ADHD בגיל הרך

תקציר העבודה:

שנות הגן מתאפיינות בהתפתחות שפתית, קוגניטיבית, חברתית ומוטורית. גם תהליך הלמידה של ויסות עצמי מתרחש לקראת סוף תקופת הגיל הרך ומשקף את המעבר מחוסר אונים ליכולת. היכולות נעות מההסתגלות למחזור החיים הקבוע של יום ולילה עד היכולת להירגע לאחר שסופקו הצרכים הבסיסיים. בהמשך מתפתחת היכולת לשלוט בצורה יעילה ברגשות ולרכוש בכך שליטה עצמית. ילדים בסוף הגיל הרך אמורים כבר להיות רגישים לסטנדרטים החברתיים של טוב ורע, להיות בעלי היכולת לצפות את תגובות המבוגרים ובכך גם לתכנן את פעולותיהם בהתאם.
המשימה העיקרית בגיל הגן היא רכישת השליטה בהתנהגות אגרסיבית ופיתוח התנהגויות פרו-חברתיות. לפיכך, עד גיל הכניסה לבית הספר ילדים ללא הפרעות התנהגות אמורים כבר לדעת לוסת את התנהגותם ולהתאימה לסביבת בית הספר (Arons et al; 2002).
בניגוד להתפתחות הנורמטיבית המתוארת לעיל ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (attention-deficit/hyperactivity disorder) להלן: ADHD, סובלים למעשה מליקוי התפתחותי בשליטה העצמית. הליקוי מורכב מבעיות בטווח קשב, בשליטה בדחפים וברמת הפעילות. אולם, הבעיות של קשב וריכוז באות לידי ביטוי לא רק בממדים אלו אלא גם באי-יכולתו של הילד לשלוט בהתנהגותו הנוגעת לזמן החולף ולהכיר במטרות ובתוצאות של פעולותיו (1997 ,Barkley).
ילדים בגילאי 5-0 הסובלים מ-ADHD, הם חלק מאוכלוסייה של בעלי הפרעות התנהגות בגיל הרך הנמצאת בסיכון גבוה לבעיות כרוניות כמו עבריינות, צריכת סמים והתנהגות אנטי סוציאלית. הסיכון הגבוה של ילדים בגיל הגן הסובלים מ- ADHD לפתח קו-מורבידיות עם התנהגויות חברתיות אגרסיבית, הפרעה התנגדותית
מרדנית (ODD) והפרעת התנגדות (CD) גורמת גם לסיכון גבוה יותר לפסיכופתולוגיה, דפיציט בכישורים החברתיים והישגים נמוכים בתחום האקדמי (Shelton et al ,1998).
המפתיע הוא שעל אף גיל ההופעה המוקדם של ההפרעה וההשלכות החמורות של הופעה מוקדמת זו, קיימים באופן יחסי מעט מחקרים המתמקדים ב ADHD בגילאי טרום בית הספר. ייתכן והרתיעה מטיפול ואבחון של ADHD בגיל הרך נובעת מהרתיעה מלתת תרופות, כמו ריטלין, לילדים כל-כך צעירים, מקושי להבחין בין התנהגות הנובעת מגילו הצעיר של הילד לבין הפרעת התנהגות, או מכך שהמאפיינים של ADHD הם בולטים פחות בסביבת הגן מאשר בסביבת בית הספר. עם זאת, כיום חל שינוי במגמה זו וחוקרים ומטפלים מבינים כי הבנה של גורמי החוסן והסיכון בגיל צעיר יכולה לעזור בעיצוב דפוסי אינטראקציה חיוביים כבר בגיל צעיר ובכך להקטין גם את הסיכון להתפתחותם של התנהגויות אנטי סוציאליות בגיל מבוגר יותר.
הקושי במחקר ובטיפול של הפרעות התנהגות בגילאים 5-0 נובע מהשינויים ההתפתחותיים המהירים ביותר החלים בגילאים אלו, מהרלוונטיות של הסביבה המטפלת הדינמית ומהקושי להבחין בין התנהגות נורמלית אשר תחלוף מאליה לבין סימני פתולוגיה. לעתים קרובות, התנהגויות כמו: התקפי זעם, אי-ציות, חוסר קשב ואגרסיביות אשר ניתן לפרש כסימפטומים של ADHD הם למעשה התנהגויות נורמטיביות המשקפות את השלב ההתפתחותי של ילדי גן. לפיכך, חשוב לראות את התנהגותו של הילד בקונטקסט של הגיל ולא רק בקונטקסט של הסימפטום. ככלל, עצם האבחון בגיל זה הוא דו ערכי: מחד גיסא, קביעת אבחנה ברורה ומקובלת בשירותי הבריאות והחינוך הנה תנאי מוקדם לקבלת משאבים טיפוליים וחינוכיים כאחד. כמו כן, פנייה להתערבות מוקדמת לא רק מועילה לילד עצמו, אלא גם מחזירה את תחושת השליטה להורים, אשר עד כה עמדו חסרי אונים מול הבעיות של ילדם. מאידך גיסא, יש חסרונות ברורים לשימת תווית מוקדמת של ADHD, שכן מהימנות האבחנה בגיל זה נמוכה למדי וביטול מאוחר יותר של האבחנה אינו מוחק
את תדמיתו השלילית של הילד בעיני עצמו ובעיני אחרים.
בעבודה זו נסקור את הקשיים באבחון ובקביעת השכיחות של ADHD בגיל הינקות ובגיל הרך ואת האפיונים החברתיים והקוגניטיביים הייחודיים לגיל ולמגדר. בהמשך נסקור את השינוי שחל במעבר מהגן לכיתה א' ואת חשיבותו של הטיפול ההתערבותי בגיל זה.

תוכן העניינים:
מבוא
שכיחות ואבחון ADHD בגילאי 5-0
אפיוני ADHD בגיל הינקות
אפיונים התנהגותיים, חברתיים של ADHD בגיל הרך
אפיונים קוגניטיביים של ADHD בגיל הרך
ADHD בקרב ילדות
ADHD בשנות בית הספר הראשונות
חשיבות הטיפול ההתנהגותי בגיל הגן
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

קרן, מ. "הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך". לחיות עם הפרעת קשב וריכוז. תל-אביב: הוצאת דיונון, 2001, עמ' 75-89.
American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th ed. (1994) Washington, DC, American Psychiatric Press.
Arons, B.S., Katz-Leavy, J., Wittig, A.C., Holden W. (2002). Too young for ADHD: the potential role of systems of care. Journal of Developmental Behavioral Pediatrics, 23, 46-51.
Barkley, R.A. (1990). Attention deficit hyperactivity disorder: A handbook for diagnosis and treatment. New York: Guilford Press.
Barkley, R.A. (1997). Taking Charge of ADHD. The complete, Authoritative guide for parents. Guilford Press, New-York.
Biederman, J., Wilens, T., Mick, E., Spencer, T., Faraone, S. (1999). Pharmacotherapy of attention-deficit/hyperactivity disorder reduces risk for substance use disorder. Pediatrics 104, 120.
Beitchman, J.H., Wilson, B. Johnson, C.J. Atkinson, L., Young, A., et al.(2001). Fourteen-Year Follow-up of Speech/Language-Impaired and Control Children: Psychiatric Outcome. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 40, 75-82.
Campbell, S. B. Cluss, P. (1982). Peer relations of young children with behavior problems. In: Peer relations and social skills in childhood, Rubin, K.H. Ross, H.S. (eds.). New-York: Springer, 323-351.
Campbell, S. B., Ewing, L. J. (1990). Follow-up of hard-to-manage preschoolers: Adjustment at age 9 and predictors of continuing symptoms. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 31, 871-889.
Campbell, S.B. (1995). Behavior problems in preschool children. A review of recent research. . Journal of Child Psychology and Psychiatry, 36, 113.
Connor, D.F. (2002). Preschool attention deficit hyperactivity disorder: a review of prevalence, diagnosis, neurobiology, and stimulant treatment. Journal of Developmental Behavioral Pediatrics, 23, 1-10.
Degangi, G.A., Porges, S.W., Sickel, R.Z., Greenspen, S.I. (1993). Four year follow-up of a sample of regulatory disordered infants. Infant Mental Health Journal, 14, 330-343.
Gaub, M., Carlson, C. L. (1997). Behavioral characteristics of DSM-IV subtypes in a school-based population. Journal of Abnormal Child Psychology, 25, 110-120.
Greene, R.W., Biederman, J., Faraone, S.V., Ouellette, C.A., Penn, C., Griffin, S.M. (1996). Toward a New Psychometric Definition of Social Disability in Children with Attention-Deficit Hyperactivity Disorder. Journal of the American Academy of Child Adolescent Psychiatry, 35, 571-578.
Kadesjo, C., Kadesjo, B., Hagglof, B., Gillberg, C. (2001). ADHD in Swedish 3- to 7-Year-Old Children. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 40, 1021-1029.
Keenan, K., Wakschlag L.S., (2000) More than the terrible twos: The nature and severity of behavior problems in clinic-referred preschool children. Journal of Abnormal Child Psychology, 28, 33-46.
Lahey, B.B., Pelham, W.E., Stein, M.A., et al. (1998). Validity of DSM-IV attention-deficit/hyperactivity disorder for younger children. Journal of the American Academy of Child Adolescent Psychiatry, 37, 695-702.
Lavigne, J.V., Gibbons, R. D., Christoffel., K. K., et al. (1996). Prevalence rates and correlates of psychiatric disorders among preschool children. Journal of the American Academy of Child Adolescent Psychiatry, 35, 204- 214.
Lavigne, J., Arend, R., Rosenbaum, D., Binns, H., Christoffel, K., Gibbons, R., (1998) Psychiatric disorders with onset in the preschool years: Stability of diagnoses. Journal of the American Academy of Child Adolescent Psychiatry, 37, 1246-1254.
Mariani, M. A., Barkley, R. A. (1997). Neuropsychological and academic functioning in preschool boys with attention deficit hyperactivity disorder. Developmental Neuropsychology, 13, 111-129.
Mash, E.J. Johnston, C. (1982). A comparison of the mother-child interactions of younger and older hyperactive and normal children. Child development, 53, 1371-1381.
McGee, R., Partridge, F., Williams, S., Silva, P. A. (1991). A twelve-year follow-up of preschool hyperactive children. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 30, 224-232.
McGoey, K.E., Eckert, T.L., DuPaul G.J., (2002). Early intervention for preschool-age children with ADHD: a literature review. Journal of Emotional and Behavioral Disorders,
Merrell, K.W. (1993). Using behavior rating scales to assess social skills and antisocial behavior in school settings: Development of the School Social Behavior Scales. School Psychology Review, 22, 115-133.
Merrell, K. W., Wolfe, T.M. (1998). The relationship of teacher-rated social skills deficits and ADHD characteristics among kindergarten-age children. Psychology in the Schools, 35, 101-109.
Merrell, K. W. Boelter, E., (2001(. An investigation of relationships between social behavior and ADHD in children and youth: construct validity of the home and community social behavior. Journal of Emotional and Behavioral Disorders, 9, 260-269.
Prior, M., Leonard, A. Wood, G. (1983). A comparison study of preschool children diagnosed as hyperactive. Journal of Pediatric Psychology, 8, 191-207.
Richman, N., Stevenson, J., Graham, P.J. (1982). Preschool to school: a behavioral study. London: Academic press.
Sanson, A., Oberklaid, F., Pedlow, R., Prior, M., (1991). Risk indicators: assessment of infancy predictors of preschool behavior maladjustment. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 32, 609-626.
Saunders, B., Chambers, S. M. (1996). A review of the literature on attention-deficit hyperactivity disorder children: Peer interactions and collaborative learning. Psychology in the Schools, 33, 333-340.
Shelton, T.L., Barkley, R.A., Crosswait C., et al. (1998). Psychiatric and psychological morbidity as a function of adaptive disability in preschool children with aggressive and hyperactive-impulsive-inattentive behavior. Journal of Abnormal Child Psychology, 26, 475-494.
Sonuga-Barke, E. J., Lamparelli, M, Stevenson, J., Thompson, M., Henry, A. (1994). Behavior problems and pre-school intellectual attainment: The associations of hyperactivity and conduct problems. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 35, 949-960.
Sonuga-Barke, E.J., Daley, D., Thompson, M., et al. (2001) Parent-based therapies for preschool attention-deficit/hyperactivity disorder: A randomized, controlled trial with a community sample. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 40, 402-408.
Stein, M.A., Szumowski, E., Blondis, T.A. Roizen, N.J. (1995). Adaptive skills dysfunction in ADD and ADHD children. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 36, 663-670.
Stormont-Spurgin, M., Zentall, S.S. (1995). Contributing factors in the manifestation of aggression in preschoolers with hyperactivity. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 36, 491-509.
Weiss, G., Hechtman, L.T. (1993). Hyperactive children grown up(2nd ed.). New-York: Guilford press.
Whalen, C. K., Henker, B. (1985). The social worlds of hyperactive children. Clinical Psychology Review, 5, 1-32.
Whalen, C. K., Henker, B. (1998). Attention deficit/hyperactivity disorder. In T. H. Ollendick M. Hersen (Eds.), Handbook of Child Psychopathology. NewYork: Plenum.
Winnicott, D.W. (1957). Mother and child: A primer of first relationships. New York : Basic books.
Zentall, S. (1993). Research on the Educational Implications of Attention Deficit Hyperactivity Disorder. Exceptional Children, 60, 143-153.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ADHD בגיל הרך", סמינריון אודות "ADHD בגיל הרך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.