העברי, עד שזה יצא לגמרי משימוש.
בתחילה השתמשו תושבי מדינת יהודה באותיות הארמיות, כפי שהיו מקובלות בכל רחבי האימפריה הפרסית. עם נפילת האימפריה הפרסית חדלה הלשון הארמית במידה רבה לשמש בתפקידה כלשון בינלאומית והיוונית החלה לתפוס את מקומה. עמים שונים החלו לפתח את הכתב הארמי לכתבים לאומיים משלהם. הכתב היהודי הוא אחד מכתבים אלה (כתבים אחרים מסוג זה הם הכתב הנבטי, הכתב התדמורי ועוד). תהליך זה נתרחש במשך מאת שנים של ימי בית חשמונאי ובית הורדוס. וכך נוצר "הכתב היהודי".
לאחר מרד בר-כוכבא פסק לגמרי השימוש בכתב העברי הקדום. הכתב היהודי המרובע, היה לכתב היחיד לכתיבת הלשון העברית. הכתב המרובע נדד ועבר עם היהודים לכל ארצות גלותם. עד המאה העשירית היה קשר הדוק עם ארץ ישראל ולכן לא היו הבדלים בצורת האותיות בין כתובות שנכתבו בארץ ישראל לכתובות שנכתבו בארצות אחרות.

תוכן העניינים:
מבוא
חומרי כתיבה
סגנונות הכתיבה
הממצאים בכתב העברי ובכתב העברי המרובע
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ירדני, ע. ספר הכתב העברי, כרטא ירושלים (תשנ"א), 1991.
קאסוטו, מ.ד., ליכט, ש., "כתב כתיבה" עמ' 373, 1988-1950, ע' טור סיני, ה. יבין, ש. רבין, ח. אנציקלופדיה מקראית, ירושלים.
גונן, ר., "הכתב העברי בימי בית שני", עמ' 45-34. תש"ל, ע. נוה, "תודות הכתב העברי", בהוצאת ג'רוסלם פוסט, ירושלים.
עדה ירדני, ספר הכתב העברי, כרטא ירושלים (תשנ"א) 1991, עמ' 115. להלן: ירדני.

תגים:

כתב עיברי · ארמים · בית ראשון · שפה · בלשנות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "כתב וכתיבה", סמינריון אודות "כתב וכתיבה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.