התגובות בעתונות בארץ ישראל לעליית הנאצים לשלטון

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. יחס העיתונות הארצישראלית לנאציזם
3. תגובות העיתונות לעליית היטלר לשלטון
4. גינוי גרמניה והכרזת מלחמה עליה
5. החרם והסכמי ההעברה
6. העלייה מגרמניה
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה


מבוא
עבודה זו מנסה להתחקות אחר יחס העתונות העברית בארץ ישראל לעליית היטלר לשלטון ולמהפך הנאצי בגרמניה בשנת 1933. בעבודה זו אנסה לעמוד על טיבה של העתונות הארצישראלית, על דפוסי החשיבה והפעולה של התנועה הציונית בשנות השלושים ועל התגבשות יחסו של הציבור היהודי בארץ ישראל כלפי הנאציזם.
העבודה מתמקדת במספר נושאים ובהם תגובות על הבחירות בגרמניה ביולי ובנובמבר 1932, תגובות על עליית היטלר לשלטון והשפעת הפוליטיקה ביישוב על התגובות.
למרות שבארץ ישראל היו מספר לא מועט של עיתונים, אעסוק בעבודתי בשלושת העיתונים המייצגים שלושה זרמים בארץ: דבר, הארץ ודאר היום.
בשנות השלושים יצאו בארץ ישראל שלושה עיתונים עבריים יומיים1: הארץ -עיתון עצמאי ליבראלי, דבר- עיתון ההסתדרות ודאר היום- העיתון העצמאי שהזדהה עם הימין ובמשך תקופת מה השתייך רשמית לתנועה הרוויזיוניסטית.

לעיתונים אלו יש לצרף את הפלסטיין פוסט, שנוסד ב 1932 על בסיס עיתון שנקרא פלסטיין בולטין שדמה יותר למנשר ממשלתי. ב 1937 מכר הפוסט כ 4500 עותקים ביום. מייסדו ועורכו של הפוסט היה גרשון אגרונסקי (אגרון) שעלה מארצות הברית לאחר מלחמת העולם הראשונה וערך את העיתון עד 1955.
העיתונים ניזונו בארץ מכתבים בודדים ומסוכנות ידיעות שנקראה סט"א (סוכנות טלגרפית ארצישראלית). בנושאי חוץ ניזונו העיתונים בעיקר מסוכנויות ידיעות זרות כגון רוייטרס, יונייטד פרס אינטרנשיונל, ומעיתונים זרים. לעיתונים הישראלים היו לעיתים כתבים לא קבועים בארצות שונות ולעיתים היה אחד העורכים נוסע ומדווח מאחת הארצות באירופה.
בשנות השלושים המוקדמות, שנות רגיעה מסוימת בסכסוך היהודי- ערבי בא"י ובמאבק בשלטון המנדט הבריטי, הייתה העיתונות מגויסת למטרות ציוניות, למרות שכל עיתון תפס את המטרות בצורה שונה. לעיתים ניסו ראשי הסוכנות להשפיע על עורכי העיתונים בנושאי מאמרי המערכת והכותרות הראשיות. גם שלטונות המנדט ניסו לעיתים להשפיע על העיתונים, בעיקר בנושאי המשולש היהודי-בריטי-ערבי, ולחיכוכים בינהם. אולם לעיתים נגעו הניסיונות גם למדיניות החוץ וליחסי בריטניה עם העולם.
בדרך כלל עניין העולם החיצון את עיתוני ארץ ישראל רק כאשר השפיעו האירועים על ההוויה הציונית ועל היישוב עצמו או על קהילה יהודית גדולה בחו"ל.2
יש לשער שהדבר לא נבע מצרות אופקים או מהתרכזות בבעיות פרובינציאליות, אלא גם מעצם היותם של העיתונים קטנים מאוד - רובם השתרעו על לא יותר מארבעה עמודים, ונכללו בהם מודעות והודעות ממשלתיות רבות, מספר העמודים בעיתונים לא היה בו די לכלול ידיעות מהארץ קל וחומר מהעולם.
------------------------------------------------------------------------
1. מוריס בני, העתונות היהודית היומית בארץ ישראל נוכח עליית היטלר לשלטון 1933, יד ושם, קובץ מחקרים 1999 27,. (להלן-מוריס) ע' .287-289
2. מוריס, ע' 292.

מקורות:

מוריס, בני, העיתונות היהודית היומית בארץ ישראל נוכח עליית היטלר לשלטון, 1933, יד ושם, קובץ מחקרים (27) 1999.
בן אב"י איתמר, עם שחר עצמאותנו, זכרונות חיים של הילד העברי הראשון, הוועד הציבורי להוצאת כתבי איתמר בן אב"י תל אביב 1961.
גלבר יואב, המדיניות הציונית והסכם ההעברה 1933-1935, ילקוט מורשת (י"ז) 1974.

תגים:

יהודים · שואה · נאצים · עיתונות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התגובות בעתונות בארץ ישראל לעליית הנאצים לשלטון", סמינריון אודות "התגובות בעתונות בארץ ישראל לעליית הנאצים לשלטון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.