אי הזדהות במדיניות החוץ של ישראל בשנים 1947-1950

תקציר העבודה:

אי הזדהות במדיניות החוץ של ישראל, 1947-1950

תוכן העניינים
מבוא
פרק 1 - ההיבט הדומסטי של מדיניות אי ההזדהות
א - השפעת חלוקת הכוחות הפוליטיים בישראל על מדיניות אי ההזדהות
ב - אידיאולוגיה, דימויים והשפעתם
פרק 2 - שיקולים לאומיים פרקטיים ומדיניות אי ההזדהות
א - הצורך בביטחון
ב - הצורך הכלכלי
ג - הצורך בעלייה
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך התבוננות בחומר המחקרי הרב הקיים בנושא, עולה כי ניתן, במבט מנקודה מרוחקת,
לחלקו באופן משולש - מחקרים המדגישים את ההיבט האסטרטגי, במונחי אינטרס לאומי,
של מדיניות זו; מחקרים המנסים להדגיש את ההיבט הדומסטי (הפוליטי והאידיאולוגי)
שבה; ומחקרים המשלבים בין שני הנושאים לעיל.
מתוך כך, השאלה המרכזית שתבחן עבודה זו תנסה לשלב בין הנושאים האמורים. כלומר,
האם מדיניות אי ההזדהות של ישראל בין 1947 ל 1950, הייתה תוצר של צרכים פוליטיים
\דומסטים (יחסי כוחות פוליטיים, אידיאולוגיה) או האם הייתה מענה לרדיפה אחר הגשמת
האינטרס הלאומי (בטחון, עליה, לגיטימציה בינ"ל, כלכלה)?
שיטת הניתוח בעבודה זו תהא ניתוח היסטורי, כלומר, תתמקד בעיקר בשאלות
היסטוריות, מה ניתן ללמוד על התפתחות מדיניות החוץ של ישראל בשנים האמורות, הסיבות
לה, ופחות תעסוק בשאלות התיאורטיות שהנושא מעלה. השאלות התיאורטיות, יועלו רק
במידה והן מסייעות להבנת ההתפתחות ההיסטורית. מחלוקות היסטוריוגרפיות יבחנו במידה
ויש בהן כדי לשפוך אור חדש על הנחות מחקריות קודמות.
הביבליוגרפיה בה תשתמש העבודה מורכבת מחומר משני רב, הכולל מחקרים רחבים
על מדיניות החוץ הישראלית בכללותה או היבטים תיאורטיים שלה (בריצ'ר, ענבר, לדוגמא),
מחקרים ספציפיים על מדיניות אי ההזדהות או הנוגעים במידת מה בהיבט זה (ביאלר, פז,
ברזילי, קדיש, צור, לדוגמא), כמו גם מחקרים על השמאל הישראלי ויחסו למדיניות חוץ
(מרגלית, כפכפי, לדוגמא) יחסי המעצמות וישראל (גוברין, שפר, רואי, קראמר, הלר, גולן,
לדוגמא). בנוסף, תשתמש העבודה בחומר ארכיוני מישראל (גנזך המדינה, הארכיון הציוני
המרכזי, ארכיוני תנועות השמאל השונים) ומברה"מ (מתורגם לאנגלית, יצא באסופת
מסמכים בעריכת רואי ואחרים), בעיתונות (בעיקר 'דבר ו'על המשמר') ובמספר ביוגרפיות.
העובדה לא תתמקד במניעי המעצמות המהווים נושא מחקר רחב בפני עצמו, ותתייחס
אליהם בנקודות אשר רלוונטיות להבהרת מניעי ישראל וחשיפת מידת הרציונליות שבהם.
לצורך ניתוח שאלת המחקר, תעלה עבודה זו מספר השערות, לפיהן נבנו פרקי
העבודה:
ראשית, מדיניות אי ההזדהות הושפעה מיחסי הגומלין הפוליטיים בישראל ובעיקר מיחסי
הגומלין הפוליטיים בין מפא"י לשאר מפלגות השמאל בישראל. שנית, מדיניות זו הושפעה
מתפיסות אידיאולוגיות ודימויים, לעיתים נטולי הקשר של אינטרס לאומי, לעיתים מנוגדים,
בתוך מפא"י , מפלגות השמאל, והנהגת המדינה. שלישית, הושפעה מהאינטרס הלאומי של
ישראל שביטא את הצורך בביטחון (דרך קבלת נשק ולגיטימציה בינ"ל), עליה, וסיוע פיננסי
(שבמידת מה ניתן לסווגו גם כחלק מהצורך בביטחון). ולבסוף, מחד, נכונות סובייטית, בשנים
אלו, לקשר תומך, לעיתים, עם ישראל, נכונות שאפשרה בשנים אלו מגע מקביל, דו גושי, מצד
ישראל, ומנגד, אמביוולנטיות אמריקנית כלפי התמיכה בישראל.
בטרם תנסה העבודה לנתח את הגורמים למדיניות אי ההזדהות של ישראל, תובא סקירה
קצרה של מדיניות זו, תוך הצגת מסגרת הזמן שנבחרה לצורך הניתוח.

מקורות:

Safran, Nadav, The Soviet Union and Israel: 1947-1969 ,Harvard: Harvard, 1969.
Shoenbaum, D. The United States and the State of Israel London: Oxford Uni. Press, 1993.
Uri, Bialer, Between East and West: Israel's Foreign Policy Orientation, 1948-1956 , (Cambridge: Cambridge Uni. Press, 1990). P. 1.
לעיתים המדינה הבלתי מזדהה עשויה להשתמש באי הזדהותה ככלי לחץ מניפולטיבי על גוש אחד כנגד משנהו, על ידי יצירת תחושת איום בקרבו כי היא עלולה בסופו של דבר, להזדהות עם הגוש שמנגד.
ראה רשימה ביביליוגרפית בסוף עבודה זו.
שם.
Michael Brecher, The Foreign Policy System Of Israel , (London: Oxford Uni. Press, 1972) pp. 38-42.
Arthur, J. Klinghoffer, Israel and the Soviet Union: Alienation or Reconciliation? , (Boulder: Westview Press, 1985) pp. 27-31.
שאול, פז, " המהפכה שבוששה לבוא - מפ"ם בשאלות חוץ, 1948-1954 " - לא יוכלו בלעדינו (בעריכת אלי צור) (יד יערי ויד טבנקין, 2000) עמ' 188-189.
Ilan, Pappe, " Moshe Sharett, David Ben Gurion and the `Palestinian Option' , 1948-1956 " - Studies in Zionism , (1986, 7:1) pp. 80-81.
כפי שעולה ממספר מחקרים ומסמכים, לדוגמא:
דוד, ויטל, " הגדרת יעדים במדיניות חוץ " - ישראל - דור ההתהוות (בעריכת אריאן אשר) (ירושלים: מודן-ביתן, 1979) עמ' 13-26.
א - על עסקת הנשק צ'כוסלובקיה - ישראל:
Uri, Bialer , " The Czech-Israeli Arms Deal Revisited " - The Journal of Strategic Studies (1985, 8:3) pp. 307-315.
(מופיע גם בספרו של ביאלר מ1990)
ב - על דימויים במדיניות ארה"ב כלפי ישראל בשנים אלו:
Michael , Mart, " Tough Guys and American Cold War Policy: Images of Israel, 1948-1960 " - Diplomatic History ( 1996, 20:3) pp. 357-380.
Nadav, Safran, The Soviet Union and Israel: 1947-1969 (Harvard: Harvard, 1969) p. 19.
זאב, צחור, " מפא"י , מפ"ם והקמת ממשלת ישראל הראשונה, 1949" - עיונים (1994: 4).
דוד, זית, " איחוד השמאל בציוני-סוציאליסטי " - השמאל המאוחד (בעריכת אלקנה מרגלית ) (גבעת חביבה: הוצאת יד יערי, 1991) עמ' 48-51.
לפי נאום גרומיקו (תרגום לאנגלית) באסיפת העצרת הכללית של האו"ם שנערכה בין ה 28.4.1947 ל 15.5.1947, כפי שמופיע ב:
Roi', Fruendlich, Yarosevski, (eds.) Documents on Israel-Soviet Relations, 1941-1953 (London: Frank Cass, 2000) pp. 189-196.
לפי דיווח של אריה לבבי, כפי שמופיע ב - אליהו, אילת, המאבק על המדינה , (תל אביב: עם עובד והספרייה הציונית, 1979) עמ' 82-100.
זית, עמ' 44-45.
המזכר מופיע בארכיון הציוני המרכזי, ירושלים (להלן אצ"מ):
אצ"מ 525/5345
נתפרסם בעבר גם ב - מסמכים פוליטיים של הסוכנות הציונית (כרך 2, מס' 77) עמ' 233-237.
כותרת המסמך האמור: " הצגת הרקע של שאלת פלסטינה ". המסמך חובר ב 28.4.1947 כנראה על ידי י. רובינסון, ונשלח למשלחת הסובייטית על ידי נחום גולדמן (בכירים בסוכנות) . מופיע בגנזך המדינה (להלו ג"מ):
ג"מ 93.03/2268/16. התפרסם גם ב:
Roi,Freundlich,Yaroshevski, p. 182.
א. דיסקין, מפת המפלגות הישראליות , 1949-1977, כמערכת תחרותית רב מפלגתית (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1976).
ראה שאילתא של דר' א. אלטמן (11.11.1948) - מועצת המדינה הזמנית , פרוטוקול הדיונים (כרך ב') , ע' 95.
על תכנית ברנדוט ראה:
Ilan, Pappe, The Making Of The Arab - Israeli Conflict, 1947-1951, (N.Y.:I.B. Tauris (St. Martins Press) , 1992. pp. 36-41. 
דברי יעקב מרידור בעת דיון על מדיניות החוץ בכנסת - (15.6.1949) דברי הכנסת (כרך 3, מושב 2) עמ' 864-865.
D. Shoenbaum, The United States and the State of Israel (London: Oxford Uni. Press, 1993) pp. 36-42.
א - ראה נאומיהם של אריה בן אליעזר והלל קוק (בדיון על הצעת המלווה מארה"ב ( 17.3.1949) - דברי הכנסת (כרך 1, מושב 1, ישיבות א- מ"ט ) עמ' 149-150, 160.
ב - דיון בכנסת בשאלת קוריאה - דברי הכנסת _כרך 3, מושב 2) עמ' 2060-2062.

גידי, אילת, " מפלגת ביטחון - תבנית ותדמית (1948-1956) " - לא יוכלו בלעדינו , ע' 138.
ראה דבריהם בכנסת של וילנר וילין , דברי הכנסת (כרך 1, מושב 1, ישיבות א - מ"ט ) עמ' 736-745.
אלקנה, מרגלית, " האידיאולוגיה החברתית כלכלית של מפ"ם, 1948-1954 " - השמאל המאוחד , עמ' 192-193.
פז, עמ' 203-213.
בנוסף, אחד מנושאי הויכוח הקשים בין מפא"י למפ"ם היה נוכחותה הניכרת של מפ"ם בצמרת הפלמ"ח ולאחר מכן צה"ל. ישנו ויכוח מחקרי האם הקימה מפ"ם רשת תאים סמי-מחתרתיים/צבאיים והאם אגרה נשק למטרות פלגנות אפשרית, כהכנה למאבק בימין או למאבק מעמדי (טענת זאב צחור בספרו - חזן, תנועת חיים (ירושלים: יד בן צבי ויד
יערי, 1997), עמ' 197-201.) מנגד לטענות צחור, עומדים חוקרים אחרים השוללים נחרצות פרשנותו זו וטוענים כי דובר בנשק לצורכי הגנה מרחבית ובקיומה של מחלקת מידע בלבד שנבע מהוצאתה של מפ"ם מנגישות לצמרת קבלת ההחלטות (טענותיו של גידי אילת במאמרו בנושא, לדוגמא. (ראה הערה 25).
צחור, (1997) עמ' 188-195.
מכתב של שר החוץ, משה שרת, אל ציר ישראל בבריטניה, בתגובה למכתב הציר מ ה 2.9.1949.
ג"מ - תיק 9/מיכל 2408 ('מדיניות ישראל').
פז, עמ' 190-191.
על הלך הרוחות במפ"ם לגבי "התכוננות למלחמת עולם שלישית " - אלי, צור, " בין איחוד לפילוג - מפ"ם וחטיבותיה" - השמאל המאוחד, ע' 101.
ראה: מאמרי "דבר היום" - דבר , 1.2.1949 , ע' 1. וכן - דבר (6.3.1949) ע' 1.
Bialer, (1990) , pp. 49-50.
צחור, עמ' 189-191.
Schoenbaum, pp. 47-49.
שרת אל ציר ישראל בבריטניה , ג"מ , תיק9/מיכל 2408.
דוד בן גוריון, בהלחם ישראל (ת"א, עם עובד, 1975 (נתפרסם במקור בתש"י) ) ע' 171.
ראה ציטוטים שונים בעבודה זו המעדידים על כך שגם תומכי אי ההזהדות התבטאו לגבי הזיקה הפרו דמוקרטית, שאינה בהכרח פרו מערבית.
Bialer (1990), p. 136.
דברי הכנסת - ישיבה עשרים (4.4.1949). מופיע ב:
יוסף, הלר, (עורך) ראשיתה של מדיניות החוץ הישראלית והפולמוס הציבורי עליה - קובץ מקורות חלק ב' (ירושלים: אונ' עברית, תשמ"ג), עמ' 626-627.
שם.
איל, כפכפי, תמורות באידיאולוגיה של הקיבוץ המאוחד - 1944 - 1954 (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה ) (ת"א: אוניברסיטת ת"א, 1986) עמ' 64-66.
פז, עמ' 191-192.
מנהיגי השומר הצעיר, למרות הבנתם (בעקבות ביקור יערי במזרח אירופה - 1949) את השינוי לרעה שחל בעמדת ברה"מ כלפי ישראל, בחרו משיקולים פנימיים, להמשיך בקו פומבי של תמיכה בלתי מסויגת בברה"מ. לדוגמא, דברי מאיר יערי ב -על המשמר, 16.6.1949.
'פרשת אורן' הסעירה את מפ"ם ואת תנועת ההתישבות 'שלה' וגרמה לשבר אידיאולוגי. על כך:
צחור, עמ' 206-207.
על דיונים אלו במפא"י : Bialer (1990),pp. 18-53.
כפכפי, ע' 77.
Bialer (1990) , pp. 22-25.
Eli, Podeh, "The Desire to Belong Syndrome: Israel and Middle-Eastern Defence, 1948-1954 " - Israel Studies ( Fall, 1999, 4:2), p. 121.
Efraim, Inbar, " Contours of Israel's New Strategic Thinking " - Political Science Quarterly , (Spring 1996, 3:1) p. 41.
מתוך דברי דוד בן גוריון - "ישראל בין העמים" - שנתון הממשלה (5713, ירושלים: מדינת ישראל, 1952/1953)
מצוטט ב: .Brecher, p. 265
Aaron, S. Klieman, Israel and the World After 40 Years, (Washington: Pergamon-Brassey's International Defence Publishers, 1989). Pp. 91-93.
עוד על יחסי ישראל ארה"ב:
גבריאל, שפר, יחסי פטרון וקליינט: תלות ישראל בארה"ב (ירושלים: האוניברסיטה העברית, מכון דיוויס, פרסומי מדיניות מס' 14, 1986) עמ' 10-11.
עדות לרצון הישראלי במטרות אלו:
מכתב של בן גוריון אל שרת (ניו יורק) 16.4.1948. ג"מ 93.03/117/20
על המדיניות הבריטית ביחס לשאלת פלסטינה/א"י בהקשר עבודה זו, ראה:
Ilan, Pappe, " Over Conflict to Tacit Alliance: Anglo-Israeli relations 1948-1951 " - Middle Eastern studies, (1990, 26:4)p. 563.
Yaacov, Bar Siman Tov, " The United States and Israel Since 1948: A " Special Relationship ?" - Diplomatic History (1998, 22:2) p. 233.
לא כל ניסיונות השגת הנשק התנהלו במקביל בשני הגושים, אך לפחות חלק גדול מהתקופה היה 'מקביל' . על כך בהמשך פרק זה של עבודה זו.
Bialer (1985) , pp. 307-311.
על המניעים הסובייטים בפרק האחרון בעבודה זו.
על האמברגו, כשלון נסיעת ספיר ורמיזות אמריקניות כי ייתכן וישתנה בעתיד - שיחת משה שרת - ד. ראסק,
- ג"מ 130.02/2414/22
במרץ 1948 נסוגה ארה"ב מתכנית החלוקה -
" Statement by Ambasssador W.R. Austin, U.S. Representative in the Security Council, 19.3.1948 " - U.N. Doc. S/PV.271 (19.3.1948).
על כך ניתן ללמוד (בין השאר מ:) דבריו של משה שרת בישיבת מרכז מפא"י (12.5.1948).
בית ברל (להלן ב"ב) , ישיבות מרכז מפא"י, תיק 23/48.
שיחת שרת-ראסק (ראה הערה 61).
תזכיר מאת א. אפשטיין לחברי הנהלת הסוכנות (מרץ 1948)
אצ"מ 6/4/5 Z
על תכנית ברנדוט ראה הערה 21.
Benny, Morris, Israel's Border Wars,1949-1956, (Oxford: Oxford Uni. Press, 1993) pp. 33-46.
מתוך ישיבת מועצת המדינה הזמנית שדנה בדו"ח ברנדוט, דברי מועצת המדינה הזמנית , ישיבה כ', 24.9.1948.
א - על ישראל בועידת לוזאן:
אילן, פפה, " ועידת לוזאן וניצנים ראשונים למחלוקת על מדיניות החוץ הישראלית " - עיונים (1991:1).
ב - על שאלת הפליטים בהקשר האמור:
Benny, Morris, The Birth of the Palestinian refugee Problem, 1947-1949 (London: Cambridge Uni. Press, 1989) pp. 51-56.
Arnold, Kramer, The Forgotten friendship: Israel and the Soviet Bloc, 1947-1953 (London: Uni. Of Illinois Press, 1974) p. 43.
לדוגמא: א - דברי שרת בישיבת מרכז מפא"י, 24.4.1948 -
ב"ב 23/48. וגם:
דברי בן גוריון במועצת המדינה הזמנית, 24.9.1948 (ראה הערה 68).
אליעזר קפלן אל ו. ת'ורפ (22.12.1947)
אצ"מ 53/1765 S
על כך בדברי ג'ורג' מרשל עצמו, כפי שמופיעים בתזכיר מאת ב. אצקין אל ד"ר א.ה.סילבר, 28.9.1948.
ג"מ, תיק 26 מיכל 2414 ('יחסי ישראל-ארה"ב').
מברקו של אבא אבן אל אליהו אפשטייו (אילת) , 31.1.1948,
ג"מ , תיק K/15 מיכל: 2399 (' Jewish Telegraphic Agency')
על כך מתוך סיכום פגישה זו לפי מ. נמיר , מתוך יומנו, כפי שמופיע ב:
ג"מ, 130.02/2457/14.
על כך בהמשך פרק זה.
דבר (7.3.1949) ע' 1.
בחרתי שלא להתייחס כמעט לנושא ירושלים עקב הנחתי שחשיבותה הייתה בעיקר סמלית, ללא אופי אסטרטגי בטחוני, כלכלי או עצמתי. עם זאת, בכל זאת, ישנה חשיבות מסוימת לשאלת ירושלים, בהקשר עבודה זו, שכן מתבטאת בה לראשונה מאז העלאת שאלת פלסטינה/א"י באו"ם , הצבעתה של ברה"מ בניגוד לעמדת ישראל בעניין מהותי. למרות
זאת, בהנהגת המדינה (ומפא"י) לא ראו בכך שינוי משמעותי המעיד על שינוי מגמה כללי בעמדת ברה"מ, והמשיכו לצדד בהפגנת ידידות כלפיה. אכן לבסוף (20.4.1950) נסוגה ברה"מ מתמיכתה בבנאום ירושלים.
ראה פרק1 של עבודה זו.
ראה הערה 75.
מתוך תרגום לאנגלית של מכתב מאת א. נ. באקולין אל נ. מ. שברניק (מוסקבה, 5.7.1949):
Roi', Fruendlich, Yaroshevski, pp. 510-514.
Ibid, p. 513.
מתוך תרגום לאנגלית של מכתב מאת א. ל. וישינסקי אל סטאלין (מוסקבה, 14.7.1949).
Ibid, p. 517.
מתוך תרגום לאנגלית של מכתב מאת באקולין אל גרומיקו (מוסקבה, 29.9.1949).
Ibid, pp. 534-538.
מתוך תרגום לאנגלית של מזכר מאת באקולין אל גרומיקו (מוסקבה, 30.9.1949),.
Ibid, p. 540.
נ. קצבורג " בעיית העלייה ממזרח אירופה בתקופה של ראשית המדינה " - ספר שרגאי (בעריכת מ. אליאב וי. רפאל) (ירושלים: 1984). עמ' 223-228.
דיווחו של ש. אליישיב בפני מרכז מפא"י (4.11.1949) (ישיבות מרכז מפא"י , תיק 23/49) ב"ב.
יעקב, רואי, יחסי ברה"מ - ישראל 1947-1954 (עבודה לתואר דוקטור) (ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1972) ע' 212.
יוסף, גוברין, יחסי ישראל-ברה"מ , מעת חידושם בשנת 1955 עד ניתוקם בשנת 1967 ( מתוך המבוא העוסק בשנים 1947-1953) (ירושלים: י.ל. מאגנס, 1990) עמ' 18-20.
Yaacov, Roi', Soviet Decision Making in Practice (London: The Russian and East European Research center, The Shiloah Center for Middle Eastern and African Studies - Tel Aviv Uni. (Transaction Books) , 1980), p. 344.
(ספר זה מבוסס על עבודת הדוקטורט של רואי עם עדכונים קלים)
רואי (1972) ע' 156.
Krammer, p. 129.
מרדכי , נמיר, שליחות במוסקבה ( תל אביב: עם עובד, 1971). עמ' 116-121.
ראה הערה 75.
נמיר, עמ' 54-56.
לפי תרגום לאנגלית של יומן באקולין לגבי פגישותיו - Roi, Fruendlich, Yaroshevski, pp. 345-346.
תרגום לאנגלית של דו"ח פ. ארשוב על פגישתו עם וייצמן ( 5.10.1948)
Ibid, p. 177.
תרגום לאנגלית של דו"ח וישינסקי על פגישותיו עם גולדה מאיר (20.1.1949).
Ibid, p. 428.
דיווח של גולדה מאיר על אותה הפגישה לעיל - Ibid, p. 430.
תרגום לאנגלית של אזהרה שנשלחה ממשרד החוץ הסובייטי אל צירות ישראל במוסקבה.
Ibid, p. 438.
מברק מאת א. לבבי (מוסקבה) אל משה שרת (תל אביב) (21.10.1949)
ג"מ 130.09/2325/26
37

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אי הזדהות במדיניות החוץ של ישראל בשנים 1947-1950", סמינריון אודות "אי הזדהות במדיניות החוץ של ישראל בשנים 1947-1950" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.