מנהיגות נשים בקיבוץ המשתנה

תקציר העבודה:

מנהיגות נשים בקיבוץ המשתנה

ראשי פרקים
מבוא
הבדלים בין המינים והשאיפה לשוויוניות בקיבוץ
קיטוב מיני בקיבוץ
השינויים בקיבוץ - רקע והשפעתם על הנשים
משבר המנהיגות בקיבוצים
קשיים בפיתוח מנהיגות פנימית בקיבוץ
נשים מנהיגות בקיבוץ
סיכום ודיון
ביבליוגרפיה
נספח:
ריאיון עם מנהלת קהילה

מבוא
בחצר הקיבוץ (למי מאתנו שגדל בקיבוץ), בועדת מינויים או מפי מזכירי משק, נשמעת לא אחת
הטענה, שקשה להציע לחברות משק תפקידים מרכזיים, ושהפעילות הנמוכה יותר של הנשים
בקיבוץ נובעת מחוסר רצון של הנשים לצאת מן הבית ולהקדיש מזמנן לפעילות ציבורית. מחקרים
שנעשו (למשל: רוזנר ופלגי, 1986), לגבי מידת הנכונות של נשים לקבל תפקידים ציבוריים הוכיחה
שאין הבדלים בין גברים לנשים ברמת הנכונות (מוטיבציה) לקבל תפקידים ציבוריים. כלומר, יש
לחפש את ההסבר לא במידת הנכונות, כי אם בהוצאתה מן הכוח אל הפועל.
סקרים על מיקומן של הנשים במערך התפקידים בקיבוץ נערכו במהלך השנים, אולם שאלת פעילות
הנשים כשלעצמה לא נחקרה מעולם לעומק. עבודה זו מנסה לבחון את דפוסי מנהיגות הנשים
בקיבוצים, על מנת לענות על שתי שאלות מרכזיות:
1. האם להסדרים הקיימים בקיבוץ יש השפעה על תחומי פעילותן ומידת השתתפותן של נשים
במנהיגות הקיבוצית?
2. מיהי המנהיגה הקיבוצית ומהם מאפייניה?

פענוח דפוסי המנהיגה הקיבוצית, מצריך תחילה את הבנתו של משבר המנהיגות בקיבוצים והרקע
לו. חברה, ארגון או קהילה כלשהם יתקיימו ככאלה כל עוד נשמר ייחודם כלפי סביבתם. הסר מהם
את ייחודם - והם חדלים מלהיות ישות עצמאית (לויתן, 1992). קביעה זו נכונה עבור כל חברה,
ובמיוחד עבור חברה ייחודית, שקמה כהתרסה נגד הסדר החברתי הקיים. חברה שכזו לא תוכל
להתקיים אם לחבריה אין תשובה לשלוש שאלות בסיסיות: "מי אנחנו?", "לאן אנו הולכים?",
"ולשם מה?", שאלות המגדירות זהות, מטרה ומשמעות. המשבר בקיבוץ, יצר צורך במנהיגות שונה
מזו לה היו רגילים בתנועה הקיבוצית, וסוגיה זו תיכלל, כמובן, גם היא בעבודה.

האחריות לניסוח, פיתוח ושימור התשובות לשאלות אלה, היא מהתפקידים המרכזיים ביותר של
פונקצית המנהיגות, אשר בקיבוץ מופיעה בהתגלמות ממלאי התפקידים הציבוריים. החלק הארי
של עבודה זו יתמקד במערך ממלאי התפקידים המרכזיים בקיבוץ ויבחן את השתלבות הנשים
והמקום אשר הן תופסות בו.
מערכת ממלאי התפקידים בקיבוץ, בדומה למערכת הפוליטית של המדינה, מחליטה ומבצעת
בשורה ארוכה וחשובה של תחומים הנוגעים לחיי היום-יום של כל אדם בקיבוץ. כפי שאנו שואלים
מדוע אין יותר נשים המכהנות בממשלה או כמנכ"ליות משרדי ממשלה, כך יש לשאול, מדוע כה
מעטות הנשים במזכירויות הקיבוצים ובראשי הועדות המרכזיות המשפיעות על חיי הקיבוץ?

ההשערות שליוו את עבודתי, והן פועל יוצא משאלות המחקר, הן שתיים:
1. ככל שההסדרים המערכתיים בקיבוץ שוויוניים יותר, כך יהיה מקום רב יותר למנהיגות
נשים.
2. ככל שהסביבה בה גדלה האישה היא שוויונית יותר (משפחה, קהילה), כך תגבר נטייתה
להנהיג.
השערות אלו יבחנו לאור מספר תיאוריות מנהיגות, המתייחסות לאפיוני המנהיג כדמות, ובעיקר
ע"פ התייחסות לסביבה בה הוא פועל: למונהגים ולמהות החברה\ארגון.

מקורות:

כלל הנשים
נשים פעילות
מספר ילדים
25.8
11.0
ללא ילדים
9.2
5.5
ילד אחד
19.4
17.5
שני ילדים
46.6
66.0
שלושה ילדים או יותר
100.0
(33,797)
100.0
(3,481)
סה"כ:
(אדר ולואיס, 1988)
ברור מהנתונים המוצגים בלוח 8, כי רוב הנשים הפעילות הן בעלות משפחה ואפילו משפחות מורחבות למדי.
טענה נוספת, (עליה התעכבתי בפרקי הרקע התיאורטי בעבודה זו, הנוגעים גם בחינוך הקיבוצי) גורסת, כי בנות הקיבוץ אינן פעילות בתפקידים ציבוריים על פי חלקן באוכלוסייה. זאת כפועל יוצא של החינוך הקיבוצי, שהוא בעל השפעה שלילית על המוטיבציה לפעילות ציבורית.
לוח מס' 9: השוואה בין מקום הלידה של נשים פעילות לנשים שאינן פעילות
כלל הנשים
נשים פעילות
מקום לידה
25.6
13.5
נולדו בקיבוץ
32.8
50.3
נולדו בישראל מחוץ לקיבוץ
41.6
36.2
נולדו בחו"ל
100
(33,797)
100.0
(3,481)
סה"כ:
(שם,שם)
שיעור בנות הקיבוץ בקרב הפעילות נמוך בצורה משמעותית משיעורן באוכלוסייה הכללית. אחוז ילידות הקיבוץ בקרב החברות כפול מחלקן בקרב הפעילות.
מעניין היה לבדוק מה ההבדל בין כלל אוכלוסיית הנשים בקיבוץ לבין הנשים הפעילות מבחינת התפלגותן לענפי תעסוקה ומקצועות שונים. לצורך בחינה זו, השוואתי נתונים משני סקרים שונים. הסקר של אדר ולואיס (1988) הניב את נתונים לגבי הנשים הפעילות, ומחקר שנעשה במכון לחקר החברה (גליק, 1985) סיפק את הנתונים לגבי כלל
הנשים.
לוח מס' 10: התפלגות נשים לפי תחום העבודה בקיבוץ
% מכלל הנשים (1985)
% מהנשים הפעילות (1988)
הענף
5.8
8.7
חקלאות ותעשייה
39.6
22.4
שירותים + מקצועות חופשיים
38.8
51.3
חינוך
2.5
1.0
עבודות חוץ
7.7
11.0
מנהל
5.6
5.5
אחר
ההשוואה בין שני המחקרים, (יש לזכור שהם נערכו בהפרש זמן של 3 שנים), מעלה הבדלים בין מאפייני המנהיגות לכלל האוכלוסייה: שיעור המנהיגות גבוהה בקרב עובדות החינוך והמנהל, ונמוך בקרב עובדות השירותים.
שימוש בחלוקה של הלמ"ס לסיווג מקצועי, מגלה לנו שהרבה מהפעילות (44%), מתקבצות בשתי הדרגות הגבוהות של סולם רמות העיסוק.
לסיכום, ניתן להבין שהמנהיגה הקיבוצית הינה בעלת מאפיינים דמוגרפיים דומים לשאר נשות הקיבוץ (מצב משפחתי ומספר ילדים), אך קיימים מאפיינים אחרים המבדילים אותה משאר הנשים בקיבוץ. המנהיגה הקיבוצית היא מעט מבוגרת יותר (גילה הממוצע של הפעילה הציבורית הוא 43 שנים), ולרוב היא איננה בת הקיבוץ. היא בעלת מקצוע
"נשי": עובדת בחינוך, במנהל ובשירותים (שכוללים, מקצועות פרה-רפואיים, סיעודיים וקוסמטיים לצד ענפי שירות "קלאסיים" כמו סופר, מכבסה וכו').
סאלי הלגסן, מדברת על "היתרון הנשי", ומעלה כמה מאפיינים התנהגותיים של מנהלות, המבדילות אותן מהגברים (אני אתרכז באילו הרלוונטיים לעבודתי):
נשים לא ראו במשימות שלא נקבעו מראש או במפגשים מזדמנים דבר מפריע בעבודתן.
נשים פינו זמן לפעילויות שלא היו בהכרח בעלות קשר ישיר לעבודתן.
הנשים שמרו על רשת קשרים ענפים עם אנשים מחוץ לארגון שלהן. (Helgesen, 1995).
מחקרה של הלגסן מתמקד בארבע נשים בלבד, וקשה להסיק ממנו לכלל אוכלוסיית הנשים המנהיגות, אך קוים מקבילים, שעלו בראיונות שערכתי עם שתי מנהיגות בקיבוץ, מחייבים התייחסות לאור ממצאיה של הלגסן.
נעמי יפה, מנהלת קהילה בקיבוץ, מדברת על הפגיעות הרבה יותר של אישה בעת מילויי תפקיד ציבורי-פוליטי בקיבוץ, בשל עירוב התחומים - האישי והמקצועי (הריאיון המלא בנספחים). הנשים המנהלות בקיבוץ, בעת מילויי תפקידן הציבורי-פוליטי, הן למעשה "יותר פוליטיקאיות" מן הגברים. הן שומרות על קשר עם מקומם העבודה
הקודם/פוטנציאלי שלהן, ודואגות "להיות בסדר עם כולם".
אולי זהו הרקע המקצועי של הנשים הפעילות (רובן מגיעות, כאמור, מתחום החינוך או השירותים), או אולי זהו מאפיין מנהיגותי נשי שאיננו קיבוצי בלבד, אך הצורך בשיתופיות - עירוב אנשים נוספים בהחלטות, יצירת בסיס תמיכה רחב ככל האפשר - בולט במנהיגות הנשית.
קיים אם כך קשר, בין מסקנותיה של הלגסן והנתונים שתוארו בעבודה זו. מפאת רוחב היריעה נבצר ממני לעסוק במחקר רחב יותר, אשר יאפיין סגנונות מנהיגות אצל נשים בתנועה הקיבוצית (נושא הדורש מתודות מחקר מעט מורכבות יותר, כמו סקר רחב היקף או מספר רב מאוד של ריאיונות).
סיכום ודיון
הדמוקרטיה הקיבוצית, אינה מתמצה באסיפה הכללית בלבד. היא באה לביטוי במבנה הכולל של התפקידים והמוסדות בקיבוץ. הדמוקרטיה בקיבוץ היא דמוקרטיה משתתפת, ובתור שכזאת עליה לשתף הלכה למעשה את כל הקבוצות הבוגרות של האוכלוסייה: ותיקים וחדשים, צעירים ומבוגרים, גברים ונשים. אך במציאות, פועלים בקיבוץ ערכים סמויים
המעלים את חשיבות המשפחה, תורמים להסתגרות נשים ומפחיתים את השתתפותן בפועל. על ידי כך נפגעת, למעשה, רמת השותפות בין נשים לגברים בקיבוץ.
ההסדרים הנהוגים במערכת התפקידים בקיבוץ בקשר להגדרה וחלוקת התפקידים של מוסדות ואנשים, וכן הדרכים למינויי ובחירה, מבוססים בחלקם על עקרונות הקיבוץ ובחלקם הם פועל יוצא של הצורך לפתור בעיות אד-הוק. כך למשל, מבנה והרכב המזכירות קובע את מספר החברות בה ולמעשה פוגע בייצוג נשים, כי לא כל ראשי הועדות שותפים
במזכירות.
ההשערה הראשונה של המחקר, שעסקה בשוויוניות ההסדרים ובמערכת הקיבוצית ("הסביבה"), הופרכה. נראה, כי למרות מצב התחלתי אופטימלי, של שוויון מערכתי ואידיאולוגי רב, לא קיים שוויון בנשיאת התפקידים בקיבוץ. הנהגה נשית משמעותית לא מתפתחת בקיבוץ, נתון שעלה בבירור ממספר הנשים הפעילות לעומת מספרן הכולל
באוכלוסייה. כנראה שלשיטת החינוך ולסוציאליזציה החברתית יש משקל גדול ורב יותר מזה המיוחס לה.
עבודה זו לא עסקה בחינוך הקיבוצי ותפיסותיו, אך נראה לי שבמה זו, ראויה להעלאת מספר רעיונות שיכולים, לדעתי, להפוך את המגמה על פיה וליצור קרקע פורייה שתעודד מנהיגות נשים:
יש לחנך לביטול הסטריאוטיפים המיניים בכל הגילאים, לכך שגברים צריכים לקבל על עצמם תפקידים שנשים עושות בדרך כלל ושנשים יכולות למלא תפקידים שגברים ממלאים בדרך כלל.
כמובן, יש לדאוג לדוגמא אישית בשטח של שוויון אמיתי, גם בעזרת אפליה מתקנת.
ההשערה השנייה של העבודה, דנה במאפייני המנהיגה הקיבוצית. נראה על פניו, שבת משק, שגדלה בחברה המתיימרת להיות שוויונית, במשפחה וקהילה הנבנות ע"פ אידיאולוגיה זו, תנצל את התנאים האופטימליים ותפגין יכולות מנהיגותיות - לפחות כמו הגברים. לצערי, גם השערה זו הופרכה.
המנהיגה הקיבוצית, שונה מזו העולה בדמיונו הקודח של מי שגדל על ברכי הציונות. וזוהי אולי אחת המסקנות החשובות של עבודה זו - המציאות, כפי שהיא נתפסת בעיני המתבונן, לא משקפת בהכרח את הלך הרוחות האמיתי. נראה כי בקיבוץ קיימות שתי מערכות מקבילות שחיו זו לצד זו בשלום יחסי - המערכת הפורמלית, הנטועה
באידיאולוגיה רבת שנים, והמערכת הבלתי פורמלית, ששואבת מטבע האדם ומן ההסדרים החברתיים בסביבה הנתונה.
המשב העובר על הקיבוצים בשני העשורים האחרונים, חשף לאור את שתי המערכות הנ"ל והביא את חברי הקיבוץ לנקודות התמודדות החלטה, לא בהכרח מרצון.
האתגר הייחודי של החברה הקיבוצית הוא ההכרח להשתתף במשחק התחרותי, כשהיא נושאת עימה אל הזירה את הקהילה - וזאת לא רק בכדי לשרוד, כי אם על מנת לצמוח ולהתפתח. ההנהגה הקיבוצית, חייבת למצוא פשרה בין מגע רצוף עם הפרט ופיתוח תוכניות עבור הקהילה. צמיחתו של הקיבוץ תלויה בצמיחתו של הפרט.
ביבליוגרפיה
Acker, J. (1989). "Making Gender Visible" pp. 65 - 81, in Wallace, R.A. Feminism and Sociological Theory.
Bass, B.M. (1985). Leadership and the Performance Beyond Expectations. New York: Free Press.
Fiedler, F. (1964). "A contingency model of leadership effectiveness". In: Berkowittz L. (ed.), Advances in Experimental Social Psychology, New-York: Academic Press.
Helgesen, S. (1995). The Female Advantage: Women's Ways of Leadership. New York : Doubleday.
Reddin, W.J. (1970). Managerial Effectiveness, New-York: Mcgraw-Hill.
Tiger, L. Shepher, J. (1975). Women in the Kibbutz. New York London: Harcourt - Brace - Jovanovich.
אבוליו, ב. (1999). "הטווח המלא של המנהיגות". בתוך: א. גונן וא. זכאי, מנהיגות ופיתוח מנהיגות: מהלכה למעשה. תל אביב: משרד הביטחון.
אדר, ג. (2001). נשים במערכת הציבורית-פוליטית בקיבוץ: השוואה בין נשים נושאות תפקידים ציבורי-פוליטי ונשים שאינן נושאות תפקיד זה. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. ירושלים: האוניברסיטה העברית.
אדר, ג. (1997). עבודת נשים בקיבוץ המשתנה. תל אביב: ספריית הפועלים.
אדר, ג. לואיס, ח. (1988). חברות בקיבוץ. רמת אפעל: יד טבנקין.
אדר ג. פלגי, מ. (1996). נשים בקיבוץ המשתנה. חיפה: אוניברסיטת חיפה המרכז הקיבוצי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
בר-יוסף, ר. (1997). "נשים חוקרות נשים בקיבוץ המשתנה". בתוך מגן, א. (עורך) דפי רקע ובירור מס' 45 . תל אביב: יד טבנקין.
גליק, י. ואחרים (1985). שביעות רצון מהצריכה בקיבוץ: חוברת התפלגויות. חיפה: אוניברסיטת חיפה - המכון לחקר הקיבוץ.
לויתן, א. (2001). שינויים במבחן: שינויים מבניים בקיבוצים בתחום הארגון, ההפרטות והתגמולים הדיפרנציאליים והשפעתם על תוצאות כלכליות, דמוגרפיות וחברתיות (מחקר לאורך שנים 1990-1999). חיפה: אוניברסיטת חיפה, המרכז הקיבוצי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
לויתן, א. (1992). מנהיגות על כורחה: מנהיגות ומשבר, משבר המנהיגות בקיבוצים. חיפה: אוניברסיטת חיפה המרכז הקיבוצי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
לויתן, א. (1983). הבדלים בין חברים וחברות בקיבוץ במעורבות ובמשולבות ובהפנמת עקרונותיו. חיפה: אוניברסיטת חיפה המרכז הקיבוצי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
לויתן, א. (1976). מקומו של תחום העבודה במרחב החיים הפסיכולוגי של האישה בקיבוץ. גבעת חביבה: המכון לחקר החברה הקיבוצית.
לכנה, ש. (1981). שאיפות מקצועיות ובחירת מקצוע של מתבגרות קיבוץ. חיפה: אוניברסיטת חיפה - החוג לפסיכולוגיה.
רוזנר, מ. פלגי, מ. (1986). השוויון בין המינים בקיבוץ - נסיגה או שינוי משמעותי. חיפה: אוניברסיטת חיפה המרכז הקיבוצי המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי.
ראיון עם נעמי יפה, מנהלת הקהילה (עד לאחרונה) בקיבוץ רמת יוחנן
נעמי, את היית מנהלת קהילה ברמת יוחנן לפני שנתיים. ספרי מעט על הרקע שלך בפעילות ציבורית.
אני בת 52, אמא לארבעה ילדים בוגרים (הצעירה בהם בת 17), ותפקידי האחרון היה כמנהלת בי"ס היסודי בקיבוץ. לאחר סיום תפקידי כמנהלת הקהילה, יצאתי ללימודי תואר שני. בעבר הייתי נציגת הצעירים במזכירות, מרכזת ועדת נוער, מרכזת ועדת בריאות וכמובן - מנהלת הקהילה (מזכירת הקיבוץ).
האם לדעתך יש מספיק נשים בתפקידים ציבוריים?
אין מספיק נשים בתפקידים ציבוריים בקיבוץ, ללא ספק - אך זה מתוך בחירה שלהן, האופי האישי, החינוך שקיבלו וגם בגלל הנוחות.
רמת יוחנן הוא קיבוץ "של פעם", כלומר, שוביניסטי מבחינת מבנה התעסוקה - לא תראי נשים עובדות בעבודות "גבריות" כמו, בחקלאות, ברפת או בתעשייה (למעט תפקידי ניהול).
נשים מוכנות לעסוק בנושאים חברתיים, בריאותיים, תרבותיים, אך לא למלא תפקיד ציבורי-פוליטי.
מדוע, לדעתך, נשים לא מתברגות בתפקידים ציבוריים-פוליטיים, כמו הגברים?
יש כמה סיבות לדעתי:
נשים הן פגיעות יותר. צריך להיות חסין מאוד לביקורת על מנת למלא תפקיד ציבורי, במיוחד בקיבוץ. נשים מתקשות יותר מגברים, להפריד בין התחום האישי לזה המקצועי שכ"כ מעורבבים בקיבוץ. נושא ה- "מה יגידו עליי" חזק מאוד. קיים צורך עז "להיות בסדר עם כולם" ולהתחשב במכלול הרצונות של חברי הקיבוץ.
נושא החינוך. רוב ממלאות התפקידים לא גדלו בקיבוץ (מנהלת בי"ס הנוכחית, מזכירת הקיבוץ השכן, מרכזת ועדת תרבות במועצה - כולן "רכש זר"). אני, זו לא דוגמא טובה, כיוון שגדלתי בקיבוץ השכן, כפר המכבי, והגעתי לרמת יוחנן בעקבות נישואיי כבר בגיל 20.
נוח להן. תראי את הצעירות בקיבוץ היום. החברה הצעירה ביותר שהיא פעילה כיום בקיבוץ היא בת 32. לתרום ולהתנדב זה קשה, והן לא רוצות להשקיע את הזמן או את האנרגיה בכך.
מדוע התנדבת למלא תפקידים ציבוריים בקיבוץ?
בעיקר בגלל תחושת התרומה. היה לי חשוב לתרום לחברה ולקהילה בה אני חיה, וזה גרם לי לתחושה טובה.
מה היו הקשיים בהם נתקלת במילויי תפקידים ציבוריים בקיבוץ?
עירוב בתחומים. מצאתי שאין היררכיה ברורה. קיימת היררכיה בקיבוץ, ומנהל הקהילה עומד בראשה, אבל בגלל השוויון המדומה, יש הרבה הפרעות לתהליך קבלת ההחלטות. המתח בין מעמד היררכי לחברות קשה מאוד, והוא קשה יותר לנשים.
הכשרה. היום כבר יש יותר מודעות, ואת הנבחרים שולחים לקורסים בניהול לאחר היבחרם, אבל פעם זה לא היה קיים. ברמת יוחנן יש דגש חזק מאוד על נושא ההשכלה - גם אם היא לא בהכרח קשורה לתפקיד המבוצע. כל ממלאי התפקידים הם בעלי לפחות 15 שנות לימוד פורמלי. למעשה, כאשר נבחר בשנה שעברה מנהל כלכלי שהינו בעל השכלה
תיכונית בלבד, היו רינונים רבים על כך שאיננו מתאים ומוכשר לתפקיד בשל היעדר השכלה, והתעלמו מהיותו אוטו-דידקט מרשים (במקרה, קשה לו ללמוד במסגרת פורמלית). הוא עושה עבודה מצוינת בתפקידו הנוכחי.
כמה מחקרים המצוטטים בעבודתי, מדברים על משבר הנהגה בקיבוצים, מה דעתך?
בתור מנהלת קהילה הרגשתי את השבר בקיבוץ. לי לא היה כיוון ברור אותו רציתי להוביל, והאופק אליו רצויי היה להתקדם לא היה נהיר לי - זה פגע מאוד בעבודתי.
מעבר לכך, המשבר בקיבוץ הוא המשבר של מדינת ישראל בזעיר אנפין: למשל משבר עדתי. בארץ קיים שסע עדתי, וגם בקיבוץ שלנו זה החל להופיע בשנים האחרונות (דיבורים על קיפוח חברת הנוער וכו'). המשבר הכלכלי הפוקד את המדינה, קיים גם בקיבוצים רק חריף יותר, אך המצב איננו מנותק ממציאות החברה החיצונית. כבר אין גבולות
שמגדירים את החברה שלנו כבלעדית.
משבר אידיאולוגי, בחברה הישראלית גורם להלקאה עצמית. פתאום רואים בקיבוצים חבורת מיליונרים נצלנים. אפשר לראות תהליכים של חזרה לדת והתחרדות במדינה, כך גם בקיבוץ.
אלו מעגלים שעוברים על כולם. אין ניתוק מהחברה הישראלית הכללית.
בני הדור הראשון, הסבים ניתקו את עצמם מן השורשים והמסורת, הם הקימו את הקיבוץ שהיה דבר חדש, בדיוק כמו המדינה בשעתו - לשם תועלה האנרגיה וההתלהבות. אנחנו, בני הדור השני המשכנו אותם במידה מסוימת, אבל אין עתיד בלי עבר. היום אנשים מחפשים משמעות דרך גילויי מחדש של שורשיהם התרבותיים והרוחניים, לאו דווקא דרך
רעיון השותפות הקיבוצי.
איך לדעתך השפיעו השינויים בקיבוץ על הנשים?
השינויים שעוברים על הקיבוץ - שינויים מבניים וחברתיים הם דבר חיובי לדעתי, אנחנו פשוט נמצאים בתוך תהליך כרגע, וטרם הגענו לסופו. אני מאמינה, שעם הזמן דברים ישתנו וייצרו יתר שוויוניות לנשים. זה מחלחל לאט, לאט. קחי לדוגמא את בעלי - הוא זה שמבשל בבית, הרבה ערכים יכנסו לאט לתוך המשפחות.
בדור הראשון היה שוויון אמיתי - ברמת יוחנן אישה ריכזה את ענף הרפת בתחילתו. דברים השתנו עם השנים. אלו הנשים שהתנגדו ללינה המשותפת ורצו את ילדיהן בבית וגרמו למהפכת הלינה המשפחתית. את יכולה לראות את הצעירות של היום - נוח להן עם הילדים בבית.
ברגע שיהיה שכר דיפרנציאלי (משכורות), יגיע השוויון האמיתי. יהיה אז אינטרס לנשים לפתח קריירה, כי הן ירוויחו יותר ברגע שהן יתמקצעו. לא ישתלם להן להישאר עם הילדים בבית.
(הראיון נערך בקיבוץ רמת יוחנן, באוגוסט 2002)
יש לציין, כי ילידות חו"ל (רוב בנות הדור הראשון), הופכות למיעוט בתנועה הקיבוצית, וכך גם בקרב הפעילות, עם תחלופת הדורות. הסקר נערך בשנת 1988, וקיימת סבירות הגיונית שכיום התמונה מעט שונה.
חלוקת רמת העיסוק לחמש דרגות: הדרגה הראשונה, הנמוכה, כוללת עבודות שאינן דורשות התמחות והכשרה, ואילו הדרגה החמישית, העליונה, נדרשים ידע והתמחות ברמה גבוהה (אקדמית או דומה).
24

תגים:

אירגון · פמיניזם · אשה · אישה · אפליה · שוויון · שיויון · שיוויון

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מנהיגות נשים בקיבוץ המשתנה", סמינריון אודות "מנהיגות נשים בקיבוץ המשתנה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.