מנהג קשירת הרגליים בסין

תקציר העבודה:

על אף מה שנראה כהסבר פשוט לתופעת קשירת הרגליים נראה כי קיימים הסברים רבים אחרים. עם זאת, בבואנו לחקור את מנהג קשירת הרגליים עולה הבעיה העיקרית של מיעוט המקורות המוקדמים על המנהג. העובדה היא, שהמקורות מתקופות של שושלות מוקדמות מהם ניתן לשאוב מידע זה הם מועטים ביותר: רוב הידע נשאב מתוך כתבים, ציורים וצילומים של המאה ה-19 והמאה ה-20. כמו כן, רבים ממקורות אלו משקפים נקודת מבט מערבית שכן רובם נכתבו על ידי מיסיונרים או על ידי תנועות לוחמות כנגד קשירת הרגליים.
החוקרים חלוקם בדעתם לגבי הסיבות לקשירת רגלי הנשים. חלקם, ביניהם Du Fangqin, טוענים כי קשירת הרגליים הייתה אמצעי לריתוק הנשים לביתם ובכך להפוך אותן למשרתות ולכלי לתאוותיהם של הגברים. לדידם של חוקרים אלו, קשירת רגלי הנשים סימלה הן את קלונן והשפלתן של הנשים והן את ההתנוונות המוסרית של הגברים. לעומת זאת, ישנם חוקרים התולים את הסיבה לקשירת הרגליים בהתפשטותה ובצבירת כוחה של הפילוסופיה הניאו קונפוציאנית אשר הביאה להתדרדרות במעמדן של הנשים בתחילת המאה ה-11. התומכים בגישה זו, רואים את מידת התפשטות התופעה כשילוב של גורמים חברתיים, פוליטיים, כלכליים, אידיאולוגים ותרבותיים. בנוסף, ישנם חוקרים השמים דגש על הסברים אחרים. Ebrey למשל טוענת, כי התפשטות התופעה של קשירת הרגליים קשורה בהגדרה מחדש של מושג הגבריות בתקופת שושלת Song שהייתה מעודנת, אומנותית ומהורהרת יותר מהגדרת הגבריות של תקופת שושלת Tang שהתבססה על הדימוי האקטיבי של האידיאל האריסטוקרטי של רוכב הסוסים, הצייד והספורטאי. שינוי באידיאל הגברי עלה באותו הקנה עם השינוי באידיאל הנשי: מאידיאל אקטיבי וחסון לאידיאל נשי עדין, שברירי ומופרד יותר. Ebrey מעלה השערה נוספת, שלא רק שמדובר בשינוי האידיאל של שני המינים אלא שמדובר במאמץ ליצור דיכוטומיה ברורה בין התרבות הסינית למנהגים הברבריים. Ropp לעומתה מציע, שייתכן והמנהג התפשט במאמץ להגן על הקדושה של ההירככייה ביחסי הג'נדר בתקופה של שינויים דרסטיים שהתרחשו בתקופת שושלת .Song ההסברים לתופעת קשירת הרגליים הם רבים ושונים ובעבודה זו אנסה להראות כי אין הסבר נכון או הסבר מוטעה אלא כל ההסברים יחד יוצרים את פנים שונות של אותה התופעה.

תוכן העניינים:
מבוא
ההיסטוריה של מנהג קשירת הרגליים
מעמד האישה בתקופות השונות בהן נפוץ מנהג קשירת הרגליים
המשמעויות של קשירת הרגליים
משמעויות חברתיות
המשמעות של קשירת הרגליים לדימוי הגוף הנשי
המשמעויות של קשירת רגליים כסמל לתרבות
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

Blake, C. F. (1994). "Footbinding in Neo-Confucian China and the Appropriation of Female Labor", Signs, Vol. 19: 682.
Ebrey, P. B. (1993). The inner quarters : marriage and the lives of Chinese women in the Sung period. Berkeley, University of California Press.
Feng, J. (1994). The Three-Inch Golden Lotu. Honolulu, University of Hawaii Press.
Jaschok, M. (1988). Concubines and Bondservants. London, Oxford University Press.
Ko, D. (1997). "The Body as Attire: The Shifting Meanings of Footbinding in Seventeenth - Century China", Journal of Women's History.8 (4): 9-21.
Ko, D. (2001). Every Step a Lotus: Shoes for Bound Feet. Berkeley: University of California Press, 2001
Llewellyn, B. (1966). China's Courts and Concubines. London, George Allen & Unwin,.
Levy, Howard S. Chinese Footbinding: the History of a Curious Erotic Custom. New York : W. Rawls, 1966.
Levy, H.S. (1992). The Lotus Lovers: The Complete History of the Curious Erotic Custom of Footbinding in China. Buffalo, NY, Prometheus Books.
Mace, D. & Mace, V. (1960). Marriage: East and West. New-York, Doubleday & co.
Mackie, G. (1996). "Ending Footbinding and Infibulation: A Convention Account", American Sociological Review. 61, (6): 999-1018.
Mann, Susan, 1987. "Widows in the Kinship, Class and Community Structures of Qing Dynasty China," Journal of Asian Studies 46 (1): 37-56.
Ping, W. (2000). Aching for beauty - Footbinding inChina. Minneapolis, University of Minnesota Press.
Soon, M.R. (1982). "The Status of Women in China: Yesterday and Today", Asia Studies, 20: 1-44.
Zurndorfer, H. T.(ed.). (1999). Chinese women in the imperial past : new perspectives. Leiden, Brill.

תגים:

אירוטיקה · קשירת רגליים · נשים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מנהג קשירת הרגליים בסין", סמינריון אודות "מנהג קשירת הרגליים בסין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.