עידן המידע והשפעתו על הפיקוד מכוון משימה

תקציר העבודה:

פיקוד והנהגה
עידן המידע והשפעתו על הפיקוד מכוון משימה

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. פיקוד בשדה הקרב - הדרך ל"פיקוד מכוון משימה"
3. תפיסת "הפיקוד מכוון המשימה" בשלהי המאה העשרים
4. הדרישות הבסיסיות של שיטת הפיקוד מכוון המשימה
surfaces and gap" .5" - טקטיקה גרמנית במלחמת העולם השנייה
6. "עידן המידע" והשפעתו על הפיקוד מכוון משימה - ביקורת על מאמר שפורסם
במגזין אמריקני ((ARMOR
7. סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
כיום נוהגים אנו להבחין בין שתי שיטות פיקוד שכל אחת מהן משקפת אופי
ותרבות1 הגולשת מהתחום הצבאי לעבר תחומי החברה והכלכלה - פיקוד לפי פקודות
מפורטות ("control by detailed order" ובגרמנית "Befehlstaktik") ופיקוד מכוון
משימה, או כפי שיש המכנים אותו פיקוד משימתי ("directive control" ובגרמנית
"Auftragstaktik") שהחל מתפתח בראשית המאה ה .19 -
במאמר אעמוד על התפתחות הפיקוד מכוון המשימה ומרכיביו מראשית המאה ה -
19 ועד המאה העשרים ואחת, אנתח את טקטיקת "חיפוש הפרצות" (" surfaces and
gap" או "recon pull") שהונהגה בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה כחלק
מלחימת הבליצקריג, ואבחן את השפעת הטכנולוגיה והמחשוב בשדה הקרב העתידי
על הפיקוד מכוון המשימה נוכח טענות, אותם אציג, בדבר "גסיסתה" של שיטת
פיקוד זו "בעידן המידע".

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. רובין דורון (אלוף), "הפיקוד מכוון המשימה - מקומו וחשיבותו, "מערכות" 318 (ינואר - פברואר 1990), עמוד .6

מקורות:

מעבר לזאת, קיימים ארבעה מרכיבים בלעדיהם אין יכולת לקיים תרבות של פיקוד מכוון משימה : משמעת, מיומנות וחשיבה במונחים אחידים (מבחינת עקרונות המלחמה וכללי הטקטיקה), עצמאות וחופש פעולה, ואחריות אישית ברמה הגבוהה ביותר בכל רמות הפיקוד -
"Auftragstaktik is composed of four essential elements - obedience, proficiency, independence of action, and self-esteem. In order to Auftragstaktik to exist, all four elements must be present."
קיימים מרכיבים נוספים אותם הזכרתי דוגמת יוזמה וכושר אלתור אולם לדעתי אלו נגזרים מארבעת דרישות היסוד אלה.
5. "surfaces and gap" - טקטיקה גרמנית במלחמת העולם השנייה
טקטיקת surfaces and gap"" ההתקפית, הידועה גם כ - "recon pull", היוותה חלק מתורת הבליצקריג ("Blitzkrieg") בה נקט צבא הווארמכט הגרמני במלחמת העולם השנייה. בסיס הטקטיקה היה פשוט: במקום בו נתקלים בהתנגדות של אויב ("surfaces") יש לנתק מגע, ובמקום בו אין אויב או שהיערכותו מצומצמת ("gaps") יש לפרוץ קדימה
ולהרחיב את הפרצה. לפי שיטה זו, כוונת המפקד מועברת לפקודים, ואלו נעים בנתיבים שבחרו בתקווה שיחידה אחת או יותר תמצא את הפרצה בהערכות האויב שתוביל לעורף האויב. על ידי הערכות שכזו, כשכל יחידה מחפשת לעצמה ולשכנותיה את הפרצה בהערכות האויב, ניתן לנצל את ההזדמנויות הנקרות במהלך הלחימה בצורה שכלתנית יותר,
שכן ברגע שיחידה אחת מוצאת את אותה פרצה, היא מדווחת למפקד הכח על נקודה זו וכל הכוחות נעים לכיוון (ראה מרשם 2).
מרשם 2 - "Recon pull"
כפי שציינתי, בעת שיחידה נתקלה בהתנגדות, שמפקד הכח מעריך כי היא מעידה על הערכות טובה של האויב המגן, היה עליה לנתק מגע ולחפש לעצמה נקודה אחרת בה, להערכת מפקד היחידה, יהיה קל יותר לפרוץ קדימה. מעשה זה, שבכל צבא אחר באותה תקופה היה עילה למשפט צבאי, דרש מנהיגות מסוג אחר, ומפקדי הווארמכט נדרשו, לפחות עד
מחצית מלחמת העולם השנייה, לגלות יכולת יוזמה, כושר אילתור, ורצון לשאת באחריות. לקראת סיום מלחמת העולם השנייה החלו קשיים לנקוט בטקטיקה זו נוכח העדר ההכשרה המתאימה בקרב הקצונה הזוטרה.
דוגמא לשיטת Recon pull ניתן למצוא בדברי הגנרלים באלק ופון מלנטין על הפיקוד והשליטה בצבא גרמניה. הגנרלים רואיינו על ידי גנרלים אמריקנים ובפרק הפו"ש רואיינו על ידי הגנרל דה פוי. להלן "דו-שיח" בין גנרל דה פוי ובין פון מלנתין -
גנרל דה פוי : הצבא האמריקני במלחמת העולם השנייה הרבה לדבר על "פקודות משימה" [...] אחת הדוגמאות שנתנו לצבא האמריקני [...] הייתה : מפקד הדיוויזיה פקד על מפקד הפרשים לתפוס גשר על נהר משום שהדיוויזיה עמדה לחצות את הנהר. כשהגיע מפקד הפרשים אל הגשר מצא עליו חטיבת טנקים של האויב. שאלה: מה על מפקד
הפרשים לעשות ? פתרון הפקודה המשימתית : לדווח בקשר למפקד הדיוויזיה בקשר - לחפש גשרים אחרים, מעברות, סירות - במילים אחרות, לעשות את מה שהיה עושה המפקד הממונה עליו, אילו היה במקום והכיר את המצב לאשורו. האם זהו הסבר טוב של Auftragstaktik ?
גנרל פון מלנתין : "בדיוק" !
6. "עידן המידע" והשפעתו על הפיקוד מכוון משימה
עידן "מלחמת המידע" (Information warfare) אומר דברים שונים לאנשים שונים. מכיוון שמדובר במושג מונוליטי, כלומר מושג בעל משמעויות שונות בהקשרים שונים: בעבור אחדים, הכוונה היא לטכנולוגיות מחשבים והטמעת מערכות מידע, שליטה ובקרה (שו"ב). אחרים מדגישים את היבטי הלחימה בכושרי הפיקוד והשליטה של האויב (C2W),
דהיינו, מאמץ משולב נגד מערכת הפיקוד של האויב, לצורך "ביתור" יחידותיו וע"י כך שלילת יכולתו להילחם כמאמץ מאורגן. יחד עם זאת, הכל תמימי דעים כי מהפיכת המידע מצביעה על כך ששדה הקרב העתידי יאופיין בשפע מידע שיזרום בצינורות הפיקוד ובפתיחת "צווארי הבקבוק" של המידע ע"י העברת המידע לרוחב הפיקוד במקביל -
"Force XXI and the theory of informational warfare rely heavily upon the concept of "breaking down the stovepipe information structures. [...] Information which traditionally flowed vertically from one echelon to the next, duo to system hardware [...] may now be accessed by a greater number of
users spread horizontally [...]"
כך למשל, קמ"ן חטיבה שיקבל מידע אודות פריסת האויב בגזרה יעדכן את מפת המח"ט (הממוחשבת), ומערכות שו"ב מתקדמות יעבירו את המידע מיד למפקדי הגדודים והפלוגות. זאת ועוד, מפקד יחידת נ.ט יוכל לקבל תמונת מצב ממוחשבת של כל מטרות האויב בגזרת הלחימה (מכל עמדה בשדה הקרב), ולכאורה יוכל לשלוט על ניהול האש מרמת הכלי
הבודד ביחידתו.
בחלק זה של המאמר אנסה לבחון טענה לפיה לפיקוד מכוון המשימה אין מקום במאה העשרים ואחת. במאמר שפורסם במגזין האמריקני ARMOR הציג קצין בצבא ארה"ב, רוברט בטמן, טענה לפיה מהפיכת המידע ושינוי שדה הקרב במאה העשרים ואחת מסמלים את מותו של הפיקוד מכוון המשימה. כאמור, פיקוד מכוון משימה מורכב מארבעה יסודות -
משמעת, מיומנות (בקיאות), אחריות והחשוב מכל עצמאות פעולה - שבהעדר אחד מהם לא ניתן לקיים תרבות של פיקוד מכוון משימה. לדעת בטמן, מאחר שבעידן המידע, כל מפקד בכיר יכול ממקום מושבו בחפ"ק לראות את שדה הקרב (לטענתו טוב יותר מהמפקד בשטח שכן המפקד בחפ"ק מקבל את תמונת המערכה בכללותה) ולהתערב בנעשה ביחידה
כפופה לו, הרי שהמשמעות היא אובדן מוחלט של עצמאות הפעולה בדרגי הפיקוד הזוטרים וסופו של עידן הפיקוד מכוון המשימה -
"In the original definition of the term Auftragstaktik had four components: obedience, proficiency, independence of action, and self-esteem. However, if any one of these components was considered paramount, it was the tradition of independence of action. This tradition cannot survive on the digital
battlefield, and neither will Auftragstaktik".

הבסיס לחשיבתו של כותב המאמר נעוץ, למיטב הבנתי, בתהליך התפתחות הפיקוד מכוון המשימה ובצרכים שהובילו לגיבוש שיטת פיקוד זו. לתפיסתו, מאחר והפיקוד מכוון המשימה נולד כצורך לצורך יישום התמרון הצבאי, וכתוצאה מכך שמהירות התמרון יצרה מצב בו המפקד מלפנים יודע את תמונת המצב טוב יותר פי כמה ממפקדו שנמצא מאחור,
הרי שבעידן בו המידע מפוזר לרוחב ובמקביל, והמפקד הניצב מול מוניטור ומקבל תמונת מצב טובה יותר מזו הקיימת אצל הפקוד בשטח, אין צורך עוד בפיקוד מכוון משימה -
"For the first time in history, the front line commander actually knows less about what is going on in his immediate area then does his higher commander"
לדעתי, כותב המאמר מציג תפיסה נאיבית השבויה בקסמי הטכנולוגיה מבלי ששם דעתו בצורה מספקת על שני גורמי יסוד שהשפיעו וישפיעו גם בעתיד על אופי הלחימה: הגורם הפיקודי הכרוך בהובלת לוחמים מלפנים ומגבלת מוטת השליטה של האדם, ובענייננו, תופעת הצפת המידע. יתרה מזאת, הכותב התעלם מהמאמצים האדירים שמשקיעים בצבאות
המערביים לפיתוח תורת הפיקוד מכוון המשימה בשדה הקרב העתידי. אתייחס בקצרה לשלושת נושאים אלו.
כאמור, הגורם הראשון שהמחבר התעלם ממנו הוא הפיקוד מלפנים והשפעתו על המפקד עצמו ועל פקודיו. פיקוד קדמי אינו אלא המשך הנוהג שהיה מקובל על מפקדים עליונים לפי צבאות ההמונים. על ידי פיקוד קדמי הצליחו מפקדים להתרשם באופן בלתי אמצעי מהמתרחש בשדה הקרב ולהפגין מנהיגות הן בעצם נוכחותם והן בגילוי אומץ לב כשהיה
צורך בכך. אגב, כדי לקיים את עקרון נוכחות המפקד הפעילו הגרמנים במלחמת העולם השנייה את שיטת חבורת הפיקוד הקדמי (חפ"ק) המתפצלת מהמפקדה העיקרית ומקיימת עימה ועם שאר הכח קשר אלחוט.
הדחף לראות את הדברים במו עיניהם, "לחוש" את המצב, הינו ככל הנראה דחף עמוק של יצורי אנוש במבצעים משימות פיקוד, וספק רב אם מפקדים בכירים ברמות הטקטיות והמערכתיות יראו אי פעם במפה הולוגרפית, בסרט וידאו או בצג מחשב תחליף לשהייה בשטח. בריגדיר - גנרל מרשל התייחס בספרו "אנשים מול אש" לחשיבות התרשמותו הבלתי
אמצעית של המפקד משדה הקרב וסיכם בציינו כי "האמת הישנה כי לא תמיד אפשר להוביל מאחור מתאימה לצפוי לנו בעתיד יותר מאשר למה שמצאנו בעבר".
מרכיב היסוד השני שמשפיע על הלחימה, ולדעתי המחבר התעלם ממנו, הוא מגבלת מוטת השליטה האנושית והשפעת "הצפת המידע" על אופי ושיטת הפיקוד בשדה הקרב העתידי. בעיית הצפת המידע (/ "Information flow" "Information overload") היא ממאפייניו הבולטים של הארגון הצבאי בעידן המידע. פעמים רבות מגיע אל "שולחנו" של המפקד
מידע שאינו מעובד, אינו רלוונטי, גוזל זמן ואינו משפיע, בסופו של דבר, על קבלת ההחלטות הן בשגרה ובוודאי בשדה הקרב. המידע שצריך להגיע אל שולחנו של המפקד הוא רק המידע השימושי - המהותי, אשר עשוי לשנות את כל מכלול האינפורמציה ואשר על בסיסו יקבל או ישנה המפקד את החלטותיו, וכל מידע בלתי רלוונטי ועודף רק
יפריע למפקד לקבל את ההחלטה הנכונה בזמן הנכון. ד"ר נורמן דיקסון, מחבר הספר הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא, תאר את תופעת עודף המידע תוך שהוא מתייחס למידע בלתי רלוונטי כ"רעש" -
"[...] "רעש" הוא אויבו של המידע. הרעש ממלא ערוצי מידע ומשבש בכך את זרימתו. ככל שמוגבל קיבול הערוצים, כן גדלה השפעתו המשבשת של ה"רעש". ככל שרב "הרעש", כן תפחת כמות המידע שאפשר יהיה לטפל בה".
דומה כי ריבוי האינפורמציה שתזרום דרך מערכות השו"ב תגביר את "הרעש" בסביבת העבודה של המפקד וכמות המידע שניתן יהיה לטפל בה, לא זו שלא תגדל, כי אם אף תלך ותפחת. כך למעשה, מפקד שיתחיל לעסוק בפרטי האינפורמציה שיזרמו אליו במהלך הקרב עשוי לפספס את נקודות ההחלטה האמיתיות בהן נדרש ממנו לגבש את ההחלטות
שיכריעו את הקרב. האלוף עמידרור התייחס לאשליית הטכנולוגיה המודרנית -
"קיימת אשליה שהטכנולוגיה המודרנית תפתור חלק מהבעיה בעזרת חיישנים שייתנו, לכאורה, תמונה מדויקת של מיקום כוחותינו וידע רב יותר על מיקום האויב. במציאות הוכח שבאופן עקרוני הבעיה לא תיפתר, גם אם בצינורות יזרמו הרבה יותר פרטים"
לבסוף, דומני שכותב המאמר התעלם גם מתהליכים צבאיים המצביאים דווקא על הבנת הבעייתיות בפיתוח תלות מוחלטת בטכנולוגיה המשתלטת על שדה הקרב ומעצבת אותו. במרבית הרפורמות הצבאיות שבוצעו בצבאות המערביים בעשרים השנים האחרונות, ובמיוחד בצבא האמריקני, גובשו פתרונות יצירתיים שחידדו את הצורך במתן עצמאות לפקודים
וליחידות טקטיות בשדה הקרב ויפתחו את תרבות הפיקוד מכוון המשימה. כך למשל, בשנות ה-80 של המאה הנוכחית, נוכח התעצמות המידע הזורם בשדה הקרב הממוחשב והדיגיטלי והבנת הבעיות הנלוות לכך, נדרש צבא היבשה האמריקני לגבש פתרון שיאפשר לכל כוח לפעול בגזרתו ללא תלות במידע אודות הכוחות השכנים ובאופן עצמאי -
"[...] (מדובר) בתפיסה המאפשרת לכל מפקד, כמנצח תזמורת, לבטוח ולהפקיד בידי הפרטים השונים את היכולת להכתיב את המנגינה ולקבוע את קצבה על פי יכולתם ומיומנותם [...]".
הנה כי כן, האמריקנים השכילו להבין כי ניצחון בשדה הקרב מותנה, לעיתים קרובות, לא רק בקיומה של טכנולוגיה עדיפה, אלא גם בהבנת מגבלותיה של כל טכנולוגיה וביכולת להסתדר עימן.
כאמור, דעתי מנוגדת לזו של כותב המאמר הסבור כי עידן המידע מסמל את קץ הפיקוד מכוון המשימה. לדעתי, החידושים הטכנולוגיים ומחשוב סביבת הלחימה המאפשרים למפקד לראות מעל גבי צג מחשב או בצילום מזל"ט את פריסת כוחותיו ואת פעולות פקודיו, תורמים לפיתוח תרבות של פיקוד מכוון משימה ותומכים בה כמעט באותה מידה
שהתמרון הביא לשכלול הפיקוד מכוון המשימה לכדי שיטת פיקוד. כפי שציינתי, לקיומו של חופש פעולה בקרב פקודים מספר תנאים בסיסיים, ובראשם אמינות הדיווח וקיומה של שרשרת רצופה של אמון וכבוד הדדי "המובילה מהמפקד העליון ועד מפקד הטנק והכיתה", כאשר מעל הכל עומדת "כוונתו" של המפקד הממונה -
"[...] הבעייתיות המיוחדת [...] הביאה לטיפוח מה שמכונה "אמון" בין הרמות השונות כערך חשוב ביותר לתפקודו של הצבא [...] אמון זה עיקרו: אני נותן הפקודה, סומך עליך, המבצע, שתמצא את הדרך הטובה ביותר לסייע לי להגיע למטרתי, גם כשאיני יודע (ואיני רוצה לדעת!) מה בדיוק אתה עושה".
לתפיסתי, מערכות השו"ב המתקדמות המאפשרות למפקד "לראות" את מעשי פקודיו ומותירות בידו אפשרות נוחה להתערב כשעולה הצורך בכך, מגבירות, הלכה למעשה, את האמון של המפקד בפקודו ("הידיעה מונעת פחד" - באופן פסיכולוגי, מפקד שרואה את פקודיו ושולט במהלכי הקרב חש במרבית המקרים, בטוח יותר). אומנם, יהיו מפקדים שלא
ישלטו ביצריהם וינצלו את האפשרויות שמקנות המערכות להתערבות בלתי פוסקת במעשי פקודיהם, אולם לדעתי יהיו אלה מיעוט מבין המפקדים שינהגו כך, ובתהליך נכון של הכשרת מפקדים ניתן יהיה להתגבר גם על דחף זה.
ניתוח שיטת "הטלסקופים המכוונים" שהפעיל אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים בחזית הדרום מצביעה בדיוק על תופעה זו. במלחמת ששת הימים ניתח אלוף הפיקוד את לוחמת השריון ככזו הדורשת מידה רבה של עצמאות למפקדים כפופים. בבואו להתמודד עם מרחבי סיני העצומים גיבש האלוף שיטה ייחודית לשמור על עצמאות הכוחות מחד
גיסא, ולקיים מנגנון פיקוח ובקרה מאידך גיסא. צוותים אוגדתיים שסופחו לשתי האוגדות הצפוניות (אוגדות טל ויפה) דיווחו לו בהתמדה על הנעשה באוגדות אלו ולמעשה שימשו כצינור להעברת תמונת המצב למטה הפיקוד. באמצעות שיטה זו, שניתן לראותה כמערכת שו"ב "מהגל השני", נשמר חופש הפעולה של מפקדי האוגדות באופן מיטבי שכן
תמונת המצב האובייקטיבית שקיבל האלוף הגבירה את אמונו ובטחונו במפקדיו -
"פיקוד מלפנים, האזנה מתמדת לרשתות הקשר, והטלסקופ המכוון" - כולם נוצלו לפיקוח על העצמאות שנתבעה מהמפקדים הכפופים [...] שיטת הפיקוד שאפשרה את הצלחת 1967 כללה סדרה של איזונים, שמעצם הגדרתם, הם עדינים וקשים לקיום [...]"
דוגמא נוספת לחשיבות ביטחון המפקד בפקודיו וליכולות השו"ב המאפשרות זאת, וכתוצאה מכך מאפשרות הפעלת שיטת פיקוד מכוון משימה, ניתן למצוא בבחינת הפיקוד הבכיר האמריקני במלחמת המפרץ. צוות התכנון שעמל יחד עם גנרל שוורצקופף על תוכנית המבצע גיבש תוכניות מגירה לכל אחת מהיחידות הכפופות, תוך שהוא מאתר ארבע נקודות
החלטה בהן עלולים להידרש שינויים בקצב, במשימה או בכוחות המשתתפים. בספרו, מציין סקיילס כי תוכניות המגירה היו למעשה חלופות מבצעיות שאפשרו לכל מפקדי הקורפוסים חופש פעולה בתנאים של אי וודאות, והתאמה של הפעילות הטקטית לתגובות אפשריות של האויב. לתפיסתו, הבסיס להתכנות תוכניות מגירה אלו ולביצוע מהלך מבצעי
נכון, נעוץ בקיומו של מודיעין מדויק על תנועות האויב. הנה כי כן, המודיעין "הטוב והמדויק" נדרש כחלק מביטחון המפקד בפקודיו ומהווה נדבך מרכזי בפיקוד המשימתי ובדבקות במשימה לאור המטרה בייחוד בעידן המידע. שוב נוכחנו לדעת ללא מידע טוב, יקשה על מפקד ליתן אמון בפקודיו וחוסר בטחונו יביא להיווצרות לחץ במפקדתו
ולהתערבות במעשי הכפופים לו.
7. סיכום
עקרונות הפיקוד מכוון המשימה כבר אינם בגדר חידוש בצה"ל ודומה שבמסגרת השפה המשותפת הצבאית, שהיא אחת מדרישות שיטת פיקוד זו, ניווכח שהמושג "פיקוד מכוון משימה" ברור דיו בקרב מרבית מדרגי הפיקוד הזוטרים. יחד עם זאת, כפי שציינתי, להבנת משמעותו המושגית של מונח זה אין משמעות ללא קיום תרבות ותשתית ארגונית
לקיומו של פיקוד זה והאתגר שבשינוי והתאמת עקרונות השיטה למצבים השונים (דוגמת מאפייני העימות המוגבל) ימשיך להעסיק אותנו, כפי הנראה, עוד זמן רב.
עם כל פלאי הטכנולוגיה והמחשוב, אין כנראה דרך להתגבר על כך שמקבלי ההחלטות, ככל שרבה בכירותם ואחריותם, כך הם יודעים פחות על הנעשה בשדה הקרב הממשי, בעוד של"מבצעים" ברמות השונות חסרה התמונה הכללית שבתוכה הם פועלים. פער זה, הנובע מכך ש"דברים שרואים משם לא רואים מכאן", אינו ניתן לגישור מוחלט על אף הצמצום
במימדיו, ודומה שימשיך להכתיב את צורך הפקודים להתקדם אל המטרה הקונקרטית אף שהמשימה בדרך אינה כה ברורה, כל זאת לאור כוונתו של המפקד כפי שהובנה.
ביבליוגרפיה
אילן עמית, "לקחים מרשימות פילדמרשל ארווין רומל", מדינת ישראל - המרכז למחקרים צבאיים, תשמ"ב - 1981.
דיקסון נורמן, "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא", "מערכות", תשל"ט - 1979.
המילון למונחי צה"ל, אג"ם-תוה"ד, התשנ"ח - 1998.
ון קרפלד מרטין, משבר בשליטה, "מערכות" 291, תשמ"ד - 1984, עמודים 12-15.
מרשל ס.א.ל, "אנשים מול אש", "מערכות", תשט"ז - 1956.
נוה שמעון, "אומנות המערכה - התהוותה של מצוינות צבאית", מערכות, 2001.
עמידרור יעקב (אלוף), למהותו של מקצוע הפיקוד הצבאי, "מערכות" 369, עמודים 26-31
סימפקין ריצ'רד, "מרוץ אל העתיד - מחשבות על המלחמה במאה ה-21", מערכות, 1999.
סקיילס, רוברט ה., ניצחון וודאי במדבר - צבא היבשה במלחמת המפרץ, אג"ם - תוה"ד - היסטוריה, מארס 1997
פיקוד מכוון משימה בצבא הגרמני, "מערכות" 318, (ינואר - פברואר 1990). (המאמר תורגם מ: ARMOR, January, 1981)
פרק הפיקוד והשליטה - פיקוד באמצעות "פקודות משימה", אג"ם - מה"דד, תשמ"ז - 1987.
רובין דורון (אלוף), "הפיקוד מכוון המשימה - מקומו וחשיבותו, "מערכות" 318 (ינואר - פברואר 1990), עמוד 6.
שוורץ חנן (אל"מ), "התגבשות שיטת הפיקוד והשליטה בארגון הצבאי המודרני", המכללה הבין זרועית לפיקוד ושליטה, 1993.
תמרי דב (תא"ל), פיקוד ושליטה בשדה הקרב היבשתי, "מערכות" 291, ינואר 1984, עמודים 20-23.
Anderson, Walter N. "Commander's intent: theory and practice." ARMOR 107 no. 3 (May-June 1998)
Andreas Ranke, "Schlieffen, Moltke, Carnot and the theory of the flank", Intelligence Review, February 1998 (http://members.tripod.com/american_almanac/vonschli.htm מתוך אתר האינטרנט -)
Bateman, Robert L. "Force XXI and the death of Auftragstaktik", ARMOR 105 no.1 (January-February 1996)
Bashista Ronald, "Auftragstaktik: It's More Than Just a Word", ARMOR, (November - December 1994).
English, John A. and Gudmundsson, Bruce I., "On Infantry", Praeger, 1994
Ferris, Stephen P. and David M. Keithly, "Auftragstaktik or directive control in joint and combined operations", Parameters 29 no. 3 (autumn 1999)
Military Review: "Information and warfare", April 2001
"The German Army's Mission Oriented Command and control", ARMOR, 90 (January-February 1981)
Leonhard, Robert R. , "Art Of Maneuver - Maneuver Warfare Theory and Airland Battle", Presidio, 1991
William S. Lind, "Maneuver warfare Handbook", Westview Press, February 1989,
"The German Army's Mission Oriented Command and control", ARMOR, 90 (January-February 1981)
12
הערות
רובין דורון (אלוף), "הפיקוד מכוון המשימה - מקומו וחשיבותו, "מערכות" 318 (ינואר - פברואר 1990), עמוד 6.
שוורץ חנן (אל"מ), "התגבשות שיטת הפיקוד והשליטה בארגון הצבאי המודרני", המכללה הבין זרועית לפיקוד ושליטה, אלול התשנ"ג, ספטמבר 1993, עמוד 24.
"פיקוד מכוון משימה בצבא הגרמני", "מערכות" 318, (ינואר - פברואר 1990), עמוד 8 (המאמר תורגם מתוך: ARMOR, January, 1981, p. 12 - 16)
Robert R. Leonhard, "Art Of Maneuver - Maneuver Warfare Theory and Airland Battle", Presidio, 1991, p.115
כפי שציינתי במבוא למאמר, בספרות הצבאית ניתן למצוא שתי שיטות פיקוד : פיקוד לפי פקודות מפורטות (""control by detailed order) ופיקוד מכוון משימה ("directive control"). לתפיסתו של ד"ר חנן שוורץ, הפיקוד מכוון המשימה שאנו מתכוונים אליו הוא למעשה "פיקוד מבוזר מכוון משימה" שהוא סוג פיקוד מאוזן בין פיקוד
ממורכז (צנטרליסטי) ובין פיקוד מבוזר. ראה: אל"מ שוורץ חנן, התגבשות שיטת הפיקוד והשליטה בארגון הצבאי המודרני", המכללה הבין זרועית לפיקוד ושליטה, אלול התשנ"ג, ספטמבר 1993.
Andreas Ranke, "Schlieffen, Moltke, Carnot and the theory of the flank", Intelligence Review, February 6, 1998 - מתוך אתר האינטרנט - http://members.tripod.com/american_almanac/vonschli.htm
Stephen Ferris and David Keithly, "Auftragstaktik or directive control in joint and combined operations", Parameters 29 no. 3 (autumn 1999) , p. 119
סימפקין ריצ'רד, "מרוץ אל העתיד - מחשבות על המלחמה במאה ה-21", מערכות, 1999, עמוד 281.
נוה שמעון, "אומנות המערכה - התהוותה של מצוינות צבאית", מערכות, 2001, עמוד 71.
הערה 8, שם, עמוד 283.
המילון למונחי צה"ל, אג"ם-תוה"ד, התשנ"ח - 1998.
"The German Army's Mission Oriented Command and control", ARMOR, 90 (January-February 1981), p. 12
הערה 8, שם, עמוד 285
הערה 8, שם, עמוד 286.
הערה 4, שם.
הערה 4, שם, עמוד 113.
Bashista Ronald, "Auftragstaktik : It's More Than Just a Word", ARMOR, (November - December 1994)
John A. English and Bruce I. Gudmundsson, "On Infantry", Praeger, 1994, p. 63
הערה 4, שם 114 - 113.
הערה 4, שם, עמוד 114.
הערה 18, שם, עמוד 63.
פרק הפיקוד והשליטה - פיקוד באמצעות "פקודות משימה", אג"ם - מה"דד, תשמ"ז - 1987, 22 - 21.
Military Review: "Information and warfare", April 2001 (ראה שם את המבוא לסדרת הכתבות בנושא).
Bateman Robert, "Force XXI and the death of Auftragstaktik", ARMOR. 105 no. 1 (January-February 1996), P. 14
הערה 24, שם.
הערה 24, שם, עמוד 15.
William S. Lind, "Maneuver warfare Handbook", Westview Press, February 1989, p. 12-13 ; נוה, הערה 9, עמוד 215.
הערה 24, שם, עמוד 14
אילן עמית, "לקחים מרשימות פילדמרשל ארווין רומל", מדינת ישראל - המרכז למחקרים צבאיים, תשמ"ב - 1981, עמוד 59. ראה גם; תמרי דב, פיקוד ושליטה בשדה הקרב היבשתי, "מערכות" 291, ינואר 1984, עמודים 20-23.
הערה 8, שם, עמוד 289 - 290
מרשל ס.א.ל, "אנשים מול אש", "מערכות", תשט"ז - 1956, עמוד91.
דיקסון נורמן, "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא", "מערכות", תשל"ט - 1979.
הערה 32, שם, עמוד 31.
עמידרור יעקב (אלוף), למהותו של מקצוע הפיקוד הצבאי, "מערכות" 369, עמוד 30.
רוברט ה. סקיילס, ניצחון וודאי במדבר - צבא היבשה במלחמת המפרץ, אג"ם - תוה"ד - היסטוריה, מארס 1997, עמוד 125
הערה 8, שם, עמוד 284.
הערה 34, שם, עמוד 31.
ון קרפלד מרטין, משבר בשליטה, "מערכות" 291, תשמ"ד - 1984, עמוד 12
הערה 38, שם, עמוד 13.
הערה 35, שם, עמוד 168.
שליטה רופפת
שליטה הדוקה
דינאמי
קבוע
פסיכולוגי
פיסי
תורת התמרון
תורת ההתשה
פיקוד מכוון משימה בהתקפה
שלב א' - חיפוש הפירצה
מפקד כח המשימה משקיע את עיקר כוחותיו באיתור נקודה בה מערכי המגן פרוצים כדי לחדור לעורף מערך ההגנה
שני כוחות אלו יוצרים מגע עם אוייב ערוך היטב ("surfaces")
פירצה (gap)
תוך שהם נשענים על פיקוד, שליטה ותקשורת טובה, נע כל כח המשימה להרחיב את הפירצה. הכוחות מתפשטים בעורף האויב מתוך כוונה לשבש את הערכות האויב בעורף עם הרחבת הפירצה.
שלב ב' - הרחבת הפירצה

תגים:

היסטוריה · צבאית · ביטחון · בטחון · היסטוריה · מידע · מלחמות · פיקוד · צבא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עידן המידע והשפעתו על הפיקוד מכוון משימה", סמינריון אודות "עידן המידע והשפעתו על הפיקוד מכוון משימה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.