עיגון מעמדו של ראש האופוזיציה כאמצעי לחיזוקה של האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
הקדמה
1. האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל
1(א). מבנה המערכת הפרלמנטרית.
1(ב). הכלים הפרלמנטרים העומדים לרשות האופוזיציה.
1(ג). אמצעי התקשורת ההמוניים.
1(ד).סיכום ביניים.
2. ההכרה הרשמית באופוזיציה הפרלמנטרית
2(א). עיגון מעמדו של ראש האופוזיציה בישראל
2(ב). החוק, עיקרו וחשיבותו הסמלית
3. מבט משווה - מעמדו של ראש האופוזיציה בבריטניה
3(א). ראש האופוזיציה בבריטניה
3(ב). התשתית אשר על בסיסה עומד ראש האופוזיציה בבריטניה.
3(ג). סיכום ביניים
4. כיצד נקבע ראש האופוזיציה
4(א). 11§ לחוק ומשמעותו
4(ב). בעיות בהגדרת האופוזיציה(11§(ג)
4(ג). בעיית הייצוג של אופוזיציה רב-מפלגתית
4(ד). ראש אופוזיציה אשר אינו מהווה אלטרנטיבה אמיתית לשלטון
4(ה). ראש האופוזיציה בממשלת אחדות לאומית
4(ו). ארגון האופוזיציה
5. השיפור במנגנוני החקירה והביקורת של האופוזיציה בפרלמנט
5(א). חובת רה"מ לעדכן את ראש האופוזיציה בענייני המדינה(13).§
5(ב). המעמד המיוחד של ראש האופוזיציה בכנסת(14§ לחוק החדש).
6. סיכום ומסקנות
6(א). סיכום.
6(ב). מסקנות.

הקדמה
כולנו יודעים, ועל כך אין מחלוקת, כי האופוזיציה מהווה אחת מהיסודות עליהם מושתתת כל שיטת משפט דמוקרטית. האופוזיציה נחוצה למשטר דמוקרטי כמו השלטון עצמו, וחופש פעולתה, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מרקמת המערכת הפוליטית הדמוקרטית, הוא תנאי לקיומו של משטר דמוקרטי. מסקנה זו נובעת, בין השאר, מן העובדה שהאופוזיציה היא יסוד חיוני בתחרותיות הפוליטית ובקיום חלופה לשלטון1. עם זאת, נראה כי האופוזיציה במדינת ישראל חלשה, ומתקשה לתפקד לנוכח כוחה של הממשלה והקואליציה. עצמתה של הממשלה, ובעיקר זו של ראש הממשלה, אף גברה נוכח עידן הבחירה הישירה. עקב מצב זה, גבר הצורך במנגנונים אשר יאזנו את יחסי הכוחות הבלתי שקולים שבין הקואליציה לבין האופוזיציה והוחלט לעגן באופן רשמי את תפקידו של ראש האופוזיציה במדינת ישראל, כפי שהדבר נעשה במדינות אחרות בעולם, דוגמת בריטניה.
אי-לכך, הוספו לחוק הכנסת, התשנ"ד 2 1994 -, הסעיפים 16 -11, אשר עוסקים בראש האופוזיציה (להלן, החוק החדש), ואשר מטרתם למסד ולחזק את האופוזיציה הפרלמנטרית הישראלית בכלל, ואת מעמדו של העומד בראשה של האופוזיציה, בפרט3. החוק החדש הנ"ל, הוא שיעמוד במרכז דיוננו, וזאת, בתוך המסגרת הכללית יותר של הדיון אשר יעסוק במצבה של האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל. במסגרת דיוננו, כפי שניתן להניח, אנו נתמקד בעיקר ביחסי הגומלין בין הקואליציה הממשלתית, לבין האופוזיציה בזירה מרכזית אחת-הפרלמנט. אין ספק כי האופוזיציה הפרלמנטרית מהווה נדבך חשוב בהבטחת אופייה הדמוקרטי של המערכת הפוליטית. האופוזיציה הפרלמנטרית הינה סם החיים של משטר דמוקרטי אמיתי, אשר פירושו מידה דומה של לגיטימיות לממשלה ולאופוזיציה הפרלמנטרית4, ועל כן מן הראוי לחזקה עד כמה שניתן. ואולם, נראה כי הניסיון אשר נעשה בחוק החדש לשפר את מצבה של האופוזיציה בישראל, וזאת ע"י עיגון מעמדו של העומד בראשה, נגוע במספר כשלים בסיסיים, ועל-כן הצלחתו לעמוד במטרה אשר הציב לעצמו היא חלקית בלבד.
בנידון זה, אנסה לעורר את הטענה כי כישלונו העיקרי של החוק החדש מגולם בניסיונו להעתיק מכשיר משיטת משפט אחרת, היא שיטת המשפט הבריטית, אל תוך שיטת המשפט הישראלית, וזאת מבלי לקחת בחשבון את השוני אשר קיים בין שני משטרים אלו.
בעיה נוספת אשר באה לידי ביטוי בחוק החדש, מגולמת בחוסר יכולתו לספק כלים אופרטיביים אמיתיים אשר יוכלו לשפר את יכולת תפקודה של האופוזיציה בפרלמנט באופן ממשי.

באופן כללי, יחולק דיוננו לשישה פרקים:
בפרק הראשון, אסקור, בקצרה, את עוצמתה של האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל, ואת יכולת תפקודה ביחס לקואליציה הממשלתית. כל זאת, תוך בחינת מבנה המערכת הפרלמנטרית בישראל, הכלים הפרלמנטרים אשר עומדים לרשות האופוזיציה הישראלית, והשפעתם של אמצעי התקשורת ההמוניים על יכולתה להוות חלופה לשלטון. פרק זה יהווה מעין רקע כללי לדיוננו, אשר בלעדיו תהא התמונה בלתי שלמה.
בפרק השני, יוצג עיקרו של החוק החדש, תוך הצגת סעיפיו השונים, ותוך ניתוח חשיבותו הסמלית לדמוקרטיה הישראלית בת זמננו. פרק זה יהווה גם את הבסיס עליו נעמוד בבואנו לבחון את המצב המשפטי אשר שורר בבריטניה, וזאת, בפרק השלישי. לנוכח העובדה כי הרעיון של עיגון מעמדו של ראש האופוזיציה בישראל, נשאב משיטת המשפט הבריטית, יוקדש הפרק השלישי לשאלה, מהם התנאים אשר הופכים את ראש האופוזיציה בבריטניה, לדמות מפתח במערכת זו, וכיצד תנאים אלו באים לידי ביטוי במבנה המערכת הפוליטית בישראל.
בזאת יסתיים החלק הראשון, והכללי של דיוננו, ויחל החלק השני אשר יוקדש לניתוח פרטני של סעיפיו המרכזיים של החוק החדש, וזאת, תוך שימוש במסקנות אשר הוסקו בחלק הראשון. על-כן, יוקדש הפרק הרביעי ל11§- לחוק החדש אשר קובע את הדרך אשר על-פיה נקבע מי הוא ראש האופוזיציה בישראל, ומגדיר את גבולותיה של האופוזיציה בישראל. בפרק השישי, נעסוק במנגנוני החקירה והביקורת הפרלמנטריים אשר מוסיף החוק החדש לאופוזיציה, וזאת ע"י ניתוח 13§, אשר עניינו, חובת רה"מ לעדכן את ראש האופוזיציה בענייני המדינה, ו14§-, אשר מכיר במעמדו המיוחד של ראש האופוזיציה בכנסת.
-------------------------------------------------------------------------
1. ד' קורן, ב' שפירא, קואליציות (תשנ"ז1997 -), עמ' 176.
2. ס"ח התשנ"ד, עמ' 140; התש"ס, עמ' 156.
3. ראה דברי ההסבר להצ"ח לתיקון חוק הכנסת (מס' 7), תש"ס2000 -, הצ"ח 2841, עמ' 193.
4. ג' גולדברג, האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל (1965-1977), (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אפריל 1980).

הערת מערכת: בעבודה נכתבו הערות שוליים בלבד, ללא רשימה ביבליוגרפית נפרדת.

תגים:

אופוזיציה · בריטניה · הכנסת · זמן · חוק · ממשלת · פרלמנט · צללים · קואליציה · שאלות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עיגון מעמדו של ראש האופוזיציה כאמצעי לחיזוקה של האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל", סמינריון אודות "עיגון מעמדו של ראש האופוזיציה כאמצעי לחיזוקה של האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.