המעפילים בקפריסין

תקציר העבודה:

עיקר עניינו של הישוב העברי בארץ ישראל היה העלאת יהודים למרות הגבלותיו של השלטון הבריטי. באירופה התרכזו כרבע מליון יהודים משארית הפליטה של השואה.
עבור יהודים אלה הקימה ה"הגנה" שני מוסדות: ה"בריחה" וה"מוסד לעלייה ב'".
תנועות אלו כיוונו את זרם הפליטים והעקורים מאירופה לארץ ישראל, הגנו על בטחונם במחנות ההמתנה והכשירו את הפליטים להעפלה ולהגנה.

בארץ ישראל שלטה הממשלה הבריטית, שהגבילה את כניסת היהודים למיכסה מצומצמת של כ-1500 איש לחודש. כמות זו לא סיפקה את יושבי המחנות ואלה ציפו לעזרת ה"מוסד לעליה ב'". ה"מוסד לעליה ב'" היה קונה אוניות, מעלה עליהן נוסעים יהודים ככל שיכול, בנמלים נידחים הרחק מעין הבלשים הבריטיים ומוריד את המעפילים בחופי הארץ, כאשר יחידות פלמ"ח היו ממתינות להם ומפזרות אותם מהר ככל האפשר בישובים הסמוכים.

כשנתגלה הדבר לבריטים, הפעילו מערכת שמירה על חופי הארץ, במטרה למנוע מהמעפילים להגיע לחוף. בתחילה עצרו אותם בעתלית ובמשך חודשים אחדים היו משחררים אותם במסגרת המיכסה של 1500 איש לחודש. משגבר המרי העברי, הכינה מיפקדת הצבא הבריטי תוכנית לדיכוי כללי של תנועת המרי. מטרות התוכנית היו להרוס את הפלמ"ח, כוח המחץ של ה"הגנה", לעצור את מנהיגי הסוכנות ולהשאיר את ה"הגנה" ללא הנהגה ולגלות מסמכים שיספקו הוכחה לפעילותה הבלתי חוקית של הסוכנות היהודית. המבצע נקבע ל-29 ביוני 1946. לימים נודע המבצע בשם "השבת השחורה". בעוד הישוב מתלבט בתגובה לאותה "שבת שחורה", תוך ויכוח בין המתונים ובראשם ד"ר ויצמן, לבין האקטיביסטים, שרצו לבצע מספר פעולות תגובה חריפות, פוצצו ב-22 ביולי 1946, אנשי אצ"ל את מלון "המלך דוד" בהותירם 80 הרוגים.
בתגובה על פיצוץ מלון "המלך דוד", הכריזו הבריטים עוצר כללי, פתחו במצוד אחר החשודים והגרוע מכל, החליטו להעביר את המעפילים העצורים בעתלית למחנות הסגר באי קפריסין עד אשר ימצא מקום אלטרנטיבי לגרשם אליו. באותו זמן השקיעו ה"הגנה" וה"מוסד לעליה ב'" בהגברת זרם ההעפלה, ומעל 50000, איש יצאו מנמלים שונים באירופה, החל מראשית גירוש המעפילים לקפריסין ועד לסוף שנת 1947.
לעיתים כשהצליחו להוריד מעפילים מן האוניה ואלה התערבו עם אזרחי הארץ הותיקים, נשלחו מאות אנשים שסירבו להזדהות לקפריסין.

בעבודתי ארצה לטעון, כי למרות הסבל שהיה נחלתם של המעפילים, מגורשי קפריסין, הרי שעצם הגירוש לא סייע לבריטים במטרתם לדיכוי המרי. יתרה מזאת, המעפילים המשיכו לזרום ארצה, למרות הקשיים ותוך חיזוק אמונתם במטרה הלאומית. עוד אטען, כי עצם השהייה במחנות קפריסין היוותה עבורם כור היתוך, אשר בנה את התשתית האנושית אידיאולוגית, פוליטית ואף צבאית, לשנותיה הראשונות של המדינה.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון - המדיניות הבריטית
1.1. רקע היסטורי
1.2. הספר הלבן
1.3. מלחמת העולם השניה
1.4. עם תום המלחמה
1.5. מדיניות הגירוש
פרק שני - הצורך במדינה יהודית לאחר השואה
פרק שלישי - העפלה והתיישבות
פרק רביעי - גירוש קפריסין והמוסדות היהודיים בארץ ישראל.
4.1. מחנות הגירוש
4.2. תנאי החיים במחנות
4.3. "כפר הנוער" במחנות קפריסין
4.3.1. תנאי החיים בכפר הנוער
פרק חמישי - פעילות הפלמ"ח
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

אורן, מ., "'כפר הנוער' במחנות קפריסין", 'דפים לחקר תקופת השואה ב', תשמ"ב, ע"מ 217-230.
אורן, מ., (1985), 'מנגד תראה את הארץ', בית לוחמי הגטאות/ הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
אלון, י., (1965), 'מערכות פלמ"ח', הוצ' הקיבוץ המאוחד, תל-אביב.
אורן, א.,, (1978), 'התיישבות בשנות מאבק', ירושלים.
אורן, א., "ההתיישבות כתשתית לעצמאות 1878-1949", 'סקירה חודשית' 3-4, 1982.
בוגנר, נ., "גירוש קפריסין", 'האנציקלופדיה של השואה', 1990, ע"מ 289-291.
בוגנר, נ., (1991), 'אי הגירוש, מחנות המעפילים בקפריסין 1948-1946', תל-אביב.
בנבנישתי, מ., "אורח הוד מלכותה", 'הארץ', 6.3.1997, ע"מ ב1.
בן גוריון, ד., (1993), 'פעמי מדינה', הוצ' עם עובד, תל-אביב.
גלבר, י., (1990), 'מולדת חדשה, יהודי מרכז אירופה וקליטתם 1933-1948', ירושלים.
הדרי, ז., (תשמ"ה), 'פליטים מנצחים אימפריה פרשיות עליה ב' 1945-1948', תל-אביב.
וולטר, פ., (1994), 'מכתבים של רופא ממחנות קפריסין', תל-אביב.
נאור, מ., (1985), 'ההגנה', משרד הבטחון-ההוצאה לאור, תל-אביב.
'ספר לימוד לילדי ישראל במחנות קפריסין', (תש"ז), קפריסין.
ריבלין, ג., (1992), 'הלילה והיום הם ארץ ישראל', הוצ' משרד הבטחון, תל-אביב.
שערי, ד., (1981), 'גירוש קפריסין 1946-1949', ירושלים.
שפירא, ש., "בריטניה מול הפליטים היהודיים", 'גשר' 104-105, תשמ"א, ע"מ 159-162.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המעפילים בקפריסין", סמינריון אודות "המעפילים בקפריסין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.