תהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים

תקציר העבודה:

במחצית המאה ה-19 הוקמו בארץ בתי הספר העבריים הראשונים. עצם הקמת מסגרת לימודית נחשבה אידיאל ואיש עוד לא חלם באותם זמנים על מוסדות להכשרת מורים. מאידך המורה נתפס בדרגה של מעין מורה הדור, הוא חש עצמו כמי שמקים את דור העתיד והיה בעל סטטוס גבוה הן בעיני הסביבה וכמובן בעיני עצמו.
בעשור הראשון של המאה קם המוסד הראשון להכשרת מורים. עם קום המדינה נכנסה גם הכשרת המורים למסגרת, כחלק ממערכת החינוך הארץ ישראלית. ככל שנקפו השנים פחת שכרו של המורה, פחתה יוקרתו והחל תהליך מעבר שבו מספר הגברים במקצוע הלך ופחת ומרבית העוסקים בהוראה היו נשים (קרמר והופמן, (1990 [1981]): 169).
תהליך זה, יצר מצב שבו המורות משנות החמישים והשישים שהיו חדורות הכרה בשליחותן הפדגוגית הוחלפו במורות אשר לא יחסו יוקרה למקצוע, בחרו בו כתוצאה מחוסר ברירה וראו בתעסוקתן - לא עוד שליחות כי אם עבודה ככל עבודה אחרת.
עם השנים השתנו לא רק טיפוסי העוסקים בהוראה כי אם גם הצרכים החברתיים השונים. בין השאר תרמה התפתחות הטכנולוגיה והשיפור ברמת החיים לנגישות יתר למקורות אינפורמציה, הן בצורה פיזית [כמו נסיעות לחו"ל] והן בצורה וירטואלית [כמו ישומי המחשב והאינטרנט]. על כל אלה ניצחה הטלוויזיה שהנפיקה תוכניות שונות, חינוכיות, דוקומנטריות ואקטואליות.
הצורך בהכשרת מורים הפך להיות מובהק, כאשר גלבוע (49 :1987) מציין כי הכשרה חינוכית מתייחסת ל"פיתוחן של כשירויות, מיומנויות ותכונות, הכרוכות בביצוע מטלות חשיבתיות המיועדות לצרכים כללים וחברתיים". מאז העשור הראשון למדינה היו אנשי חינוך ששאפו לזיקה בין האוניברסיטאות לבין המוסדות להכשרת מורים. שנות השמונים הובילו להערכות לקראת האקדמיזציה של שנות ה-90.
אולם האקדמיזציה של הכשרת המורים, לא הפכה את המורים לאקדמאים במובן המקובל של המילה, אלא יצרה ביקוש שנבע ממניעים ותמריצים שונים, בעיקר כלכליים. התמריץ הכלכלי הוביל לביקוש אשר גבר על ההיצע בקרב המורים הפעילים וכן בקרב אלה שלמדו על מנת להיות מורים בעתיד. תהליך זה של ביקוש גובר אפשר למכללות ובתי המדרש להכשרת מורים להפוך עם הזמן למוסדות אקדמאים ולהעניק תואר ראשון. תמריצים דומים ניתנו גם לבעלי תואר שני ומיעוט המקום במוסדות האוניברסיטאים הרגילים יחסית לביקוש הוביל לפתיחתן של שלוחות במייצגות אוניברסיטאות זרות, אשר על פי רוב מלמדות ברמה נמוכה ואף נחותה. מוסדות אלה מעניקים מקץ מספר חודשי לימודים תואר שני. תואר זה משפר את תנאי השכר והפנסיה של אנשי ההוראה.

מטרות המחקר
א. בדיקת תרומתו של התואר האקדמי למורים.
ב. בדיקת תרומת האקדמיזציה לשיפור ההוראה.

לצורך המחקר ערכתי שאלון בנושא אקדמיזציה והכשרה להוראה.

הערת מערכת: שאלון המחקר אינו מצורף לעבודה.

תוכן עניינים
מבוא
פרק א: הכשרת מורים - סקירה היסטורית
פרק ב: הכשרת מורים ותכניות לימודים - סקירת ספרות
פרק ג: ציפיות המערכת מתהליך האקדמיזציה
פרק ד: תוצאות האקדמיזציה
פרק ה: המחקר
דיון מסכם
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבירם, ר., "מערכת החינוך בחברה הפוסט-מודרנית: ארגון אנומלי בעולם כאוטי", בתוך: א., גור-זאב, (עורך), (1996), חינוך בעידן השיח הפוסט מודרניסטי, הוצ' מאגנס, ירושלים.
אורן, י., (1984), תורת החינוך החברתי, הוצ' יחד, ראשון לציון.
אלחאג', מ., (תשנ"ו), חינוך בקרב הערבים בישראל: שליטה ושינוי חברתי, הוצ' מאגנס, ירושלים.
ארנון, ר., ופרסקו, ב., "אקדמיזציה מול הכשרה מקצועית", בתוך: ש. גורי-רוזנבליט ונ. ולנשטיין, (עורכות), (1990), הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, ע"מ 49-75.
בן-פרץ, מ., גלעדי, מ., וקורץ, ח., "אפיוני תלמידים במוסדות להכשרת מורים", בתוך: ש. גורי-רוזנבליט ונ. ולנשטיין, (עורכות), (1990), הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, ע"מ 37-45.
גלבוע, א., (1990), מחשבת חינוך, הוצ' זמורה ביתן - איתאב, תל-אביב.
הדומי, ח., "דרכים בהכשרה בעידן האקדמיזציה", בתוך: ש. גורי-רוזנבליט ונ. ולנשטיין, (עורכות), (1990), הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, ע"מ 87-91.
זיו ש., "העמקת האקדמיזציה במערכת הכשרת עובדי הוראה", דפים 23, 1996, ע"מ 91-111.
יפה, ע., (1973), המורה בישראל הכשרתו והשתלמותו ב- 25 שנות המדינה, משרד החינוך והתרבות - המחלקה להכשרת עובדי הוראה, ירושלים.
יפה, ע., (1976), על מחנכים וחינוכם, משרד החינוך והתרבות - המחלקה להכשרת עובדי הוראה, ירושלים.
כספי, א., "זכו בדרבי", מוסף הארץ, 28.8.1998, ע"מ 12-13.
כפיר, ד., אריאב, ת., פייגין, נ., וליבמן, צ., (תשנ"ח), האקדמיזציה של ההכשרה להוראה ושל מקצוע ההוראה, הוצ' מאגנס, ירושלים.
כפיר, ד., פייגין, נ., ואדלר, ח., "השינויים באפיוני התלמידים במוסדות להכשרה להוראה משנות ה- 70 עד שנות ה- 90", מגמות ל"ז(3),1996, ע"מ 340-359.
כרמי, ש., (1986), תלמים ראשונים בחינוך העברי, הוצ' ראובן מס, ירושלים.
קרמר, ל., והופמן, י., "זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה", בתוך: ש. גורי-רוזנבליט ונ. ולנשטיין, (עורכות), (1990), הוראה - מקצוע, אומנות, אמנות?, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, ע"מ 167-176.
ראלי, ס., "המכללות האקדמיות להכשרת מורים נכשלו במשיכת סטודנטים איכותיים", הארץ, 3.3.1998 א', עמ' 1.
ראלי, ס., "משרד החינוך: נתוני הקבלה למכללות למורים גבוהים מאלה של רוב הפקולטות למדעי הרוח"- "חוקרת חינוך: הסטודנטים והמרצים במכללות להכשרת מורים- בינוניים", הארץ, 3.3.1998 ב', עמ' 5.
ראלי, ס., "המרדף אחר גמול ההשתלמות", הארץ, 2.9.1998 ג', עמ' 4.
שיינין, נ., (1996), התהליך האקדמי של הכשרת מורים בישראל, מאגנס, ירושלים.
Hamilton, D., "How the Curriculum Idea Was Grounded", for a meeting of the Collaborative Research Group on Effects of Change in Assessment Policy, held at the University of Illinois, 3-4th December 1987, pp. 1-7.
Hamilton, D., (1990), Learning about Education: An Unfinished Curriculum, Open University Press, Buckingham.
Johnson, M., "Definitions and Models in Curriculum Theory", Educational Theory 17, 1967, pp. 127-140.

תגים:

אוניברסיטה · השכלה · הכשרת · מורים · הכשרה · פדגוגי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים", סמינריון אודות "תהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.