היבטים סוציולוגיים במשנתו של הרמב"ם

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
הקדמה
התיאוריות הסוציולוגיות של הדת
מרכזיותה וחשיבותה של החברה
סוציאליזציה
המצוות - לטובת החברה
תורה אנושית ותורה אלוהית
נספח: התייחסות מאוחרת להשקפותיו הסוציולוגיות של הרמב"ם
מסקנות
ביבליוגרפיה


מה מקומה של הדת במערכת הנורמטיבית החברתית? האם לדת היהודית יש משמעות של קדושה בלבד, או שמא יש לה גם משמעויות חברתיות מתוקף היותה גם מערכת חוקים?
בכתביו השונים מדגיש הרמב"ם כי תכליתו של האדם מצויה במישור העיוני: "לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג"1, "והשלמות שיש להתפאר בה ולשאוף לה היא ידיעתו יתעלה" .2
על אף דבריו הנחרצים של הרמב"ם בדבר קביעתו כי תכלית האדם מצויה במישור העיוני, מטרתי בעבודה זאת היא להראות את ההיבטים הסוציולוגים בכתביו של הרמב"ם, בראש ובראשונה ביצירתו מורה נבוכים, המצביעים על כך שהכיר במקומה החשוב והמרכזי של החברה בתהליך התקרבותו של היחיד אל האידיאל הנשגב מבחינתו - תכלית האדם מצויה במישור העיוני. הדרך המסורתית להגיע להשגת האל היא לא אחרת מאשר קיום מצוות 'תלמוד תורה'. על פי קו מחשבה זה, טבעי להניח כי קיום 'והגית בו יומם ולילה' כהלכתו הוא אמצעי מובהק להשגת שלימות האדם. ברצוני להראות כי יש חשיבות גדולה בעיני הרמב"ם להיבטים חברתיים בהלכה ובכלל, וכי הם אינם מחווירים לצד תלמוד התורה.

אטען כאן, אם כן, שההבנה וההכרה בחשיבותה של החברה ותפקודה התקין, על מנת להשיג את המטרה הנעלה - הגעת האדם לשלמות שכלית, עמדו לנגד עניו של הרמב"ם ובאו לידי ביטוי בכתביו. ניתן לראות זאת חרף המתיחות הפנימית במשנת הרמב"ם: מצד אחד, הדגשת תכלית החכם המתבודד, המסומל על ידי האדם הראשון, שנברא שלם בצלם האלוהים, בודד ושלם בשכלו העיוני, ומצד שני, הדגשת התכלית החברתית-מדינית של הנביא כפילוסוף-מדינאי, תכלית אנושית נחוצה מאז היות האדם הראשון לחיה חברתית-מדינית יחד עם אשתו חוה.
מטרת עבודתי היא להבהיר את מה שקבע, בין היתר, שביד על הרמב"ם באחד ממחקריו :3
"...לגביו (הרמב"ם), כהוגה דעות בימי הביניים, יש לחוק הדתי חשיבות גדולה מאוד שהרי הוא מעצב למעשה את מלוא היקף חייו והפרטיים והמדיניים... מבחינה זו, יש לחוק הדתי חשיבות גדולה מאוד בימי הביניים גם בעיני פילוסופים ולא רק יהודים. בפעילות של חיי היום-יום דווקא, משתלב הפילוסוף ואיש המדע, ועל כך יש להוסיף את הכרת החובה של הפילוסוף כלפי חברתו, שהיא בעלת חשיבות... משנתו העיונית המקורית (של הרמב"ם) לא באה אלא להצדיק את התורה מבחינת חוקה אידאלית ... כאן עלי להדגיש כי לעצם הזיקה אל הכלל יש חשיבות גדולה מאוד במשנת הרמב"ם. שלמותו של היחיד היא שלמות הכלל האנושי שגדל בו... ".
הצדקת התורה כחוקה אידאלית פירושה מתן דגש על הפן החברתי ההכרחי של מערכת חוקים העומדת קודם כל בזכות הפונקציונאלית החברתית שלה, וכמובן גם בזכות היותה מקודשת כיוון שהיא נתנה על ידי הגבורה.
אם כן, מטרות עבודה זאת הן: להתבונן מנקודת ראות סוציולוגית על כתבי הרמב"ם, לתאר את השקפתו על החברה ולהצביע על העובדה שמרכזיותה של החברה עמדה לנגד עיני הרמב"ם.
-------------------------------------------------------------------------------
1. משנה תורה, הלכות תשובה, פרק י הלכה י"א.
2. מורה הנבוכים, חלק ג', פרק נ"ד.
3. הרמב"ם וחוג השפעתו, שביד אליעזר, 1929.

תגים:

נבוכים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היבטים סוציולוגיים במשנתו של הרמב"ם", סמינריון אודות "היבטים סוציולוגיים במשנתו של הרמב"ם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.