הצהרת בלפור

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
מבוא
הפעולה המדינית באנגליה
המאבק על ההצהרה
לדמותו של חיים וייצמן כמדינאי
סיכום
ביבליוגרפיה

בשנת 1917 הפכו ההבטחות לציונים לעניין אקטואלי מטעמים שונים: אם בכדי למנוע מיהדות ארה"ב לנקוט עמדה נייטראלית, אם בכדי לעודד את ממשלת קרנסקי ברוסיה (שנחשבה כמושפעת מיהודים) להמשיך במלחמה נגד גרמניה, או כדי לבלום סכנה צרפתית להתפשטות לעבר תעלת סואץ. ההבטחות המעורפלות, שניתנו לערבים בעניין שטחים "שממערב לפלך דמשק", נראו כמשאירות מקום להבטחות גם לציונים, תוך כדי חיזוק מעמדה הכללי של בריטניה ואחיזתה באזור מבחינה צבאית.
כך שגבולות השטח שיובטח ליהודים, ומהות הישות המדינית שתוענק להם - נראו אז כבעלי חשיבות משנית.
במשך השנים נעשו נסיונות להסביר את מניעיה של הצהרת באלפור. יש הסטוריונים הרואים בה מאורע גדול, ואחרים ראו בה שגיאה בריטית, שאין להסבירה רק על רקע שיקולי תועלת. סביר להניח שחסידי ההצהרה - לויד ג'ורג', באלפור, שר המושבות הלורד א.מילנר ואחרים - הונעו גם על-ידי אמונה עמוקה, שלימים טושטשה עקב הקשיים שנוצרו ולא היתה מובנת ליורשיהם. יתכן והיו משוכנעים, כי שיבת היהודים לארצם היא מאורע הסטורי ממדרגה ראשונה, והוצאתו לפועל היא זכות שנתגלגלה לידיהם. מזלה של התנועה הציונית היה בכך שהנ"ל תמכו בפרסום ההצהרה. מפתיע אולי הנימוק נגד הצהרת באלפור שבלט מדברי מונטגיו (יהודי, שר לענייני הודו), שעל פיו הצהרה כזו תגרום נאמנות כפולה מצד יהודי העולם - לממשלותיהם ולממשלת הבית הלאומי.
ההתנגדות העברית נראתה דלת חשיבות בהשוואה לגישתו האוהדת של פייצל בן חוסיין ההאשמי, מנהיג "המרד במדבר". מבחינה סדר הדברים ההסטורי, הציונות וההתישבות היהודית בארץ ישראל הן שעוררו והקימו על עצמן את התנגדותה של התנועה הלאומית של ערביי ארץ ישראל, שאחד מקווי ייחודה הראשיים היה דחיית הציונות. מבחינת סדר הדברים ההסטורי צריכה היתה איפוא הצהרת באלפור להינתן, הציונים היו צריכים לנסות לממש אותה, כדי שאחר-כך תבוא ההסתבכות הבריטית.
ההחלטה הסופית על ההצהרה ניתנה בישיבת הקבינט הבריטי ב- 31.10.1917. יומיים לאחר מכן היא פורסמה בצורת מכתב משר החוץ ללורד ליונל רוטשילד.

העבודה עוסקת בפעולה המדינית באנגליה, במאבק על ההצהרה ובדמותו של חיים וייצמן כמדינאי. עבודה זו מנתחת את הסיבות אשר הובילו להצהרת בלפור. היא עוסקת בפעולה המדינית באנגליה, במאבק על ההצהרה ובדמותו של חיים וייצמן כמדינאי.

מקורות:

גלבר, נתן מיכאל. הצהרת באלפור ותולדותיה. ירושלים, 1937.
פורת, יהושע ושביט, יעקב (עורכים). ההסטוריה של ארץ ישראל. הוצאת כתר ויד יצחק בן צבי, ירושלים, 1982. כרך תשיעי: המאנדאט והבית הלאומי (1947-1917).
פרידמן, ישעיהו. שאלת ארץ ישראל בשנים 1918-1914 - מערכת היחסים שבין בריטניה, הציונות והערבים. הוצאת מאגנס ומשרד הבטחון, ירושלים-תל אביב, תשמ"ז.
שטיין, ליאונרד. מסד למדינת ישראל - תולדותיה של הצהרת באלפור. הוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב, 1962.

ברזילי, דבורה. "לתולדות הצהרת באלפור". בתוך: ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל. שנה ל"ג, תשכ"ח, הוצאת החברה ההסטורית הישראלית, ירושלים. ע' 202-190.
ורטה, מאיר. "על הצהרת באלפור ועושיה". בתוך: האומה. שנה ו', תשכ"ח, חוברת 3 (23), פברואר 1968, ע' 316-300.
ריינהרץ, יהודה. "חיים ויצמן - עיצובו של מנהיג ציוני לפני מלחמת העולם הראשונה". בתך: יהדות זמננו, כרך ב', תשמ"ה. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים. ע' 284-162.
ריינהרץ, יהודה. "עיצובו של חיים וייצמן כמדינאי 1922-1914". בתוך: כיוונים. חוברת 7
(44), טבת תשנ"ה, דצמבר 1944, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית - המחלקה להסברה, ע' 114-99.

תגים:

אנגליה · בלפור · בריטי · הצהרת · וייצמן · מנדט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הצהרת בלפור", סמינריון אודות "הצהרת בלפור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.